תערו של אוקאם - מבוא... המנוסח לרוב בעזרת המשפט אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך, כאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש לבחור בהסבר הפשוט ביותר, אשר מערב את המספר המועט ביותר של מושגים וחוקים (על כן, כלל זה מכונה גם חוק החיסכון). מטרתו ... ראשונה בעבודתו של המדען. עם זאת ראוי להדגיש כי במקרים רבים אין זה ברור, מבין שתי ברירות איזו היא הפשוטה יותר. לדוגמה, ספרות בינאריות הן מעטות יותר מספרות עשרוניות ולכן השימוש בהן הוא פשוט יותר מבחינת מספר הסימנים שבהם אנו עושים שימוש, אך אין זה ברור מאליו כי חישובים מתמטיים הם קלים יותר ... השימוש במילה תער משמש להדגשת חשיבותו של העיקרון לצורך סילוק (גילוח) של הסברים מורכבים ומסובכים מדי כאשר קיימים הסברים פשוטים יותר. ניסוחים שונים של הכלל כיום מקובל להביע את הכלל המוכר כתערו של אוקאם בעזרת המשפט אין להרבות בישויות ... להיפטר מהסברים מסובכים שלא לצורך - תערו של אוקאם הרעיון המובא בתער של אוקאם קשור באופן הדוק לרעיונות של פשטות, אלגנטיות ואסתטיקה, והוא מצא את מקומו במספר ביטויים לאורך הדורות: כאשר ישנם שני הסברים שווי ערך לאותה תופעה, יש להעדיף את ההסבר הפשוט או החסכוני יותר (ניסוח מודרני) אין צורך במציאת סיבות לתופעות הטבע מעבר לאלו שהן נכונות ומספיקות על מנת להסביר את התופעות הללו. (אייזק ניוטון) פשטות היא החוכמה האולטימטיבית (לאונרדו דה וינצי) וישתדל עם זאת למעט את התנועות ומניין הגלגלים ככל האפשר (רמבם) כאשר תירוץ ... צורך לטעון שעץ זה הופל על ידי חייזרים שכעסו על פגיעה ברגשותיהם הדתיים בעקבות בניית מגדל אייפל, כאשר ניתן פשוט לומר שהרוח הפילה אותו... - תערו של אוקאם תערו של אוקאם הוא כלי בסיסי בידי אלו המחפשים אחר הסברים ... כלל זה התקבל באהדה מהסיבות הבאות: רוב המדענים והפילוסופים היו משוכנעים בנכונותו. האמונה שהטבע עצמו מבוסס על חוקי יסוד פשוטים ועל כן, ההיפותזות הפשוטות יותר קרובות יותר לאמת. גם מבחינה מעשית, עדיף לבחור בהיפותזות פשוטות יותר כי הן קלות יותר להבנה ולישום מעשי. במאה ה - 20 יש לציין את הפילוסוף קרל פופר שטען שיש לבחור בתאוריות הפשוטות יותר לא מסיבה מעשית, אסתטית או פראגמטית אלא בגלל שתאוריות פשוטות קלות יותר להפרכה, דבר התואם את תורתו של פופר. השיטה המדעית מבוססת בראש ובראשונה על הסקת מסקנות מתצפיות, וכאן יש חשיבות גדולה לתערו של אוקאם. לדוגמה, אם לאחר סערה נבחין בעץ שנפל, הרי שנוכל להסיק בפשטות כי הרוח הפילה את העץ. המדובר בהיפותזה הכוללת רק שני מרכיבים, ושניהם קיימים אל מול עינינו - הרוח בה ... טען אלברט איינשטיין כי מטרתה העליונה של כל תאוריה מדעית הינה להציג את האלמנטים הבסיסיים הנדרשים לצורך ביסוסה באופן פשוט ככל האפשר, מבלי לוותר על אף פיסת מידע שנרכשה באמצעות הניסיון. יש המנסחים זאת בביטוי על תאוריות להיות פשוטות ככל האפשר, אבל לא פשוטות עוד יותר. הסיפא של המשפט הוא למעשה הסייג שמציבה השיטה המדעית על השימוש בתערו של אוקאם. כיום ניתן למצוא ... אחר המבנים והחוקים הבסיסיים. על פי כלל זה ניתן להסביר תורות ותאוריות שונות בעזרת מספר קטן של מושגים מדעיים פשוטים. כך למשל, ניתן להזכיר את החיפוש אחר יסודות כאבני בניין של מולקולות בכימיה, את החיפוש אחר חלקיקים יסודיים כאבני ... ובין הצגות של חבורות מסוימות. על פי הכלל שמתווה תערו של אוקאם רצוי כי מערכת ההנחות המדעיות תהיה מצומצמת ופשוטה ככל האפשר. כך למשל, מקובל להניח כי חוקי הטבע אינם משתנים בהתאם לזמן ולמיקום, כלומר מספיקה מערכת חוקים אחת ... של מין, איבר או תכונה ומכריעה בין השערות אלו על פי עקרון הפרסמוניה. על פי עקרון זה תועדף ההשערה הפשוטה ביותר, זו שדורשת מספר נמוך ביותר של שינויים, שבהקשר זה הם בדרך כלל מוטציות. עקרון זה הוא אחד מהעקרונות ... על מנת לנסות להכריע בשאלה תאולוגית זו. נטען כי המדע יכול לספק הסברים להרבה מהתופעות הנצפות. הסברים אלו הם פשוטים ומובנים יותר מאשר הסבר תופעות הטבע בהסברים מיסטיים או דתיים. לפי תערו של אוקאם, יש לבחור בהסבר הפשוט יותר ומכאן נובע שאין מקום להניח את קיומו של אלוהים. מאידך, המאמינים טוענים שההסברים התאולוגיים פשוטים ומובנים יותר ועל כן יש לבחור דווקא בהם והרי הוכחה נוספת לקיום האלוהים. השימוש בתערו של אוקאם על - ... מאשר האידאליזם, שכן זה האחרון נוקט במושגים כגון אלוהים, נפש וכיוצא בזה, בעוד שהמטריאליזם אינו נזקק להם, ולפיכך הוא פשוט יותר מבחינה אונטולוגית. לעומתו, הפילוסוף מוריס קורנפורת העיר כי הצדקה כזו של המטריאליזם על יסוד עקרונות אפריוריים היא כולה ... את כל התופעות הטבעיות במונחים הקשורים בנפש האנושית, היא תאוריה עדיפה, שכן היא אינה נזקקת למושג חומר ולפיכך היא פשוטה יותר. הפילוסוף בן המאה ה - 20 זאק סמארט, יצא כנגד אספקט מסוים בטיעון זה כאשר אמר כי הגישה ... הדואלית, שלפיה מדובר בשני מונחים שונים. הצדקות פילוסופיות לתערו של אוקאם לפני המהפכה המדעית האמינו המדענים כי העולם הינו פשוט, וכי תאוריות על טבעו של העולם צריכות לשקף פשטות זו. הצדקה זו שייכה את העיקרון לתחום המטאפיזיקה, כלומר הציבה אותו כהנחת יסוד אודות העולם. בעקבות המהפכה המדעית החלו ... תוך המדע. המדע עוסק בחקר האמת, כפי שהיא ובחקר העולם כפי שהוא. הכנסת שיקולים התלויים בבני האדם ובתפיסה שלהם (פשטות וחסכונות) לתוך המדע היא בעייתית ועלולה לעוות את המדע. על פי ביקורת זו, כיוון שאין שום סיבה לחשוב שהאמת נמצאת דווקא בתאוריות הפשוטות יותר, וההיסטוריה של המדע רצופה במעברים מתיאורים פשוטים לתיאורים מורכבים ומסובכים יותר - אך גם נכונים יותר, יש להיזהר מלהכניס שיקולים הקשורים לפשטות ולחסכונות לתוך המדע. השיקולים היחידים שצריכים להילקח בחשבון הן אמת והתאמה לעולם. כל קריטריון נוסף יכול לעוות את התמונה. תלות בזמן לפי עיקרון אוקאם יש לבחור בתאוריה הפשוטה ביותר מתוך התאוריות המסבירות נושא מסוים, אולם בחירה כזו מעוררת בעיה של תלות בזמן. תאוריה פשוטה פירושה פשוטה כעת, לפי המידע הנוכחי. ייתכן שבעתיד, בעקבות מידע נרכש נוסף, תאוריה אחרת תהפך לפשוטה יותר להבנה ולישום ואז נאלץ לבחור בה. מכאן נובע שתערו של אוקאם הוא כלל תלוי - זמן שאינו מאפשר העדפת חוקים אוניברסליים ונצחיים. יחסיות וסובייקטיביות עיקרון אוקאם אומר שיש לבחור תאוריות פשוטות וחסכניות יותר. אך המושגים חסכוני ופשוט הם מושגים יחסיים שאין להם הגדרה אוניברסלית מוחלטת. כאשר הגדרה זו חסרה גם חשיבותו של העיקרון פוחתת בהרבה. יש גם להזכיר שפשטות וחסכנות תלויות גם באישותו, דעותיו הקדומות והאידאולוגיה של המדען ועל כן גם הבחירה של התאוריה הפשוטה יותר הופכת לתלויה בבוחר, כלומר לסובייקטיבית. עמימות, מעמדם של מושגי הפשטות והחסכונות מעבר לאפשרות של היותם מושגי הפשטות והחסכונות יחסיים וסובייקטיביים, ייתכן גם שמדובר במושגים עמומים שלא ניתן להציג עבורם הגדרה מדויקת או קריטריונים מדויקים. הבחירה בתאוריה ...