תורת ההכרה - מבוא
תורת ההכרה (אפיסטמולוגיה, מיוונית עתיקה אפיסטמה: ידע, לוגוס: לימוד, דיבור) ... בכלל ניתן לדעת משהו - כלומר, האם הספקנות היא נכונה ובאיזו מידה. בעברית נחשבות לעתים הכרה וידיעה כמילים נרדפות ועל כן
אפיסטמולוגיה נקראת גם תורת הידיעה. המושג
אפיסטמולוגיה נטבע על ידי הפילוסוף הסקוטי גיימס פרדריק פרייר אשר פעל במאה ה - 19. אולם העיסוק בה החל כבר אצל הפילוסופים קדם - סוקרטים. ידיעה הדיון העכשווי
באפיסטמולוגיה עוסק בידיעה טענתית (ידיעה ש). ידיעה זו נבדלת מידיעה איך ומהיכרות ישירה. ... שאותו אדם לוקח סיכונים (ואז חסרה לו הצדקה). הצדקה דיאגרמת אוילר שמייצגת את הגדרת הידיעה כהאמנה אמיתית מוצדקת. -
תורת ההכרה בדיאלוגים של אפלטון - בעיקר במנון ותאיטוס - מופיעות מספר תשובות לשאלת ... אמיתית ומוצדקת, אך איננה בגדר של ידיעה. הבעיה עוררה תגובות רבות במחצית השנייה של המאה ה - 20 ונחשבה לבעיה מרכזית
באפיסטמולוגיה. בעקבותיה הציע רוברט נוזיק הגדרה מחודשת לידיעה: S יודע ש - P אםם: P אמיתי ... ש - P. לדעת נוזיק הדרישה השלישית פותרת את בעיית גטייר עבור הגדרת הידיעה. אקסטרנליזם ואינטרנליזם קיימת הבחנה בין
אפיסטמולוגים אקסטרנליסטים לבין
אפיסטמולוגים אינטרנליסטים. אקטרנליסטים סבורים כי גורמים אקסטרנליים (חיצוניים), כאלו ... המשפט אני חושב, משמע אני קיים. על סמך ידיעת משפט זה, התכוון דקארט לבסס את כלל הידיעה האפשרית. הקוגיטו הוא הבסיס
האפיסטמולוגי במערכת הפילוסופית של דקארט. רכישת ידיעה הדיון בנוגע לרכישת ידיעה עוסק במספר ... נפש האדם, ניתוח של קטגוריות בתהליך הנקרא דדוקציה טרנסצנדטלית. הוא קרא לתורתו אידאליזם טרנסצנדנטלי. הנושא העיקרי עבור
אפיסטמולוגים אידאליסטיים הוא מרכזיות התבונה. ידיעה יכולה להרכש אך ורק דרך הנפש ולפיכך ... אידאלית. בעיית הקריטריון על מנת להצדיק האמנה צריך פנות להאמנה אחרת. מכאן שייתכנו שתי אפשרויות: או שישנם משפטים שהם
אפיסטמולוגיים בסיסיים שאינם זקוקים להצדקה נוספת, או שלכל האמנה יש רגרסיה אינסופית של הצדקות נוספות. כעת
האפיסטמולוג מצוי בדילמה, אם הוא מניח כי ישנם משפטים שהם נכונים ללא הצדקה הוא אינו יכול ...