לוגיקה - מבוא תורת ההיגיון או בלעז, לוגיקה (מיוונית: ), התורה הבוחנת קשרי היסק בין טענות. הלוגיקה מנתחת את הצורה של הטענות, ועל סמך ניתוח זה מציעה כללים שבעזרתם ניתן לקשר טענות זו לזו ובכך להסיק מסקנות. הלוגיקה מבחינה בין טיעונים שיש בהם היסק תקף, כלומר כאלו שבהם המעבר מההנחות למסקנה ... המחקר היה חוקי החשיבה הנכונה, נכון יותר לתאר את העניין של הלוגיקה המודרנית כעיסוק בתכונותיהן הצורניות של קבוצות של טענות באשר הן. מקורו של המונח לוגיקה מהמילה היוונית לוגוס, שלה פירושים שונים כגון סיבה, מחשבה, וטיעון. התרגום העברי המסורתי ... מספיקות לשם תמיכה במסקנה, כך שלא ייתכן שההנחות אמיתיות אבל המסקנה שקרית. ההכרח הלוגי של הטיעונים התקפים נובע מכך שלטענות ישנו מבנה פנימי, למשל, שבכל טענה ישנו נושא ונשוא, ושכל טענה היא כללית או פרטנית, וישנו מספר מוגבל של צורות שבהן ניתן לקשר טענות זו לזו (למשל, טיעונים שבהם שתי ההנחות פרטניות, והמסקנה כללית, או כאלו שבהם אחת ההנחות כללית, השנייה פרטית, והמסקנה ... מהנחות אמיתיות נובעת מסקנה אמיתית. טיעונים שאינם עומדים בקריטריונים האלו, אינם טיעונים תקפים. ישנם כללי המרה המאפשרים להראות כי טענות שונות בצורתן הן למעשה שקולות זו לזו (ר להלן) וכך להרחיב את מספר צורות הטיעון התקפות. להלן נבחן תחילה ... אריסטו, ולבסוף נדון במגבלותיה של הלוגיקה האריסטוטלית. צורתו הלוגית של הטיעון טיעון הוא קבוצה של משפטים (או קבוצה של טענות) שחלקם הנחות ואחד מהם הוא המסקנה, והקבוצה נחשבת טיעון כאשר המעבר בין ההנחות למסקנה הוא תקף, כלומר כאשר המסקנה ... מצב עניינים שבו ההנחות אמיתיות אבל המסקנה שקרית, כלומר כאשר אין דוגמה נגדית. באמצעות הניתוח של מבנן הבסיסי של טענות, אריסטו זיהה כי לטיעונים בעלי שתי הנחות ומסקנה ישנו מספר סופי של צורות, וחלק מהן הן כאלו שמשמרות את ... תקף, אף שבמקרה כזה ייתכן שהמסקנה שקרית. אריסטו סבור כי הטיעון תקף בזכות צורתו, ללא קשר לשאלה האם חלק מהטענות שקריות מבחינת התכן שלהן. ההבחנה בין טיעון תקף שבו ההנחות אמיתיות לטיעון תקף שבו ההנחות אינן אמיתיות היא ההבחנה ... הוא א. כל טיעון בעל צורה כזו אינו תקף, והוא יכונה כשל לוגי. עד עכשיו בחנו טיעונים שבהם כל הטענות הן טענות כלליות. אולם ישנם גם טיעונים תקפים המקשרים טענות פרטניות, כלומר כאלו שבחלק מהטענות המקושרות בהם הקבוע הלוגי אינו כל אלא חלק מ. למשל: 1.כל הפירות צומחים על עצים. 2.חלק מהפירות הם הדרים. ... חלק מ - ב הם ג אריסטו הבחין גם בשלילה כאחד מן הקבועים הלוגים, וכך הבחין בין צורתן של טענות חיוביות ושל טענות שוללות. באמצעות כך הוא זיהה צורות נוספות של טיעונים תקפים, למשל: 1.כל הנמרים הם יונקים. 2.אף דג אינו יונק. ... א הוא ב. 2.אף ג אינו ב. מסקנה: אף ג אינו א. לאחר שבחן את מגוון הצירופים האפשריים של טענות (כלומר צירופים שבהם סדר המונחים זהה, או צירופים שבהם השילוב בין טענות כוללות ופרטניות, או בין טענות שוללות וחיוביות, דומה), הצליח אריסטו לצמצם את מספר הטיעונים התקפים היסודיים לארבעה, על ידי שימוש בשלושה כללי המרה שבאמצעותם ניתן להמיר טענות מסוג אחד בטענות מסוג אחר. אלו הם שלושת כללי ההמרה: 1.מאין א שהוא ב הסק: אין ב שהוא א 2.מכל ב הוא ... מ - ב הוא א הסק: חלק מ - א הוא ב הערה נוספת: הניתוח של אריסטו מאפשר מתייחס לטענות שבהן מקושרים שני מונחים כוללים, שמות של קבוצות. למעשה, הלוגיקה האריסטוטלית מועילה במיוחד לדון ביחסים בין מינים וסוגים (אריסטו ... השלישי הנמנע - לפיו טענה יכולה להיות או אמיתית או שקרית, ואין שום אפשרות ביניים שלישית. מכאן, שהלוגיקה בוחנת טענות אך ורק אם יש להן אחת משני ערכי אמת: אמת ושקר. טענות שאינן כאלו אינן מעניינה של הלוגיקה, ובאשר לטענות שהלוגיקה כן עוסקת בהן, אין אופציה נוספת. לא תיתכן טענה שאינה אמת ואינה שקר, ולכן ביטוי כגון או שדני ... דרך השלילה) אמיתית. כללים אלו הינם ברורים מאליהם אך יש מקרים בהם הרלוונטיות שלהם אינה ברורה. לדוגמה, ישנם משפטים וטענות שאנו משתמשים בהם בחיי היומיום שאין להם בהכרח תשובה מוחלטת של אמת או שקר. ניקח לדוגמה את השאלה מתי ... חד משמעי, והטענה כי קבוצה של גרגרי חול היא ערימה אינה כפופה לחוק השלישי הנמנע? הלוגיקה הקלאסית נמנעת מלעסוק בטענות מסוג זה, שכן היא מקבלת את החוקים הללו כהנחות יסוד. במאה העשרים התפתח ענף בלוגיקה המכונה אינטואיציוניזם, ובו דוחים את עקרון השלישי הנמנע. בענף אחר וחדש יחסית של הלוגיקה, לוגיקה עמומה (Fuzzy logic), עוסקים בטענות שאינן אמיתיות או שקריות באופן חד - משמעי. מגבלות הלוגיקה האריסטוטלית מנקודת המבט של הלוגיקה המודרנית, ללוגיקה של אריסטו מגבלות רבות, והיא אינה מצליחה להביע את שלל היחסים הלוגיים המופיעים בטענות המשמשים אותנו לשם הסקת מסקנות. בין השאר, אריסטו הכיר אך ורק במבנה של טענות שיש בהן נושא ונשוא (א הוא ב), ולא הכיר בטענות שצורתן צורת התנאי (אם א אז ב). הוא אף סבר שבטיעון תקף חייבת להיות יותר מהנחה אחת, ושהמסקנה חייבת ... של יחסים, דהיינו של פרדיקטים המקשרים שני אובייקטים. לפיכך, לא ניתן להביע באמצעות הלוגיקה האריסטוטלית את הקשרים הלוגיים שבין הטענות הבאות: 1.יוני הוא אביו של רוני 2.רוני הוא אביו של בוני 3.יוני הוא אביו של אביו של בוני לו היינו מנסים להביע את הטענות הללו באמצעים אריסטוטליים, היינו מקבלים את הצורה הלא - תקפה הבאה: 1.א הוא ב 2.ב הוא ג 3.א הוא ... המודרנית, מאז פרגה, מציעה ניתוחים מתוחכמים בהרבה של המבנה הפנימי של הטענה באמצעות תחשיב הפרדיקטים. בעוד שאריסטו סבר כי לטענות יש שלושה חלקים: שני מונחים והאוגד המחבר ביניהם, בתחשיב הפרדיקטים של הלוגיקה החדשה הטענה האטומית היא בעלת שני חלקים ... מתוך הטענה. באמצעות כך שהכמתים יכולים כעת להופיע כחלק מן המבנה הפנימי של הטענה, ובאמצעות כך שניתן כעת לנסח טענות שיש בהם כימות מרובה של מספר משתנים בעת ובעונה אחת, מאפשרת הלוגיקה החדשה להביע עובדות וקשרים שאינם ניתנים להבעה ... גם את הצורות של משפט התנאי (אם א אז ב) ושל המשפט הדיסיונקטיבי (א או ב) כצורות יסודיות של טענות. החל במאה התשע עשרה, התפתחות הלוגיקה הייתה תלויה במידה רבה בעניין שגילו בה מתמטיקאים, אשר ביקשו להבין את אופין של טענות מתימטיות (למשל משוואות, שצורתן אינה כזו של נושא - נשוא) ואת אופיו של הטיעון המתימטי, דהיינו ההוכחה. במקביל לחקירת ... מיינונג חקרו את מושג הטענה ואת האופן בו תפיסותינו של האובייקטיביות של הלוגיקה והמתמטיקה מחייבות אותנו לקיומן האידאלי של טענות. התפתחויות אלו עומדות בבסיס עבודתו של גוטלוב פרגה, שאף שעיקר הישגיו בלוגיקה הושגו במאה התשע - עשרה, הם לא ... אקסיומטיזציה של תחשיב הפסוקים ושל תחשיב פרדיקטים, המנתח את מבנה הטענה כבעלת שני חלקים בלבד. בעוד שאריסטו סבר כי לטענות יש שלושה חלקים: שני מונחים והאוגד המחבר ביניהם (א הוא ב, או כל א הוא ב), בתחשיב הפרדיקטים של ... של תחשיב הפרדיקטים, הכולל הכימות, יכולים הכמתים להופיע כחלק מן המבנה הפנימי של הטענה, ובאמצעות כך ניתן כעת לנסח טענות שיש בהם כימות מרובה של מספר משתנים בעת ובעונה אחת. טכניקות אלו מעניקות ללוגיקה החדשה כוח להביע עובדות וקשרים ... או Wertverlufe), דהיינו הקבוצה של האובייקטים שעבורם המושג מעניק ערך אמיתי. קבוצה זו נתפשת כמושא, והיא יכולה להופיע, למשל, בטענות שוויון מספרי. טענות כגון אלו, המכריזות על שוויון מספרי בין האקסטנציות של מושגים שונים הן מהותיות עבור ההגדרה הלוגית ...

טיעון - מבוא טיעון (בלועזית: ארגומנט) הוא רצף של הנחות ומסקנה שבו נעשה ניסיון לביסוס אמיתותה של טענה אחת (המסקנה) על סמך אמיתותן של טענה אחרת או יותר (ההנחות). תורת הלוגיקה עוסקת בהבחנה שבין טיעונים בכלל, ובין היסקים, שהם טיעונים שבהם המסקנה נובעת מן ... מהכלים החשובים ביותר בחשיבה הרציונלית, בלוגיקה ובניסוח המחקר המדעי, וכן ברטוריקה ובכל ויכוח בשיח היומיומי. מטרתו הבסיסית היא לבסס טענות מורכבות על טענות פשוטות שקל לקבלן. מטרה נוספת לשמה משתמשים בטיעון, כפי שיודגם בהמשך, היא הפרכת טענות. אולם לא כל טיעון מסתמך על התקפות הלוגית. ישנם טיעונים בשם הסמכות של מוסר הטיעון, או בשם המסורת, או ... ומהנחה אחת לפחות. ישנם טיעונים בהם המסקנה נמסרת לפני ההנחות, וישנם טיעונים בהם המצב הפוך, או שמדובר ברצף של טענות שהאמצעית בהן היא המסקנה. וישנם גם טיעונים בהם משתמשים בהנחה סמויה, שאינה נאמרת או נכתבת מפורשות. למשל בטיעון הבא: טענה א (הנחה): יורד גשם. טענה ב (מסקנה): יש עננים בשמים. ההנחה הסמויה היא, כמובן, שכאשר יורד גשם יש עננים בשמים. טיעונים מסוג זה יחשבו למשכנעים משום שהם מבוססים על היסק לוגי, כלומר שכאשר נסדר את הטענות שלהם באופן ברור נקבל טיעון שצורתו הלוגית ברורה מאליה. צורת הטיעון המלא בהקשר של הדוגמה הקודמת הוא: 1.אם יורד ... היותם בעלי צורה מסוימת שניתן לתאר אותה באמצעות חוקי היקש, הכללים המתירים לגזור מסקנות מסוימות מתוך הנחות מתאימות. שתי טענות שאין קשר כזה ביניהן, לא יוכלו להוות טיעון. למשל: טענה ראשונה (הנחה): הגג הזה אדום, טענה שנייה (מסקנה): יש עכשיו עננים בשמים. הסיבה לכך שרצף כזה של טענות אינו נחשב לטיעון, ואילו הרצף הקודם כן, היא שחסרה כאן צורת הנביעה או ההיסק הלוגי. הנביעה הלוגית בדוגמה הראשונה נסמכת על כלל הניתוק, או מודוס פוננס, הקובע שמן הטענה אם א אז ב בצירוף לטענה א ניתן לגזור את הטענה ב. טיעון יחשב לטיעון תקף, אם בכל מקרה שבו ההנחות אמיתיות - גם המסקנה תהיה אמיתית. מכיוון אחר, הטיעון ...

... אלקטרונים או שדות כוח חשמליים באמת קיימים. הריאליזם מניח שקיים עולם בלתי תלוי בנו ושערך האמת או השקר של טענה על העולם נקבע על ידי התאמה של תוכן הטענה למה שקיים בעולם (הנחות אונטולוגית). עוד מניח הריאליזם שבני אדם יכולים לדעת אם טענות על העולם הן אמיתיות או שקריות, באמצעות מחקר מדעי (הנחה אפיסטמולוגית). לבסוף, לפי הריאליזם, יש לפרש מונחים תאורטיים כגון ... הרקע החברתי והפוליטי שלהן. הקונסטרוקטיביסט החברתי יטה לפקפק בקיומה של מציאות אובייקטיבית המתקיימת בנפרד מהמציאות האנושית. ניתן להבחין בארבע טענות המזוהות עם קונסטרוקטיביזם חברתי, בסדר עולה ברמת הקיצוניות שלהן: המדע הוא מפעל חברתי: טענה זו כשלעצמה היא טריוויאלית. מה שנתון במחלוקת הוא האם המדע שונה ממפעלים אנושיים אחרים כגון דת או אמנות, בהתיימרו ... לפי אינטרסים חברתיים: למשל, ההתמקדות בפיזיקה גרעינית בארצות הברית בתקופת המלחמה הקרה נבעה מהאינטרס של הממשלה בפיתוח נשק גרעיני. טענה זו פותחת שדה שלם למחקר היסטורי וסוציולוגי, אך היא כשלעצמה אינה שנויה במחלוקת בקרב פילוסופים. עובדות מדעיות הן תוצאה ... הנתונים הוא מצומצם, ושהטבע משחק תפקיד מכריע בבחירת הפרשנות הנכונה. השקפות אידאולוגיות ותרבויות מעצבות את תוכנן של תאוריות מדעיות: טענה זו מערערת על הקביעה שהידע המדעי חופשי מערכים. הדוגלים בגישה זו ינסו להראות, למשל, שתפישות סטריאוטיפיות על תפקידי נשים וגברים בחברה מוצאות את דרכן לתאוריות פסיכולוגיות וסוציולוגיות אובייקטיביות לכאורה. טענה זו הופכת לשנויה הרבה יותר במחלוקת ביחס למדעי הטבע. פילוסופים, היסטוריונים וסוציולוגים קונסטרוקטיביסטים מנסים להראות שגם תאוריות במדעי הטבע ... הוא הפתרון של פופר לבעיית האינדקוציה - בעוד שלא ניתן להגיע מאף מקרה למסקנה כוללנית (אינדוקציה) הרי שאפשר לשלול טענה או קביעה על ידי הפרכה אחת. כך, למשל, מספיק למצוא ברבור שחור אחד כדי להוכיח שהאמירה כל הברבורים לבנים אינה נכונה. על כן, תאוריות אינן נבחנות בהוכחה, אלא בכך שהן אינן מופרכות. לפיכך, על מנת שטענה תיחשב כמדעית, היא צריכה להיות מנוסחת באופן הניתן להפרכה, כלומר שיהיה אפשרי להוכיח שהיא אינה נכונה. עקביות: אינדוקציה ויכולת ...

... באור חדש וחוזר חלילה. אילו היה קון מסיים כאן, היה בוודאי זוכה רק לשבחים. אבל הוא הוסיף למודל הזה טענה מוזרה לפיה לא ניתן להשוות בין תיאוריות ולקבוע איזו תיאוריה טובה יותר, כי בשל הפרשנות השונה של תיאוריות לאותן ... בסיס משותף להשוואה כזאת. בכך הקדים קון את השטויות של הפוסט - מודרניזם וספג הרבה ביקורת. אבל אם נתעלם מהטענה האחרונה, נוכל ללמוד גם מקון וגם מפופר: הראשון הוא יותר היסטוריון וסוציולוג של המדע המראה איך המדע מתקדם במציאות, ... - בעוד פופר מראה איך ניתן להתעלות מעל הגורם הזה. לרוגר פנרוז, מתמטיקאי ופיסיקאי שעוד נפגוש הרבה בהמשך, יש טענה מרחיקת - לכת בעניין זה: 70 התגליות המתמטיות המפורסמות לא יכלו להתגלות בתהליך אלגוריתמי, כלומר תהליך המתנהל על - פי כללים קבועים, כמו התהליכים השולטים בפעולת המחשב. זו טענה שנויה במחלוקת, 2 אבל אין חולק על כך שהדרך המובילה לתגלית הגיונית היא לא תמיד הגיונית בעצמה. ואכן, בפרקים ... סוגים שונים של אינסוף מתקבלות תוצאות המנוגדות לשכל הישר. משלא הצליחו המתמטיקאים להפריך את הוכחותיו של קנטור, ניסו לדחותן בטענה שאינסופים אינם דבר מציאותי. קנטור, שהיה אפלטוניסט, טען שהם דווקא קיימים איפה שהוא ואפילו גייס את אלוהים לצורך זה. לטענה זו הצטרף מאוחר יותר עוד אפלטוניסט מפורסם, גדל, אותו כבר שמענו מדבר בזכות אמיתות החורגות מיכולת ההוכחה. 11 מייקל גוילן, 60 בעבר מרצה לפיזיקה בהרוורד, תומך בהקשר זה בטענה הקרויה עיקרון השפע: כל דבר שהמתמטיקה מרשה את קיומו, יתגלה בסופו של דבר כקיים במציאות הפיסיקלית. זו טענה קיצונית ולא כולם מסכימים אתה. אני עצמי קצת נזהר מלהתעמק בשאלות האלה. אחרי הכל, קנטור השתגע, גדל השתגע, ניוטון ... מאדים ואפילו על נוגה, למקרה שיתחשק לשניים לנסוע ולהרצות גם שם על התנהגות המצפנים. לפנינו אם כן שני סוגי טענות מדעיות. חוק טבע הוא כלל האומר בהינתן גורם A תהיה התוצאה B. עיקרון הוא כלל מסוג גבוה יותר האומר ... זה - פשטות, אחדות, ואפילו היופי עצמו - יש להם מעמד של עקרונות. כמובן, העיקרון, כמו חוק הטבע, הוא טענה הניתנת להפרכה ולכן ממלאים העקרונות תפקיד חשוב - למעשה חשוב מאוד - בהתפתחות הפיזיקה. כל ההתקדמויות שתראו בספר זה ...

... הטובה ביותר של המציאות, היא על ידי ניתוח המציאות בבדיקה מדעית. על פי גישה מחשבתית זו יש לחקור כל טענה ולבדוק האם הטענה נתמכת על ידי מחקר אמפירי הניתן לשחזור. מקור המונח ותחולתו המונח ספקנות מדעית הופיע כנראה לראשונה בספריו של קארל ... לעתים קרובות, כשמדובר בספקנות סתם, הכוונה היא לספקנות מדעית. הספקנות המדעית נעזרת בהסקה דדוקטיבית כדי להעריך את תוקפן של טענות חסרות בסיס ראייתי מספק. סקירה כללית ספקנים מדעיים מאמינים כי חקירה אמפירית של המציאות תוביל אל האמת, וכי השיטה ... מאורגנת של ספקנות. הספקן המדעי אינו בהכרח מדען (אם כי אין מניעה שיהיה מדען), אלא אדם המקבל בדרך כלל טענות המבוססות, לדעתו, על השערות הניתנות לבדיקה מדעית ועומדות בחשיבה ביקורתית. במלים אחרות, ספקן מדעי אינו מחויב לבדוק כל טענה המובאת בפניו בכוחות עצמו, אלא לדרוש לקבל ראיות התומכות בטענה ולבדוק אותן כמיטב יכולתו. ספקנים מדעיים מנסים להעריך טענות על סמך היכולת לוודא את מידת הודאות והסילוף שבהן, ונוטים לדחות טענות המבוססות על אמונה או ממצאים אנקדוטלים. לעתים קרובות הם ממקדים את ביקורתם בטענות שהם מחשיבים כבלתי סבירות, מפוקפקות או סותרות ידע מדעי מקובל באופן ברור. אין לפרש ביקורת כזו כדחיה על הסף של טענות יוצאות דופן. על פי הגישה הספקנית, טענות בדבר תופעות על טבעיות או חריגות יש לבחון באופן ביקורתי, וטענות יוצאות דופן דורשות הוכחות יוצאות דופן לפני קבלתן כבעלות תוקף. ישנם קריטריונים רבים לבחינת טענות / תאוריות מדעיות, ובהן עמידה בעקרון ההפרכה של פופר, תערו של אוקאם, עוצמת ההסבר, ויכולת התאוריה לחזות תוצאות נסיוניות. ... שאינו תלוי בניסוי המקורי. באופן אידאלי, על פי העקרונות הספקניים, כל אדם אמור להיות מסוגל לגבש דעה בנוגע לכל טענה שהיא על סמך העדויות המובאות לפניו, ללא צורך בפניה לסמכות ספקנית או אחרת. בפועל, הדבר נעשה קשה יותר ויותר ... ביקורתית והסתמכות על קונצנזוס מדעי נעשית חיונית. תחומי פעילות מושאי עניין נפוצים למרות שהגישה הספקנית ניתנת ליישום לגבי כל טענה בדבר ידע, ישנם נושאים הזוכים לתשומת לב רבה יותר מצד הקהילה הספקנית. בין הנושאים הנדונים בספרות הספקנית המדעית ניתן למצוא טענות בתחום הבריאות (כגון היתרונות והחסרונות באכילת מוצר כזה או אחר, הליכים רפואיים בלתי מקובלים ורפואה אלטרנטיבית), הקיום וההתכנות של ... יצורים על טבעיים (כגון ערפדים, רוחות רפאים) או מפלצות (כגון המפלצת מלוך נס) בריאתנות ותכנון תבוני, דאוזינג, תאוריות קשר, וטענות נוספות המצטיירות כבלתי סבירות מדעית. פסבדו - מדע בפרט זוכים לתשומת לב פסבדו - מדעים, תחומי ידע הנתמכים או ... יש אלוהים?), וכי תרורות בריאתניות מהוות איום ממשי על מדע הביולוגיה. הנגשה לציבור הרחב ספקנים כגיימס רנדי התפרסמו בהלעגת טענות הקשורות לחלק מהנושאים שהוזכרו. עם זאת, חוקר התופעות הפאראנורמליות גו ניקל מזהיר כי גם על מלעיגנים להתייחס לטענות פאראנורמליות ברצינות וללא הטיה. לטענת ניקל, סביר כי חקירה נטולת פניות תשפיע יותר מאשר לעג. פסבדו - ספקנות במאמר ... השואה, כאל פסבדו - ספקנים. תומכי עמדות כאלה ואחרות מגדירים עצמם כספקנים, אך בוררים רק את העדויות המאששות את טענותיהם מתוך מאגר העדויות המלא. באופן כזה, העדויות שהם מציגים תומכות בתאוריה בה האמינו מלכתחילה.. לפי וילסון, המתאר בהרחבה את ... האדם לרכוש ידע על טבע העולם והאופן בו הוא נתפס בעיניו. בעוד שספקן מדעי דורש הוכחה סבירה לתקפותן של טענות לפני קבלתן כידע, ספקן פילוסופי עשוי להכחיש את עצם קיומו של הידע ממגוון סיבות כגון: אי אפשר להסתמך על ...

... הסוציולוגים ההיבט הלוגי: אריסטו היה הראשון שניסח היבט זה ובחן אותו. לפי הלוגיקה, מתקיים חוק השלישי הנמנע, שלפיו כל טענה היא אמיתית או שקרית, ואין אפשרות שלישית. אריסטו בחן טענה זו על משפטים מן העתיד: טענה אודות העתיד היא אמיתית או שקרית כיום, ואין אפשרות שלישית. לכן, הייתה הטענה אמיתית או שקרית מאז ומעולם. אם הייתה כזאת מאז ומעולם, אזי היא תתרחש בהכרח. הפרספקטיבה הסיבתית: בסיס המושג נעוץ ... של מערכת בזמן מסוים ואילו היו כל חוקי הטבע ידועים, ניתן היה לחזות את מהלך האירועים עד קץ הדורות. טענה זו העלה לראשונה המדען פייר סימון לפלס. הוא טען שבאופן תאורטי אם היה בנמצא מחשב על שיכול לחשב את ...

... ודאיים, ובמידה שהם ודאיים, הם אינם מתייחסים למציאות. פתרון חלקי לבעיה זו הציג הפילוסוף עמנואל קאנט. על פי קאנט טענות המתמטיקה הם סינתטי א - פריורי, כלומר: טענות אינפורמטיביות שאינן תלויות בניסיון (ואף קודמות לכל ניסיון). טענות אלה אינן מוסרות מידע לגבי העולם כשלעצמו, אבל הן כן מוסרות מידע על העולם כפי שהוא נתפש בניסיוננו, כלומר ... להגיע לעולם הזה ולגלות את האמת על הישויות האלה? ישנה ביקורת רבה על התשובות של אפלטון וגדל לשאלות אלו. טענה חשובה בעד הריאליזם המתמטי, שנוסחה בידי ו. ו. קוויין והילרי פטנאם, היא טענת ההכרחיות: המתמטיקה הכרחית עבור כל המדעים ... ידי כל המדעים, יש להאמין גם במציאות של הישויות הנצרכות עבור התיאור הזה. בהתאם לפילוסופיה הכללית של קוויין ופטנאם, טענה זו היא נטורליסטית. היא טוענת לקיומן של הישויות המתמטיות כהסבר הטוב ביותר למה שאנו חווים, וכך הם מרוקנים את ... שונות של ריאליזם מתמטי. אינטואיציזם היא הדוגמה הקלאסית לפילוסופיה אנטי - ריאליסטית של המתמטיקה. פטנאם התנגד נחרצות למושג פלאטוניזם, בטענה שמושג זה מרמז על הוויה מסוימת, שאינה נצרכת במקרה המתמטי. הוא תומך בצורה של ריאליזם טהור שדוחה מושגים מיסטיים ... לחקור. לוגיציזם: הלוגיציזם טוען כי הלוגיקה היא הבסיס של המתמטיקה, וכי כל האמירות המתמטיות הן אמיתות לוגיות מוכרחות. לדוגמה, הטענה אם סוקרטס הוא אדם, וכל אדם הוא בן תמותה, אז סוקרטס הוא בן תמותה, היא אמת לוגית מוכרחת. ללוגיציסט, ... לביקורת עליה. ניסיונות נעשו להשתמש במושגים כגון מכונת טיורינג או פונקציה רקורסיבית על מנת למלא את החסר, דבר שהוביל לטענה כי רק שאלות שמתייחסות להתנהגות של אלגוריתמים סופיים משמעותיות, וכי רק אותם המתמטיקה צריכה לחקור. תאוריות השכל המוגשם: תאוריות ... רואה. היעילות של המתמטיקה בהסבר היקום מוסברת בקלות: המוח הוא שבנה את המתמטיקה כדי שיהיה יעיל ביקום הזה. כנגד טענה זאת מועלית התנגדות הקשורה באינסוף: המתמטיקה מטפלת בהרבה דברים אינסופיים - הן מבחינת סוגים, הן מבחינת כמות והן מבחינת ... מאתגר את ההתמקדות שלהם, הוא הרעיון של המעין - אמפיריציזם במתמטיקה. רעיון זה גדל בסוף המאה ה - 20 מהטענה הפופולרית שלא ניתן להוכיח כי אף אחד מיסודות המתמטיקה אכן קיים. יש שקוראים לזה פוסטמודרניזם מתמטי. גישה זו היא ... במשמעות של מכונת טיורינג. מהן המשמעויות של שימוש בהפשטה שאמורה הייתה להסביר מחשבים, להסבר המוח האנושי? אסתטיקה: יופי מתמטי טענה נוספת היא שאפשר לראות את המתמטיקה באופן צר כמדע המדידה, עם כמות גדולה של קיצורי דרך שנועדו לפשט את ...

... של האנשים הטוענים שיצאו ממצרים והלכו במדבר 40 שנה, מאמינים להם, בראותם כי הדור הקודם מיושב בארץ וחי ממנה. טענה זו מתייחסת למה שהוגדר למעלה כשלב השני של הטיעון. לגבי החלק הראשון של הטיעון (שקיום הניסים מוכיח את אמיתות ... הדומה למראה עינים. ריהל לא הגדיר במדויק מה כוונתו באמירה שהקבלה דומה למראה עינים ויש שפירשו אותה כדבר שאיננו טענה שכלית - היסטורית רגילה אלא הבנה הקשורה לקישורו של היהודי לעמי וכדומה. גם לפי הבנה זו, החלק הראשון של ... לפרשן באופן חדש שלא שמענו ממשה הוא בוודאי נביא שקר. המלבים בפירושו על התורה (שמות יט, ט) מציג את הטענה בכותבו: רצה ה שתנתן התורה בפרסום גדול, וברבוי עצום של שישים ריבוא, והם הנחילו הקבלה הזאת אשר ראו בעיניהם ... נוספות שניתנו לחיזוק טיעון העד ביהדות נימוק נוסף ששימש חלק מהמשתמשים בטיעון העד ביהדות, הוא ששום דת אחרת לא טענה שהייתה לה התגלות בפני כל קהל המאמינים (כאשר אלה היו רבים מאוד) למעט, כמובן, דתות שהאמינו גם בהתגלות לעם ... תרגום שלמה דיקמן תגובות על הביקורת פערים ברציפות: הוגים רבים הגיבו על טענת אי הרציפות במסורת. ריהל בעצמו התייחס לטענה לגבי מעמד קריאת התורה המסופר בספר עזרא (תוך כדי ויכוח עם הקראים) וטען שמה שמתואר שם על בורות בהכרת ... קרא יהודה. הדעה הרווחת בקרב מבקרי המקרא, לעומת זאת, היא שרק ספר דברים נמצא, כך שגם לשיטתם אין כאן טענה להופעת ספר התורה יש מאין בעם ישראל [ספר דברים הינו סיכום וחזרה על המצוות שנאמרו בארבעת החומשים הקודמים]. ניסי ...

... בחלק ממימדיו ואינסופי באחרים. (4) אלו שדחו את שלושת הסברות הללו וטענו שהיקום אינו סופי ואינו אינסופי. האפשרות האחרונה נטענה על ידי אלו שסברו כי היקום או החלל אינם אמיתיים ולכן בלתי ניתן לשייך מושג מרחבי כסופי ואינסופי ליקום, ... ביקום הן מוגבלות ומעבר לטווח מסוים, אפילו על פי המדע, יהיה ניתן להעלות השערות בלבד. בכתבים הבודהיסטים המוקדמים אין טענה שמערכת העולם הגדולה היא כל שיש ביקום. השאלה באם היקום סופי או בלתי סופי בהיקפו (ananto) נותרה פתוחה (avyakata). ... הסובב סביב ציר דמיוני. הפרשנות טוענת שגלקסיות או כדורים (Cakkaval) אלו הנם אינסופיים במספרם (anantani cakkavalani, Manorathapurani, II. 342). טענה זו, כמובן, מרחיקה לכת מעבר לכתבים המוקדמים אשר אינם מספקים תשובה לשאלה באשר למקור ולגודל המרחבי של היקום. בעוד ... ה - Mahayana גורסת לעומתן כי היקום הנו אינסופי בזמן, ומכאן שהיקום ללא נקודת התחלה וללא נקודת סוף. (anavaragra) הטענה המקורית היא: היקום הנו ללא נקודת התחלה ידועה (anamatagga). הבודהה, כפי שנאמר, היה יכול לראות עולמות בלי הגבלה - ... תמיד הייתה באפשרותו היכולת להמשיך עוד הלאה. אך לטעון שהיקום הנו אינסופי בחלל ובזמן יהיה זה מרחיק לכת מעבר לטענה המוצגת בכתבים המקוריים ולתת תשובה לשאלה פתוחה (avyakata). בעוד כל האסכולות השונות של הבודהיסטים שומרות על תמונה כוללת של ... קודרת אפלה זו, שאינה יכולה ליהנות מאורה המופלא של ירח ושמש זו (S.N.V. 455). האסטרונומיה המודרנית וודאי תסכים עם טענה זו. אנו רואים אור כה רב רק מהסיבה שאנו ברי מזל להיות קרובים לשמש. חוסר יציבות החיים בעולמות השונים ...

... בקיום הזה או בגורל האדם. הדאיזם המודרני לעומת זאת, מתיימר להתבסס על ראיות, או אישושים לוגיים כביכול, וידע, כבסיס לטענה לקיום מניע ראשון, תוך התפלספות תאוסופית ספציפית אל מחוץ לפרדיגמה הנטורליסטית, בעניין מקורה ואופיה של המציאות, ונקיטת עמדה של חוסר וודאות, ולעתים אף חוסר משמעות לגבי הטענה להתערבות מצד גורם ראשוני כזה, במציאות עצמה. אפשר שגורם ראשוני או מקור זה יכונה אלוהים (God), אך יש דאיסטים ... שנצבר על תפיסות כוזבות לרעיון האלוהות ועל הפרכת רעיונותיהן של דתות מסוימות (בעיקר תאיסטיות). כמו כן, הם סולדים מכל טענה בדבר התגלות אלוהית לחיים תבונתיים על ידי שליחים, או נביאים, ומגדירים טענות אלה כשקריות, ואת הטוענים להן כשרלטנים אמנם, ייתכנו מקרים של אמונה או אגנוסטיות גם כלפי גילום מסוים של שכר ... מסוימת של אלוהות אבסטרקטית אפשר למנות גם את ההבאות: רעיונות ביקורתיים לרוב קשורים בסלידה מן הדת ואנטיתאיזם. דחיית כל הטענות הדתיות המבוססות על כתבי קודש בדבר התגלויות אלוהיות וראייה בהם כאסופה של הונאות, דלוזיות, וטעויות שהצטברו זו על גבי ... - 19. חוקר הדאיזם פיטר גיי כותב: אחרי כתיבהם של וולסטון וטינדאל, הדאיזם האנגלי החל לדעוך. בערך ב1730, כל טענות האסכולה כבר הוגשו, או נקלעו לפולמוס. מידת האינטלקטואליות של קברניטי הדאיזם דאז כבר לא הרשימה, והשקפות המתנגדות לו טיפחו ... משניות הנשענות על הנחת היסוד שלהם (שסיבותיה עומדות בפני עצמן). משום שהדאיזם מדגיש שתאוסופיה ודת אינם קשורים בהכרח, ושולל טענות דתיות, התעניינו בו אנשים מקצבות הספקטרום התאולוגי או הדתי, וחלקם אף ראו לנכון לאמצו, למשל, הפילוסוף של הדת אנתוני ... פרסונאלי (Trans-personal, כלומר, תמיד לא יכול להיות מובן בקוגניציה האנושית, המוגבלת והמוטה), העמדה תניח חוסר משמעות להתפלספות ספציפית זו בטענה שאין להציג הקשר סוריאליסטי בלתי - תפיס בעליל באופן כה מוגדר ואף דואלי. (אך לא תקבע אם מתרחשת או ... במטרה שלא יהיה שיח בין האלוהות לצורות חיים פיזיות ובעלות תודעה תבונית כמו זו האנושית. הסייג להנחות אלה הוא הטענה שתפילות ייתכנו כלגיטימיות אך ורק כתפילות הודיה (Affirmative prayer) משום שהן נתפסות כאמצעי תכליתי לזיכוך הנפש, או כסוג של ... וחומר על פילוסופים של האלוהות בכלל: תומאס הובס, דאיסט בן המאה ה - 17 השתמש בטיעון הקוסמולוגי להצדקת עמדתו, בטענה שלכל תוצאה יש סיבה שקדמה לה, מלבד מה שהוא כינה אלוהים אשר יוצא מן הכלל הזה, וממנו יכולות לנבוע ... פוזיטיבית (לא - אבסולוטית ו\או רדיקאלית ברמת העמדה), הדוגלת בהיעדר אמונה פונדמנטאלית, או קביעה קוטבית בדבר נכונות התפיסה, אלא, טענה בדבר חוסר וודאות, או, קבלה מובחנת אך מידתית \ סיפית, של הניתוח הדאיסטי לרעיון האלוהות. יש מי שלא יגדירו ... רוחניים או דתיים באופן עדין וסינתטי. העושים כן ישענו על עקרונות הדאיזם בדבר אלוהות מטאפיזית,, וכן, יביעו אנטגוניזם כלפי טענות לאלוהות פרטית, התגלות וכיוצא באלה, אך בניגוד לדאיזם האותנטי עשויים לטעון שמלבד אינטואיציה או התבוננות והתפלספות, גם מדיטציה וחוויות ... חוקי הפיזיקה, אלוהים המתמטיקאי, שהניח את הקוסמוס, ולאחר מכן כאילו לקח צעד אחורה, ורק צופה בו. הפרט יכול לטעון טענה מאד הגיונית ומכובדת כזו, שאותה אמנם לא הייתי מקבל אך אני חושב שזה כן דיון רציני שהיה בידינו לערוך. ...