... וסוף מאירה אליו פנים, כל אחד קורא לה בשם אחר, אבל העיקר ההבנה של הדברים כאן. ואותה מציאות אינסופית ללא התחלה וסוף צמצמה את עצמה
בצמצום אינסופי כדי שיהיו בני אדם שייתפתחו באופן אינסופי. ולכן, האדם הוא גם אינסופי, וגם כלום, וגם אמיתי בו זמנית. מצד האמת, האדם חי את הדברים בהבנה הבאה לו
בצמצום . השאלות שיש לאדם בחיים, הן באות לו מהנפרדות כי בעיני האדם יש כל מיני ישויות, דברים וכו. אבל מצד האמת הכל אחד. והאדם חי במעין משחק, והמשחק הזה של
הצמצום, בא מתוך הנפרדות לגלות את האחדות. והאדם מתוך הנפרדות מגלה את האחדות. ואם האדם מכיל הפכים הוא חי עם המציאות ...