... מבוא פילוסופיה של החינוך היא תחום בפילוסופיה, העוסק בחינוך, מטרותיו ודרכי הפעולה שלו. התחום האקדמי עוסק בחקר החינוך כתופעה חברתית, אך הוא משתמש בכלים וצורות חשיבה מתחום הפילוסופיה. ההפרדה בין חוקר חינוך לפילוסוף העוסק בחינוך אינה תמיד קבועה וברורה, ויש הסוברים שכל איש חינוך נאלץ לעסוק בפילוסופיה במסגרת עבודתו. באוניברסיטאות, הפילוסופיה של החינוך לרוב אינה נלמדת בחוגים לפילוסופיה, אלא בחוגים ובמכללות לחינוך. בשנות ה - 40 של המאה ה - 20 הוקמה לראשונה אגודת הפילוסופים החינוכיים של ארצות הברית. כיום ישנן עשרות אגודות ברחבי העולם ... מכל התקופות והאסכולות העלו במשך השנים שאלות ורעיונות הקשורים לחינוך. יחד עם זאת, בעוד שתחומים כמו אתיקה, אסתטיקה ואפיסטמולוגיה הוגדרו ועמדו כתחום עצמאי כבר בעת העתיקה, הפילוסופיה של החינוך התגבשה כתחום עצמאי רק בעת החדשה. רק במאה העשרים הוגדרה לראשונה הפילוסופיה של החינוך כתחום עצמאי. בשנות העשרים הופיעה לראשונה הפילוסופיה של החינוך כערך עצמאי באנציקלופדיה. אשת החינוך נל נודינגס הגדירה את הפילוסופיה של החינוך כלימוד הפילוסופי של החינוך ובעיותיו... נושא הדיון הוא החינוך, והכלים הם כלים מתחום הפילוסופיה. פילוסופיה של החינוך וחקר החינוך שלובים זה בזו, ולעתים קרובות אין מפרידים ביניהם. בדומה למחשבה מדינית, הפילוסופיה של החינוך היא תחום פילוסופי עם מטרות והשלכות מעשיות, המבוססת ... בעולם, ולא על מחשבה מופשטת. בכך היא נבדלת מתחומים פילוסופיים כמו אונטולוגיה, אפיסטמולוגיה או לוגיקה. היסטוריה: חינוך בפילוסופיה היוונית: סוקרטס: סוקרטס, שידוע כאבי הפילוסופיה המערבית, עסק בחינוך באופן אקטיבי לאורך חייו. לא השתמר כל ... אל האמת נעשים באמצעות שאילת עוד ועוד שאלות, והסקת מסקנות מתבקשות מדבריו של בן השיח. שיטה זו, המכונה השיטה הסוקרטית, הפכה לאבן פינה בפילוסופיה של המוסר, אך השפעתה על הפילוסופיה של החינוך מועטה. בניגוד לפילוסופים רבים אחריו, סוקרטס לא ... היו טקסטים נוצריים, או טקסטים ידועים של פילוסופים מקודשים כמו אריסטו או הנאופלטוניסטים. הסכולסטיקה ניסתה, בין השאר, לשלב בין התאולוגיה הנוצרית על רעיונותיה השונים לבין הפילוסופיה היוונית המאוחרת. השיטה הסכולסטית השפיעה מאוד על החינוך ... למנות את גון דנס סקוטוס, ויליאם איש אוקאם, ואת תומאס אקווינס. פילוסופים אלו העלו רעיונות פילוסופיים חשובים, שחלקם מקובלים עד היום על הוגי דעות רבים. למרות זאת, בתחום הפילוסופיה של החינוך כמעט ולא נשאר סימן וזכר לשיטה הסכולסטית, ... את הגישה הפרניאליסטית. תוכנית הליבה גובשה בזמן שאדלר היה נשיא האוניברסיטה אבן סינא: בית ספר מוסלמי (מדרסה) מימי הביניים. תפיסת החינוך בתקופה זו הושפעה רבות ממשנתו של הפילוסוף אבן סינא. אבן סינא, אחד מהפילוסופים המזרחיים החשובים ביותר בימי הביניים, תרם גם הוא לתחום הפילוסופיה של החינוך. אחד מכתביו, חלקו של המורה בגידול ואימון ילדים, ... מקובל באוניברסיטאות עד אז. על פי מילטון, לחינוך יש שתי מטרות: להתאים את האדם לחברה, על ידי לימוד כישורים והתנהלות נכונה, וללמד את האדם לאהוב את אלוהים. לוק: גון לוק הפילוסוף האנגלי גון לוק, אבי האמפיריציזם, פיתח תפיסה חינוכית שתאמה את משנתו הפילוסופית. את עיקר משנתו החינוכית פרש לוק בספרו מחשבות אחדות אודות ... ניתן למצוא רמזים בכתביו לתמיכתו בלימוד מדע (לוק היה תומך נלהב של המהפכה המדעית) ואומנות. כמו מילטון, לוק מסמל את עזיבת החינוך הסכולסטי לטובת חינוך מודרני יותר. רוסו: הפילוסוף הצרפתי זאן - זאק רוסו הציג את משנתו החינוכית בספר אמיל, או על ... בו יש להשחיז את ההיגיון ולשפר את כושר השיפוט. מגיל 15 ועד 20 הוא השלב החברתי בו ראוי לפתח את החשיבה ולטפחה על - מנת לחברת בעזרתה את החניך לחברת בני האדם. רוסו היה מהפילוסופים הראשונים שעסקו בשאלות מוסריות הקשורות לחינוך ולסמכות של ... לילד לגדול בלי חינוך, ולהתמודד עם הקשיים שלו בעצמו. כאשר פורסם הספר אמיל, או על החינוך הספר הוחרם, עותקים ממנו נשרפו, ורוסו נרדף ונודה, אולם עם חלוף השנים הפכה משנתו הפילוסופית של רוסו לאבן דרך בעלת השפעה מרובה על הפילוסופיה של החינוך. חינוך בפילוסופיה בת זמננו: אקזיסטנציאליזם: הפילוסופים הידועים מזרם האקזיסטנציאליזם, שהחלו לפעול במאה ה - 19, מעולם לא הציגו משנה חינוכית סידרה. אקזיסטנציאליסטים מעטים בלבד (ביניהם ניתן למנות את מרטין בובר וקארל יספרס) עסקו בחינוך במסגרת עבודתם הפילוסופית. יחד עם זאת, תפיסת העולם האקזיסטנציאליסטים הובילה אנשי חינוך ... הגישה על פיה התלמיד מתפתח בעצמו. דיואי הדגיש את חשיבות הלמידה דרך עשייה, מה שהוביל אותו לפיתוח החינוך הפרוגרסיבי (ראו למטה) פילוסוף פרגמטי חשוב נוסף שעסק בחינוך הוא הפילוסוף האמריקאי ריצרד רורטי. רורטי טען שניתן לפתור את כל בעיות זכויות ... הפוסטמודרניזם, כזרם פילוסופי, מתבטא בדחיית רעיונות מודרניים כמו קידמה, אידאולוגיה, ואמת מוחלטת. תפיסת עולם זו, שהפכה רווחת מאוד במחצית השנייה של המאה ה - 20, איתגרה את הפילוסופים העוסקים בחינוך, והביאה אותם לשאול שאלות רבות על מהות החינוך בעולם ללא אמת מוחלטת או ערכים. הפילוסוף הצרפתי זאן פרנסואה ליוטר טען שהידע האנושי בנוי מנרטיבים ... מתוייג לרוב ככזה) הציג משנה חדשנית על הקשר בין ידע לכוח חברתי. על פיו, אנשים הרוצים שליטה וכוח מציגים את עצמם כבעלי ידע על מנת לצבור אותה. ניתן ליישם גישה זו גם על תחום הפילוסופיה של החינוך, בהקשר של יחסי מורה - תלמיד. פילוסופיה אנליטית: פאולו פריירה פילוסופים מהזרם האנליטי, אחד הזרמים הבולטים ביותר במאה ה - 20, כמעט ולא עסקו בפילוסופיה של החינוך. פילוסופים מסוימים, כגון ברטראנד ראסל, הגדירו את תחום הפילוסופיה באופן צר יוצר משאר

... אחת. בפילוסופיה העיסוק במציאות בפילוסופיה הוא כפול: עיסוק במציאות עצמה ועיסוק ביחס בין המציאות לבין התפיסה של בני האדם. העיסוק במציאות עצמה נעשה במסגרת התחום הפילוסופי שנקרא אונטולוגיה. במסגרת עיסוק זה במציאות עצמה, השאלה הבסיסית ביותר היא מהי ... שאלות כאלה יכולות להיות: מהי המציאות? מה פירוש להגיד על משהו שהוא חלק מהמציאות? מה טיבה של המציאות? האם יש יסוד אחד בסיסי, העומד בבסיסה של כל המציאות? כבר הפילוסופים היוונים הקדם - סוקרטיים הציגו ניסיונות להשיב על שאלה זו. זכורים בעיקר תאלס ... כיצד אנו יכולים לדבר עליו? אם הוא קיים במחשבה - מה ההבדל בין קיום זה לקיום פיזי? האם ישנם מספר סוגים של קיום (במחשבה, במציאות הפיזית וכו), או רק סוג אחד? הפילוסוף היווני פרמנידס החזיק בעמדה על - פיה הדברים שאינם קיימים אינם קיימים בשום ... המשיך את דרכו והציג טיעונים נוספים לכך שהתנועה היא בלתי - אפשרית, המוצגים בפרדוקסים של זנון. בימינו שאלת משמעותם של משפטי אי - קיום עלתה במלוא עוצמתה במסגרת הפילוסופיה האנליטית, ופילוסופים - לוגיקנים כגון גוטלוב פרגה וברטראנד ראסל הציעו לה ... טוענים כי עיקר הבעיה הוא לשוני. פילוסופים אחרים, בעיקר מהזרם הקונטיננטלי, עסקו באופן ישיר ביש (ההוויה, being) ובאין (nothingness). בלטו ביניהם מרטין היידגר והפילוסופים האקזיסטנציאליסטים. האם קיום הוא מושג רציף או בדיד? האם ישנן דרגות של קיום ... שאינם מתקיימים במרחב ו או בזמן? האם כל דבר שקיים, קיים במקום מסוים ובזמן מסוים? האם המרחב והזמן הם חלק מהמציאות, או רק חלק מהתפיסה של בני - האדם את המציאות? הפילוסוף עמנואל קאנט, למשל, סבר כי הם חלק מהתפיסה של בני האדם. לעומתו אייזק ניוטון החזיק בתפיסה שהמרחב והזמן הם מוחלטים (מהווים חלק מהמציאות) ואילו הפילוסוף והמתמטיקאי גוטפריד וילהלם לייבניץ החזיק בתפיסה שהמרחב והזמן אינם חלק מהמציאות ... החומר? שאלה זו כוללת שאלות רבות. למשל - מה היחס בין חומר לאנרגיה? האם ניתן לחלק את החומר ללא סוף, או שבסופו של דבר מגיעים ליחידות בסיסיות שלא ניתן לחלקן יותר? הפילוסוף היווני דמוקריטוס טען שבסופו של דבר מגיעים ליחידות שאינן ניתנות לחלוקה ... מה אנו בעצם חוקרים כשאנו חוקרים אותם? ואם הם קיימים - באיזה מובן? האם ניתן לשאול היכן הם נמצאים? אם לא - באיזה מובן הם קיימים, אם קיום זה אינו במרחב ובזמן? הפילוסוף היווני אפלטון לא רק שהאמין בקיומם של הישים המופשטים, הוא אף האמין שקיומם הוא ... אלברט איינשטיין, אלוהים לא משחק בקוביות, כיצד משפיעות התשובות לשאלות אלה על אפשרות קיומו של רצון חופשי? לשאלות אלו השלכות גם על תחומים פילוסופיים נוספים, כגון הפילוסופיה של המוסר וכן הפילוסופיה של המשפט. כאמור, הפילוסופיה עוסקת לא רק במציאות עצמה אלא גם ביחס בין המציאות לבין התפיסה של בני האדם - באפשרות של בני האדם לתפוס את המציאות ובאופן שבו הם יכולים לעשות זאת. עיסוק זה בקשרים בין המציאות לבין התפיסה, נעשה בעיקר במסגרת התחום הפילוסופי של האפיסטמולוגיה. במסגרת עיסוק זה, נשאלות שאלות כגון: האם בני האדם יכולים לתפוס את המציאות? אם כן - כיצד? האם החושים מספקים מידע מהימן על המציאות? שאלה זו העסיקה רבות את הפילוסופים האמפיריציסטים. האם השכל מספק מידע מהימן על המציאות? האם ידע מסוים על המציאות טבוע בנו מלידה? שאלות אלו העסיקו רבות את הפילוסופים הרציונליסטים. האם השיטות שפיתח האדם על מנת לחקור את המציאות (למשל, השיטה ... זה מוצגת השאלה הקלאסית - אם עץ נופל בתוך יער ואף אחד לא שומע, האם הוא השמיע צליל? או באופן רחב יותר - אם איש אינו תפס את המאורע, האם המאורע הוא חלק מהמציאות? הפילוסוף גורג ברקלי עסק רבות בשאלה זו). האם קיימת מציאות אחת, אובייקטיבית (או אינטר - סובייקטיבית) שכולם תופסים אותה? או שמא כל אחד תופס מציאות משלו? כיצד יכול האדם לדעת שהוא תופס מציאות שמשותפת גם לבני אדם אחרים, ולא רק לעצמו (סוליפסיזם) ? הפילוסוף רנה דיקארט ניסה לתת מענה לבעיית הסוליפסיזם במסגרת ספרו ההגיונות. האם בני האדם ...

... חקר מושגי יסוד בהכרה האנושית כמו קיום, מציאות, נפש, הכרה, היגיון, מוסר, סיבתיות, ידע ושפה. גישתה של הפילוסופיה לשאלות אלה היא גישה ביקורתית, שיטתית ומסתמכת על בניית טיעונים רציונליים. הפילוסופיה ושבעת מקצועות הלימודים הכלליים, באיור לכתב היד גן התענוגות מאת הראד פון לנדסברג - פילוסופיה ענפי הפילוסופיה באקדמיה, הפילוסופיה מחולקת לענפים העיקריים הבאים: תורת ההיגיון (לוגיקה) - עוסקת בהבחנה בין הסקה נכונה ולא נכונה. מטאפיזיקה או אונטולוגיה (תורת ההוויה, תורת היש) - ... - חוקרת את אפשרות הקיום, המקורות, המהות והיקפו של מאגר הידע האנושי. תורת המידות (אתיקה) - או הפילוסופיה של המוסר - עוסקת במהות המוסריות ובביצוע הערכות מוסריות. מהו טוב ורע? מטאפילוסופיה - עוסקת במהות הפילוסופיה עצמה, בתכליתה ומטרותיה של הפילוסופיה ובשיטות בהן משתמשת הפילוסופיה. שני ענפים חשובים נוספים שלגביהם אין הסכמה אם יש לכלול אותם בין הענפים הראשיים הם: אסתטיקה - תורה העוסקת באמנות ובמושג היופי. בפילוסופיה ישנו ... - תורה העוסקת באתיקה של קבוצות, באומנות הממשל ובצדקת קיומן של מדינות. בתקופות מסוימות ההתדיינות הפילוסופית בפוליטיקה היוותה חלק מרכזי בעולמם של הפילוסופים של אותה תקופה. ענפים נוספים בפילוסופיה הם הפילוסופיה של המדע, פילוסופיה של הלשון, תאולוגיה, פילוסופיה של המתמטיקה, פילוסופיה של הנפש, פילוסופיה של החינוך ופילוסופיה של ההיסטוריה. מאפייני הפילוסופיה והגדרותיה לא קיימת הסכמה מוחלטת בדבר הגדרתו של המושג פילוסופיה. אף לא ברור לכל מהו חלק העולם שבו היא מתבוננת. מהגדרה לפילוסופיה נדרש שתסביר את ... זוכות לפתרון מוסכם מזה אלפי שנים. להלן כמה הגדרות מקובלות: הבהרת מושגים ההגדרה המקובלת ביותר היא שהפילוסופיה מבהירה מושגים. המדען משתמש במושגים ואילו הפילוסוף מבהיר אותם. בני אדם מחפשים צדק, ואילו הפילוסוף שואל מהו צדק. פיטר סטרוסון מגדיר זאת כמיפוי עולם המושגים (אנליזה ומטפיזיקה). חקר גבולות הדעת קאנט הגדיר את תפקיד הפילוסופיה כחקר גבולות התבונה. וילארד קוויין טען שהפילוסופיה מחפשת את קווי המתאר של העולם. גורג מור הגדיר את תפקיד הפילוסופיה כתיאור כללי של כל היקום (כמה בעיות מרכזיות בפילוסופיה). טעות באובייקט והאנליזה הלשונית סרן קירקגור טען שהפילוסוף מאמין שהוא חוקר את העולם בעודו חוקר באמת את המושגים. מטפורה שבה השתמש היא אדם שרואה שלט כאן מתקנים נעליים, וכשהוא נכנס לחנות הוא מגלה שהשלט הוא זה ... מוסיף את הטענה שלא זו בלבד שהמושא האמיתי הוא המושגים, אלא שבבעיות פילוסופיות יש טעויות במושגים. תפקיד הפילוסוף אינו רק לחקור את המושגים שבהם משתמשת הבעיה, אלא גם לתקן אותם. עיסוק בו זמני במושג ובמושא גורג קולינגווד, בספרו הרעיון של ההיסטוריה טען שחקירה פילוסופית מתאפיינת בכך שהיא חוקרת את המושא של המושג ואת המושג בו זמנית. הפילוסופיה דנה באובייקט, באותה מידה שבה היא דנה בחשיבה. למשל, הפסיכולוג שואל כיצד אנשים מנהלים את מושג ה - אמת, הפילוסוף שואל באותו זמן גם מהי האמת עצמה, כלומר הוא מעמיד את עצמו באותה עת גם בתפקיד בעל המושג. תולדות הפילוסופיה אפשר לומר בוודאות שתמיד אנשים שאלו את עצמם שאלות על העולם שהם חיים בו. היו פילוסופים גדולים שאיננו יודעים עליהם דבר, מפני שהרעיונות שלהם מעולם ... של כל פילוסוף משקפים את התרבות בה הוא חי. מן התזות האלה התפתחו מסורות שונות של פילוסופיה, כגון: הפילוסופיה המזרחית, הפילוסופיה המערבית או הפילוסופיה האפריקנית. תחילתה של הפילוסופיה המערבית באירופה לפני למעלה מ - 2,500 שנה. ראשוני הפילוסופים הגדולים של המערב חיו באזורים הנמצאים היום בתחומי יוון, איטליה וטורקיה. בזמנים ההם היה סחר ימי נרחב בין הארצות השוכנות לחופי הים התיכון וקשרי המסחר הובילו גם לחילופי רעיונות. ההוגים הראשונים הושפעו מרעיונות בבליים ומצרים, כך אפשר למצוא את שורשי הפילוסופיה המערבית במזרח התיכון ובצפון באפריקה. במקביל להתפתחות הפילוסופיה במערב התפתחה

... אלו לא ניתן בפילוסופיה פתרון מוסכם, ואף אין פתרון המתקרב להסכמה. הנסיונות לפתרון הועלו מראשית הפילוסופיה, כך, לדוגמה, סברו הסטואים שקיימת שרשרת מוחלטת של סיבתיות אוניברסלית המכונה הימרמני, וגם תהליך החשיבה של האדם קשור ... האטומים ומיקומם היא שרירותית מבחינת תכליתה, והכרחית מבחינת סיבותיה. כמו כן, על פי תפיסתו של הפילוסוף היהודי ההולנדי ברוך שפינוזה, ההשקפה שהאדם הוא בעל חופש בחירה היא, במלים אחרות, ההנחה שרצונו של האדם אינו כפוף לחוקיות ... בדבר הרצון החופשי מקורה בכך שהאדם יודע את מעשיו, אך על סיבתם אינו חושב אפילו בחלום. ליברטריאנים הפילוסופים הסבורים שהדטרמיניזם אינו מתיישב עם חופש הרצון, ולכן שוללים או מחלישים את התזה הדטרמיניסטית, נקראים בדרך כלל ... בבעיה, מופיע בסיפור הומוריסטי מימי הרומאים. אדם עמד להלקות עבד שסרח. העבד, שהכיר את נטיותיו הפילוסופיות של אדוניו, אמר אינני אשם, כתוב היה בכוכבים שאחטא. האדון השיב נכון. וכתוב גם בכוכבים שאלקה אותך. בחירה חופשית ... זה המשפט לא מבטא את הסתירה שבין הידיעה והבחירה. תפיסת חכמי ימי הביניים והעת החדשה רובם המכריע של הפילוסופים היהודיים בימי הביניים אימצו את עקרון הבחירה החופשית, שבו ראו מפתח לכינונה של הדת המאמינה בשכר ועונש. להבנתם, אם האדם ... הרמבם שראה בבחירה החופשית כאחד מעיקרי האמונה היהודית. בעיית ידיעה ובחירה שאלה שהטרידה רבות את הפילוסופים בימי הביניים, הייתה שאלת ידיעה ובחירה, המעמתת בין ההנחה שהאל יודע מראש את כל מה יעשו בני האדם בעתיד, עם ההנחה שבחירתם ...

... גם לנושאים שימושיים, שני הפילוסופים בדור שאחריו חקרו בכליהם הדלים את החידה הקשה והחמקמקה ביותר של הפיזיקה, את הזמן. הרקליטוס מאפזוס (535 - 475 ... טעונה שיפור. אבל הוא הפילוסוף הראשון שהעמיד תורה עקבית של המציאות. לדעתו, הקבוע היחיד במציאות הוא השינוי: אינך יכול להכנס לאותו הנהר פעמיים. ... כמה אפשרויות: א) להראות שהפילוסוף רק ביצע להטוט מילולי, מה שנהוג לקרוא פלסף, שבאמצעותו ניתן להוכיח כל שטות, כמו שעשו למשל הסופיסטים (ר 2. 4 ... את מי שרק התחשק להם. באו הפילוסופים והחליפו את המיתוס בלוגוס (חוק) ובכך סללו את הדרך לשליטת האדם בטבע, בחברה ולבסוף גם בנפשו פנימה. סוקרטס מזמין ... החלה להתדרדר להזניה של הפילוסופיה לסתם רטוריקה המוכיחה כל דבר לפי רצון השומע (נכון שהאבן הזאת מעולם לא נפטרה? לכן האבן הזאת חיה! או: נכון ... בידיו הכוח להקים את מדינת הפילוסופים שלו היה נוצר עוד גן עדן מסוג אלה שכבר ראינו יותר מדי במאה העשרים. אבל כיוון שהמתמטיקאי והפילוסוף אלפרד נורת ווייטהד (1861 - 1947) סבר שכל הפילוסופיה המערבית היא סדרת הערות שוליים לאפלטון, לא יזיק להציץ בכמה מאותם עמודים בטימיאוס שכל כך הרבה חכמה הצטברה ...

... שמטרתו להוכיח את קיום האל. טיעון זה הוא טיעון אפריורי שלפיו אלוהים קיים כי קיומו הוא בבחינת הכרח. לטיעון קמו במהלך ההיסטוריה של הפילוסופיה הן מתנגדים והן תומכים רבים. גם בקרב המתנגדים וגם בקרב התומכים ניתן למצוא רבים מהפילוסופים הגדולים וכן פילוסופים, לוגיקנים ומתמטיקאים בני - ימינו. היסטוריה את הטיעון האונטולוגי העלה לראשונה אנסלם הקדוש בן המאה ה - 11, בפרק השני של ספרו הפרוסלוגיום. לטיעון נודעה חשיבות רבה בהיסטוריה של הפילוסופיה, ובמהלך השנים קמו לו מתנגדים רבים (ובהם רבים מהפילוסופים הגדולים, כגון תומאס אקווינס, עמנואל קאנט, דוד יום, גוטלוב פרגה, וברטראנד ראסל וגם פילוסופים בני - ימינו) וכן תומכים רבים (ביניהם רבים אחרים מהפילוסופים הגדולים, כגון רנה דיקארט, ברוך שפינוזה וגוטפריד וילהלם לייבניץ וגם פילוסופים בני - ימינו כגון ... לעבוד). במלים פשוטות, האי של גואנילו הוא היתכנות ולא מוחלטות ולכן אינו משפיע על הטיעון האונטולוגי. ביקורתו של אקווינס תומאס אקווינס, הפילוסוף בן המאה השלוש עשרה, העלה מספר הסתייגויות מהטיעון של אנסלם. ראשית, טען, כי משמעות המילה אל או ... לשמר את תקפותו) אין זה חשוב אם אנו מבינים את המונח אלוהים באופן מלא או חלקי, או אפילו אם ניתן לנו להבינו באופן כלשהו. הביקורת של קאנט הפילוסוף הגרמני בן המאה השמונה עשרה עמנואל קאנט פסע בעקבות ההתנגדויות של גאסנדי להגיונות של רנה דקארט. ... מראש ולכן אפשר להעמיד אותו על ראשו בקלות, ואם הטיעון תקף מבחינה לוגית (כלומר, אחרי שקיבלנו את ההנחות) ניתן להגיע למסקנות הפוכות לגמרי. הפילוסוף האוסטרלי דאגלס גסקינג ניסה לעשות זאת באמצעות הצגת ההנחה שככל שהמגבלה על יצירת העולם גדולה יותר, ... יכול להיות שלא יתקיים חד קרן קיים. על אותו משקל, כל ישות קיימת שלה כל המעלות היא בעלת תכונת קיום, אך ייתכן שלא קיימת ישות כזו. גרסאות הפילוסופים הרציונליסטים הפילוסופים הרציונליסטים דקארט, שפינוזה ולייבניץ הציגו גרסאות משלהם לטיעון האונטולוגי. דקארט בבסיס ההוכחה ... בעולם אחד, לא נובע מכך בהכרח שקיומו בלתי אפשרי. ובמלים פשוטות, טיעון 2 של מלקולם נופל, ועמו נסיון ההוכחה כולו. הטיעון של פלנטינגה רוב הפילוסופים העכשוויים סבורים כי הטיעון האונטולוגי, לפחות כניסוחו אצל אנסלם, אינו עומד בבחינה לוגית מחמירה. ...

... לרב יוסף אלבו, מאמר שלישי, פרק כה: והעובד עבודה זרה שאינו רוצה לקיים ז מצות בני נח כגר תושב גופו מותר כפי הסכמת כל הדתות, ואפילו הפילוסופים מתירים דמו ואמרו, הרגו למי שאין לו דת. וכן תזהיר התורה על עובדי עבודה זרה, לא תחיה ... (פילוסופיות, חברתיות ודתיות) שלכל אחת מהן ערך עליון משלה ולכל אחת אושר עילאי לשיטתה ולכל אחת דרכים אל האושר כטעמה. הנה אחד מגדולי הפילוסופים היהודים, ברוך שפינוזה, אומר כך: אחרי לומדי מהניסיון, כי כל הנעשה תדיר בחיים ... בעיני בני אדם ביותר, הם: העושר, הכבוד, תאוות בשרים, ושלושתם מביאים לידי עצבות ופיזור הנפש. לא כן האהבה לעצם הנצחי והאינסופי (תולדות הפילוסופיה החדשה, ש. ה ברגמן, מוסד ביאליק, עמוד 234). וכך הכריע שפינוזה לטובת אהבת הפילוסופיה וחיפוש האמת הנצחית והאינסופית כדרך חייו. גם שפינוזה מוצא אמת זו באלוהים, אבל אין ... שהאדם הנבון, המתבונן והחושב מחפש בעצמו את אושרו ואת הדרך בה הוא מבקש לתת משמעות לחייו. עומדות לעזרתו 2500 שנות הגות אנושית, מן הפילוסופים היווניים ועד להוגי דורנו. המידע והניסיון העומדים לרשותנו עצומים. מספר הדתות, הפילוסופיות והתורות החברתיות רב מאד. כל אחד מאיתנו חייב לחשוב, להתלבט ולהחליט על הערכים, ...

... שונות שבהן מעט ישויות נדרשות לעתים ליותר כללי חיבור ודווקא ריבוי ישויות הוא שמפשט את המודל הכולל שמסופק בעזרתן. העיקרון מהווה חלק מרכזי בתורתו הפילוסופית של ויליאם איש אוקאם, אולם הביטוי עצמו, תערו של ... לרוב אחד מיני כמה, לבחירת ההיפותזה המועדפת במקרה שישנם כמה הסברים לאותה תופעה. עד המאה ה - 20 כלל זה התקבל באהדה מהסיבות הבאות: רוב המדענים והפילוסופים היו משוכנעים בנכונותו. האמונה שהטבע עצמו מבוסס על ... הפשוטות יותר קרובות יותר לאמת. גם מבחינה מעשית, עדיף לבחור בהיפותזות פשוטות יותר כי הן קלות יותר להבנה ולישום מעשי. במאה ה - 20 יש לציין את הפילוסוף קרל פופר שטען שיש לבחור בתאוריות הפשוטות יותר לא ... בין היחידות הבסיסיות, מנוגדת לתערו של אוקאם. למעשה, מערכות ביולוגיות רבות נוטות להיות מסועפות, והן עונות על ההגדרה של מערכת מורכבת. העקרונות הפילוסופים של תערו של אוקאם באים לידי ביטוי בגישתה המדעית של ... היכולות לכלול מספר רב מאוד של תסמינים. יש לזכור גם, שהרפואה אינה מדע מדויק ובתהליך האיבחון יש מקום רב לגורמים כמו אינטואיציה, רגשות ותחושות. הפילוסופיה ותערו של אוקאם למרות שוויליאם איש אוקאם עצמו לא ... יותר ועל כן יש לבחור דווקא בהם והרי הוכחה נוספת לקיום האלוהים. השימוש בתערו של אוקאם על - מנת להכריע בעניין זה לוקה בטעות, משום שעקרונות הפילוסופיה של המדע (הגישה המדעית) אינם מתיישבים עם עקרונות התאולוגיה, ועל כן לא ניתן להשתמש בתערו של אוקאם כדי להכריע בין גישות שהבסיס הפילוסופי שלהן שונה. במהותו, עקרון תערו של אוקאם הוא כלל מנחה ולא בורר בין גישות, ולמרות זאת רבים משתמשים בו כטיעון פילוסופי התומך בתאוריה מסוימת, ומנסים בעזרתו לרדת לחקר האמת. להלן מספר דוגמאות נוספות: הפילוסוף הווארד סלסאם טען כי המטריאליזם תואם יותר את עקרון ... שכן זה האחרון נוקט במושגים כגון אלוהים, נפש וכיוצא בזה, בעוד שהמטריאליזם אינו נזקק להם, ולפיכך הוא פשוט יותר מבחינה אונטולוגית. לעומתו, הפילוסוף מוריס קורנפורת העיר כי הצדקה כזו של המטריאליזם על יסוד עקרונות אפריוריים היא כולה אנטי מטריאליסטית, וכן כי אם ממשיכים בקו מחשבה זה מסתבר כי הפילוסופיה החסכונית ביותר היא הסוליפסיזם (המנוגד למטריאליזם). בהקשר דומה, הפילוסוף גורג ברקלי טען כי האידאליזם, שלפיו ניתן להסביר את כל התופעות הטבעיות במונחים הקשורים בנפש האנושית, היא תאוריה עדיפה, שכן היא אינה נזקקת למושג חומר ולפיכך היא פשוטה יותר. הפילוסוף בן המאה ה - 20 זאק סמארט, יצא כנגד אספקט מסוים בטיעון ... כלומר הציבה אותו כהנחת יסוד אודות העולם. בעקבות המהפכה המדעית החלו המדענים לפתח תאוריות המראות את טבעו המורכב והחידתי של העולם. אז החלו הפילוסופים להצדיק את העיקרון במונחים אפיסטמולוגיים וקישרו אותו ...

... האושר והדרך להשגתו העסיקו פילוסופים רבים, בתקופות חיים שונות. עוד בתקופת יוון העתיקה: טען הפילוסוף סוקרטס - (469 - 399 לפנהס) כי הדבר המוביל את האדם לאושר הוא המודעות העצמית. אריסטו - מבחירי הפילוסופים של העת העתיקה, הנחשב לאבי הפילוסופיה המערבית (384 - 322 לפנהס), טען כי ההגעה לאושר מגיעה מחיים שלמים של פעילות רציונאלית בהתאם ... כי האדם איבד את דרכו ומאז הוא מתקיים בחוסר משמעות ותכלית. עם הגישה האקזיסטנציאליסטית נמנים הפילוסופים: סרן קירקגור (1855 - 1813) אשר טען כי לאדם יכולת לבחור את דרך חייו. פרידריך ניטשה (1844 - ...

... כתנועה מובחנת עד עידן האורות המאוחר. הפילוסוף בן המאה ה - 5 לפני הספירה דיאגוראס מוכר כהאתיאיסט ... הצהיר, לא אחת, הצהרות אתאיסטיות בעבודתו הפילוסופית, כך דיווח פילודמוס. פרוטגורס נחשב לעתים לאתיאיסט ... בעמדות אגנוסטיות. במאה השלישית לפנהס הפילוסופים היוניים תאודורוס איש קירנייקוס (שהוכר מאוחר יותר ... המוות ועונש על מעשים לא מוסריים בעולם זה. הפילוסוף רומאי סקסטוס אמפיריקוס האמין שעל האדם להימנע ... בדת, מטאפיזיקה, ותאולוגיה היה בראש מעיני הפילוסופים ובכלל. היו אמנם קבוצות שקידמו תפיסות הטרודוקסיות ... דהולבאך), וכן מטריאליסטים צרפתיים אחרים. הפילוסוף דיוויד יום פיתח אפיסטמולוגיה סקפטית ששורשיה טמונים באמפיריציזם, הפילוסופיה שלו, וכן זו של עמנואל קאנט ביקשו לפקפק בהלך ... (כזרם חשיבה עצמאי), הנאופוזיטיביזם והפילוסופיה האנליטית העדיפו להדגיש התנהלות אמפיריציסטית על ...