... הזאת אסכולה מנוגדת לאמפיריציזם, שעל - פיו מותר להניח קיומן של ישויות ותופעות רק על - פי התנסות ישירה. אסכולת הרציונליזם גורסת גם כי חלק מהידע שיש לאדם הוא
מולד, וזאת בניגוד לאסכולת האמפיריציזם שעל - פיה כל הידע נלמד מן הניסיון. תוכן עניינים: 1 הגדרה 1.1 התזות הרציונליסטיות 1.2 ביקורת הרציונליזם 1.3 ... שטוענים שידע א - פריורי זה הוא אמיתי תמיד ולחלוטין עד לאלו שסבורים שבדרך זו יש גם אפשרות לטעות ולהגיע לאמת שאינה מוחלטת אלא הסתברותית וסבירה. תזת הידע
המולד - לפי השקפה זו האדם הוא יצור רציונלי ועל כן הוא נולד עם ידע א - פריורי. ידע
מולד זה לא נוצר בדרך אינטואיציה - דדוקציה ולא בעזרת ניסיון החושים אלא הוא פשוט חלק מטבע האדם (דעה הומניסטית) או ידע שהונחל לאדם על ידי האל (דעה דתית) או נרכש בדרך אבולוציונית של ברירה טבעית (דעה אבולוציוניסטית). תזת המושגים
המולדים - לפי השקפה זו אנו לא נולדים עם ידע א - פריורי אלא עם מושגים (CONCEPTS)
מולדים, כלומר לא נרכשים על ידי הניסיון. מושגים
מולדים אלו, יכולים, בדרך של חשיבה אינטלקטואלית, לגרום לרכישת אינפורמציה וידע. הרציונליסטים משתמשים בלפחות אחת מהתזות האלו בנוסף לעקרונות הבאים: ההכרח ... נקבעת רק בדרך האינטואיציה שאינה תלויה ברגעיות החושים אלא היא כוליות בפני עצמה. ליבבניץ מוסיף ואומר שבתחומים כמו מתמטיקה או גאומטריה, המושגים והעקרונות
מולדים. שום ניסיון אמפירי לא יכול להביא אותנו לעקרונות אלו. בתחומים אחרים כמו מוסר, שיפוט, מטפיזיקה ולוגיקה הידע נרכש בדרך אינטואיטיבית. ניתן כאן ... לדעת זאת מראש, לפני שחקרנו. אם, מאידך, אנחנו ניגשים לחקירה מבלי לדעת מראש מה אנו בדיוק חוקרים, אז מה נחקור? אפלטון פותר זאת באומרו שיש לנו ידע א - פריורי
מולד אך הוא נמצא ברוחנו ובלתי מודע להכרתנו. ידע א - פריורי זה יוסט לכוון הכרתנו על ידי גורם חיצוני היכול להיות גם אחד מחושינו. מכאן נובע שכאשר אנו חוקרים נושא אנחנו לא חוקרים דבר חדש (שהיה יוצר את הפרדוקס שלמעלה) אלא מעלים אל ההכרה ידע
מולד קודם, שהיה קיים עד עכשיו ברוחנו ומעבר להכרתנו. הרבה מתנגדים היו להסבר זה. מאידך, ברור לכל אחד שיש בנו ידע על העולם החיצון שלא נרכש בדרכי ניסיון או אינטואיציה ולא נישאר אלא לקבל שהוא ידע
מולד. הדוגמה הבולטת ביותר היא השפה. אנשים לומדים מילים אך הם מסוגלים ליצור משפטים ומבנים לשוניים מורכבים מבלי שרכשו ידע זה בשום צורה מוקדמת. מכאן שזה ידע
מולד. הרבה מתנגדים לרעיון הידע
המולד. אחת הטענות היא שאם יש ידע
מולד הוא צריך להיות אוניברסלי. אך אנו יודעים שגם אם נתיחס
כמולד לידע שגוף אינו יכול להמצא בשני מקומות שונים באותו הזמן, הרבה ילדים ישללו זאת. אם כך, ידע זה אינו
מולד. מנסים לפתור זאת בטענה שאומנם הידע
מולד אך הוא אינו חייב להופיע ישר בלידה אלא רק בשלב מאוחר יותר בחיים. רגע ההופעה נקבע בדרך אבולוטיבית והתפתחותית ועל כן, בילדים (שעדיין לא הגיעו ... זה נוצר בנו בדרך ארוכה של אבולוציה והתפתחות, היא גם ערובה לאמיתות הידע. אך למרות כל ההסברים הללו, עדיין קיים הקושי הגדול להוכיח מעל לכל ספק שידע מסוים הוא
מולד ולא נרכש. מצד שני, אין שום קושי (כמעט) להוכיח את ההיפך כלומר שידע מסוים נרכש בדרך ניסיון. אפילו האמונה באלהים אינה הוכחה לידע
מולד. לפי דקרט אני יודע מנסיוני שאני סופי (אמות בעתיד) ולא שלם (אינני מסוגל לכל דבר), אך רכישת ידע על סופיות ואי - שלמות מחייב ידע א - פריורי על נצחיות ושלמות (קרי, אלהים). זו לא רק הוכחה לקיום אלהים אלא גם הוכחה שקיומו הוא ידע
מולד. אך ישנן תרבויות ואידאולוגיות שאינן מקבלות מושגים אלו ואינן מכירות בקיום אלהים. אם אני שייך לאידאולוגיה זו, הייתכן שיש בי ידע
מולד שאני מודע לו אך אני מתכחש לו? יש כאן כשל לוגי. לפי לוק - האדם נולד כלוח חלק (טאבולה ראסה) שהניסיון ממלא אותו במשך הזמן. לפי לייבניץ - האדם נולד ... השייש המגבילים במידה מסוימת את הפסל הסופי. גורמים אלו הם - כשרונות, נטיות, פוטנציאל ומשכל שהם אינדיווידואליים בכל אדם. יש הרואים בסיבתיות הוכחה לידע
מולד. אני רואה צלחת נופלת לרצפה ונשברת ואני יודע שהצלחת נשברה כי נפלה על הרצפה. דבר זה מחייב ידע מוקדם שלכל תוצאה יש סיבה המקדימה אותה. לוק שולל זאת ...