... כפי מה שהיא אני לא יהיה קיים יותר. אני כאילו אומר, יש אני, יש את המציאות. מה גורם לי להרגיש
שאני קיים? בזכות זה שאני משנה את המציאות. אם אני אפסיק לשנות את המציאות ואגיד למציאות שאני מרוצה ממנה במאה אחוז, באותו רגע אני נעלם, אני הופך להיות ... אותי לבצע משימות. וזה לא משנה מה יהיה בכלל במציאות. אני קולט שיש לי פחד להעלם. יש לי דחף שאומר,
אני קיים ואני חייב לשנות משהו, כי אם לא אשנה משהו אסכים עם המציאות אז בעצם אני יעלם, איך ידעו
שאני קיים? (להעלם פרושו - שאני לא ידע יותר
שאני קיים, אני יחדל מלדעת את קיומי) מה זה כאילו אומר? שאני בעצם רוצה לעשות לעצמי רע. למה? כי אם לא יהיה לי רע, איך אני אוכל להרגיש
שאני קיים? המציאות כאילו אומרת לי - תגיד לי מה אתה רוצה אני אביא לך, אני עונה למציאות - לא משנה מה את תעשי, אל תתני לי את כל מה שאני רוצה, אם תתני ... משהו חדש שונה. למה? כי אם היא תתן לי את כל מה שאני רוצה היא מאיימת עלי, היא תגרום לי לא להרגיש
שאני קיים. ואז יש בי דחף פנימי שאומר, אוי ואבוי, המציאות הולכת להיות מה שאני רוצה, אני חייב לשנות משהו. נגיד אני רוצה משהו ואני מקבל מה שאני רוצה ... רוצה להרגיש רע, אם אני רוצה להרגיש רע אז זה כבר לא רע, אם זה לא רע זה כרצוני, אם זה כרצוני -
אני לא קיים. אני חייב לרצות להרגיש רע ולהתכחש לזה שאני רוצה להרגיש רע. אני כאילו רוצה להרגיש רע אבל אני אומר למוח שלי שאסור לי להודות בזה, כי אם אני ... ואז מסתיים לי הלופ. ואז לא איכפת לי קיים, לא קיים, כן רוצה, לא רוצה... זה כבר לא אומר כלום. לא
שאני קיים וזה לא אומר כלום, אני פשוט לא יודע את הדברים האלה. המוח שלי מפסיק לחשוב
אני קיים? אני לא קיים? אני רוצה להיות קיים? אני לא רוצה להיות קיים? אני יודע
שאני קיים? אין יותר את הדברים האלה, זהו. ואז שאני חוזר לפה, אני חוזר בדיוק לאותו לופ, יש לי רצונות, ואני רוצה להיות קיים, ואני רוצה להיות לא לא ... אותו? ואם אני מבין שאם אני אהיה קיים אז אני בבעיה אז אני בעצם לא יכול להתאבד כי לא משנה מה,
אני קיים. רוב האנשים מניחים שאם הם יעבדו הם יוכלו לנוח, וכל האנשים בטוחים שאם המציאות תהיה מה שהם רוצים הם יהיו מרוצים. פחדים של אמרי פחד שהמציאות ...