מחשבותיו של הבודהיסטה

(bodhisattbhiniveso)

2.17 אז, לאחר שפרש אל מקום מבודד, עלתה בבודהיסטה וִיפַּסִּי המחשבה: 'אין זה ראוי שאחיה עם קהל גדול שכזה. עלי לחיות לבד, מרוחק מהקהל הזה. ' לכן לאחר זמן מה הוא עזב את הקהל ושהה לבדו. שמונים וארבעה אלף האנשים הלכו לכיוון אחד והבודהיסטה לאחר.

2.18 אז, כאשר נכנס הבודהיסטה למקום בו התגורר לבדו, במקום מבודד, הוא חשב: 'אבוי, העולם הזה במצב עגום: יש לידה ודעיכה, [27] יש מיתה ונפילה למצבים אחרים של לידה מחדש. ואף אחד אינו מכיר דרך להמלט מהסבל הזה, מההזדקנות והמוות. מתי תמצא גאולה מן הסבל, מההזדקנות והמוות הללו? '

אז נזירים, חשב הבודהיסטה: 'מה הדבר שבעקבותיו מתרחשים הזדקנות ומוות? מה התנאים להזדקנות ומוות? ' ואז נזירים, כתוצאה מהחוכמה שנבעה מתוך ההתבוננות עמוקה, [28] עלתה בו ההבנה: 'בעקבות לידה מתרחשים הזדקנות ומוות, הלידה היא התנאי להזדקנות ומוות. ' [29]

אז הוא חשב: 'מהו התנאי ללידה? ' והופיעה בו ההבנה: 'התהוות [30] היא התנאי ללידה'... 'מה התנאי להתהוות? '... 'האחזות היא התנאי להתהוות'... 'השתוקקות היא התנאי להאחזות'... 'הרגשה היא התנאי להשתוקקות'... 'מגע הוא התנאי לתחושה'... 'ששת בסיסי החושים הם התנאי למגע'... 'מנטליות - חומריות היא התנאי לששת בסיסי החושים'... 'הכרה היא התנאי למנטליות - חומריות. ' [31] ואז חשב הבודהיסטה וִיפַּסִּי: 'מהו הדבר בעקבותיו מופיעה ההכרה. מהו התנאי להכרה? ' ואז, כתוצאה מהחוכמה שנבעה מתוך ההתבוננות העמוקה, עלתה בו ההבנה: 'מנטליות - חומריות היא התנאי להכרה. '

2.19 אז, נזירים, חשב הבודהיסטה וִיפַּסִּי: 'ההכרה הזו פונה בחזרה למנטליות - חומריות, היא איננה הולכת עוד הלאה. במידה זו יש לידה ודעיכה, יש מוות ונפילה למצבים אחרים של לידה מחדש, כלומר: מנטליות - חומריות היא התנאי להכרה, וההכרה היא התנאי למנטליות - חומריות, מנטליות - חומריות היא התנאי לששת בסיסי החושים, ששת בסיסי החושים הם התנאי למגע, מגע הוא התנאי להרגשה, הרגשה היא התנאי להשתוקקות, השתוקקות היא התנאי להאחזות, האחזות היא התנאי להתהוות, התהוות היא התנאי ללידה, לידה היא התנאי להזדקנות ומוות, צער, קינה, כאב, יגון ומצוקה. כך הוא המקור לכל מסת הסבל הזו. ועם המחשבה הזו 'המקור, המקור', הופיעו בבודהיסטה וִיפַּסִּי הבנה, חוכמה, מודעות ואור עם תובנה ביחס לדברים שלא הובנו קודם.

2.20 אז הוא חשב: 'כעת, מהו הדבר שבהעדרו הזדקנות ומוות אינם מתרחשים? מהו הדבר שעם חדלונו בא חדלון ההזדקנות והמוות? ' ואז, כתוצאה מהחוכמה שנבעה מתוך ההתבוננות העמוקה, עלתה בו ההבנה: 'בהעדר לידה, הזדקנות ומוות אינם מתרחשים. עם חדלון הלידה, חדלים ההזדקנות והמוות'... 'מהו הדבר שעם חדלונו בא חדלון הלידה? '... 'עם חדלון ההתהוות בא חדלון הלידה'... 'עם חדלון ההאחזות בא חדלון ההתהוות'... 'עם חדלון ההשתוקקות בא חדלון ההאחזות'... 'עם חדלון ההרגשה בא חדלון ההשתוקקות'... 'עם חדלון המגע בא חדלון ההרגשה'... 'עם חדלון ששת בסיסי החושים בא חדלון המגע'... 'עם חדלון המנטליות - חומריות בא חדלון ששת בסיסי החושים'... 'עם חדלון ההכרה בא חדלון המנטליות - חומריות'... 'עם חדלון המנטליות - חומריות בא חדלון ההכרה. '

2.21 אז חשב הבודהיסטה וִיפַּסִּי: 'מצאתי את נתיב התובנה להתעוררות, כלומר: בחדלון המנטליות - חומריות חדלה ההכרה, בחדלון ההכרה חדלים המנטליות - חומריות, בחדלון המנטליות - חומריות חדלים ששת בסיסי החושים, בחדלון ששת בסיסי החושים חדל המגע, בחדלון המגע חדלה ההרגשה, בחדלון ההרגשה חדלה ההשתוקקות, בחדלון ההשתוקקות חדלה ההאחזות, בחדלון ההאחזות חדלה ההתהוות, בחדלון ההתהוות חדלה הלידה, בחדלון הלידה חדלים ההזדקנות והמוות, הצער, הקינה, הכאב, היגון והיאוש. וכך חדלה כל מסת הסבל הזו. ' ועם המחשבה הזו 'חדלון, חדלון' הופיעו בבודהיסטה וִיפַּסִּי הבנה, חוכמה, מודעות ואור עם תובנה ביחס לדברים שלא הובנו קודם.

2.22 אז, נזירים, בזמן אחר, שהה הבודהה בהרהור והתבוננות בהופעה וההעלמות של חמשת המצרפים של ההאחזות: 'כך הוא הגוף, כך הוא מופיע, כך הוא נעלם, כך היא ההרגשה, כך היא מופיעה, כך היא נעלמת, כך הוא הזיהוי, כך הוא מופיע, כך הוא נעלם, כך הן התגובות המנטליות, כך הן מופיעות, כך הן נעלמות, כך היא ההכרה, כך היא מופיעה, כך היא נעלמת. ' ובעודו שוהה בהתבוננות בהופעתם והעלמותם של חמשת מצרפי ההאחזות, תוך זמן לא רב, התודעה שלו הפכה חופשיה מהנגעים המנטליים ללא שארית. [32]

[סוף חלק שני]

החלק על בקשתו של ברהמא

(brahmaycanakath)

I.

3.1 אז, נזירים, האדון המכובד, האַרַהַנְט, הבודהה וִיפַּסִּי הער בשלמות חשב: 'אולי עכשיו עלי ללמד את הדְהַמַּה? ' ואז חשב: 'הדְהַמַּה הזו שהשגתי הינה עמוקה, קשה לראייה וקשה להבנה, שלווה, נשגבת, בלתי מושגת באמצעות חשיבה בלבד, [33] מעודנת, נחוויית על ידי החכם. אך הדור הזה מתענג בהאחזות, [34] שמח בה, מתהולל בה, ולאלה שכה מתענגים, שמחים ומתהוללים בהאחזות יהיה קשה לראות אמת זו, כלומר, הטבע המותנה של הדברים, [35] או התהוות מותנית. [36] ובאותה מידה יהיה קשה לראות את ההדממה של כל התגובות המנטליות, [37] זניחת כל התשתיות של לידה חוזרת, [38] הרס ההשתוקקות, אי - תשוקה, חידלון וניבאנה. אם הייתי מלמד את הדְהַמַּה לאחרים, והם לא היו מבינים אותי, הדבר היה מטריח ומייגע אותי. '

3.2 ואז עלו ספונטנית בתודעתו של הבודהה וִיפַּסִּי הדברים הבאים אשר מעולם נשמעו באוזניו קודם לכן:

'הדבר שהשגתי, מדוע שאכריז עליו?

אלו המלאים בתשוקה ושנאה לעולם לא יצליחו להבינו

דְהַמַּה זו אשר הולכת במעלה הזרם, מעודנת, עמוקה

קשה לראיה, אף אדם עיוור מתשוקה לא יוכל לראותה. '

כאשר הרהר בכך הבודהה וִיפַּסִּי, תודעתו נטתה לחוסר מעש יותר מאשר ללימוד הדְהַמַּה. אז, נזירים, נודעו נימוקיו של הבודהה וִיפַּסִּי בתודעתו של הבְּרַהְמָא הגדול סַהַמְפַּטִי. [39] והוא חשב: 'אבוי, העולם יאובד, העולם יושמד מאחר ותודעתו של וִיפַּסִּי, האדון המכובד, האַרַהַנְט, הבודהה הער בשלמות, נוטה לחוסר מעש יותר מאשר ללימוד הדְהַמַּה. '

3.3 אז, בדיוק במהירות בה אדם חזק מותח את ידו המכופפת, או מכופף את ידו הישרה, נעלם הבְּרַהְמָא הגדול מעולם הבְּרַהְמָא והופיע מול הבודהה וִיפַּסִּי. הוא סידר את גלימתו העליונה על כתף אחת, כרע על ברכו הימנית, ברך את הבודהה וִיפַּסִּי עם כפות ידיו זו אל זו, ואמר: 'אדון נכבד, אנא מהמכובד שילמד את הדְהַמַּה, שהבודהה ילמד את הדְהַמַּה! ישנם אלו עם מעט אבק בעיניים אשר יאובדו אם לא ישמעו את הדְהַמַּה: הם יהיו אלו אשר יבינו את הדְהַמַּה! ' [40]

3.4 אז הסביר הבודהה וִיפַּסִּי (כמו 3.1-2 לעיל) מדוע הוא נוטה יותר שלא ללמד מאשר ללמד את הדְהַמַּה.

3.5 -6 והבְּרַהְמָא הגדול הפציר בפעם השניה ובפעם השלישית בבודהה וִיפַּסִּי וביקש שילמד... אז, מששמע הבודהה וִיפַּסִּי את הפצרותיו של הבְּרַהְמָא ומתוך חמלה כלפי היצורים החיים, סקר את העולם בעזרת עין הבודהה שלו. [41] הוא ראה את אלה שמעט אבק מכסה את עיניהם ואת אלה שאבק רב מכסה את עיניהם, בעלי יכולות חדות וקהות, בעלי נטיות טובות ורעות, אלה שקל ללמדם ואלה שקשה ללמדם, ואחדים מהם אשר חיים בפחד מעבירות [42] ומהעולם הבא. וכפי שבאגם קטן של לוטוסים כחולים, אדומים או לבנים, חלק מהלוטוסים שנולדים וצומחים במים מצליחים לשרות במים מבלי לעלות מעל פניהם, ולוטוסים אחרים שנולדים וצומחים במים נמצאים על פני המים, ולוטוסים אחרים שנולדים וצומחים במים מתרוממים החוצה מהמים ונזקפים הרחק מפני המים ולא נרטבים מהם, באותו אופן, נזירים, הבודהה וִיפַּסִּי, כאשר סקר את העולם בעין הבודהה שלו, ראה יצורים שמעט אבק מכסה את עיניהם ואת אלה שאבק רב מכסה את עיניהם...

3.7 אז, ביודעו את מחשבתו של הבודהה וִיפַּסִּי, פנה אליו הבְּרַהְמָא במילים אלו:

'כפי שאדם העומד על פסגת הר

רואה מטה את כל האנשים סביב

כך החכם, [43] רואה כל, ממרום ארמון הדְהַמַּה!

חסר - הצער, ראה את אלה הטובעים ביגון

המוכרעים על ידי לידה והזדקנות.

התרומם, גיבור, מנצח הקרב, מנהיג השיירה, נדוד בעולם.

למד את הדְהַמַּה, אדון נכבד

יהיו אלו אשר יבינו. '

והבודהה וִיפַּסִּי השיב לבְּרַהְמָא הגדול במילים אלה:

'פתוחות בפניהם דלתות האלמוות!

בואו השומעים כעת והראו את אמונכם. [44]

היה זה החשש מטירחה בתחילה לא לימדתי

את בני האדם את הדְהַמַּה הנשגבת, בְּרַהְמָא! '

אז חשב לעצמו הבְּרַהְמָא הגדול: 'יצרתי את התנאים כדי שהבודהה וִיפַּסִּי ילמד את הדְהַמַּה. ' ולאחר שברך אותו בכבוד, תוך ששמר את פניו לימינו, עזב מיד.

התלמידים הראשונים במעלה

(aggasvakayuga)

3.8 והבודהה וִיפַּסִּי חשב: 'מי הראשון אותו כדאי ללמד את הדְהַמַּה? מי יבין את הדְהַמַּה הזו במהירות? ' אז עלה בדעתו: 'יש את קְהַנְדַה בנו של המלך [45] ואת טִיסַּה בנו של כהן הדת [46] אשר גרים בעיר הבירה בַּנְדְהוּמַטִי. הם נבונים, מלומדים ומנוסים, וזה זמן רב שיש מעט אבק בעיניהם. נניח ותחילה אלמד את הדְהַמַּה לקְהַנְדַה וטִיסַּה, הם ודאי יבינו אותה במהירות. ' וכך, בדיוק במהירות בה אדם חזק מותח את ידו המכופפת, או מכופף את ידו הישרה, נעלם מיד הבודהה וִיפַּסִּי ממרגלות העץ תחתיו הגיע להתעוררות, והופיע בבירה המלכותית בַּנְדְהוּמַטִי, בפארק הצבאים של קְהֵמַה.

3.9 והבודהה וִיפַּסִּי אמר לשומר הפארק: "שומר, לך אל בַּנְדְהוּמַטִי ואמור לנסיך קְהַנְדַה ולבן כהן הדת טִיסַּה: 'אדוני, האדון המכובד וִיפַּסִּי, האַרַהַנְט, הבודהה הער בשלמות, הגיע לבַּנְדְהוּמַטִי ושוהה בפארק הצבאים של קְהֵמַה. הוא מעוניין לראותכם."

"טוב, אדוני", אמר השומר והלך למסור את ההודעה.

3.10 אז קְהַנְדַה וטִיסַּה, לאחר שרתמו כמה כרכרות טובות, יצאו מבַּנְדְהוּמַטִי בדרך אל פארק הצבאים של קְהֵמַה. הם נסעו בכרכרות הרחק ככל שהיה ניתן ואז ירדו והמשיכו את דרכם ברגל עד שהגיעו אל הבודהה וִיפַּסִּי. כאשר הגיעו, קדו בפניו וישבו במקום ראוי. [47]

3.11 והבודהה וִיפַּסִּי נשא בפניהם דרשה מדורגת על נדיבות, על מוסר ועל גן עדן, תוך שהוא מסביר את הסכנה, ההדרדרות וההשחתה שבתאוות החושים ועל התועלת שבוויתור. כאשר ראה הבודהה וִיפַּסִּי שתודעותיהם של קְהַנְדַה וטִיסַּה מוכנות, גמישות, חופשיות ממכשולים, שמחות ושלוות הוא נשא את הדרשה המיוחדת של הבודהות בקצרה: על סבל, על מקור הסבל, על קץ הסבל ועל הדרך. וכפי שבד נקי ממנו הוסרו כל הכתמים מקבל צבע בצורה מושלמת, כך נעורה בנסיך קְהַנְדַה ובבן כהן הדת טִיסַּה ביושבם שם, עין הדְהַמַּה הטהורה ללא רבב והם ידעו: 'כל הדברים המותנים נתונים לחידלון. '

3.12 והם, לאחר שראו, השיגו, חוו, וחדרו אל הדְהַמַּה, לאחר שצלחו מעבר לספק, לאחר שרכשו ביטחון מוחלט בתורתו של המורה מבלי להסתמך על אחרים, אמרו: "מצויין, אדון, מצויין! זה כמו ליישר את מה שהפוך, או להראות את הדרך הנכונה למי שאבד, או להביא מנורה אל מקום חשוך כך שבעלי ראיה יוכלו לראות צורות. באותו אופן, נחשפה הדְהַמַּה על ידי הנעלה בדרכים רבות. אנו שמים את מבטחנו בבודהה ובדְהַמַּה. אנא מהבודהה שיקבל אותנו כנזירים, אנא ממנו שנתקבל לקהילת הנזירים!"

3.13 וכך, הנסיך קְהַנְדַה ובנו של כהן הדת טִיסַּה קיבלו את הנזירות מידי הבודהה וִיפַּסִּי והפכו לנזירים. אז העביר להם הבודהה וִיפַּסִּי דרשה על הדְהַמַּה, הנחה אותם, העניק להם השראה, הלהיב אותם ושימח אותם, תוך שהוא מראה את הסכנה, הביזוי וההשחתה הנמצאת בכל הדברים המותנים ואת התועלת שבניבאנה. [48] ובשל ההשראה, ההתלהבות והשמחה מהדרשה, לא עבר זמן רב לפני שתודעתם השתחררה מכל הנגעים המנטליים ללא כל שארית.

היציאה לפרישות של ההמונים

(mahjanakyapabbajj)

3.14 וקהל גדול של שמונים וארבעה אלף איש מבַּנְדְהוּמַטִי שמע שהבודהה וִיפַּסִּי שוהה בפארק הצבאים של קְהֵמַה, ושקְהַנְדַה וטִיסַּה גילחו את שיער ראשיהם ואת זקניהם, לבשו גלימות צהובות ועזבו את חיי - הבית אל חיי חסרי - בית וחשבו: 'זו אינה תורה ודרך רגילה... שבעבורה יצאו הנסיך קְהַנְדַה ובן כהן הדת טִיסַּה אל חיי חסר - בית. אם הם יכולים לעשות זאת בנוכחות הבודהה וִיפַּסִּי, מדוע לא גם אנחנו? ' וכך הקהל הגדול הזה של שמונים וארבעה אלף עזב את בַּנְדְהוּמַטִי אל פארק הצבאים של קְהֵמַה היכן שהבודהה וִיפַּסִּי שהה. וכאשר הגיעו אליו התישבו במקום ראוי.

3.15 והבודהה וִיפַּסִּי נשא באזניהם דרשה על נדיבות, על מוסר ועל גן עדן, תוך שהוא מראה את הסכנה, ההדרדרות וההשחתה שבתאוות החושים ואת התועלת שבוויתור. וכפי שבד נקי מקבל צבע בצורה מושלמת, כך נַעוֹרַה בשמונים וארבעה אלף האנשים ביושבם שם, עין הדְהַמַּה הטהורה ללא רבב והם ידעו: 'כל הדברים המותנים נתונים לחידלון. '

3.16 והם, לאחר שראו, השיגו, חוו, וחדרו אל הדְהַמַּה, לאחר שצלחו מעבר לספק, לאחר שרכשו ביטחון מוחלט בתורתו של המורה מבלי להסתמך על אחרים, אמרו: "מצויין, אדון, מצויין! זה כמו ליישר את מה שהפוך, או להראות את הדרך הנכונה למי שאבד, או להביא מנורה אל מקום חשוך כך שבעלי ראיה יוכלו לראות צורות. באותו אופן, נחשפה הדְהַמַּה על ידי הנעלה בדרכים רבות. אנו שמים את מבטחנו בבודהה ובדְהַמַּה. הלוואי ונקבל את הנזירות מידי הבודהה, התוואי ונהפוך לנזירים!"

3.17 וכך, שמונים וארבעה אלף האנשים קיבלו את הנזירות מידי הבודהה וִיפַּסִּי והפכו לנזירים. ואז השמיע להם הבודהה וִיפַּסִּי דרשה על הדְהַמַּה, הנחה אותם, העניק להם השראה, הלהיב אותם ושימח אותם, תוך שהוא מראה את הסכנה, ההדרדרות וההשחתה של כל הדברים המותנים ואת התועלת שבניבאנה. ובשל ההשראה, ההתלהבות והשמחה מהדרשה, לא עבר זמן רב לפני שתודעתם השתחררה מכל הנגעים המנטליים ללא כל שארית.

הפורשים הראשונים מגשימים את הדְהַמַּה

(purimapabbajitna dhammbhisamayo)

3.18 אז שמונים וארבע אלף האנשים הראשונים שיצאו לפרישות שמעו: 'הבודהה וִיפַּסִּי הגיע לבַּנְדְהוּמַטִי והוא שוהה בפארק הצבאים של קְהֵמַה, ומלמד דְהַמַּה. '

3.19 -21 והכל קרה כפי שקרה קודם... כך לא עבר זמן רב לפני שתודעתם השתחררה מכל הנגעים המנטליים ללא כל שארית.

היציאה אל הדרכים להפצת הלימוד

(crikanujnana)

3.22 באותה עת, בבירה המלכותית בַּנְדְהוּמָאטִי, נאסף קהל עצום של שישה מיליון ושמונה מאות אלף אלף נזירים. וכאשר הבודהה וִיפַּסִּי יצא להתבודדות הוא חשב: 'כרגע יש את האסיפה הגדולה הזו של נזירים בעיר הבירה. אולי אתן להם את ברכתי: 'צאו אל הדרכים, נזירים, לטובת הרבים, למען אושרם של אנשים רבים, מתוך חמלה כלפי העולם, למען רווחתם ואושרם של ישויות ובני אדם. אל תלכו בזוגות נזירים, [49] כי אם למדו את הדְהַמַּה הנפלאה בתחילתה, נפלאה באמצעה ונפלאה בסופה, בלשונה וברוחה, והדגימו את החיים הרוחניים השלמים והמושלמים. ישנם יצורים עם מעט אבק בעיניים אשר יאובדו אם לא ישמעו את הדְהַמַּה: הם יהפכו ליודעי הדְהַמַּה. אך בתום שש שנים בדיוק עליכם לשוב ולהתקבץ בבירה בַּנְדְהוּמַטִי כדי לשנן את כללי המשמעת. '

3.23 ואז, הבְּרַהְמָא הגדול סַהַמְפַּטִי שמע באופן שמיימי את מחשבתו של הבודהה וִיפַּסִּי, ובמהירות בה אדם חזק מותח את ידו המכופפת, או מכופף את ידו הישרה, הוא נעלם מעולם הבְּרַהְמוֹת והופיע בפני הבודהה וִיפַּסִּי. הוא סידר את גלימתו העליונה על כתף אחת וברך את הבודהה בכבוד עם כפות ידיו זו אל זו, ואמר: 'בדיוק כך, אדוני, בדיוק כך הוא שכך - הלך! שהבודהה יתיר לאסיפה גדולה זו לנדוד בדרכים לטובת הרבים למען אושרם של אנשים רבים, מתוך חמלה כלפי העולם, למען רווחתם ואושרם של ישויות ובני אדם. שלא ילכו בזוגות נזירים, כי אם ילמדו את הדְהַמַּה הנפלאה בתחילתה, נפלאה באמצעה ונפלאה בסופה, בלשונה וברוחה, וידגימו את החיים הרוחניים השלמים והמושלמים. ישנם יצורים עם מעט אבק בעיניים אשר יאובדו אם לא ישמעו את הדְהַמַּה: הם יהפכו ליודעי הדְהַמַּה. וגם אנו נעשה כמו הנזירים: בתום שש שנים נשוב ונתקבץ בבירה בַּנְדְהוּמַטִי כדי לשנן את כללי המשמעת. '

לאחר שדיבר כך, ברך הבְּרַהְמָא את הבודהה בכבוד, ותוך ששמר את פניו לימינו, נעלם משם מיד.

3.24 -25 כך הבודהה וִיפַּסִּי לאחר שחזר ממקום שהותו בתקופת ההתבודדות, סיפר לנזירים את מה שקרה.

3.26 'נזירים, אני מתיר לכם לצאת אל הדרכים לטובת אנשים רבים, למען רווחתם ואושרם של ישויות ובני אדם. אל תלכו בזוגות נזירים, כי אם למדו את הדְהַמַּה הנפלאה בתחילתה, נפלאה באמצעה ונפלאה בסופה, בלשונה וברוחה, והדגימו את החיים הרוחניים השלמים והמושלמים. ישנם יצורים עם מעט אבק בעיניים אשר יאובדו אם לא ישמעו את הדְהַמַּה: הם יהפכו ליודעי הדְהַמַּה. אך בתום שש שנים בדיוק עליכם לשוב ולהתקבץ בבירה בַּנְדְהוּמַטִי כדי לשנן את כללי המשמעת. ' ומרבית הנזירים הללו יצאו עוד באותו יום לנדוד ברחבי הארץ.

3.27 באותה עת חיו שמונים וארבעה אלף תושבים בגַ'מְבּוּדִיפַּה [50] שהיו חסידיו ובתום שנה אחת הישויות אמרו: 'רבותי, שנה אחת חלפה, חמש נותרו. בתום חמש שנים עליכם לשוב לבַּנְדְהוּמַטִי לשנן את כללי המשמעת', ובאותו אופן בתום שנתיים, שלוש, ארבע וחמש שנים. וכאשר חלפו שש שנים, הכריזו הישויות: "רבותי, שש שנים חלפו, כעת הגיע הזמן ללכת אל הבירה המלכותית בַּנְדְהוּמַטִי לשנן את כללי המשמעת!" והנזירים, חלקם בעזרת כוחותיהם העל - טבעיים וחלקם בעזרת כוחותיהם של הישויות, הגיעו כולם באותו יום לבַּנְדְהוּמַטִי כדי לשנן את כללי המשמעת.

3.28 אז נתן הבודהה וִיפַּסִּי לאסיפת הנזירים את כללי המשמעת הבאים:

סובלנות מתמדת היא הסגפנות הגבוהה ביותר.

הבודהות אומרים "ניבאנה היא נעלה".

מי שמזיק לאחרים אינו נזיר אמיתי

מי שפוגע באחרים אינו פרוש אמיתי.

הימנעות מעשיית רע

פיתוח טוּב

וטיהור התודעה -

זה הלימוד של הבודהות.

לא לגנות, לא לפגוע

להיות מרוסן בהתאם לכללי הנזירות

לאכול במתינות

לשהות בבדידות

לתרגל מדיטציה במסירות -

זהו הלימוד של הבודהות. [51]

הדיווח מאת הישויות

(devatrocana)

3.29 פעם, נזירים, התגוררתי באוּקַּטְּהָא, [52] בחורשתו של סוּבְּהַגַה למרגלות עץ - סאל גדול. ובעת ששהיתי שם בבדידות עלתה בי ההבנה: 'אין מקום משכן נגיש בקלות בו יש יצורים חיים, אשר נמנעתי מלהגיע אליו זמן כה רב יותר מאשר מקום משכנם של הישויות שבמשכנים הטהורים. [53] אולי אלך לבקרם כעת? ' ואז, במהירות בה אדם חזק מותח את ידו המכופפת, או מכופף את ידו הישרה, נעלמתי מאוקטהא והופעתי בין ישויות האַבִיהַה. ואלפים רבים מהם באו אלי, קדו בפניי ונעמדו במקום ראוי. ואז הם אמרו: "אדוני, [54] עברו תשעים ואחד עידנים מאז שהבודהה וִיפַּסִּי הופיע בעולם. הבודהה וִיפַּסִּי נולד למעמד בני - לוחמים והופיע במשפחה מבני - לוחמים. הוא היה משבט הקוֹנְדַנְיַה. תוחלת חייו היתה שמונים אלף שנה. הוא הגשים את התעוררותו השלמה למרגלות עץ פרחי הביגוניה. היה לו זוג תלמידים אציליים קְהַנְדַה וטִיסַּה. הוא קיים שלוש אסיפות של תלמידים: אחד של שישה מיליון שמונה מאות אלף, אחד של מאה אלף ואחד של שמונים אלף נזירים - כולם אַרַהַנְטִים. משרתו האישי הראשי היה הנזיר אַסוֹקַה. אביו היה המלך בַּנְדְהוּמָא, אמו היתה המלכה בַּנְדְהוּמַטִי. בירתו המלכותית של אביו היתה בַּנְדְהוּמַטִי. כך היתה עזיבתו של הבודהה וִיפַּסִּי, כך היתה יציאתו לפרישות, כך היו מאמציו, כך היתה התעוררותו השלמה, כך היתה הנעת הגלגל שלו. ואנו, אדוני, אשר חיינו את החיים הרוחניים תחת הבודהה וִיפַּסִּי לאחר ששיחררנו את עצמנו מתאוות החושים, הופענו כאן." [55]

3.30 באותו אופן הגיעו אלפים רבים של ישויות... (בהתייחס באופן דומה לבודהה סִיקְהִי ולבודהות אחרים כמו בפסקה 1.12) ואמרו: "אדוני, בעידן בר - מזל זה, כעת הבודהה המכובד הופיע בעולם. הוא נולד למעמד בני - לוחמים... הוא משבט הגוֹטַמַה, משך החיים בתקופתו הוא קצר, מוגבל וחולף במהירות, נדיר שמישהו יחיה מאה שנה. הוא הגשים את התעוררותו למרגלות עץ האַסַטְּהַה, יש לו זוג תלמידים אציליים סָארִיפּוּטַּה ומוֹגַּלָּאנַה, הוא קיים אסיפה אחת של תלמידים, אלף מאתיים וחמישים נזירים שכולם אַרַהַנְטִים, משרתו האישי הראשי הוא אָנַנְדַה, אביו הוא המלך סוּדְּהוֹדַנַה, אימו היתה המלכה מָאיָא, ובירתו המלכותית היא קַפִּילַבַטְּהוּ. כך היתה עזיבתו של המכובד, כך היתה יציאתו לפרישות, כך היו מאמציו, כך היתה התעוררותו השלמה, כך היתה הנעת הגלגל שלו. ואנו, אדוני, אשר חיינו את החיים הרוחניים תחת המכובד לאחר ששיחררנו את עצמנו מתאוות החושים, הופענו כאן."

3.31 -32 אז הלכתי עם ישויות האַבִיהַה לפגוש את ישויות האַטַפַּה, ועימם הלכתי לפגוש את ישויות הסוּדַסַּה, ועימם הלכתי לפגוש את ישויות הסוּדַסִּי, ועם כל אלה הלכתי לפגוש את ישויות האַקַנִיטְהַה. ושם באו אלי אלפים רבים של ישויות, קדו בפני, נעמדו במקום ראוי ואמרו: "אדוני, עברו תשעים ואחד עידנים מאז שהבודהה וִיפַּסִּי הופיע בעולם..." (כמו בפסקאות 29-30)

3.33 וכך, נזירים, בזכות חדירתו לתוך יסודות הדְהַמַּה, [56] הטַטְהָאגַטַה זוכר את הבודהות מהעבר שהגשימו ניבאנה סופית, הלכו מעבר לריבוי, [57] הותירו שובל בוהק, מיצו את הסבב, [58] וצלחו מעבר לכל הסבל. הוא זוכר את לידותיהם, את שמותיהם, את שבטיהם, את משך חייהם, את זוגות תלמידיהם, את אסיפות תלמידיהם: 'כך אדונים מכובדים אלו נולדו, כך נקראו, כך היה שבטם, כך היתה מוסריותם, כך היתה הדְהַמַּה שלהם, כך היתה חוכמתם, כך היו מגוריהם, כך היה שחרורם. '" [59]

כך אמר הבודהה והנזירים נהנו ושמחו מדבריו.

---

[1] שם השיחה היא מַהָאפַּדָאנַה (מַהָא - אַפַּדָאנַה). אַפַּדָאנַה: 'שושלת' או 'סיפור חיים'. במקרה זה סיפורי החיים של שבעת הבודהות האחרונים, ובהרחבה סיפורו של הבודהה וִיפַּסִּי.

[2] עידן בר - מזל הוא עידן בו מופיע בודהה אחד או יותר. העידן הנוכחי כולל חמישה בודהות, שארבעה מהם כבר הופיעו. הבודהה הבא מכונה בודהה מַטֵּיַּה (פאלי: Matteyya, סנסקריט: Maitreya).

[3] מעמד בני - לוחמים: קְהַטִּייַה, khattiya. מעמד או שבטי הלוחמים והשליטים של הודו באותה תקופה.

[4] עץ פיקוס הודי - פיקוס קדוש (לטינית: ficus religiosa). צאצאיו של העץ המקורי מוצגים בבּוֹדְה - גַיָאה שבהודו ואַנוּרַדְהַפּוּרַה שבסרי - לנקה.

[5] פַּרִינִיבָּאנַה: parinibba, ניבאנה סופית. מוות סופי של יצור אשר חווה התעוררות וכניסה אל אלמנט הניבאנה ללא שארית.

[6] בּוֹדְהִיסַטַּה: bodhisatta, סנסקריט: בּוֹדְהִיסַטְוַוה. זהו יצור הלוקח על עצמו יעוד או נדר להפוך לבודהה בעתיד דרך אינספור לידות. מטרתו של הבודהיסטה היא להגיע להתעוררות שלמה (סַמַסַמְבּוּדְהַה) כדי ללמד את הדהמה, תורת השחרור, ולהוביל כמה שיותר יצורים חיים אל קץ הסבל.

[7] Dhammat: על פי הדהמה כחוק אוניברסלי.

[8] כאן מדובר על אחד ממצבי הגיהנום.

[9] ארבעת המלכים הגדולים

[10] גם במקרה זה, ארבעת המלכים הגדולים

[11] קָאסִי שם נוסף לעיר וָארָאנַסִי (Vras, Banares)

[12] סימן של מַלְכוּת.

[13] על פי הפרשנות, כל אלו הם סמלים: עמידה על הארץ מיוחסת לארבעת הנתיבים לעוצמה (iddhipadni). הפנייה לכיוון צפון מיוחסת להמוני הנצחונות. שבעת הצעדים הם שבעת הגורמים להתעוררות (bojjhang). סככת הצל הלבנה מיוחסת לשחרור. התבוננות סביב מיוחסת להבנה חסרת חסמים. קול השור מיוחס להנעת הגלגל, וההכרזה על הלידה האחרונה היא "שאגת האריה" המיוחסת לאַרַהַנְטיות הצפויה.

[14] כך האור מופיע פעמיים, בעת ההתעברות ובעת הלידה של הבודהיסטה.

[15] עוד על הסימנים האלו בסוטה 30 של קובץ השיחות הארוכות.

[16] ציפור הקרביקה (karavka) - ציפור מיתולוגית בעלת קול מלודי.

[17] ליגה היא מידת מרחק של 5.5 קילומטרים.

[18] ישויות שמנהיגן הוא סַקַּה מעולם טָאבַטִימְסַה (tvatisa).

[19] בהתחשב בכך שתוחלת חייו של אדם באותם זמנים היתה לכאורה 80,000 שנה.

[20] ארמון: אַנְטֶפּוּרַם, antepuram: מילולית 'מגורי פנים', בדרך כלל הכוונה להרמון, ובהתאם לפיסקה 1.38 וִיפַּסִּי היה מוקף נשים בלבד. הפרשנות אומרת שהוא שילח אותן וישב לבדו בצערו 'כאילו חדר לליבו החץ הראשון. '

[21] ניתן לקרוא את המילה סִירוֹ (sro) - 'ראש', או על פי פרשנות נוספת נקראת המילה כסַרוֹ (saro), 'קול'.

[22] נראה שהאדם החולה הזה היה בשלבי גסיסה.

[23] פרוש: פַּבַּגִ'יטַה, Pabbajita: ניתן לומר שזה המקביל לנזיר בודהיסטי. בקובץ ה - Nidnakath (ההקדמה לסיפורי החיים של הבודהה, הגָ'אטַקַה), נאמר שארבעת הסימנים נשלחו על ידי ישויות שמימיות, הדבר מוסבר כך: 'למרות שבאותה עת לא היה בודהה בעולם, הרכב לא הכיר נזירים או את תכונותיהם הטובות, עדיין באמצעות כוחות הישויות השמימיות הוא קיבל השראה לומר: 'אדוני, זהו אדם שפרש מהעולם. '

[24] ניתן לפרש כאן 'דהמה' פשוט כחוק עולם, או במעט אנכרוניזם כתורה הבודהיסטית. 'סאדהו' (sdhu) - היטב ובאמת, יחד עם 'עושה פעולות טובות' (kusala-kiriy) נשמע די בודהיסטי.

[25] מינוח שכיח המייצג 'מספר גדול מאוד'.

[26] וִיפַּסִּי מכונה כאן בודהיסטה לראשונה לאחר שיצא לפרישות.

[27] יש כאן משחק מילים: jyati ca - יש לידה, jyati ca - יש דעיכה (הזדקנות), myati ca - יש מיתה. הצמד הראשון מקושרים בהישנות צלילים, והשני מקושר בחריזה.

[28] התבוננות עמוקה: יוֹנִיסוֹ מַנַסִיקָארַה (Yoniso manasikra): פרושה של המילה יוֹנִי (yoni) היא 'רחם', כלומר, 'מקור'. המשמעות של המשפט היא 'חזרה למקור הדבר' - כאן, עם הבנה חודרת מלאה.

[29] בהמשך מוזכרים רק שלבים 3-12 של השרשרת המלאה של התהליך.

[30] התהוות: בְּהַבַה, bhava: תהליך ההתהוות. בדומה לשני הקישורים שלא מוזכרים כאן, אשר מייצגים את תהליך ההתהוות בחיים קודמים.

[31] מנטליות - חומריות: נָאמַה - רוּפַּה, nmarpa. מתורגם גם כגוף - ותודעה (וגם באופן מוטעה כ'שם - וצורה') הפרשנות מסבירה שהסקירה של וִיפַּסִּי הלכה אחורה רק עד תחילת החיים הנוכחיים.

[32] נגעים מנטליים - אָסַוָוה (sava). חופשי מהם - משוחרר לגמרי, כלומר אַרַהַנְט.

[33] חשיבה בלבד: אַטַקָאבַצַ'רוֹ, Atakkvacaro: מעבר להסקה לוגית ולהמשגה. הדבר ניתן להבנה אך ורק באמצעות תובנה ולא באמצעות חשיבה מושגית בלבד.

[34] מתענג בהאחזות: אָלַיַיה - רָאמַה, laya-rma: התענגות בבסיס, כלומר דבר מה שניתר להיקשר אליו.

[35] הטבע המותנה של הדברים: אִידַה - פַּצַּ'יַטָא, Ida-paccayat: 'מותנה בזה', כלומר, העובדה שלכל דבר יש סיבה מסויימת.

[36] התהוות מותנית: פַּטִיצַּ'ה - סַמוּפָּאדַה, paicca-samuppda.

[37] תגובות - מנטליות: סַנְקְהָארַה, sakhr: מתורגם גם כ'דפוסי התודעה', 'דפוסים מנטליים', 'צורות התודעה', 'תצורות מנטליות', 'תופעות מנטליות', 'רגשות' ועוד.

[38] התשתיות ללידה חוזרת: אוּפַּדְהִי, upadhi. כל הגורמים התורמים להיקשרות, ומכאן ללידה מחדש.

[39] בְּרַהְמָא סַהַמְפַּטִי מזוהה עם הבְּרַהְמָא העליון.

[40] 'הם יהיו אלו אשר יבינו את הדהמה', bhavissanti dhamassa atro ti.

[41] עין הבודהה עולה על 'עין הדהמה' ועל 'עין החוכמה'.

[42] עבירות על כללי המוסר.

[43] החכם: סוּמֵדְהוֹ, sumedho: זה היה גם שמו של הברהמין אשר יצא לפרישות תחת הבודהה דִיפַּנְקַרַה (Dpankara), ויועד להפוך לבודהה גוטמה.

[44] הראו את אמונכם: Pamucantu saddha.

[45] חצי אח של וִיפַּסִּי.

[46] כהן דת או שר.

[47] 'ישבו במקום ראוי': אֵקַמַנְטַם נִיסִידִימְסוּ, ekamanta nisdisu. מילולית: 'ישבו בצד אחד'.

[48] האפשרות להגשמה של ניבאנה, 'האלמוות', כעת פתוחה בפני חסידי תורת הבודהה.

[49] אל תלכו בזוגות נזירים': שכל נזיר ילך בדרך שונה, כך שהלימוד יופץ לכמה שיותר מקומות ולכמה יותר אנשים.

[50] גַ'מְבּוּדִיפַּה - מילולית, ארץ תפוחי - המים (לטינית: Syzygium jambos, אנגלית: rose-apple) - נראה כמו אגס וטעמו כשל תפוח עסיסי. צבעיו ירוק בהיר, דרך ורוד ועד אדמדם.

[51] בתים אלו מופיעים בדהמפדה 184, 183, 185 בהתאמה.

[52] מוזכר בסוטה 3 של קובץ השיחות הארוכות.

[53] העולם בו נולדים האציליים 'הלא - חוזרים'.

[54] אדוני: מָארִיסַה, Mrisa: הם אינם מזהים אותו כ'המכובד'.

[55] כאלו 'שלא - חוזרים'.

[56] יסודות הדהמה: דְהַמַּה - דְהָאטוּ, Dhammadhtu.

[57] ריבוי: פַּפַּנְצַ'ה, papaca: משמעות המושג פַּפַּנְצַ'ה על פי המכובד נְיַאָנַנְדַה בספרו 'Concept and Reality' (BPS 1971) הוא 'הנטייה לריבוי בתחום החשיבה המושגית'. ניתן לפירוש גם כריבוי המשגה של המציאות, בעיקר בנטייה שלילית של הַמְשַגַה אשלייתית של מה שיש.

[58] מעגל הלידות והמיתות.

[59] כתבים בורמזיים ותאילנדים מציינים שדווח לבודהה על האירועים גם מפי יצורים שמימיים (דֶווֹת).