דטרמיניזם - מבוא
דטרמיניזם היא השקפה פילוסופית לפיה כל מאורע בעולם, פעולות, החלטות או מחשבות אנושיות נקבעים באופן בלעדי על ידי אירועים קודמים.
דטרמיניזם עולה בהקשרים רבים, ביניהם המדע, הדת ופילוסופיה של המוסר. תוכן עניינים: 1 ההיבט הלוגי 2 הפרספקטיבה הסיבתית 3 הפרספקטיבה התכליתית 4 ... ניתן להגיע, תאורטית לפחות, עד למניע הראשון, שבמקרים רבים זוהה עם אלוהים, או בתקופה מאוחרת יותר עם המפץ הגדול. הגישה שלפיה קיים מניע ראשון היא דאיזם.
הדטרמיניזם טוען, בין היתר, גם כי לכל דבר יש סיבה. אחד מראשוני הפילוסופים שהחזיקו בתפישה זו היה דמוקריטוס, שהשתייך לאסכולה האטומיסטית ... - סוקרטית. דמוקריטוס טען שתנועת האטומים ומיקומם היא שרירותית מבחינת תכליתה, והכרחית מבחינת סיבותיה. הפרספקטיבה התכליתית: דרך הסתכלות נוספת על מושג
הדטרמיניזם היא הסתכלות תכליתית ולא סיבתית. אם מניחים שכל פעולה גוררת פעולה אחרת, אז ניתן לומר שלכל פעולה יש סיבה שגרמה לה, אך גם כי לכל ... מספיק נתונים (כלל כל הדברים ביקום, אם מתחשבים באפקט הפרפר) ניתן לחזות מה יקרה לכל דבר. בניגוד לפאטאליזם (אמונה בגורל), שעל - פיו הסוף ידוע מראש,
בדטרמיניזם לא רק הסוף ידוע מראש, אלא גם כל שלב ושלב בדרך. בעוד שהפאטליסטים מאמינים שהתוצאה הסופית היא זהה, ללא תלות בדרך,
הדטרמיניסטים טוענים שלא ניתן כלל לבחור בדרך אחרת - חייבים לבחור בדרך מסוימת, כי מכלול הסיבות גורמות לבחור כך. אם נדמה שנבחר מסלול אחר, זוהי רק תחושה, אך בחירה זו הייתה מתחייבת. עקרון
הדטרמיניזם, הסותר את תחושת הבחירה החופשית, מוביל למסקנה שתחושה זו היא אשליה, ולכן מהותה של התלבטות היא תהליך מחשבתי שעושה אדם כדי להיות שלם ... שבסופו של יום יעשה בכל מקרה, וכדי שפעולות אלה יהיו מדויקות ומתוחכמות יותר. בעוד שחלק מהפטליסטים מאמינים ביד מכוונת, בישות כלשהי או בכוונה סופית כלשהי,
הדטרמיניזם מאמין שההתרחשויות בעולם הן טבעיות לחלוטין. הבחינה הדתית: הגדרת
הדטרמניזם המוכח לפי עקרון דתי נובעת מהגדרתו של האלוהים ככל יודע וכל יכול וכעושה הכל: תכונה זו של עשיית וממילא ידיעת הכל, משמעותה שהאל עושה ... אופטימיות לגבי העולם ועתידו. הפילוסוף הצרפתי וולטר לעג לעמדה זו בספרו הסאטירי קנדיד, שנכתב לאחר רעידת האדמה בליסבון. ביהדות מוצגת התמודדות עם התפיסה
הדטרמיניסטית באופן ברור בספר קהלת. למשל, במגילת קהלת, פרק א, פסוק ט: מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה. לפי התפישה בפסוק, דבר אינו ... ירא ואת - מצוותיו שמור, כי - זה כל - האדם. כי, את - כל - מעשה, האלוהים יביא במשפט, על כל - נעלם: אם - טוב, ואם - רע. מכאן ניתן לראות בבירור ניגוד חריף
לדטרמיניזם, אשר אינו מאפשר משפט, מאחר שאין בחירה חופשית.
הדטרמיניזם הוא בעייתי מבחינה דתית. משום שאם אין בחירה חופשית, קשה להטיל על האדם אחראיות למעשיו ועקרון השכר והעונש האלוהי על מעשי האדם איננו מוסרי. היו זמנים שבהם הדת היהודית דחתה את
הדטרמיניזם ודוגליה לצמיתות לדוגמה אלישע בן אבויה, לעומת זמנים שהיהדות קיבלה את הגישה הזאת בתקופת הרמבם ולאחריה. הרמבם, בהקדמה לפירושו למסכת ... בו סתירה שמשקפת את הסתירה בין התחושה החזקה שיש לאדם, שלפיה יש חופש בחירה, לבין ההיגיון המדעי, שלפיו בחירה כזו אינה קיימת. הרב חסדאי קרשקש אחז בתפיסה
דטרמיניסטית חמורה, שלפיה כל מעשה של האדם תלוי בגורמים קודמים שהיוו עילה למעשיו. החוקיות הפיזיקלית, אליבא דרחק, מושלת בכל, לרבות הכרעותיו ... שלפי תפיסה כזו חזרה בתשובה אינה אפשרית, טען הרחק שהחזרה בתשובה היא חסד שהאל מאציל על האדם (אור ה. מאמר ג, חלק ב). הבחינה המדעית: מבחינה מדעית היה
הדטרמיניזם בסיס לאמונה, כי המדע מתנהל בצורה חד - ערכית וכי כל אירוע נגרם על ידי אירוע אחר, ואם ידוע מצב של מערכת בזמן מסוים ואילו היו כל ... בטבע נקבעים באקראיות ערערה על קביעה זו. אלברט איינשטיין ביטא את תחושותיו בנושא זה באמירה המפורסמת אלוהים לא משחק בקוביות. עם זאת, תחת מכניקת הקוונטים
הדטרמיניזם הקלאסי מוחלף
בדטרמיניזם קוונטי, הטוען שאמנם לא ניתן לחזות בוודאות את תוצאותיו של כל תהליך, אך תאורטית ניתן במקום זאת לחזות את ההסתברות המדויקת להתרחשותה של כל תוצאה. ביקורת הסוציולוגים: סוציולוגים ביקורתיים הוסיפו כי
דטרמיניזם הוא מושג בעייתי, היות שהוא מבטל את חופש הבחירה של הפרט. לדוגמה, סוציולוגים רבים נדרשו לשאלה אודות
דטרמיניזם טכנולוגי, במיוחד בקשר למחקר אודות המהפכה התעשייתית: חוקרים ממדעים שונים טענו כי המהפכה הובלה על ידי
דטרמיניזם טכנולוגי ולכן הייתה חייבת לפרוץ. הסוציולוגים הביקורתיים דוחים קביעה זו ומציינים שקיימת התעלמות מהסיבות ההיסטוריות, החברתיות ...