תורת הצמצום - מבואתורת הצמצום - מבוא תורת הצמצום הוא מושג יסודי בקבלה, העוסק בתהליך שקדם לבריאת העולם, אשר במהלכו פינתה האלוהות מקום על מנת לאפשר קיומה של מציאות מחוצה לה. מושג הצמצום פותח במיוחד בקבלת הארי ובמשנותיהם של ממשיכי דרכו, אך הוא בעל מקורות קדומים יותר. הצמצום הלוריאני תורת הצמצום, על שום מה? נקודת המוצא של קבלת הארי (ר יצחק לוריא) מן המאה ה - 16 היא שהאין סוף ... העולמות מתוך אין סוף (להלן: אס) או בתוכו, והיכן, אפוא, מקומם? כדי לענות על כך פיתח הארי את תורת הצמצום. הארי אל מול המקובלים הראשונים המקובלים הראשונים, אשר הושפעו מהמחשבה הנאו - אפלטונית, תיארו את התהוות העולמות כהשתלשלות ישירה ... סוף, הקודם לצמצום. לשון אחר, כל התגלות חדשה כרוכה בהסתלקות, אשר קודמת לה קדימה הכרחית. הסתלקות זו היא סוד הצמצום. אופן היווצרותו של החלל שבו ישכנו העולמות, בכללם העולם הזה על כל הווייתו, התרחש באופן הבא: האינסוף צמצם את עצמו מעצמו אל עצמו, כלומר לצדדיו, והותיר בתוכו חלל ריק ופנוי, בתוך חלל זה נבראו העולמות. יוצא, אפוא, כי הצמצום מציין, את הסתלקות האור האלוהי, שנסוג ונגנז בחביוניו הנעלמים. הטהירו והרשימו אותו חלל פנוי שנוצר כתוצאה מהצמצום מכונה בשפתו של הארי בשם טהירו. מונח זה מושאל מספר הזוהר ופירושו זוהר העוטף את האס מאז ומעולם, זוהר ... רשימו (=רושם, או זיכרון ממציאות האור הגדול שהיה בחלל זה). יש להעיר שמושג הרשימו אינו מופיע בתיאור הראשוני של הצמצום אצל ר חיים ויטאל ומופיע רק אחרי שלב ההאצלה מהאין סוף, בניגוד לתפיסתו של אבן טבול. חשוב לציין כי ... הדין, דהיינו הרוע, הפועלים בעולם) לא היה משקל רב מידי בתוך האס (=אין סוף). לדבריו של אבן טבול, פעולת הצמצום שביצע האל גרמה לקיבוצם של שורשי הדין לנקודה אחת - נקודת מרכזו של חלל הטהירו, ולהתחזקותם בה. כפועל יוצא מכך, כוחות הדין סילקו מאותה נקודה את כוחות, או אורות החסד והרחמים האלוהיים, וכך התחולל הצמצום ונתהווה החלל הפנוי. לעומת כתבי הרב חיים ויטאל, שטען שריכוז הדין היה חלק מתהליך הצמצום, סובר אבן טבול כי כוח הדין היה זה שחייב את הצמצום, הווי אומר, האל ביקש לטהר עצמו ממידת הדין שהייתה חבויה ושרויים בה. רצון זה היה הסיבה להיווצרותו של התהליך ... איזון בתוך האלוהות. מצב זה הוא המעורר את האלוהות לביצוע תהליך היטהרות של הפרשת הדין והוצאתו אל מחוץ לאלוהות. הצמצום, כאמור, נעשה במטרה לטהר את ההויה האלוהית משורשי הדין. כתוצאה מצמצום אור האין סוף, בתוך חלל הטהירו נותר הרשימו, ... הוא המשרטט את הגבולות לאותם עולמות, העליונים כמו גם התחתונים, אשר עתידים להיבנות. מדברי הרב חיים ויטאל על תורת הצמצום את עיקרון הצמצום שביסס הארי ניסח אחד מבחירי תלמידיו, ר חיים ויטאל, כך: דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור ... ר חיים ויטאל ארבע שלבי היווצרות הנברא (הרצון לקבל) תרשים של עשר הספירות, מבנה היסוד של הקבלה - תורת הצמצום מלכתחילה קיים האור, רצונו של הבורא להיטיב לנברא העתידי, המכונה בפי אשלג בחינת שורש או כתר. הרצון להטיב בורא ... זה משחזר הנברא את פעולות האור על עצמו ובכך רוכש את השכל הפועל - המכונה מחשבת הבריאה. התפתחות מושג הצמצום מימיו של הארי בעקבות תורת הצמצום של הארי נולדו בעיות מספר לגבי האופן שבו ניתן להתאימה לצד האמונה באי השתנות האל. כתוצאה, נולדו שני פתרונות ... ישראל סרוג: 1.הבחנה בין עצמותו לבין אורו, דהיינו בין עצמות אור אס לבין אור אס שהוא רצונו להיטיב, וההסבר שהצמצום התבצע ברצון בלבד ולא בבעל הרצון עצמו. 2.הטענה בדבר כך שהצמצום אינו כפשוטו ורק בא לסבר את האוזן. סרוג פיתח את רעיונות אלה והוסיף עליהם רעיונות משלו (תוך פיתוחה של תורת המלבוש שלו). השפעתם של רעיונותיו על הקבלה המאוחרת הייתה עצומה. פתרון נוסף, מקבל את ביטויו, במיוחד, בתורת הצמצום האשלגיאנית. הטענה המרכזית היא, שהצמצום נעשה בנברא ולא בבורא, כלומר הנברא צמצם את האור שבתוכו על מנת להדמות לבורא, כי כשם שהבורא לא מקבל, כך כשהנברא יגיע לדרגת אינו מקבל, ידמה אל הבורא ויתקרב אליו. עכ נמנע מלקבל את האור, בסוד הצמצום. עוד מימי הארי רעיון הצמצום עורר מהומה ותסיסה רבה. כתוצאה, במאתיים השנים הבאות נעשו ניסיונות נוספים לפשט את הרעיון. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היה רעיונו של שבתי שעפטיל הורוביץ בספרו שפע טל, שניסה להפוך את תורת הצמצום לתיאור סמלי של אצילות ספירת כתר על פי הרמק, בעקבות ניסוחי סרוג אך מתוך גניזת תיאורי המלבוש. בהופכו את הצמצום לאקט שני הוציא למעשה הורוביץ את עוקץ הפרדוקס שהיה טמון בתורה זו מעיקרה. החל מהמאה ה - 17 נחלקו המקובלים בשאלה האם יש להבין את הצמצום כפשוטו או שמא כסמל בלבד למאורע במעמקי האלוהות. הגרסה הפשטנית הייתה זו שנתקבלה בחוגי השבתאות, במיוחד בכתביהם של נתן העזתי ונחמיה חייא חיון. בשנת 1714 התחיל פולמוס רציני סביב נושא הצמצום בין המצדדים בגרסה הפשטנית לבין אלו מהמקובלים אשר נטו לכיוונה של הפילוסופיה. רבי יוסף אירגס סיכם את פולמוס זה ... בשיטת חבד. בה בעת רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל התניא יצא בחיבורו כנגד הגרא וטען כי זה טעה בהבנת הצמצום כפשוטו. תלמידו של רבי שניאור זלמן, רבי אהרון משה הלוי מסטרשלה, פיתח את רעיון הצמצום עוד יותר והציע הנחה בדבר צמצום כפול - ראשית, בקיעה, הנסתרת מעינינו ושאינה ניתנת להבנה ולתפישה כלל וכלל. שנית, ... התנהל בעיקרו במאה ה - 18, ניתן לסכם בקביעה כי המקובלים שנטו יותר לכיוונה של הפילוסופיה הדגישו יותר את הצמצום שלא כפשוטו, בעוד שאותם אשר זלזלו בפילוסופיה הציגו אותו כפשוטו. הצמצום האשלגיאני מושג האלוהות מופיע פעמים רבות בכתביו רחבי ההיקף של הרב אשלג, אך הוא אינו זוכה לתיאור בהיר ולהגדרה ... ועד להגעתו לעולם הזה, כסדר השתלשלות בן ארבע בחינות (ארבעה שלבים) המכונות חוכמה, בינה, תפארת ומלכות. המחלוקות על מושג הצמצום אף בתוך הפוסעים בנבכיה של תורת הקבלה, קיימת מחלוקת האם יש להבין את מושג הצמצום כפשוטו, או שמא האל צמצם את אורו בלבד ואילו הוא עצמו נמצא בכל מקום בשווה. בעוד שהרב יעקב עמדין הדגיש שהצמצום הוא הכרח גמור ואינו יוצא מידי פשוטו, הרעיון בדבר שינוי והפחתה באלוהות צרם לאוזנם של מקובלים אחרים. המחלוקת קיימת כשדנים על הצמצום מנקודות מבט שונות, והיא אינה קיימת כשמסכימים על נקודת מבט אחת. הצמצום אינו בבורא אלא בנברא. המחלוקת נכחדת כשמבחינים בין נקודת המבט של אין - סוף שבה המציאות היא נצחית ואינה משתנית ובין נקודת המבט הארצית של בני האדם. הצמצום שהביא למציאות נבראת מופרטת שינה רק את נקודת המבט של הנבראים מאין - סוף לסוף. תכלית בני האדם לשוב לאין - סוף לאחר שיאמצו את נקודת המבט האחדותית של מקורם. הרמבם והצמצום חוגים מסוימים בעולם הקבלי, טענו שאף הרמבם, גדול הראציונליסטים היהודים, רומז בפתיחת חיבורו משנה תורה להיכרותו עם מושג הצמצום: ...