... של גירוש ספרד. תורת הקבלה נתנה מקום נרחב לכיסופי
הגאולה של העם הכואב את משבר הגירוש. הקבלה וספר הזוהר יצאו מתחומי הכת המסוגרת של בעלי הקבלה אל המוני בית ישראל. דחיפה נוספת להפצתו ולקדושתו של ספר הזוהר הייתה במאה ה - 16, עם ... גירוש ספרד התגלו בקרב המקובלים נטיות אפוקליפטיות
ומשיחיות מובהקות, כגון הופעתן של תנועות
משיחיות ומחשבי קיצין, בהם אשר לאמיין, אברהם בן אליעזר הלוי, דוד הראובני ושלמה מולכו, יצחק אברבנאל, חיבור הנוסח הראשון של מעשה יוסף דלה ריינה, ועוד. באותה עת הפכה ארץ ישראל ... עיקרי לכוחה העדיף של קבלת הארי, שכולה סובבת על הציר של
גלות וגאולה, ואילו בשיטתו של הרמק אין בעיות
הגאולה תופסת מקום חשוב. הדורות שלאחר גירוש ספרד היו זקוקים לתורה, שתסביר להם פשר גורלם המר ותורה להם את הדרך
לגאולה... בעניין זה התקרב הארי יותר מרמק לצרכים הפסיכולוגים וההיסטוריים של היהודי באותה תקופה. - יוסף בן שלמה, תורת האלוהות של ר משה קורדובירו, מבוא הארי והקבלה הלוריאנית ... הקדושה ישובו למקומם, תשלם מלאכת התיקון ואז תבוא
גאולה לעולם. תפקיד זה של הבירור והתיקון לא מוטל רק על יחידי סגולה אלא על כל אדם מישראל, כל אדם כפי כוחו וכפי שיעורו. עם ישראל נתפש כקולקטיב עם ייעוד
משיחי, שבכל פעולה שלו צריך לכוון לפעולה של בירור ותיקון לקראת
הגאולה הסופית. כך מצטיירת הקבלה הלוריאנית כקבלה
משיחית הנושאת את עיניה אל עבר אחרית הימים, ולייעודה הסופי -
הגאולה, אשר עם ישראל כקולקטיב מחויב לפעול לקירובה. מקובלי צפת בימי הביניים רבי שלמה אלקבץ | רבי משה קורדובירו | רבי יוסף קארו הארי | תלמידי הארי: רבי חיים ויטאל, רבי יוסף אבן ... שמואל אוזידא השבתאות בעוד קבלת הארי הטילה את הייעוד
המשיחי על עם ישראל כקולקטיב, הטילה תנועת השבתאות את השליחות
המשיחית על אדם בודד והעמידה במרכזה את
משיח השקר שבתי צבי. שבתאי צבי נולד באיזמיר ב - 1626. כבר בצעירותו הרבה להתעסק במיסטיקה ובקבלה לצד ספרות ההלכה. מגיל צעיר נתגלו בו סימנים של מאניה דיפרסיה. בגיל 25 (או 29) ... את נתן העזתי, ששכנע אותו, על סמך חזון נבואי, כי הוא
המשיח. פגישה זו, שהתרחשה בשנת 1665, היוותה את האפיזודה הראשונה בסדרה של התרחשויות, שעתידות היו לחולל טלטלה עצומה בקהילות ישראל בשנים שאחר כך. נתן העזתי החל להפיץ את הידיעה ... את בשורתו. בקהילות ישראל באירופה התקבל שבתי צבי
כמשיח, הרבה בהשפעת פרעות תח תט (1648-1649). היהודים, שהיו במצב כלכלי, דתי, חברתי וביטחוני קשה מאוד לאחר הפרעות, פירשו את מצבם כחבלי
משיח והאמינו
שהגאולה קרובה. על כן, כששבתי צבי הכריז על עצמו
כמשיח, קיבל אותו העם בהתלהבות. העולם היהודי חווה חודשים של אופוריה
משיחית, צומות החורבן בוטלו. שבתי עצמו נהג לעבור על איסורי תורה כמו אמירת השם המפורש - טאבו חמור מאין כמוהו - ובירך על כך: ברוך מתיר איסורים. עם זאת, בפומבי הייתה הקריאה ... העיתונות הבינלאומית הקדישה מקום רב לשמועות. הקדחת
המשיחית לא תמה אף כאשר הווזיר הטורקי החליט לעצור את שבתי צבי, ניתנה לשבתי צבי האפשרות לבחור בין מוות לבין התאסלמות, ובספטמבר 1666 הוא בחר להמיר את דתו. התאסלמותו של שבתי הכתה בתדהמה את העולם היהודי, וגרמה לרובו לזנוח את התקווה
המשיחית. אף על פי כן, מעטים שמרו אמונים לרעיון
המשיחי. נתן העזתי עצמו יצא את עזה ופנה למסע נדודים בקהילות ישראל, והטיף להמשך האמונה בשבתי צבי. התאסלמותו הוסברה כירידה לקליפות האסלאם, כדי להוציא משם את הניצוצות שנשבו. ... בראשיתה, והקבלה הלוריאנית נשאה את עיניה אל עבר
הגאולה העתידית שזמנה אינו ידוע, השבתאות ראתה עצמה כעומדת על ספה של
הגאולה. אי לכך ביקשה השבתאות לעקור את תורת הכוונות של הארי, ואף את ההלכה, משום שזו נתפסה כתורה השייכת לזמן הגלות ולא לעת
הגאולה. את מקומה של ההלכה כערך דתי עליון תפשה האמונה בשבתי צבי
כמשיח ישראל. את מעשיו הזרים ומצבי הרוח הקיצוניים שהיה נתון בהם תירצה השבתאות בעזרת פיתוח תאולוגיה יוצאת דופן. את טלטלות הנפש של שבתי צבי תירצו כמצבים שבהם היה שרוי במאבק ... כדי לחדור לעומקה של הקליפה ואז לשוברה, היה צריך
המשיח להידמות לה וכך להיטמא ולהיטמע בתוכה. אצל המאמינים נתגלו שתי מגמות. אצל המתונים נתפס המעשה של הירידה כמעשה שרק
המשיח מסוגל לו ואילו הם מחויבים להמשיך ולקיים את התורה והמצוות. לעומתם, אנשי התנועה הקיצונית בשבתאות ראו עצמם מחויבים ללכת בדרכו של
המשיח ולסייע לו במלחמתו כנגד הקליפות ואף להמיר את דתם בעקבותיו. מהפלג הקיצוני הזה התפתחו כתות כפרנקיזם והדונמה שהגיעו אף לניהיליזם. קבלה ליטאית והרמחל בשל השימוש הנרחב בספר ...