לוגיקה - מבוא תורת ההיגיון או בלעז, לוגיקה (מיוונית: ), התורה הבוחנת קשרי היסק בין טענות. הלוגיקה מנתחת את הצורה של הטענות, ועל סמך ניתוח זה מציעה כללים שבעזרתם ניתן לקשר טענות זו לזו ובכך להסיק מסקנות. הלוגיקה מבחינה בין טיעונים שיש בהם היסק תקף, כלומר כאלו שבהם המעבר מההנחות למסקנה הוא מוצדק, לטיעונים שאינם תקפים. לפיכך הלוגיקה היא בראש ובראשונה התורה המתארת את אופני החשיבה התקפים ואת אופני ביטויהם. במאה ה - 19 וה - 20 חווה ענף הלוגיקה התפתחות משמעותית עקב התמקדות המחקר באופן בו ניתן לזקק מבנה לוגי באמצעות שפות מלאכותיות המושתתות על אופני ביטוי סימבוליים, ללא תלות בתחביר של השפה הטבעית. כך נולדה הלוגיקה המתמטית, המתמקדת במושג ההוכחה ובתכונותיהן של מערכות אקסיומטיות שונות. לפיכך בעוד שבראשית הלוגיקה נושא המחקר היה חוקי החשיבה הנכונה, נכון יותר לתאר את העניין של הלוגיקה המודרנית כעיסוק בתכונותיהן הצורניות של קבוצות של טענות באשר הן. מקורו של המונח לוגיקה מהמילה היוונית לוגוס, שלה פירושים שונים כגון סיבה, מחשבה, וטיעון. התרגום העברי המסורתי ללוגיקה הוא תורת ההיגיון או שכל הישר. תולדות הלוגיקה מראשיתה ועד תקופת אפלטון ראשיתה של הלוגיקה במחקר הפילוסופי אודות תכונותיהם של טיעונים. מחקר זה התפתח במיוחד ביוון העתיקה, ובעיקר במסגרת האסכולה האלאטית. פרמנידס ותלמידו ... אפלטון יכול להחשב כממשיך דרכם של האלאטים. אפלטון אמנם לא הציג תורה לוגית סדורה, אולם בדיאלוגים שכתב הוא חקר מספר מושגים לוגיים יסודיים, למשל את ההבחנה בין טיעונים שבמבנה שלהם קיימת סתירה פנימית, לבין טיעונים שהתוכן שלהם עקבי, כלומר שאין בו סתירות ... המשפטים האחרים בהם מאמינים המשתתפים בדיאלוג. למתודה זו של בירור לוגי קרא אפלטון דיאלקטיקה. עיקרון לוגי יסודי שאפלטון זיהה לראשונה הוא חוק הסתירה, על פיו אין דבר יכול לשאת תכונות מנוגדות זו לזו: ברור שאותו הדבר עצמו לא יעשה או ... בהללו, נדע שאינם אותו הדבר עצמו, אלא מרובים (פוליטיאה, 436ב). לוגיקה אריסטוטלית הלוגיקה של אריסטו גישתו של אריסטו ללוגיקה הייתה שיטתית יותר מזו של אפלטון, והוא הפך אותה לתורה סדורה המאפשרת להבחין בין טיעונים מבוססים לטיעונים שאינם מבוססים על סמך זיהויה של הצורה הלוגית של הטיעונים. טיעון הוא תקף כאשר ההנחות מספיקות לשם תמיכה במסקנה, כך שלא ייתכן שההנחות אמיתיות אבל המסקנה שקרית. ההכרח הלוגי של הטיעונים התקפים נובע מכך שלטענות ישנו מבנה פנימי, למשל, שבכל טענה ישנו נושא ונשוא, ושכל טענה היא כללית או פרטנית, וישנו ... מהנחה אמיתית למסקנה אמיתית. אריסטו טען שבאמצעות צורות אלו משמשת הלוגיקה ככלי עבור המדע וכאמצעי להתקדמות הידע. קיים היום ויכוח האם, לפי אריסטו, הלוגיקה היא חלק ממשי מהפילוסופיה (כמו, למשל, האתיקה) או רק כלי עבודה (אורגנון) של הפילוסופים. מושגי היסוד בלוגיקה האריסטוטלית הם: מונח, טענה, טיעון, נביעה או היסק, וכלל המרה. כמו כן ניתן להחיל בקלות על הלוגיקה האריסטוטלית את המונחים המודרניים של תקפות נאותות, וכלל היסק. תפקיד הלוגיקה הוא להבחין בטיעונים בעלי צורות תקפות, כלומר כאלו שבהם מהנחות אמיתיות נובעת מסקנה אמיתית. טיעונים שאינם עומדים בקריטריונים ... צורות הטיעון התקפות. להלן נבחן תחילה את הרעיון שלטיעון יש צורה לוגית, לאחר מכן נדון בעקרונות היסוד של הלוגיקה אצל אריסטו, ולבסוף נדון במגבלותיה של ה

לוגיקה פילוסופיה - תורת ההיגיון לוגיקה היא תורה העוסקת בהבחנה בין הסקה נכונה להסקה לא נכונה. התרגום העברי הוא תורת ההיגיון. מוצאו מהמילה ... או מחשבה ותרגומה הלטיני הוא רציו. הלוגוס הוא המבדיל בין האדם ליצורים אחרים בהיותו מדבר, חושב ורציונלי. על כן יש צורך בתורה מיוחדת - לוגיקה - המלמדת אותנו את צורת הדיבור והחשיבה התקפה לפי חוקי תורה זו. מכאן שהלוגיקה היא הבסיס עליו מושתתת כל חשיבה מדעית והמלכה השולטת בעזרת חוקיה על מחשבה זו. תקופת אפלטון בתחילת דרכה, בתקופת אפלטון, הלוגיקה עסקה בעיקר בהבחנה בין מחשבות שבתוכן שלהן קיימת סתירה פנימית, לבין מחשבות שהתוכן שלהן עקבי, כלומר ... את חוק הזהות (ראה אריסטו), ולכן לכל יש קיימת זהות אחת ויחידה בעלת מאפיינים שאינם סותרים את עצמם, ומכיוון שכל יש הוא חלק מהמציאות, אז הלוגיקה מאפשרת לסנן את המחשבות שתוכנן לא עקבי, לא מציאותי ולא בהיר (coherent) מבין שלל המחשבות העולות בראשו של אדם. העובדה שהלוגיקה מאפשרת לאדם להבחין בין מציאות ללא מציאות מבין שלל הרעיונות שבראשו, הופכת אותה לבסיס לתורת ההכרה. הכלי העיקרי בו השתמשה הלוגיקה בתקופת אפלטון הייתה הדיאלקטיקה. תקופת אריסטו בהמשך פותחה הלוגיקה על ידי אריסטו לתורה המאפשרת להבחין בין טענות הסותרות עצמן לטענות שקיימת זהות בין הנחות היסוד שלהן ... היסוד למסקנה. הבחנה זו בין אמת ושקר, אשר אריסטו ביסס על היסקים דדוקטיביים בלבד, מאפשרת להבחין בין היסק נכון להיסק לא נכון. מכאן, שהלוגיקה על פי אריסטו מאפשרת לפתח חוקי היקש באמצעותם ניתן להגיע מהנחות יסוד למסקנות חדשות ומהם להתקדם בעזרת אותם חוקי היקש לעוד מסקנות נוספות. אריסטו טען שבצורה כזו ניתן להשתמש בלוגיקה כאמצעי להתקדמות הידע. קיים היום וויכוח האם, לפי אריסטו, הלוגיקה היא חלק מהפילוסופיה (כמו, למשל, האתיקה) או רק כלי עבודה של הפילוסופים. בראשית, אריסטו קבע את ... זמן, מקום ונסיבות, אמיתית ושקרית. 3) חוק השלישי הנמנע - אומר שטענה יכולה להיות אמיתית או שקרית ואין שום אפשרות ביניים, שלישית. מכאן שהלוגיקה מכירה בשני ערכי מחשבה בלבד: אמת ושקר ללא אופציה נוספת. לפי שני החוקים האחרונים מחשבה לוגית לא יכולה להיות אמת ושקר באותו הזמן ויכולה להיות או אמת או שקר ללא אפשרות שלישית. לאחר זאת, פיתח אריסטו תורה שלמה של הגדרות וכללים שמטרתה לזהות חשיבה וטיעון לוגי, כבסיס לידע ולמדע. מטרתו של אריסטו הייתה ליצור כלי שיבדוק את תקפותם של טיעונים שונים ולא את אמיתותם. בטיעון הלוגי המפורסם שמסקנתו היא שסוקרטס בן תמותה יש לבדוק (לפי אריסטו) עם הטיעון תקף ללא קשר אם אכן סוקרטס הינו או איננו בן תמותה. מושגי היסוד בלוגיקה האריסטוטלית הם - טיעון, תקפות, נביעה והיסק. תפקיד הלוגיקה היא להבחין בטיעונים תקפים שבהם מהנחות מסוימות נובעת בצורה תקפה מסקנה תקפה. טיעונים שאינם עומדים בקריטריונים האלו, אינם טיעונים לוגיים. טיעון הוא מבנה ורבלי המורכב מהנחות ומסקנה, כאשר בין שני מרכיבים אלו המעבר הוא תקף לוגית. כאשר המעבר תקף לוגית, אזי הטיעון כולו תקף. יש להזכיר שוב שתקפות אינה שווה לאמיתות. דוגמה: יש שתי הנחות: תמיד כאשר קיים ... שטיעון הוא תקף כאשר מהנחות שהן אמיתיות (או אילו היו אמיתיות) נובעת מסקנה אמיתית. אריסטו מכנה טיעון זה טיעון דדוקטיבי. היות שדנים בלוגיקה ולא באתיקה, יש להתייחס למושג אמת במובן של נכון וללא שום מטען ערכי. בלוגיקה אנו לא מחפשים את האמת אלא את הדרך היכולה להבטיח שבעזרתה נגיע לאמת. כמובן שיש להסתכל בטיעון גם ... או הנחות פרטיות למסקנה אוניברסלית. הדוגמה הקלאסית לטיעון כזה היא: עד עכשיו השמש זרחה כל בוקר מכאן נובע: השמש תזרח גם מחר בבוקר הלוגיקה לאחר אריסטו הלוגיקנים מאריסטו ועד ימנינו עוסקים עדיין באותו נושא, כלומר בחקר תכפותם של טיעונים. כאמור, הטיעונים, בעיקרם, מתחלקים לדדוקטיביים ואינדוקטיביים. בטיעון הדדוקטיבי הלוגיקן חוקר את תקפות הטיעון על כל צדדיו. בטיעון האינדוקטיבי הלוגיקן חוקר ומנסה להסביר את תכפותו של טיעון מסוג זה, את חוקי הסבירות של תקפותו ואמיתותו. הוא עוסק בחקר הפער הגדול בין היות האינדוקציה בבסיס התקדמות המדע ובין בעייתיות הטיעון האינדוקטיבי (ראה בעיית האינדוקציה). הלוגיקההחלה עוסקת גם בצורוצ לוגיות, כלומר במעבר בין הנחות ומסקנות ייחודיות (העורבים שחורים, סוקרטס הוא בן תמותה) למבנים כלליים המקלים מאוד על המחקר הלוגי, למשל: אם אין A שהם B וכמה C הם A, אזי כמה C אינם B. כך אפשר לבטא

... אובייקטיבי, השכל האנושי, לוגיקה, אמת אחת, אמת אבסולוטית, בירור האמת באמצעות השכל, דעות שונות לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: שכל אובייקטיבי, השכל האנושי, לוגיקה, אמת אחת, אמת אבסולוטית, בירור האמת באמצעות השכל, דעות שונות. שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על השכל האנושי על ההיגיון האנושי על הלוגיקה, השאלה הנשאלת האם הלוגיקה אובייקטיבית, וכבר הסברנו שהיא סובייקטיבית. ...

... בשכל מוגבל? האם בשכל מוגבל, אפשר להוכיח שהשכל עצמו מוגבל? איך אפשר להפריך כל הוכחה לוגית בצורה פשוטה? איך לשמוט את הקרקע מתחת לחוקי הלוגיקה כולה? האם חוקי הלוגיקה עצמה נכונים? את מה לא ניתן להוכיח בצורה לוגית? האם הלוגיקה עצמה נכונה? מהי הנחת היסוד שיש מאחורי חוקי הלוגיקה? כיצד האדם מניח הנחות לגבי תפישת מרחב המקום? האם אפשר לדמיין שני מקומות באותו המקום? איזה הנחות האדם מניח לגבי מרחב הזמן? ממה נובעת תפישת הנפרדות של האדם? על מה מבוססים חוקי הלוגיקה האנושית? איזה עוד סוגי שכל יכולים להיות קיימים? האם ניתן לחשוב על דבר והיפוכו? למה שאדם ירצה להבין את כל המציאות בשלמות? למה רע לאדם בחיים? מה יוצר אושר בחיים? מה ... הסוד של חוסר השכל - מהו הסוד שעצר את כל חכמי החכמים מורים רוחניים?. אמת הוכחות לוגיות - מדוע האמת אינה תלויה בהוכחה לוגית? איך למצוא את האמת?. פילוסופיה אהבת החוכמה לוגיקה - איך ללמוד פילוסופיה בגישה נכונה?. האם על אלוהים לא חלים חוקי הלוגיקה? ומה המשמעות של זה?. לוגיקה הוכחות לוגיות - מהי לוגיקה? מהן הוכחות לוגיות? מה החיסרון של הוכחות לוגיות?. הוכחות לוגיות. הדרך הפשוטה להפריך כל הוכחה לוגית בצעד אחד.. ...

... בעולם ניתנות לתיאור ולהסבר באמצעות כללי הלוגיקה והדיאלקטיקה. גישה זו שוללת הסברים מיסטיים ועל - טבעיים, ... קיומן של ישויות, תופעות וידע באמצעות היקשים לוגיים המתבססים על ידע קיים בצורה א - פריורית. מקובל לראות ... אנו מגיעים למסקנות שנובעות מהאמיתות בדרך לוגית, במילים אחרות - מגיעים לידע. דרך דדוקטיבית פירושה - הסקת מסקנות, בדרך לוגית, מתוך הנחות אמיתיות שהנחנו בהתחלה (אלו הן האמיתות האינטואיטיביות). אם ההנחות אמיתיות והדרך הלוגית תקפה, בהכרח גם המסקנות (קרי, הידע הסופי) תהיינה ... אם כך, עונים המתנגדים, נכשל דקרט כשל לוגי מעגלי - אלוהים ערב לאמיתות האינטואיציה הקובעת שאלוהים ... בתחומים אחרים כמו מוסר, שיפוט, מטפיזיקה ולוגיקה הידע נרכש בדרך אינטואיטיבית. ניתן כאן לראות את אחת ... השקרית? - או ששתיהן נכונות ואז נוצר כאן כשל לוגי. יום מסכים שישנם תחומים רבים שבהם הידע הוא אינטואיטיבי - מתמטיקה, אלגברה, גאומטריה, לוגיקה, אתיקה, אסתטיקה, מטפיזיקה ועוד. אך תחומים אלו עוסקים ... שאני מודע לו אך אני מתכחש לו? יש כאן כשל לוגי. לפי לוק - האדם נולד כלוח חלק (טאבולה ראסה) שהניסיון ... ומאגדה חוזר לדיון, מבלי שהדיון יוביל למסקנה לוגית או להיסק לוגי בסופו. משנה תורה להרמבם, והתלמוד הקטן של ר יצחק אלפסי ... מכלול הידע שהצטבר עד זמנם לקודקס חוקים מקיף ולוגי, שהגיע לשיאו בשולחן ערוך. הוגה יהודי שהושפע במיוחד ... הרמבם שוללת הסברים מיסטיים ומחייבת הסברים לוגיים לעקרונות היהדות ולתופעות הטבע. הרמבם פעל בצדם של ... דומה לשיטתו של הרמבם בכך שהשתמש בטיעונים לוגיים וסלד מהסברים מיסטיים לעקרונות היהדות, הוא התנגד לדעותיו ... לערבית, וניסו לבסס את עקרונות האסלאם על הלוגיקה היוונית. בנצרות: הנצרות מתבססת במידה רבה על תאולוגיה, כלומר על ניסוח לוגי של עקרונות הדת. התאולוגיה נבדלת מהרציונליזם הפילוסופי ... בתאולוגיה, ועם זאת, הנוצרים ראו צורך בניסוח לוגי פורמאלי של ההוכחות לקיום האל. דוגמה לכך היא ההוכחה שניסח ... הסכולסטיקה, שהיא שיטה המתבססת בין היתר על לוגיקה ועל דיאלקטיקה כדי להוכיח אמונות ודוגמות. מרטין לותר ... התנגד נחרצות להסבר דוגמות ואמונות באמצעים לוגיים. מרטין לותר ידוע באמרתו: התבונה היא הזונה הגדולה ביותר ... תורת המוסר ההומניסטית היא תורה המבוססת על לוגיקה ועל דיאלקטיקה. מבחינה זו הדיון בעקרונות המוסר בהומניזם ... על - אנושית, וכי לפיכך כולם ניתנים לניסוח לוגי.

... לברוח מזה. מתי תהיה מאושר? ביום שתהיה בדיכאון ותוכל להיות מאושר ותגיד, אני בדיכאון ואני יכול להיות מאושר אבל אני בדיכאון כי כך בא לי, אני מאושר גם מליסבול. לוגיקה - עפ הלוגיקה לא יכול להיות דבר והיפוכו, כל השאר יכול להיות. לוגיקה ודמיון זה אותו דבר, כל דבר שאני יכול לדמיין אותו הוא יכול להיות לוגית היגיון - איך אני בודק איך אני שואל איך אני מבין נוסחה הגבול שבבלי גבול הוא הרבה יותר בלי גבול שבבלי גבול הסוף שבאין סוף גבול יותר בלי סוף גבול ...

... המדע בנוי כך שיאלץ את המדען להיווכח גם במה שלא מתאים להשקפת עולמו. אם יתגלו אי - פעם חייזרים תבוניים, תביא תגלית זו למהפכה האדירה ביותר בחשיבה האנושית. איזו לוגיקה תהיה להם? איזה מדע? איזו אתיקה? איזו אבולוציה הם עברו? באיזו תקשורת הם ... הפוסט - מודרניסטים. אמונות כאלה אופייניות דווקא לרפואה העממית, האלטרנטיבית. אין כאן שום עיקרון רוחני עמוק אלא צורת חשיבה הידועה בשם מאגיה סימפתטית. על יסוד לוגיקה פשטנית זו יכול כל בעל - חיים שאיתרע מזלו להיות בעל אבר המגרה את הדמיון ליפול ...

... אני, שזה נקרא אחד. ראית איך הגענו לאחד בלי מקום וזמן. אני אסביר לך בלוגיקה בצורה פשוטה, אם יש אני ולא אני, אז ממה עשוי האני? ממה עשוי הלא אני? ... זה, כי ככה וככה וכך אתה מוסיף לו מידע שמשנה לו את הנחת היסוד, יש כאן לוגיקה , אני אתן לך דוגמה, למשל ילד אומר לאבא שלו שהוא רוצה משהו והאבא חושב ...

... של הסבל... מצד האמת, כולם אתיאיסטים, גם אלו שנקראים אנשים מאמינים כי הם בעצם עובדים לבוש מוגדר של אלוהים. ומצד האמת, כולם דתיים, כי גם האתיאיסטים עובדים את האליל הגדול מכולם, שהוא השכל האנושי, וכולם עובדים לפי אותה לוגיקה של שכר מול עונש, והפיכת אפשרי למחויב... כדי להשאיר רעיון כלשהו בחיים, אסור לקחת אותו עד הסוף, כי אם תקצין כל רעיון עד הסוף, אתה עשוי לגלות שאין הבדל בינו ...

... במסגרת הפילוסופיה האנליטית, ופילוסופים - לוגיקנים כגון גוטלוב פרגה וברטראנד ראסל הציעו לה פתרונות לוגיים, תוך שהם טוענים כי עיקר הבעיה הוא לשוני. פילוסופים אחרים, בעיקר מהזרם הקונטיננטלי, עסקו באופן ישיר ביש (ההוויה, being) ובאין ... שקיים מבטאים דרגות אחרות של קיום? (שאלה זו קשורה למושגי העמימות והאפשרות שכיום נחקרים רבות במסגרת הלוגיקה, ואף פותחו שיטות של לוגיקה עמומה ולוגיקה מודאלית). מה היחס בין המציאות לבין המרחב והזמן? האם ישנם אספקטים של המציאות שאינם מתקיימים במרחב ו או בזמן? האם כל דבר שקיים, קיים ...