... שמות - ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה ספר שמות, פותח בתחילת גאולת עם ישראל.ואלה שמות בני ישראל , לא נאמר ואלה בני ישראל, אלא שמות. יעקב ובניו יורדים למצרימה, בשמותם, איש איש ושמו. לכל אדם יש שם, ... עליה אמיתית, אין בה מיכולת מיצוי העליה האמיתית. הירידה, צריך שתהא ירידה נכוחה, ירידה מרצון ואף יזומה, ירידה שלא לרצון יש בכוחה להביא לידי קשיים בעליה. ואלה שמות בני ישראל, שמם קודם, לא נא ואלה בני ישראל הבאים מצרימה בשמותם. שמם הלך לפניהם. השם שהינו המהות הוא היורד מצרימה. ...

... סיני - כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם עם ישראל מחובר, מקושר לקבה בשני בחינות, בחינת עבד ובחינת בן. בחינת עבד שנא כי לי בני ישראל עבדים עבדיי הם. בחינת בנים שנא בני בכורי ישראל. שני בחינות אלו, בחינתם הינה תהליך, היינו תחילה עבד ... הינה אל המלך ולא אלא העבד. עבד בחינתו עשיית רצון האדון, סיוע לאדון במעשיו. בהיות האדון עבד לעבד, היינו עבד לאמצעי להשגת המטרה, הינו עבד לעבד. בני ישראל הינם בחינת עבדיי הם, עבדיו של הקבה ולא עבדים לעבדים לאמצעים להשגת כבודו ית. אכילה ושתיה ענינם סיוע ...

... תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם פרשת כי תשא כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו לה בפקוד אותם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם. מה ענינו של הרצון למנות את בני לפקדיהם, הרי התורה ... מחבל הן בעולמו והן בעולמו של חברו. כי תשא את ראש בני ישראל, המנין מטרתו להביא, מחד להכרה בגודל האמיתי של האדם, כחלק מהכלל הגדול, מאידך העוצמה שבכלל, שבביחד. אליה וקוץ בה, הביחד, ...

... השבוע, פרשת בשלח. גם תלונות יש, ושירה אחת גדולה, מאוד גדולה. פרעה מתחרט שאישר לבני ישראל לצאת. הוא רודף אחריהם ומשיג אותם חנים על הים. העם נכנס לחרדה, משה מעודד אותם, ומבטיח להם ישועה מיוחדת שהיא חד - פעמית ... מחולל, יוצרת נתיב יבש בין קירות מים. המצרים בראשות פרעה, רכבו ופרשיו, נוהרים אחרי בני ישראל אל תוך הים. מתח רב. אבל, אלוהים מונע קרבה כלשהי בין בני ישראל למצרים הרודפים אחריהם. ומלאכים שירה אומרים. אלוהים מעורר מהומה ובלבול בתוך מחנה מצרים, אשר בתוך הים. המצרים, מלאי ... ומכסים את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים, וכל צבא מצרים טובע. חרדת בני ישראל נמוגה, כעת הם מאמינים בה ובמשה, כך ממש כתוב. המלאכים רוצים שוב לשיר. אבל, אלוהים, שאינו שמח במפלת רשעים, מונע זאת מהם ... ולבני - ישראל, לעומת - זאת, אין שום מניעה מלשיר והם פותחים בשירה עזה: אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה ויאמרו לאמר אשירה לה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים. שירת משה ובני ישראל מלאת תשבחות לאלוהים על אשר הציל אותם והטביע את חיל פרעה אשר ירדו במצולת כמו אבן וצללו כעופרת במים אדירים. משה והאנשים ... ואז פורצת תלונה, המנוסחת באופן חריף ביותר, מצד העם כלפי משה ואהרון: וילונו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר. ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד ה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ... וסולח, מציע פתרון למזון: הוא מביא להם את השלו, ומוריד את המן. חולף זמן לא רב, בני ישראל ממשיכים בתנועה ושוב אין מים: ויחנו ברפידים ואין מים לשתת. הפעם העם נרגן מאוד ומביע תרעומת קשה ביותר: וירב העם עם משה ... אכזבה. ובכל האירועים ה עוזר, מסייע ואינו מגנה. וידבר ה אל משה לאמר: שמעתי את תלונת בני ישראל. התלונות נשמעות, ה מקשיב. אבל, הן אינן משפיעות על אלוהים? ניתן לומר שה בודק איזה עם נוצר: למען אנסנו הילך בתורתי אם ... משה: מה תריבון עמדי מה תנסון את ה? גם הכתוב עצמו: ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את ה לאמר היש ה בקרבנו אם אין. ה אל רחום וחנון. אבל, בני ישראל, האם אין כל מחויבות לשירה האדירה שהם נשאו ובה הצהירו: ה ימלך לעלם ועד. האמנם אין תוקף לשירה אדירה כזו? האם אין לקחת ...

... אנשים. או רבי נתן, שליח הוא בחינת טבע. בני ישראל ביקשו להיכנס לארץ ישראל, ארץ אשר עיני ה אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. ארץ אשר כל הנהגתה איננה ... אלוקית לא הנהגה טבעית, הנהגה ניסית. בני ישראל ביקשו נשלחה אנשים לפנינו, או רשי כל מקום בתורה, אנשים לשון חשיבות. ביקשו בני לשלוח אנשים, אשר הינם ... חובה עליו להכיר ביתר שאת את מקומו. בני ישראל ביקשו לשלוח אנשים, חשובים. משה, לדרישת העם, בוחר אנשים, כלם ראשי בני ישראל המה. מדייק השפתי חכמים, יש אנשים ש, איש הינו תוארם ויש אנשים שאיש הינו שם, סתם שם. בהיות איש תוארו ... הינה ניסית. משה שולח אנשים, אנשים ראשי בני ישראל המה, אנשים חשובים ואף כשרים. הסכמתם רצונם להיות שליח, פקפקה את כשרותם. מעשיהם, דבריהם בשובם מלתור הארץ, הורו שכבר אינם כשרים. ראשי בני ישראל נשארו כאנשים סתם. התיקון לחטא זה הינו בהעלאת שמנו כאנשים, משם סתם לשם תואר. שם אשר יורה למהותנו ...

... - אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה השירה בעם ישראל מופיעה מס פעמים. שירת משה ובני ישראל על הים, שירת מרים והנשים על ים סוף. בהפטרה שירת דבורה וכו. אומר ר נחמן מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד. מהי מהותה של השירה? מהי השמחה? מהות ... ספקות בליבו, עדיין חסר הביטחון בה. עם ישראל יוצא ממצרים, עם של עבדים השמחה היא גדולה אך עדיין הספקות גדולות גם הן, בהגיעו לים סוף וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאוד ויצעקו אל ה , השמחה גדולה אך גם המורא גדול לא פחות. הקבה אומר למשה מה תצעק אליי דבר אל בני ישראל ויסעו. בני ישראל נכנסים לים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם, השמחה גדולה, אך גם מצרים אחריהם. לאחר שראו בני ישראל את היד הגדולה, היינו שראו את מצרים מת על שפת הים, אזי עלתה מדרגת השמחה ומייד אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה . עדיין לא הגיעו למדרגת הריקוד. השמחה הראשונית, צריך שתהיה שמחה אמיתית, לאחריה תבוא השירה וניגון, גם הם צריך שיהיו באמת, אחר כך יבוא הריקוד, כל עצמותי תאמרנה, גם הריקוד צריך שיהיה באמת. אמת ענינו שמחה שאינה תלויה בדבר, הודאה הכרת הטוב שאינה תלויה בדבר. בני ישראל הגיעו למדרגת השמחה, אך לא לשמחה של אמת, שמחתם היתה תלויה בדבר, תלויה במשה המנהיג כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לנו, קום עשה לנו אלהים. כך אומרים ומבקשים בני ישראל מאהרון. כך רואה אותם משה כאשר יורד מההר, וירא את העגל ומחלת וישלך מידיו את הלחת וישבר אותם תחת ההר. התיקון של המחלת של ישראל בחטא העגל, הינן ...

... את הנרות - למה ניגרע? וידבר משה אל - בני ישראל, לעשת הפסח ויעשו את - הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש, בין הערבים - במדבר סיני: ככל אשר צוה יהוה, את - משה - כן עשו, בני ישראל ויהי אנשים, אשר היו טמאים לנפש אדם, ולא - יכלו לעשת - הפסח, ביום ההוא, ויקרבו לפני משה, ולפני אהרן - ביום ההוא ויאמרו האנשים ההמה, אליו, אנחנו טמאים, לנפש אדם, למה נגרע, לבלתי הקריב את - קרבן יהוה במעדו, בתוך, בני ישראל ויאמר אלהם, משה: עמדו ואשמעה, מה - יצוה יהוה לכם. וידבר יהוה, אל - משה לאמר דבר אל - בני ישראל, לאמר: איש איש כי - יהיה - טמא לנפש או בדרך רחקה לכם, או לדרתיכם, ועשה פסח, ליהוה בחדש השני בארבעה עשר יום, בין הערבים - יעשו אתו: על - מצות ומררים, יאכלהו. כידוע, פסח ... הפסח, ביום ההוא, ויקרבו לפני משה, ולפני אהרן - ביום ההוא ויאמרו האנשים ההמה, אליו, אנחנו טמאים, לנפש אדם, למה נגרע, לבלתי הקריב את - קרבן יהוה במעדו, בתוך, בני ישראל. אנשים אלו הרגישו שהינם נגרעים מהיות חלק מעם ישראל. הדבר היה בעיניהם צורך מהותי וקיומי עכ באו ושאלו מדוע נגרע, היותנו טמאים איננה סיבה לגרוע אותנו, ממקור חיותינו, עם ... סיפק בידו לתת מענה (ספורים הינם המקרים בהם למשה לא היה מענה מיידי, ונזקק לשאול באופן ישיר את הקבה). משה פונה לקבה ונענה וידבר יהוה, אל - משה לאמר דבר אל - בני ישראל, לאמר: איש איש כי - יהיה - טמא לנפש או בדרך רחקה לכם, או לדרתיכם, ועשה פסח, ליהוה בחדש השני בארבעה עשר יום, בין הערבים - יעשו אתו. אומר ר נתן, אלו האנשים שהיו טמאים לנפש ...

... לב!!! ישנם מקומות רבים במקרא שקיימת אות ואו החיבור, ויכולה להיות טעות ותיקרא כואו ההיפוך, או להיפך, אז הפכנו את כל המשמעות... בפרשת בשלח: שמות יד, טז, נאמר: ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה לשון צווי הווה עתיד ובפסוק כב כתוב: ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה לשון עבר. במדבר ט, ב: ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו (ציווי ה למשה אל בני) 3 פסוקים לאחר מכן בפסוק ה: ויעשו את הפסח... (אכן כך עשו בני ישראל)... וכן רבות הן הדוגמאות כעיקרון: יש להבחין ... על - מזוזות ביתך ובשעריך: למען ירבו ימיכם ו (י) מי בניכם על האדמה אשר נשבע א - ד - ני לאבתיכם לתת להם. כ (י) מי השמים על הארץ: ויאמר א - ד - ני אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל, ואמרת אלהם, ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם ...

... בא: מנהיג בשעת מבחן העת מגיעה, הזמן מתדפק על השער. עם בני ישראל עומד בפני המעבר המשמעותי ביותר, היציאה ממצרים, מעבדות לחירות. איך ראוי שמנהיג יתנהג בשעה כזו? לקראת השינוי המשמעותי הזה: וילכו ויעשו, בני ישראל : כאשר צוה ה את - משה ואהרן, כן עשו. כן עשו. האמנם, כן עשו כאשר צוה ה את - משה ואהרן? ה מנחה את משה ואהרון, מנהיגי העם המתהווה, לשלבי ההתארגנות לקראת היציאה ... בדם, וצו לאכילת מצות ומרורים. דבר ה נחתם בתיאור נרחב של שני נושאים: א. מכת בכורות וסימן לבני ישראל להצלה ב. הלכות חג הפסח כולל חמץ ומצה. לאחר שהושלמו דברי ה, פונה משה המנהיג אל העם כדי להעביר את דברי ה אליו: ויקרא משה לכל זקני ישראל. את דבריו פותח משה בזבח הפסח: ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח. משה ממשיך בהנחיות לסימון בתי בני ישראל בדם כדי לא להיפגע ממכת בכורות. משה מסיים את הנחיותיו בקביעה לזכירת זבח פסח לעתיד. קריאה זהירה מעלה שני הבדלים בין דברי ה לדברי משה. א. ה הנחה לפנות אל כל עדת ... זה. אמרנו בשלב זה, כי גם משה מדבר על המצות, אבל מתי? לאחר ויהי בעצם היום הזה הוציא ה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם. משה מעלה את נושא המצות והחמץ לאחר צאת בני ישראל ממצרים, יש לשים לב, שהפעם פונה משה לא אל זקני העם בלבד, אלא אל כל העם: ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים. רק בעיתוי זה מפרט משה, ... העם, אינו מזכיר את המצות ואת ההיבטים הערכיים. האם מתואר כאן מנהיג ששגה? נשאל אחרת, האם לבני ישראל היה מושג לפני ההתארגנות המהירה ליציאה מה הן מצות? האם העם בכלל היה מסוגל להקשיב למנהיג בעת המהומה? לדעתנו, משה נהג באופן הטוב ביותר בהתאם לנתונים. הוא לא פנה ...

... הגדול, פרשת אחרי מות שני בני אהרון וידבר ה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה אלהיכם כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחוקותיהם לא תלכו ויקרא יח, א - ג. הקבה, מוציא את ישראל מארץ מצרים. מביאם אל ארץ כנען. גם במצרים ממנה יוצאים בני ישראל וגם בארץ כנען אליה באים בני ישראל , נמצאים הגויים לסוגיהם השונים. גויים אלו, גוי גוי וחוקותיו. מצווה הקבה ובחקתיהם לא תלכו. מה הם חוקות הגויים, אשר מהם מוציאנו הקבה ומזהירנו לבל ... בעיני המתבונן אך אחריתה מי ישורינו. בחוקותיהם לא תלכו, מצרים האמינו באשר ראו בטבע, בכוחות הטבע, המצרים לא האמינו במושך בחוטי הטבע, הבורא ית. העמים בארץ כנען אשר בני ישראל הולכים להורישם, גם הם אינם רואים ואינם מאמינים במושך בחוטי הטבע. בחוקותיהם לא תלכו, הקבה ברחמיו הרבים וכהבטחתו לאברהם, ידוע תדע.. ואחר כן ייצאו ... מגלות, מחשיבה ומעשיה גלותית. הביאה אל ארץ כנען, הביאה לגאולה, גם היא כלולה עדיין בהבטחת הקבה, בד לשונות גאולה.. והבאתי. ההבאה, לגאולה, לארץ ישראל. במקום זה מצווים בני ישראל לנהוג כבניו ית ולא ללמוד מחוקות הגויים. יצאנו ממצרים, מהגלות. הובאנו אל הגאולה, לארץ ישראל. יהי רצון שלא נלמד ממעשיהם ומחוקותיהם, נדבק באמונה ...