תורת הצמצום - מבוא תורת הצמצום הוא מושג יסודי בקבלה, העוסק בתהליך שקדם לבריאת העולם, אשר במהלכו פינתה האלוהות מקום על מנת לאפשר קיומה של מציאות מחוצה לה. מושג הצמצום פותח במיוחד בקבלת הארי ובמשנותיהם של ממשיכי דרכו, אך הוא בעל מקורות קדומים יותר. הצמצום הלוריאני תורת הצמצום, על שום מה? נקודת המוצא של קבלת הארי (ר יצחק לוריא) מן המאה ה - 16 היא שהאין סוף שורה בכל, והוא הכל, אין בלתו ואפס זולתו. לאור קביעה זו, עולה השאלה: כיצד מתהווים העולמות מתוך אין סוף (להלן: אס) או בתוכו, והיכן, אפוא, מקומם? כדי לענות על כך פיתח הארי את תורת הצמצום. הארי אל מול המקובלים הראשונים המקובלים הראשונים, אשר הושפעו מהמחשבה הנאו - אפלטונית, תיארו את התהוות העולמות כהשתלשלות ישירה מאס, כמתוך מבוע, ממנו ... אל הפועל, ולקנות לעצמה הוויה גמורה בפני עצמה. לעומתה, לפי קבלת הארי, הסתלקות האור קודמת בהכרח להתפשטותו, למעט ההתפשטות הראשונה בעולם אין סוף, הקודם לצמצום. לשון אחר, כל התגלות חדשה כרוכה בהסתלקות, אשר קודמת לה קדימה הכרחית. הסתלקות זו היא סוד הצמצום. אופן היווצרותו של החלל שבו ישכנו העולמות, בכללם העולם הזה על כל הווייתו, התרחש באופן הבא: האינסוף צמצם את עצמו מעצמו אל עצמו, כלומר לצדדיו, והותיר בתוכו חלל ריק ופנוי, בתוך חלל זה נבראו העולמות. יוצא, אפוא, כי הצמצום מציין, את הסתלקות האור האלוהי, שנסוג ונגנז בחביוניו הנעלמים. הטהירו והרשימו אותו חלל פנוי שנוצר כתוצאה מהצמצום מכונה בשפתו של הארי בשם טהירו. מונח זה מושאל מספר הזוהר ופירושו זוהר העוטף את האס מאז ומעולם, זוהר אשר אינו כולל כל צמצום כלל ועיקר. בדברי הארי המונח קיבל משמעות הפוכה, חדשה ומקורית. בעוד שבספר הזוהר הטהירו מסמל את ספירת הכתר, את הספירה הראשונה המקיפה את האס כמעין הילה שסובבת ... שנשתיירו בו חלקיקי אור אס שנצטמצם, הנקראים רשימו (=רושם, או זיכרון ממציאות האור הגדול שהיה בחלל זה). יש להעיר שמושג הרשימו אינו מופיע בתיאור הראשוני של הצמצום אצל ר חיים ויטאל ומופיע רק אחרי שלב ההאצלה מהאין סוף, בניגוד לתפיסתו של אבן טבול. חשוב לציין כי חוקרים רבים ראו בדברי רבי חיים ויטאל סתירה לתפיסה הקבלית ... היסודית לפיה אין מקום פנוי ממנו. האלמנט הקונסטרוקטיבי שבהפרשת שורשי הדין מהאלוהות בתוך הרשימו שנותר בתוך הטהירו מעורבים גם שורשי הדין האלוהי, שנגלו גם הם בצמצום. בנקודה זו אנו עדים למוטיב מרכזי וחשוב אשר מפתחת קבלת הארי. בעולם האינסוף כל ספירה הייתה כטיפה בתוך הים הגדול, וכך גם שורשי הדין היו כטיפה המרה בתוך אותו ים. לשון אחר, למידת הדין (שורש כוחות הדין, דהיינו הרוע, הפועלים בעולם) לא היה משקל רב מידי בתוך האס (=אין סוף). לדבריו של אבן טבול, פעולת הצמצום שביצע האל גרמה לקיבוצם של שורשי הדין לנקודה אחת - נקודת מרכזו של חלל הטהירו, ולהתחזקותם בה. כפועל יוצא מכך, כוחות הדין סילקו מאותה נקודה את כוחות, או אורות החסד והרחמים האלוהיים, וכך התחולל הצמצום ונתהווה החלל הפנוי. לעומת כתבי הרב חיים ויטאל, שטען שריכוז הדין היה חלק מתהליך הצמצום, סובר אבן טבול כי כוח הדין היה זה שחייב את הצמצום , הווי אומר, האל ביקש לטהר עצמו ממידת הדין שהייתה חבויה ושרויים בה. רצון זה היה הסיבה להיווצרותו של התהליך האמור. הדין האלוהי הוא שורשה של הוויית הרע ... או כשמרי יינה, גרם לחוסר הרמוניה ולחוסר איזון בתוך האלוהות. מצב זה הוא המעורר את האלוהות לביצוע תהליך היטהרות של הפרשת הדין והוצאתו אל מחוץ לאלוהות. הצמצום, כאמור, נעשה במטרה לטהר את ההויה האלוהית משורשי הדין. כתוצאה מצמצום אור האין סוף, בתוך חלל הטהירו נותר הרשימו, המעורב בשורשי הדין שהופרשו מתוך אותה הוויה. רושם זה המעורב בדין הינו המצע לעולמות כולם, ממנו עתידים להיבנות כל ... צריך כוח הדין להתעורר ולפעול את פעולתו. כוח הדין הוא המשרטט את הגבולות לאותם עולמות, העליונים כמו גם התחתונים, אשר עתידים להיבנות. מדברי הרב חיים ויטאל על תורת הצמצום את עיקרון הצמצום שביסס הארי ניסח אחד מבחירי תלמידיו, ר חיים ויטאל, כך: דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות ולא היה מקום פנוי ... ויצר ועשה את כל העולמות כולם. - עץ החיים, חלק א, פרק א, מאת ר חיים ויטאל ארבע שלבי היווצרות הנברא (הרצון לקבל) תרשים של עשר הספירות, מבנה היסוד של הקבלה - תורת הצמצום מלכתחילה קיים האור, רצונו של הבורא להיטיב לנברא העתידי, המכונה בפי אשלג בחינת שורש או כתר. הרצון להטיב בורא את הרצון לקבל את התענוג. את ההבחנה הראשונה ... הצורה, (הרגשה של הבדל בין הטבע האלטרואיסטי של הבורא לבין הטבע האגואיסטי של הנברא (בחינה ד) ) והיא זו המביאה להמשך השתלשלות מערכת העולמות עד לעולם הזה. צמצום א בחינה ד מקבלת, כאמור, את כל האור ללא הגבלה באופן אינסופי. הרגשת הנותן המצויה בתוך האור מביאה למלכות את ההרגשה שתכונותיה מנוגדות לחלוטין לתכונות האור. היא ... הרב אשלג: הכובש את רצונו. כלומר, המעכב את עצמו ואינו מקבל אעפי שמשתוקק מאוד לקבל, נקרא שמצמצם את עצמו - תלמוד עשר הספירות, כרך א, חלק א, מאת הרב יהודה אשלג צמצום הרצון מכונה בפי הרב אשלג צמצום א. כתוצאה ממנו מסתלק האור מבחינה ד, מהמלכות. לאחר צמצום א לא מגיע עוד האור לכלי, לנברא. לשיטתו של הרב אשלג, הנברא בעולמנו המכיר בכך שהוא מצומצם, היינו נעדר את הרגשת האור, מצוי במצב ההתחלתי אשר מתוכו, יהיה עליו ... לאור ולא להיות נפעל על ידו ללא דעת. בתהליך התפתחות זה משחזר הנברא את פעולות האור על עצמו ובכך רוכש את השכל הפועל - המכונה מחשבת הבריאה. התפתחות מושג הצמצום מימיו של הארי בעקבות תורת הצמצום של הארי נולדו בעיות מספר לגבי האופן שבו ניתן להתאימה לצד האמונה באי השתנות האל. כתוצאה, נולדו שני פתרונות אשר באו לידי ביטוי בעיקר בקבלתו של ר ישראל סרוג: 1.הבחנה בין עצמותו לבין אורו, דהיינו בין עצמות אור אס לבין אור אס שהוא רצונו להיטיב, וההסבר שהצמצום התבצע ברצון בלבד ולא בבעל הרצון עצמו. 2.הטענה בדבר כך שהצמצום אינו כפשוטו ורק בא לסבר את האוזן. סרוג פיתח את רעיונות אלה והוסיף עליהם רעיונות משלו (תוך פיתוחה של תורת המלבוש שלו). השפעתם של רעיונותיו על הקבלה המאוחרת ...

... לטפס בסולם העולמות ולהתקרב לבוראו מתוך השגתו בפנימיותו. הספירות תרשים של עשר הספירות - מושגי יסוד בקבלה ספירה היא מושג יסודי בעולמה של הקבלה, המתקשר למושג ההאצלה והצמצום ומתאר רובד בהופעת האלוקות. אזכור הספירות הופיע כבר במדרש, כאשר פיתוח של הרעיון הוצג לראשונה בספר יצירה. הספירות הן עשר כלים ומדרגות או מידות רוחניות. הרעיון התאולוגי העומד ... הקבה בכלי החסד, יום ב בגבורה, יום ג בתפארת, וכן הלאה עד ליום שבת - המלכות.. המקובלים חיברו את שבע הספירות האחרונות אל שבעת כוכבי הלכת, וכך גם את שבעת שבועות העומר. תורת הצמצום המקובלים מספרים כי הבורא ברא את הרצון לקבל (ליהנות) הנקרא נברא. בעצם פעולה זו הבורא הפריד עצמו מהנברא, ויצר הפכים, בורא נותן ונברא מקבל. כדי לתת לנברא אפשרות להגיע לשלמות מבחירתו החופשית, להשתוות עימו, צמצם הבורא את עצמו, את אורו, וברא מדרגות ועולמות בצמצום אחר צמצום , המשתלשל עד לעולם הזה שבו שולט הרצון להנאה גשמית המוליך את התפתחותה של האנושות בהשגת הנאות שונות, החל מהנאות בהמיות פשוטות, דרך הנאה משליטה וכבוד ועד להנאה שכלית. הצמצום יצר את הבחנה בין אין - סוף השם יתברך שהוא מציאות נצחית ובלתי משתנה (היה - הווה - ויהיה) לבין התפיסה הארצית של בני האדם, או החלקית של הרוכשים כלים רוחניים, וברא בהתאמה עולמות ... של מקורם על ידי תיקון רצונותיהם, כאשר בתהליך התיקון הנברא נדרש לצמצם את רצונותיו האנוכיים על מנת לפנות מקום לגדילתו הרוחנית, מתוך דבקות והתבטלות בפני הבורא. הצמצום הראשון של אין סוף נקרא צמצום א, מתוך צמצום זה נוצרה מערכת אדם הקדמון (או אדם הראשון), הראשון בסדר השתלשלות העולמות מטה מאין סוף. חלק מן המקובלים גרסו כי את הצמצום אין להבין כהפחתה, אלא כהסתרה, העלם, שהרי עולם אינסוף כולל את כלל הצורות אם כי בבחינה בלתי משגת. לעומת זאת, לפי קבלת הארי כרוך הצמצום במידה של הסתלקות (סוד הצמצום) היוצרת חלל ריק בו מצויים רק שיירי רשימות (רשימו) של נוכחות אין - סוף, מעורבים בשורשי הדין האלוקי - מצע ממנו נבראים כלל העולמות. אדם קדמון אדם קדמון או נשמת אדם הראשון הוא כינוי לכלי הראשון שברא האל כחלק מבריאת העולמות והנבראים, כמו גם לנשמה הראשונה שגילתה את העולמות הרוחניים. זהו מושג לוריאני בעיקרו. אדם קדמון הוא העולם הראשון היוצא לאחר הצמצום, המקבל את הארותיו מאין סוף. אין הוא מתאר אדם, כפי שאפשר היה לשער לפי שמו, אלא את האלוהות המאצילה את עצמה בהתגלמותה הראשונית והמושלמת. המילה קדמון או קדום מצביעים על כך שבעולם זה פועל הצמצום הראשון ולא השני היוצרים את העולמות והנבראים. עולם אדם קדמון הוא הכלי או מערכת הנשמה הכללית, בה קשורים כל הנבראים. בכל נברא ישנו ניצוץ או מידע מנשמה זו, בין אם הוא מודע לו או לא. ...

... הייתה מגיעה למצב שלא משנה לה אם היא סובלת או לא סובלת. אם האדם בטוח שלסבול ולא לסבול זה אותו הדבר, ואתה חווה שאתה בוחר את הצמצום , עד כדי כך שאתה יכול לראות את הסבל מול הפנים שלך, ואתה בציק יכול להעלים אותו ואתה לא רוצה. אתה רוצה שיהיה פה סבל, אתה רוצה צמצום. למה האדם לא רוצה את השקר? הוא חושב שמספיק רע לו עכשיו, אז מדוע שיעשה לעצמו יותר רע, זה לא הגיוני. ומה אני אומר, אם אתה בן ... לא הגיעו. להגיע לאחדות זה לא להבין שהכל אחד, תדמיינו עוגה עם שתי שכבות, שכבה אחת ניפרדות ושכבה אחת אחדות, בניפרדות יש את כל הצמצומים וטוב ורע ובאחדות יש אחד. אם גילית שכול הדברים האלה הם גם אחד, אתה עדיין בניפרדות. לגלות את האחדות זה לגלות את המקום ...

... לנשום לפקוח את העיניים. בלעדי הזמן לא נחייה. בלעדי הכסף נוכל לחיות בצמצום אומנם ובלי כל מיני מותרות אבל ...

... עבר, אלא רק חוויית עבר שמתהווה. כשאדם חושב על העבר, הוא בעצם שולף מהזיכרון העצום שלו, חוויית עבר, ומתהווה בה. אין באמת עבר, אלא הוויה שמשתנית מרגע לרגע (צמצום). העתיד בטח ובטח שאינו קיים, העתיד הוא אפילו לא קיים בזיכרון, אין צורך בשליפת ...

... זה כבר בריאת העולם. עצם המחשבה האם לברא או לא, זזה עצמו כבר בריאה. זה כבר נקרא צמצום , כי בשורש הראשון, אין הבדל בין הבורא לבין רצונו, ובשורש הראשון אין בכלל שום שינוי, אין שניים, וברגע שאומרים הבורא רצה או חשב, ... זה כבר בריאת העולם. עצם המחשבה האם לברא או לא, זזה עצמו כבר בריאה. זה כבר נקרא צמצום , כי בשורש הראשון, אין הבדל בין הבורא לבין רצונו, ובשורש הראשון אין בכלל שום שינוי, אין שניים, וברגע שאומרים הבורא רצה או חשב, ...

... המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 3 לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 3. הספר להיות אלוהים, פרק א עמוד 66 ההיגיון הפשוט אומר שחייב שיהיה משהו שממנו ...

... המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 4 לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין ...

... לחוויה של, כן אכפת לי. למשל אדם שלא אכפת לו שנשרף לו הבית, אבל אפילו שכך הוא מרגיש, הוא מנסה שלא יישרף, הוא למעשה מחבר את שני ההפכים. בתוך החוויה של הצמצום , חווים את האין סוף. לחוות שאתה רוצה את הרצון, זה לחוות שאתה רוצה ברצון מלא את החיסרון. זה נקרא לחבר את הרצון עם הצורה לאין צורה בו זמנית. מה ...

... את המקום והזמן, את הלבוש, את הצמצום . והכל אחד פירושו, שההוויה והלבוש הם ... אין ויש, זה לא נקרא אחד. דרך הצמצום אנו מדברים על האחדות, אבל שתבין ... ולמה אחרת, לשכל אין משמעות, זה צמצום . שאלה: כמו שהוא צמצם את עצמו כך אתה ... יכול להיות נגד רצונך. אם אתה בצמצום יכול להיות נגד רצונך, אבל אם אתה ...