... נדע שאינם אותו הדבר עצמו, אלא מרובים (פוליטיאה, 436ב). לוגיקה אריסטוטלית הלוגיקה של אריסטו גישתו של אריסטו ללוגיקה הייתה שיטתית יותר מזו של אפלטון, והוא הפך אותה לתורה סדורה המאפשרת להבחין בין טיעונים מבוססים לטיעונים שאינם מבוססים על סמך זיהויה של ... מבין הצורות האפשריות של טיעונים בני שתי הנחות ומסקנה אחת, גילה אריסטו את הצורות של הטיעון התקף או המופתי, המוביל תמיד מהנחה אמיתית למסקנה אמיתית. אריסטו טען שבאמצעות צורות אלו משמשת הלוגיקה ככלי עבור המדע וכאמצעי להתקדמות הידע. קיים היום ויכוח האם, לפי אריסטו, הלוגיקה היא חלק ממשי מהפילוסופיה (כמו, למשל, האתיקה) או רק כלי עבודה (אורגנון) של הפילוסופים. מושגי היסוד בלוגיקה האריסטוטלית הם: מונח, טענה, טיעון, נביעה או היסק, וכלל המרה. כמו כן ניתן להחיל בקלות על הלוגיקה האריסטוטלית את המונחים המודרניים של תקפות נאותות, וכלל היסק. תפקיד הלוגיקה הוא להבחין בטיעונים בעלי צורות תקפות, כלומר כאלו שבהם מהנחות אמיתיות נובעת ... יש צורה לוגית, לאחר מכן נדון בעקרונות היסוד של הלוגיקה אצל אריסטו, ולבסוף נדון במגבלותיה של הלוגיקה האריסטוטלית. צורתו הלוגית של הטיעון טיעון הוא קבוצה של משפטים (או קבוצה של טענות) שחלקם הנחות ואחד מהם הוא המסקנה, והקבוצה נחשבת טיעון כאשר המעבר בין ... כאשר אין דוגמה נגדית. באמצעות הניתוח של מבנן הבסיסי של טענות, אריסטו זיהה כי לטיעונים בעלי שתי הנחות ומסקנה ישנו מספר סופי של צורות, וחלק מהן הן כאלו שמשמרות את האמת של ההנחות וכך מבססות את אמיתותה של המסקנה. לטיעונים כאלו קרא אריסטו סילוגיזם. נוכל להבין את הרעיון של הצורה הלוגית של טיעון תקף אם נחשוב על ההבדל בין תקפות ואמיתות. לדוגמה: נתונות שתי הנחות: 1.כל היוונים הם בני ... שקרית? או אז הטיעון עודנו תקף, אף שבמקרה כזה ייתכן שהמסקנה שקרית. אריסטו סבור כי הטיעון תקף בזכות צורתו, ללא קשר לשאלה האם חלק מהטענות שקריות מבחינת התכן שלהן. ההבחנה בין טיעון תקף שבו ההנחות אמיתיות לטיעון תקף שבו ... לשים לכמה פרטים חשובים בנוגע לניתוח הצורני של מבנה הטיעון, על פי אריסטו. ראשית, ישנם בטיעון שלושה מונחים כוללים אשר כל טענה מקשרת בין שניים מהם. בטיעון תקף ישנו מונח מסוים (ב) אשר מופיע בהנחה הראשונה ומופיע שנית ... ומה שהמסקנה מלמדת אותנו זה על הקשר שבין השניים האחרים (א וג). אריסטו הוא שהמציא את מתודת ההפשטה המאפשרת להציג מונחים באמצעות אותיות, וזהו צעד חשוב בדרך להמצאתו של המשתנה. כמו כן, יש לשים לב לכך שמלבד המונחים, ... צורת הטיעון: 1.כל א הוא ב 2.חלק מ - א הם ג מסקנה: חלק מ - ב הם ג אריסטו הבחין גם בשלילה כאחד מן הקבועים הלוגים, וכך הבחין בין צורתן של טענות חיוביות ושל טענות שוללות. באמצעות כך הוא זיהה צורות נוספות של טיעונים ... טענות כוללות ופרטניות, או בין טענות שוללות וחיוביות, דומה), הצליח אריסטו לצמצם את מספר הטיעונים התקפים היסודיים לארבעה, על ידי שימוש בשלושה כללי המרה שבאמצעותם ניתן להמיר טענות מסוג אחד בטענות מסוג אחר. אלו הם שלושת ... ב 3.מחלק מ - ב הוא א הסק: חלק מ - א הוא ב הערה נוספת: הניתוח של אריסטו מאפשר מתייחס לטענות שבהן מקושרים שני מונחים כוללים, שמות של קבוצות. למעשה, הלוגיקה האריסטוטלית מועילה במיוחד לדון ביחסים בין מינים וסוגים (אריסטו החשיב את המחקר הטקסונומי בביולוגיה כצורה המופתית של המדע, ואת הסילוגיזם ככלי העבודה העיקרי של המדען). אולם הניתוח האריסטוטלי מאפשר להתייחס גם לשמות פרטיים כלו היו מונחים כוללים, וכך להציג את הטיעון התקף הבא: 1.כל בני האדם הם בני תמותה 2.סוקרטס הוא אדם מסקנה: סוקרטס הוא בן תמותה עקרונות היסוד הלוגיים אצל אריסטו ניתן לזהות שני עקרונות לוגיים יסודיים המדריכים את אריסטו: 1) חוק אי - הסתירה - לחוק זה היבט אונטולוגי, היבט לוגי, והיבט פסיכולוגי. מן ההיבט האונטולוגי, דבר לא יכול, באותו זמן, מקום ונסיבות, לשאת ... המחשבה המנוגדת לה בעת ובעונה אחת. העיקרון מופיע בספר המטפיזיקה של אריסטו כך (ע בקר 1005b): לא אפשרי לאותה תכונה להשתייך ולא להשתייך לאותו דבר בו זמנית ובאותו יחס... אף אחד אינו יכול להניח כי אותו דבר הינו ואינו... ... בטענות שאינן אמיתיות או שקריות באופן חד - משמעי. מגבלות הלוגיקה האריסטוטלית מנקודת המבט של הלוגיקה המודרנית, ללוגיקה של אריסטו מגבלות רבות, והיא אינה מצליחה להביע את שלל היחסים הלוגיים המופיעים בטענות המשמשים אותנו לשם הסקת מסקנות. בין השאר, אריסטו הכיר אך ורק במבנה של טענות שיש בהן נושא ונשוא (א הוא ב), ולא הכיר בטענות שצורתן צורת התנאי (אם א אז ב). הוא אף סבר שבטיעון תקף חייבת להיות ... כי הוא טיעון שאין בו כל עניין). אחד ההבדלים הברורים בין הלוגיקה האריסטוטלית לבין הלוגיקה החדשה נוגע להנחת הקיום, אשר מתפקדת אצל אריסטו כך שכל מונח, אשר יכול להופיע בטענה, נחשב כאילו אינו ריק, כלומר כאילו קיימים ישים מסוימים השייכים לו. למשל, כאשר הטענה היא כל בני האדם הם בני תמותה, ניתן על פי הלוגיקה האריסטוטלית להסיק ישנו בן אדם. בחוק ההמרה השני של

... הופיע בתקופת הפריחה התרבותית של יוון הקלאסית שארעה בין השנים 479-338 לפני הספירה, כתיאור להשפעות הנפשיות על הצופים בהצגת הטרגדיות, בתוך מכלול ניתוח הפואטיקה של אריסטו את מאפייני הרפרטואר התרבותי של הטרגדיה והקומדיה באותה תקופה. בתורת הספרות של אריסטו, פואטיקה, אשר נכתבה ב - 350 לפנהס בקירוב, מתואר הקתרזיס כפעולת הטרגדיה על הצופה, המטהרת אותו בעזרת רגשי פחד וחמלה. עוד בטקסטים שקדמו לאפלטון, שהיה מורו של אריסטו, הופיעו מילים אשר התייחסו לניקיון או לבהירות, שנגזרו מאותו שורש של המילה קתרזיס. בתקופתו של אריסטו, הגדיר האחרון את הטרגדיה כייצוג אמנותי של פעולה נעלה שבוצעה בשלמותה, בעלת שיעור הולם, כאשר חלקי הפעולה מתבטאים בצורה הולמת בחלקי הטרגדיה השונים. כך קבע כי ייצוג ... ייצוג אמנותי זה משתמש בתחושות של חמלה ופחד כדי להביא לאותו טיהור, קתרזיס, אצל הצופה. הבעיה בהבנה מדויקת של המושג נגרמת עקב היותו מוגדר במשפט אשר נותר מעורפל. אריסטו כתב: אשר על ידי חמלה ופחד מביא לטיהור של רגשות כגון אלה. לא ברור לאילו רגשות בדיוק מתכוון אריסטו, וגם אם הסביר את כוונתו בחלק אחר של הפואטיקה, הרי שאבד מבין כתביו, וכן גם בכל שאר ממצאי הפואטיקה אין הסבר מספק בהקשר התאורטי או שאין הסבר בכלל להבהרת המונח. כך גם יש החושבים שכוונתו של אריסטו לא לרגשותיו של הצופה, אלא לרגשותיו של הגיבור הטרגי. עקב כך עלו גישות שונות של חוקרים, אשר מביניהן קיימות שמונה תאוריות מרכזיות המתחלקות לשתי קבוצות עיקריות: גישות ... בלבד, וגישות משולבות אשר תופסות אותו כשילוב של שניים או שלושה רכיבים. כך גם גישות אלו מדגישות את נקודות המחלוקת כשהן מבקרות זו את זו ומראות בכך את הקושי שהותיר אריסטו באותו משפט סתום, כמו גם שהן מראות את מידת מורכבות המושג. יחד עם זאת, כולן מקשרות למצב הנפשי או התודעתי של האדם, וכך מקשרות את המונח לתחום הפסיכולוגיה. קתרזיס ... האלימות בדרך שלא תפגע בו או תזיק לסביבה, למשל על ידי צפיה בתכנים אלימים בטלוויזיה. בצורה זו יפרוק האדם את רגש האלימות שחש מבלי לפגוע בסביבה. על בסיס הגדרה זו של אריסטו ועל - פי הפסיכואנליזה, מתבססות, כאמור, שמונה הגישות הפסיכולוגיות למושג. חמש תאוריות מתוכן מגדירות את הקתרזיס כבעל רכיב אחד בלבד: מוסרי, רפואי, מבני, קוגניטיבי ... הגישה המוסרית: הקתרזיס הוא תהליך מוסרי שעוברת נפשו של האדם הנמען, אשר במהלכו הופכים היצרים שלו למידות טובות. טענה זו מתבססת על קטע מתוך האתיקה לניקומכוס של אריסטו, אשר דן באופי של הסגולה המוסרית ומדגיש את החשיבות של דרך הביניים אשר נעה בין שני קטבים של קיצוניות רגשית. הפחד והחמלה מוזכרים בצורה מפורשת בהקשר זה, ולכן תומכי ... של חולי מסוים באמצעים רפואיים. מאחר שהפואטיקה נטולת ההסבר הברור לקתרזיס אינה מאפשרת להכריע בין שני הפירושים, פנה התאורטיקן ברנייס לקטע מהפרק השמיני בפוליטיקה של אריסטו, שהוא המקור החשוב ביותר בהכרעה זו. הקטע מדבר על יכולת המוזיקה להביא לקתרזיס כשהיא מעצימה את הרגשות המצויים אצל אנשים מסוימים במידה קיצונית כזו, שמסלקת את אותם ... שנוצר מהמפגש עם אירועים מעוררי פחד וחמלה, הוא אינטלקטואלי, שכן הוא מוביל אותנו להבנת הטבע הכללי של החוויות האנושיות של פחד וחמלה. בנוסף, תיאורי הפחד והחמלה אצל אריסטו מדגישים את הצד התבוני ולא הרגשי ובכך משקפים את היות התאוריה של הפואטיקה בכללותה תאוריה קוגניטיבית העוקבת אחר תהליכים הקשורים בתובנות שכליות ולא תאוריה נפשית השואפת ... שבין מוסר הרגשות והתבונה הקוגניטיבית. הגישה הרגשית - קוגניטיבית: כאמור, הגישה הקוגניטיבית קושרת בין קתרזיס לבין הבהרה. ניתן לראות בטקסטים שקדמו לאפלטון, מורו של אריסטו, כי היו מילים שהתייחסו לניקיון או לבהירות, שנגזרו מאותו שורש של המילה קתרזיס. הגישה הקוגניטיבית ממקמת את הקתרזיס הרפואי והפולחני כמקרה ספציפי בתוך העיקרון הכללי של ... קישור מטפורי בין קתרזיס לבין ידע, כשהקתרזיס מתפרש כניקוי הנפש ממרכיבים המחבלים ביכולתה להתבונן בידע בבירור, ובכלל זה במושא החקירה התמידי של הנפש, האמת. אצל אריסטו נוספים רגשות הפחד והחמלה כערכים בפני עצמם, מעבר להיותם אמצעים לבהירות השכלית המיוחלת, ולפיכך הם תורמים לתהליך ההבהרה העצמית לא פחות מתהליכים תבוניים. כך גם בנוסף לראייה הכרתית - שכלית בלבד של השפעת הטרגדיה על הצופה לפי אפלטון, אריסטו רואה את השפעת הטרגדיה גם כרגשית וגם כקוגניטיבית. הגישה הרפואית - רגשית - קוגניטיבית: הקתרזיס הוא תהליך אלופתי, כלומר מבוצע על ידי ריפוי מחלות באמצעות חומרים ... מתקופות הסמוכות לתקופת כתיבת הפואטיקה ומאותה חברה יוונית שבה נכתבה הפואטיקה מתארים את הקתרזיס כריפוי הנוצר ממאבק בין ניגודים. כמו כן, הקתרזיס מופיע לרוב בכתבי אריסטו בהקשר ביולוגי ורפואי, כהפרדה בין החומרים המזיקים לגוף לחומרים המועילים לו, המאפשרת את הסדר הפיזי על ידי סילוק המזיקים מהגוף. כך מושווה הקתרזיס הרפואי לקתרזיס הנפשי ...

... עם עצמם ועם המשפטים האחרים במערכת. מכיוון שכל יש מקיים את חוק הזהות (ראה אריסטו), ולכן לכל יש קיימת זהות אחת ויחידה בעלת מאפיינים שאינם סותרים את עצמם, ומכיוון שכל יש הוא חלק מהמציאות, אז הלוגיקה מאפשרת לסנן את המחשבות שתוכנן לא עקבי, לא מציאותי ולא ... ההכרה. הכלי העיקרי בו השתמשה הלוגיקה בתקופת אפלטון הייתה הדיאלקטיקה. תקופת אריסטו בהמשך פותחה הלוגיקה על ידי אריסטו לתורה המאפשרת להבחין בין טענות הסותרות עצמן לטענות שקיימת זהות בין הנחות היסוד שלהן למסקנה שלהן וזאת בעזרת התייחסות למבנה הטענות ולקשרים שבין הנחות היסוד למסקנה. הבחנה זו בין אמת ושקר, אשר אריסטו ביסס על היסקים דדוקטיביים בלבד, מאפשרת להבחין בין היסק נכון להיסק לא נכון. מכאן, שהלוגיקה על פי אריסטו מאפשרת לפתח חוקי היקש באמצעותם ניתן להגיע מהנחות יסוד למסקנות חדשות ומהם להתקדם בעזרת אותם חוקי היקש לעוד מסקנות נוספות. אריסטו טען שבצורה כזו ניתן להשתמש בלוגיקה כאמצעי להתקדמות הידע. קיים היום וויכוח האם, לפי אריסטו, הלוגיקה היא חלק מהפילוסופיה (כמו, למשל, האתיקה) או רק כלי עבודה של הפילוסופים. בראשית, אריסטו קבע את שלושת החוקים היסודיים של החשיבה: חוק הזהות - האומר שכל דבר זהה לעצמו. רק בין יש מסוים לבין עצמו קיימת זהות. ישים שונים יכולים להיות שווים אך לא זהים. למשל, 2 זהה ... באותו הזמן ויכולה להיות או אמת או שקר ללא אפשרות שלישית. לאחר זאת, פיתח אריסטו תורה שלמה של הגדרות וכללים שמטרתה לזהות חשיבה וטיעון לוגי, כבסיס לידע ולמדע. מטרתו של אריסטו הייתה ליצור כלי שיבדוק את תקפותם של טיעונים שונים ולא את אמיתותם. בטיעון הלוגי המפורסם שמסקנתו היא שסוקרטס בן תמותה יש לבדוק (לפי אריסטו) עם הטיעון תקף ללא קשר אם אכן סוקרטס הינו או איננו בן תמותה. מושגי היסוד בלוגיקה האריסטוטלית הם - טיעון, תקפות, נביעה והיסק. תפקיד הלוגיקה היא להבחין בטיעונים תקפים שבהם מהנחות מסוימות נובעת בצורה תקפה מסקנה תקפה. טיעונים שאינם עומדים בקריטריונים האלו, אינם ... הוא תקף כאשר מהנחות שהן אמיתיות (או אילו היו אמיתיות) נובעת מסקנה אמיתית. אריסטו מכנה טיעון זה טיעון דדוקטיבי. היות שדנים בלוגיקה ולא באתיקה, יש להתייחס למושג אמת במובן של נכון וללא שום מטען ערכי. בלוגיקה אנו לא מחפשים את האמת אלא את הדרך היכולה ... שאם כעת B אין זה מתחייב מההנחות הנכונות שכעת גם A. על כן הטיעון אינו תקף. אריסטו גם הגדיר בצורה דקדוקית ותוכנית את מבנה ההנחות בטיעון תקף. הוא גם קבע כחוק שבטיעון תקף חייבת להיות יותר מהנחה אחת. המסקנה של הטיעון התקף לא רק שצריכה לנבוע מההנחות אלא ... חייבת להוסיף לנו מידע נוסף על המידע שבהנחות. בצורה הרבה יותר פחותה, עסק אריסטו בסוג אחר של טיעונים - הטיעונים האינדוקטיביים. בטיעונים אלו אנו מגיעים מעובדות או הנחות פרטיות למסקנה אוניברסלית. הדוגמה הקלאסית לטיעון כזה היא: עד עכשיו השמש זרחה כל בוקר מכאן נובע: השמש תזרח גם מחר בבוקר הלוגיקה לאחר אריסטו הלוגיקנים מאריסטו ועד ימנינו עוסקים עדיין באותו נושא, כלומר בחקר תכפותם של טיעונים. כאמור, הטיעונים, בעיקרם, מתחלקים לדדוקטיביים ואינדוקטיביים. בטיעון הדדוקטיבי הלוגיקן חוקר את תקפות ...

... בפילוסופיה של אריסטו הרצאה לצפייה: דיון בפילוסופיה של אריסטו מנחה: דר יאיר שליין קורס פילוסופיה יוונית - מתאלס עד אריסטו 10248 ...

... של אריסטו הרצאה לצפייה: מנחים: דר יאיר שליין ויובל אילון פילוסופיה יוונית - מתאלס עד אריסטו

... העוסקות בפילוסופיה של החינוך. תוכן עניינים: 1 הגדרת התחום 2 היסטוריה 2.1 חינוך בפילוסופיה היוונית 2.1.1 סוקרטס 2.1.2 אפלטון 2.1.3 אריסטו 2.2 חינוך בפילוסופיה של ימי הביניים 2.2.1 הסכולסטיקה והפרניאליזם 2.2.2 אבן סינא 2.3 חינוך בפילוסופיה של העת החדשה 2.3.1 מילטון 2.3.2 לוק 2.3.3 ... שהוא הציג היה שונה מאוד מהחינוך הממלכתי המקובל כיום. פילוסופים רבים השוו בין התפיסה המוצגת בהמדינה לתפיסות טוטליטריות מודרניות. אריסטו: אריסטו, תלמידו של אפלטון, הציג ככל הנראה משנה חינוכית רחבה בחיבורו האבוד על החינוך. ניתן לנסות להבין את משנתו החינוכית דרך ציטוטים והפניות מכתביהם של פילוסופים אחרים. בניגוד לסוקרטס, ששם דגש על שאלות והסקת מסקנות כחלק מתהליך חינוכי, אריסטו גרס שתפקידו העיקרי של המורה הוא להעביר ידע. על כן, תמך אריסטו בלימוד שיטתי של חומר, באמצעות חזרה על עובדות. בדומה לאפלטון, אריסטו שם דגש על שילוב תחומים רבים בחינוך התלמיד. כמו כן, אריסטו שם דגש על שילוב בין החלק התאורטי של הלימוד לחלק המעשי שלו. על פי אריסטו, מטרתו העיקרית של החינוך היא להכשיר אזרחים טובים וחושבים בשביל הפוליס. חינוך בפילוסופיה של ימי הביניים: הסכולסטיקה והפרניאליזם: בימי הביניים ... סתירות בטקסטים הנלמדים. בהתאם לרוח התקופה, עיקר הטקסטים שנלמדו היו טקסטים נוצריים, או טקסטים ידועים של פילוסופים מקודשים כמו אריסטו או הנאופלטוניסטים. הסכולסטיקה ניסתה, בין השאר, לשלב בין התאולוגיה הנוצרית על רעיונותיה השונים לבין הפילוסופיה היוונית המאוחרת. השיטה הסכולסטית ...

... פילוסופיה - הפרה סוקרטיים ויסודות המציאות - חלק 1. אריסטו לא מתרגש מיופי אריסטוטלס (384 - 322 לפהס), ששמו קוצר בפי הערבים לאריסטו, הוא שנתן לפיזיקה את שמה (פיסיס = טבע). בכל הקשור למעורבות בפוליטיקה השאיר את שני מוריו הרחק מאחור. אביו, שהיה גם מורו הראשון, היה הרופא של מלך מקדוניה, אבל נפטר כשאריסטו היה בן עשר (האם נפטרה עוד קודם). בהיותו בן שבע - עשרה עבר לאתונה, שם למד אצל אפלטון, שהעריך אותו מאוד, אבל כיוון שכבר אז הפגין התלמיד ... בן השלוש - עשרה, וכשזה יצא לכיבושיו באסיה חזר אריסטו לאתונה ויסד בית - ספר משלו. כשמת אלכסנדר בהודו ואתונה חדלה להיות מוקדונית, חש אריסטו כי גורלו עומד להיות כזה של סוקרטס. הוא לא התלהב מהרעיון והעדיף להימלט מהעיר ולהקים בית - ספר חדש במקום אחר. יעברו מאות שנים, וכמו ... אותה מן היסוד כדי לבנות משהו חדש. איך קרה שדווקא אריסטו, שבניגוד לשני מוריו היה גם מדען מוצהר, נעשה לסמל חשכת ימי - הביניים שהמדע נאלץ להילחם בו בחירוף נפש? כתביו הקיפו את כל תחומי הדעת, ... את קודמיו ובני - זמנו, וכך נוצר הרושם שמי שבקיא באריסטו בקיא בפילוסופיה היוונית כולה. על - פי הדיכוטומיה של בכלר, 9 אפלטון היה פוטנציאליסט, כלומר השתית את המדע על יסודות שהם עצמם פלאיים ובלתי - נראים, אבל ניתן לגלות את עקבותיהם בעקיפין. אריסטו, לעומתו, היה אקטואליסט שרצה מדע המתבסס רק על מה שניתן לראות באופן ישיר וסילק את כל הסיבות הנסתרות. בכך ניקה את המדע מאמונות טפלות (אם ... של השערות חדשות. לפיכך, גם בספר זה, נגלה לפעמים שאריסטו בצירוף מחבט שטיחים מהווים עזרים לימודיים מועילים: ההצלפה בצוותא בפדנט הקדמון היא תרגיל חימום טוב בתחילת כל שיעור פיזיקה. אבל בואו ... הכין בצעירותו הרצאה ובה התכונן לתקוף, כמו כולם, את אריסטו. לשם כך ניסה להעמיד את עצמו במקומו ועל רקע תקופתו, ואז הבין את גדולתו. במילים אחרות: כולנו חכמים אחר מעשה. אריסטו התנגד לטענת אפלטון שהמתמטיקה יכולה להסביר את הרבגוניות העצומה של המציאות הפיסית. כיוון שהיה גם מומחה ממש לאסתטיקה, היטיב לחשוף את ... יפה. לכן, גם כשנתנגד בפרקים הבאים לגישה המחניקה של אריסטו, בואו נזכור את אזהרתו כי העדפת היופי כקריטריון יחיד עלולה לבוא על חשבון האידיאל השני שלנו, דהיינו, האמת. אוקלידס בונה בניין גדול על ...

... את התוצאה המצופה: אחד. הבעיה היא שהאפס התנגש בעיקרי האמונה של הפילוסופיה המערבית הפיתגוראית. היקום היווני שעוצב על ידי פיתגורס, אריסטו ותלמי שרד זמן רב לאחר התמוטטות הציביליזציה היוונית. היעדרו של האפס עקבה את צמיחת המתמטיקה ועצר את החידושים ... הגיע לשדה שעועית. הוא כל כך שנא שעועית שנעצר וסרב לעבור אותו וכך מצא את מותו בידי רודפיו. למרות שהוא מת הפילוסופיה שלו שרדה כשאריסטו ממשיך אותה. פילוסופיה זו עתידה להתקיים אלפיים שנה, אומצה על ידי יוון ואחר על ידי רומי ומשם חדרה לכנסייה ... את התפיסה היודו - נוצרית שהעולם בא מתוך הכאוס של הריק, אך החשש ממנו היה כה גדול שהמלומדים הנוצריים ניסו לפרש את התנך כך שיתאים לאריסטו במקום להיפך. בעוד המערב חשש מהריק, הרי שהמזרח קידם אותו בברכה. הוא היה מנודה באירופה אבל הודו - סין ומאוחר יותר ארצות ערב השתמשו בו בנדיבות. אריסטו לא השפיע על המזרח הרחוק ולריק היה מקום חשוב באמונה ההינדית. במקור הם האמינו באלים רבים אך לאורך המאות החלו ... את שיטת הספירה ומכאן cipher התגלגל למושג לספור. הרמבם, יהודי במאה ה - 12 הסתייג מהתפיסה האסלאמית לספירה משום שהיא נגדה את תפיסת אריסטו ותמכה באטומיסטים, יריביהם. האטומיסטים האמינו שהעולם מורכב מחלקיקים זעירים ונפרדים בשם אטומים שיכולים לנוע. ... יוכלו לנוע והעולם כולו יקפא. פסילת הרעיון של אין - סוף סייעה לו להוכיח שיש אלוהים ולכן הוא התנגד לרעיון של אפס ותמך ברעיונות של אריסטו (מאחר שהספירות נעות בחלל סביב כדור הארץ והחלל מוגבל חייב להיות משהו שיניע אותם וזהו האלוהים). עם זאת, כדי ליישר קו עם התפיסה היהודית של בריאת העולם, הרמבם טען שאריסטו טעה שהיקום היה מאז ומעולם. לטענתו, היקום נוצר מהלא כלום אבל מרגע שנוצר הלא כלום נעלם. המוסלמים אמצו את ... סילבסטר (זה שאנו חוגגים את חגו) תמך בשיטת המספור הערבי, אותה למד כנראה בספרד. אמנם שיטה זו לא כללה את האפס ולכן לא דחתה את אריסטו אבל היא היוותה שלב להכשרת הלבבות. ב 1277 הכריז אטיין טנפייה, הבישוף של פריז על אספת מלומדים שבטלה חלק מהדוקטרינה של אריסטו. אריסטו למשל טען שאי אפשר שאלוהים יניע את השמיים בקו ישר כי זה ישאיר ואקום מאחור והם יתקדמו לעבר ...

... עובדות היסטוריות שכן אנשי רוח יווניים: פיתאגורס, אפלטון, אריסטו הישתלמו בבבל. תורת הספרות הייתה תורה סודית, שהייתה שמורה לכוהני דת בבל, ואלה העבירו אותה לנבחרים, יחידי ... הגיע למסקנה שערך כזה נמצא במספרים. בסיפורו מטאפיזיקה אומר אריסטו, שחיי כ - 200 שנה אחרי פיתאגורס ותלמידו אפלטון, פיתאגורס וחסידיו גילו בעולם המספרים חוקיות וסדר מופלאים מבעד ... נובעת מפרופורציות מספריות בין הצלילים. מתוך סיפורו של אריסטו: לאחר שגילה את הקשר בין מהות הטונים לבין הספרות - הגיע פיתאגורס לידי האמונה כי עולמנו מבוסס כולו ספרות וכי הן ... ומעולם לא העיר לאף אחד, אפילו לא לעבדים. המשך סיפורו של אריסטו : הפיתגוראים ראו הקבלה בין ארבעת היסודות הגיאומטריים לבין ארבעת הספרות הראשונות. הנקודה. מקבילה למספר 1 - כי ... גולם - כי בה גלום הכל. גם ה - 10 הוא סכום כל הספרות לפניו. אריסטו מוסיף: פיתאגורס וחסידיו התעמקו ועשו מדיטציה בנושא צורות גיאומטריות שונות. אריסטו אהב להתעמק במיוחד בצורה שקרא לה: TETRACTUS -טטרקטוס. זהו משולש המורכב מ - 10 נקודות כאשר הבסיס שלו בן 4 ...

... באמצעות שיח פילוסופי המכונה דיאלוג אפלטוני. - פסיכולוגיה הפילוסוף היווני אריסטו היה הראשון שהקדיש ספר לחקר נפש האדם. - פסיכולוגיה רנה דקארט הניח יסודות חשובים לפסיכולוגיה ... את תחילתה של הפסיכולוגיה כבר בתקופת יוון העתיקה בהגותם של סוקרטס, אפלטון, אריסטו והיפוקרטס בשאלות כמו מהות נפשו של האדם, מודעותו ודרכי התנהגותו. היפוקרטס מתחיל את ספרו בכך ... הפילוסופיה וידיעת האמיתות של ההוויה בדיאלוג אפלטוני. תלמידו הידוע ביותר, אריסטו (384-322 לפנהס), כתב למעשה את ספר הפסיכולוגיה הראשון (על הנפש). בספרו הוא סיווג את כל ההוויה לחומר וצורה, וראה בנפש האדם את צורתו של האדם. אריסטו דירג את כוחות החיות של היצורים בצורה של פירמידה, כאשר הנפש האנושית עומדת מעל לנפש החייתית ... שעומדת מעל לנפש הצמחית (של הצמחים). בנוסף לחמשת החושים קיים לדעתו של אריסטו חוש שישי, החוש המשותף, שהוא החוש המעבד את כלל הגירויים הנמסרים מחמשת החושים למידע משמעותי. אריסטו ראה בדרך האמצע שבה האדם מאמץ תכונות נפש אמצעיות, שמתרחקות מהביטויים הקיצוניים של התכונות, ...