חג סוכות / האושפיזין שבתוכנו אחת המסורות הנהוגות בחג הסוכות היא האושפיזין, אורחים בארמית. האושפיזין, על פי המסורת היהודית, הם אורחים רוחניים שבאים לבקר בסוכה במהלך שבעת ימי חג הסוכות. מקורו של מנהג הזמנת האושפיזין לסוכה הוא ככל הנראה בתורת הקבלה ובספר הזוהר. בכל יום מגיע לסוכה, על פי ...

לשמוח כל יום וגם בחג הסוכות ר נחמן מברסלב מודיע: [יש] מצוה גדולה מהי אותה מצווה גדולה? ר נחמן מברסלב ממליץ בחום להיות בשמחה תמיד! ... בהא הידיעה. אבל, תשאלו בצדק, פתחת בשמחה מרפאה מה פתאום קפצת לחג, מה הקשר? ובכן אני אומר, החג שהוא חג סוכות ושמחה הם שני מושגים קשורים זה בזה בקשרי צהלה רבים. לכן, אפשר בהחלט לומר: החג שהוא חג סוכות, בא עלינו לשמחה ולששון. איך אני יודע ששמחה וששון בחג הסוכות? ראשית, התורה עצמה מספרת לנו על כך: חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך. ושמחת בחגך אתה ... והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך. שבעת ימים תחג לה אלהיך במקום אשר יבחר ה... והיית אך שמח [5]. אכן, חג הסוכות הוא המועד היחיד משלושת הרגלים שהתורה מצווה לשמוח בו באופן מפורש. הרמבם חוזר ומדגיש זאת, שמעו: אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהן, בחג הסוכות היתה שם במקדש שמחה יתירה... ומתחילין לשמוח ממוצאי יום טוב הראשון, וכן בכל יום ויום מימי חולו של מועד ... אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה הם שהיו מרקדין ומספקין ומנגנין ומשמחין במקדש בימי חג הסוכות, אבל כל העם האנשים והנשים כולן באין לראות ולשמוע [8]. כאילו מדובר במופע גרנדיוזי בפני קהל אלפים באצטדיון טדי ... כי יברכך ה אלהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח [10]. תודה על איסוף היבולים החקלאיים. אכן, חג הסוכות מכונה גם חג האסיף. אבל, במובן זה, זו שמחת הישג בלבד. למה אני אומר בלבד? כי שמחה על הישג, ... בהישג בלבד, ולכן זו שמחה מוגבלת. לדעתי השמחה שאנו מצווים היא לא בשל מה שהיה אלא דווקא לקראת המחר. בחג הסוכות אנו עומדים בפני החורף, והתופעה המרכזית החשובה ביותר היא הגשמים. אפשר להיערך בחששות, בחרדה ואף בפחד (תהיה שנה גשומה? ... אותך כל היום ויהיה לך נפלא אני מבטיח בשמחה [11]. ושמחת בחגך והיית אך שמח: אשרינו שנזכה לשמחה כנה בחג הסוכות וגם בימי החול. אמן, כן יהי רצון. הארות ומראה מקום [1] מליקוטי מוהרן. [2] מלא ח, סה. [3] רדק ...

שמחת תורה - אושפיזין שמיני בחג הסוכות מזמינים, מדיי יום, אושפיזין, אורח חדש. המוזמנים הינם מאבות האומה, ביום הראשון, אברהם אחריו יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ... ענינו, אב אחר מאבות האומה, ספירה אחרת. מהותה של ספירת העומר, הכנת האדם לקראת יום החמישים, יום מתן תורה. חג הסוכות, כמבואר לעיל, גם הוא הינו הכנה, הכנה לקראת יום שמחת תורה. בחג הסוכות ההכנה נעשית ביתר שאת, הכנה הנעשית, בחג השבועות, לקראת מתן תורה בשבעה ימים, נעשית בסוכות ביום אחד. ימי ספירת העומר הינם הכנה לקבלת תורה, קבלה זו הצריכה הכנה יתרה שכן הדברים חדשים. בחג הסוכות ההכנה איננה לקבלת תורה אותה קיבלנו בחג השבועות, בחג הסוכות הינה הכנה לקראת השמחה שבתורה. ימי חג הסוכות הכנת האדם הינה להכרת הטוב להכרת השמחה שבתורה, דבר שיאפשר לו ביום השמיני, לשמוח בשמחת התורה. שמחה מתוך הכרת השמחה. בימי חג הסוכות שמחים אנו בשמחת בית השואבה. או השפת אמת על שמחת בית השואבה, שמחה שואבת. השמחה מאפשרת לשאוב להתחבר, להאמין ולהבין. בכל יום ויום מחג הסוכות עלינו לבנות עצמינו לקראת השמחה שבתורה. התורה הינה ביתו של הקבה אליו ובאמצעותו מתקרב האדם אל אלוקיו. יום שמחת ...

... המלך אמנם חי בדור ה - 14 מאז אברהם אבינו. דוד מייצג את מידת המלכות גם בסדר האושפיזין בימי חג הסוכות. אנו אומרים בכל קידוש לבנה, בזמן התחדשותה: דוד מלך ישראל חי וקיים. הלבנה רומזת גם היא למידת המלכות המצומצמת ...

סוכות - מעקה תשים לגגך חג, הסוכות תעשה לך. מהות החג הינה בניית הסוכה. בניית סוכה הינה בניית בית. מהותו של הבית הינה גגו. הבית, הגג, ...

... ימי הפיכת תורות לתפילות. או ר נחמן התפילה הינה, מלכות, מלכות בית דוד. הקמת המלכות מתחילה בראש השנה ומסתיימת חג הסוכות, בתפילה גדולה, הרחמן הוא יקים לנו סוכת דוד הנופלת. יקים לנו המלכות, והיה ה למלך על כל הארץ ביום ...

... לישראל 70 שמות לירושלים 70 שמות. התורה נמסרה לשבעים זקנים ונשמרה עי הסנהדרין (70+1). בבית המקדש היו 70 עמודים, בחג הסוכות הקריבו 70 פרים כנגד 70 אומות העולם. השבתות והחגים ביחד 70 יום בשנה. האות א רומזת לעולם הרוחני, האות ...

... כב 8-13). עדות נוספת לקבלת התורה שלא מתוך מסורת המועברת מאבות לבנים נמצאת במעמד קריאת התורה של עזרא לעם בחג הסוכות. הטיעון מאמת מיתוסים סותרים או מופרכים: לפי המיתולוגיה הקלטית, כפי שהיא מוצגת בדברי המבקרים בעבר כישוף דרואידי שימש להפיכת ...