... רק את החיים... בנקודה הזו התמכר לפוטנציה שבו וביקש להפיק ממנה את התועלת המקסימלית. על התועלת המקסימלית הזו עמד מחבר התורה וביקש להגדירה. למעשה הוא ביקש לבודד אותה מיתר כל הגורמים ולהתבונן בה, אם תרצה - ליצור רגע אינטימי איתה. זו דרכו של מחבר התורה כאשר מבקש להגדיר גורם מסויים, הוא מבודד אותו ורק אז מתבונן בו. כך עשה עם הסטיה שגרמה לאדם להתרחק ... הופיעה קושיה מהותית: והיכן אני אלברט שבות נמצא בגוף הזה? ערכי כאדם בטל בשישים בגוף האין - סופי הזה. מחבר התורה ענה לי: יש לחזור לגורם הסדר בשביל להתבונן במופשטת הזו. החוליה הראשונה במופשטת הזו הופיעה כאשר עמד האדם על ... שמרחקים אדירים מפרידים ביניהם - מייצגים את האזורים השונים שעומד עליהם ולא את השינויים שעוברים עליו. ולמרות זאת מצא מחבר התורה דרך עיונית - דרכה ניתן להתבונן באדם הזה ולעמוד על מאפייניו, ולמעשה מדובר בתרגיל מחשבתי לכל דבר בו עוצרים ... העצום הזה ואף תחושת ניכור לבשה אותי: מי יזהה את ערכי כאדם בגוף האין סופי זה... ברגע מבוכה זה, מחבר התורה הציע לחזור לגורם הסדר ולהתבונן דרכו במופשטת הזו. הוא השתמש למטרה הזאת בתרגיל מחשבתי שמאפשר להתבונן בגוף אנושי שנע ... זיהה כיכולת ליהנות מהיקום ולאכול את פירותיו, לנצלו, לקפץ ולהתענג עליו, לצרוך אותו. זו היתה החוליה הראשונה שהבחין בה מחבר התורה ובודד אותה מתוך תמונת האדם הנייחת, אותה גזר מהיקום כאשר עצר את מנועיו לרגע קט... וגם את החוליה הזו ביקש מחבר התורה לפרק לחלקים, לבודדם ולהתבונן בכל אחד בנפרד, כי הרי יש בידו תמונה נייחת שמאפשרת כל חלוקה... שבעת הפסוקים להלן מתעדים את רשמי הניתוח האנטומי שביצע מחבר התורה בחולית התועלת המקסימלית, ואני מעדיף לכנותה כתכונת הצריכה שפרחה באדם כאשר זיהה את הפוטנציה שבו ויצא עימה לצרוך את ... אחד. (בראשית, ב) בחלק הראשון של שבעת ימי הבריאה - יום7 עמדתי ארוכות על התחלת הפסוקים האלה, שמבחין דרכם מחבר התורה בתולדות תכונת הצרכנות שנצפתה באדם, וכאמור עצרתי שם באמצע המלאכה מסיבות אישיות והינה אני כאן שוב עם אותם הפסוקים ... כוחות היקום, וזאת בשביל לרתום אותם לעגלתו ולדהור... אני צריך איפוא להבין את המציאות בה אני חי, וכאן בא מחבר התורה ואמר לי שלמעשה המציאות שלי אינה מסתכמת בסביבה בה אני חי, וכוחות הטבע הפועלים עלי ועל הסביבה שלי מקורם ... אומר שאותו הכוח משפיע על מערכת השמש שלי ועל כדור הארץ שלי ועל הסביבה שלי. למעשה ההכללה הגורפת של מחבר התורה היא מבחינת מוסכמה היום, אכן וללא ספק כוחות הטבע הפועלים על הסביבה שלנו מקורם בכוחות אין סופיים שגם מערכת השמש מושפעת מהם וגם גלקסית שביל החלב... ואולם מחבר התורה לא הסתפק בהכללה הגורפת הזאת והדביק בזנבה עוד הכללה גדולה ממנה: למעשה כל הכוחות הפועלים ביקום - פועלים בו ...

... או נוסחה, אך בספר התורה אין מרשם ולא מסקנה ולא שום נוסחה, ספר התורה מסתפק בתיאור האדם בשלבי התפתחותו. מחבר התורה מצפה מהאדם שיביט בתיאור המדויק שלו ויעמוד עליו מקרוב, אין בספר הזה ציווי ואף לא המלצה ישירה או עקיפה ... לאדם הזה את מפת כוחותיו המקוריים, את הקלסתר שלו שיביט בראי ויכיר את הקלסתר האישי שלו... באופן הזה, חשב מחבר התורה, יחזור האדם אל עצמו ואל מקורותיו ויחיה, יגלוש שוב במרחב... זאת תרומת מחבר התורה לאדם וזאת כל התורה על רגל אחת. אבל לא כל אדם שווה, לא כל אדם הדרדר לאותו המקום לאותו ... עצמו ולחזור אל מקורותיו... ישנם אנשים שאינם מסתפקים בחוש הראיה שלהם וזקוקים לאביזרי עזר חיצוניים בשביל שיוכלו לראות ולזהות... מחבר התורה חישב ומצא שבכל אופן, חוש הראיה של אדם ממוצע מספיק שיהיה מסוגל באמצעותו לראות את עצמו בראי ולזהות את ... וזאת כדי לחזק את ידי המשתמש במונח המקורי שלא ירפה ממנו... עע המונח אלהים בשמות ד, טז. כפי שציינתי, מחבר התורה חישב ומצא שמספיק לאדם הממוצע את התודעה שלו בשביל לבחון דרכה את התמונה המלאה שחלקים רבים ממנה אבדו לו ... נותר בטבעיות רק בעדיפות השניה, זהו המאפיין המובהק של התודעה האנושית: עין גדולה... עד כאן התמונה הראשונה והמושלמת שהציג מחבר התורה לאדם והציע לו להתבונן בה ולמלא באמצעותה את החלקים הרבים שאבדו לו בדרך... התבוננתי ארוכות בתמונה הזאת... ולא איתרתי ... לניקוד), זהו מעמד הארץ בראי התודעה האנושית. בשביל להבין את האימרה הזו יש לחזור אל נקודת ההנחה שיצא ממנה מחבר התורה כאשר כתבה. התייחסתי לנקודה זו לעיל, אחזור עליה בקיצור נמרץ. נקודת ההנחה היתה שנוצר לאדם צורך בתורה, לפני כן ... אדם הדרדר לאותו התהום, היינו לא כל אדם זקוק לאותו הראי... ובנוסף ישנו פער בחדות הראייה בין תודעה לתודעה... מחבר התורה חישב ומצא, שלמעשה כל תודעה אנושית יכולה לזהות את התמונה המלאה ולשוב אל כור מחצבתה באמצעות נתוניה האישיים, ובשבע ... עשות יהוה אלהים ארץ ושמים - ללא ה הידיעה. נחזור לאמצעי העזר שהוצג בפני האדם בעקבות כישלונו בהפעלת תודעתו... מחבר התורה קרא לאמצעי העזר הזה יהוה וגילה לאדם דרך האמצעי הזה את הדינמיקה הפועלת במרחב, בציפיה שיבחן האדם את הדינמיקה ... הרוח הזו, אני מסיק, התודעה היתה מושיטה את היד ללא חשש אל ערימת המידע ולוקחת חופן - ויהי מה. מחבר התורה מסיים את התו האחרון בתמונה הזאת ומסתכל עלי... לפניך בשנית התמונה המלאה של שלושת הגורמים שנזכרו בתמונה הראשונה המקורית, ...

... אני זקוק איפוא לסדר מסוים, לסדר את המחשבות המפוזרות לכל עבר, אני האדם זקוק לסדר בראש. והינה לפתע דופק מחבר התורה על דלת האדם: בוקר טוב, הינה סדר הדברים: ואד יעלה מן - הארץ, והשקה את כל פני האדמה. (בראשית ב, ו) סדר הדברים הזה שתחב מחבר התורה לידי הוא אב טיפוס של היערכות כל חוקי הטבע על צבאותיהם ביקום. צבאות הוא מונח שהטמיע מחבר התורה ומשמעותו כוחות, במקרה שלנו הכוונה לכוחות הטבע. אני שב ומדגיש כי אני קונה את הגדרות מחבר התורה כי הוא בונה אותן ללא יוצא מן הכלל כביטוי של הבחנה - לא של קביעה מנומקת. הבחנה היא לא ... שכתובתו היא האדם שקלט את הביטוי, קולט אותו או יקלוט אותו, אין רובד רביעי בו נקלט הביטוי של ההבחנה. מחבר התורה התבונן איפוא ביקום - כמו שאנחנו מתבוננים בו, התבונן בחומר ובכוחות הפועלים עליו, ורשם את הבחנתו זו: ואד יעלה ... ההבחנה הזאת? והרי גם אני הבחנתי בשתי הנטיות הברורות של החומר ונשארתי עם תהיותיי ושאלותיי... ובכן אומנם הוא הדבר, מחבר התורה אכן צפה בחומר אבל רשמיו כאן אינם מתייחסים לתכונות החומר ונטיותיו אלא לכוחות הפועלים עליו. למעשה הוא הבחין באב ... התחיל עוד לפני כן ועוד ימשיך אחריו. התרשים שלפנינו איפוא דומה למספר עמודים שחתכו אותם מאמצע ספר עבה... ואכן מחבר התורה מתחיל את הביטוי בהתחלת פרק ב של בראשית, ומצייר את התודעה האנושית והמקורית של האדם כאשר הבחינה ביקום ובכוחות ... מתגלמת בשביב של רגע אחד שגם אנחנו חיים אותו, ולשביב שכזה אין התחלה וסוף כי ליקום אין סוף, אולם מחבר התורה ובאופן יצירתי אם נכון הביטוי - וכאילו עצר לרגע את הבזק השביב הזה בשביל לקחת תמונה ליקום, לנתח אותה ... התמונה הזאת... אלה הם שני הפסוקים ד ה מפרק ב עליהם עמדתי בחלק הראשון של היום השביעי, דרכם הציג מחבר התורה את מה שקדם לכאורה לתמונה שבידינו, ואף דאג להזכיר לנו שהמדובר בניתוח היפותטי, לא מעשי, כי לא ניתן לעצור ... לצפות, כמו לזהות, לנצל, לצרוך, להכיר, לגלות, לדעת... אין סוף לפועלים האלה שמספרים את סיפור התמכרות האדם לצפייה ביקום. מחבר התורה התעכב על הנקודה הזו ארוכות ותיעד אותה. את הפרק הראשון של היום השביעי עצרתי בנקודה הספציפית הזאת מסיבות אישיות. ...

... מתפזר האור של הבכור הזה ונעשה ממנו מאור - מקור של אור עבור יתר המידע שבערימה? זכרו נא כי מחבר התורה משתמש לשיטתו בארץ כדוגמה המייצגת שרשרת מידע חלקית - בה נפגשה התודעה האנושית לראשונה, וביקשה לפזר את המידע הזה ... ובמאור ובפטר חמור - גם על גב התמונות הקודמות, אך הבעיה היא עם בעלי הראיה הקצרה... לכן היה על מחבר התורה להגדיל עבורינו את התמונה המקורית באופן שנבבחין בכל הפרטים שבתוכה עד הקטנים ביותר. הוא חישב וראה שיש להגדילה שש ... בשביל ליהנות ממנה היא... אני רוצה ליהנות מהארץ, מיופיה, מנופה, רוצה לאכול את פירותיה... תהייתך תקנית - ענה לי מחבר התורה והציע לי לנוע בשבילי התמונה כפי שנעים בשבילי החילזון, ניתן להגיע בתנועה סיבובית אל כל חלק בחילזון ומכל נקודה ... מזהים את ערימת המידע ונעים בתוכה - בתנועה הסיבובית הזו. עד כאן משמעות משפט המפתח ויהי אור בו הציג מחבר התורה את התמונה המקורית בראשונה, והרחיב אותה זה ארבע פעמים עבורינו. ביום השני הרחיב את המשפט ויהי אור ל - ... העשיה האנושית: זיהוי המידע, וכאשר התודעה אומרת: ויהי אור - משמעות הדבר: ותהי העשייה, ויהי הזיהוי. באופן הזה ניסח מחבר התורה את משמעות העשייה האנושית ותכליתה - על פני המקבילה השנייה: ויעש אלהים את - הרקיע, כלומר יהי אור שמשמעותו ... קטע מסויים מרצף חוליותיה, קוטפת אותו ומורידה אותו אליה למטה אל המציאות. כך מתפתחת בהדרגה המציאות האנושית. כך ניסח מחבר התורה במקבילה השניה את תכלית העשיה האנושית, תכלית שמסתכמת בזיהוי המידע: ויעש אלהים את - הרקיע, ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע, ובין המים אשר מעל לרקיע. זו היתה כאמור המקבילה השניה / היום השני. וכך ניסח מחבר התורה במקבילה הרביעית המורחבת את תכלית העשיה האנושית, תכלית שמסתכמת כאמור בזיהוי המידע: ויעש אלהים את - שני המארת הגדלים: ... היד נטויה לאין סוף)... והן זו שלמעלה שלמעשה נגזרות מתוכה כל יתר החוליות שעתידות להתחבר עם המציאות. לכן, השתמש מחבר התורה במילת התואר גדולים לתאר את המאור שיעמוד לשימוש כל חמולה ויאיר את הדרך אליה... שני המארת הגדלים. (בניגוד למקבילה ... ואור הירח הקטן מספיק למשימה מוגדרת כזו, בשביל למשול באמצעותו בחבילת המידע המשתרעת על הלילה הארוך הזה. לכן השתמש מחבר התורה כאן במילת התואר (קטן) המאור הקטן הגם והאזור שאמור להאיר בו - גדול הוא מהאזור בו פועל המאור הראשון. ... במקבילה הרביעית למאור) נוצר עקב החופן הראשון שחפנה התודעה מערימת המידע, דוגמה לחופן כזה: הגלגל. דוגמה אחרת שהשתמש בה מחבר התורה: הארץ. ולמעשה ניתן להשתמש בכל דוגמה שעולה על הדעת, כל חופן כל חבילת - מידע כל זיהוי של רצף ...

... בפרק ב של בראשית, מצאתי שם ביטוי בהיר ומדוייק שעונה על המונח הגדרה. ומדוע איפוא קניתי דווקא את הגדרת מחבר התורה לנשמה... - כי הוא לא הלך סחור סביב הנושא ונגע בו ישירות ובאופן ממוקד: לא, אין הגדרה פיזיקלית לנשמה. ... אבל כן יש לה קיום במרחב הגוף האנושי, כי רק במרחב הגוף הזה ניתן לחוש בהעדרה או לחילופין בקיומה. מחבר התורה נתן לנשמה האנושית את שם התואר מודעות המקביל בעצם לשם אד כפי שהופיע בפסוק ו מהפרק השני של בראשית, ... מודע לקיום המידע, להבחין בו. הבחנה זו תעמיד את המידע לרשותך הגם ואינך צורך אותו או את חלקו מיידית. מחבר התורה עשה פחות או יותר את אותו התרגיל המחשבתי של כרטיס האשראי... הוא לקח את כל המידע שבעולם, צרר אותו ... צורר אותו בחבילה וורטואלית ושם על החבילה הזאת את שם הזיהוי שאבחר: אד, נשמה, מודעות... ולא על שום מה... מחבר התורה הניח שהיצור היחיד ביקום שיכול להיות מודע לקיום החבילה הזאת ולהוציא כל שביב מתכולתה בכל זמן שירצה הוא האדם. ... מוגבל, בעוד רדיוס ההבחנה של היצור האנושי אינו מוגבל וחולש על מלוא חבילת המידע של היקום, מכאן מקור הנחת מחבר התורה כי האדם הוא היצור היחיד שיכול להבחין בתכולת המלאה של חבילת המידע ביקום. האדם הוא כלי קיבול מושלם לחבילת ... ההפרדה הנגזר כאמור מהתנודות ההן, לא היה ניתן לחבר שוב בין שני המונחים עמ להבין את תיפקודם במערכת האנושית. מחבר התורה הוציא מתחת ידו ספר מדעי לכל דבר, בו הוא תיעד את הסטיה הווירטואלית של פרידת התודעה מהגוף, ומטרתו המוצהרת ... בגוף חסר כליות כי לא קיימת סיטואציה כזו, כל המערכת האנושית נולדה כיחידה אחת לעבוד כיחידה אחת. ובעצם, אומר מחבר התורה, ניתן לתאר את פעולת הכבד בגוף חסר כליות כי ניתן ליצור גוף חדש כזה או ניתן ללמד את הגוף ... בגוף אחר לגמרי שרק דומה לראשון, כי הגוף הראשון המקורי נוצר עם כבד וכליות לצידו שעבדו ביחד כיחידה אחת. מחבר התורה לוקח איפוא את הגוף החדש שנוצר מתערובת מוזרה של נשמה בגוף ועושה בו ניתוח אנטומי לעיני כולנו, למען נראה ...

... באופן הזה ניתן להבחין שכל המונחים הקושרים את התודעה לעשייה - מתיישבים הם באופן מדוייק עם הדוגמה שהשתמש בה מחבר התורה - הארץ. דוגמה זו נכונה היא ומדוייקת לגבי התודעה האנושית ויחסה למאורות הגדולים, ולכדור הארץ שני מאורות: מאור השמש ... השמים וגלגלי הזמן יעצרו מלכת, כי ללא עשייה אין תוקף לזמן - דבר שיוביל בהכרח לקריסת התודעה... וזו תשובת מחבר התורה לשאלה עקרונית זו: ויתן אתם אלהים ברקיע השמים, להאיר על - הארץ, ולמשל ביום ובלילה, ולהבדיל בין האור ובין החשך, וירא אלהים כי - טוב. כאן השתמש מחבר התורה בפועל חדש לתת שערכו הספרותי בתורה: למכור. הייתי רוצה לעמוד על הפועל המקורי הזה (לתת) שבאמצעותו ניתן לרדת אל ... ביקורת על צורת השימוש בשני הפועלים החדשים, ולא על האקדמיה העברית ואף לא על כניסת המטבע לשוק המסחר, וגם מחבר התורה לא ביקש להוריד את שני הפועלים החדשים ממצבת הפועלים התקנית, נהפוך, הוא עשה שימוש באבחנה הזאת - היינו בשני ... תרצה במאורם - תרצה ימישכו להאיר, תרצה יפסיקו את מאורם והיא תקרוס. השאלה היא, מה היא הגדרת הפועל תרצה? מחבר התורה הגדיר עבורינו במדויק את הפועל הזה: תרצה - משמע תתן, תחליף את מרכולתה, תמיר אותה בדבר אחר, תתן את הטובין של מרכולתה על מנת לקבל במקומם טובין אחרים. מחבר התורה הקפיד להשמיע לי את ההגדרה המדוייקת - לא ההגדרה הקרובה גם לא הדומה... תרצה - משמע תתן, תתן בלב ... את המידע של הגלגל במידע אחר, לפדות את המידע. כך ראה משה רבינו את הרצון שיפעיל את מכונת החיים. מחבר התורה ראה את התודעה נותנת את המידע שבידה, גם מוכרת גם קונה... וכל עוד עסקת החילופין הו מתקיימת - המאור ...

... הבזק אחד שמתקיים ללא הפסק. הווה שמתקיים ללא הפסק. הווה שאינו נגזר מהזמן ושמתקיים ללא הפסק. וזהו השם שנתן מחבר התורה לדינמיקה של הכוחות הפועלים ביקום: יהוה. י - הוה, יהא ההווה. יהא ההווה ויתקיים ללא הפסק. האות י מקדמת כל פועל שעתיד להתקיים: ירצה, יפקוד, ישמור, ינשום... במקרה הזה שיבץ אותה מחבר התורה עם ההווה (יהוה) בשביל להצביע על ההווה שאינו נגזר מהזמן ונמשך כהוא זה לעד, הוא ההבזק שבמסגרתו פועלים כל ... להגיד שהדבר הנעשה על ידי שיקף אימרה ברורה מתוך הדינמיקה אותה שמעתי באופן צלול... זו הרמה הספרותית ששימשה את מחבר התורה לתאר מעשה מודע של אבותינו... היינו שהיו מודעים למסלול המדויק של המעשה. וידבר יהוה אל משה לאמר... ויאמר יהוה ... של האדם... בכל אופן, אין חולק על זה שהמודעות או הנשמה או ההכרה מגלמים את מרכז השליטה של האדם ומחבר התורה קרא למרכז הזה במונח אלהים, ומהמונח הזה נגזרו הרבה שמות תואר כמו המנחה, המדריך, המורה, המכוון, המוביל שעומד בראש ... יכול להבחין במימד המרחק, וזו הפוטנציה שזיהה בעצמו וביקש לנצלה עד תום ולצאת בחברתה לשופינג עם כרטיס אשראי פתוח... מחבר התורה בתורו ביקש לבודד את תכונת הצריכה הזו ולעמוד על מרכיביה, בעברית יפה אפשר להגיד - לעשות לתכונה הזו ניתוח ... הודות לתמונה הנייחת שצילמה מתוך היקום הדינמי, שנעצר לרגע בהוראת הצלם לכבוד הצילום... התרגיל המחשבתי הזה, אגב, שימש את מחבר התורה לאורכה ולרוחבה. ולמען הסרת צילם של ספקות שעלולים להתגלע, המציאות לא התהוותה לפי סדר מסויים או לפי לוח כרונולוגי ... וכאילו ליקום סוף או אז גם התחלה תהיה לו ובשטח שנוצר אוכל להשליט סדר, וזהו בעיניו התרגיל המחשבתי של מחבר התורה, באופן הזה הוא הציג לי את אברהם ואת יצחק ואחכ את יעקב... ובאופן הזה יציג להלן את הלוח הכרונולוגי ... יעזב - איש את - אביו ואת - אמו, ודבק באשתו והיו לבשר אחד. (בראשית, ב) ויאמר יהוה אלהים... מחבר התורה פותח את התבוננותו בחולית הצריכה, באמירה היוצאת מכיוון הדינמיקה הפועלת במרחב וצליליה נשמעים באופן צלול באוזני האדם. אם כן ...

... יכול לשנות את מסלול המידע אך לא את המידע עצמו, אינני יכול ליצור מידע ולא גוש של מידע. אבל מחבר התורה עלה עלי ויצר גוש של מידע בעל עקומה משתנה וישות פעילה שמנהלת עימי יחסי גומלין תקניים. גוש של מידע ... לשלוט בו ולשנות אותו כאשר יוצרים מידע, שולטים בו ומשנים אותו. כאן בנקודה הזאת תפסתי אותך על חם אדוני מחבר התורה, עם ראיה בלתי מבוטלת בסדר גודל של היקום במלואו. נעלמת לי אלפי השנים אבל הינה תפסתי אותך ושוב לא ... את הטקסט מדור לדור וממשפחה למשפחה, עד שיבוא היום ויקלוט האדם את המסר הטמון בתורה ויחזור, כפשוטו, אל המציאות. מחבר התורה וללא צל של ספק הוא מושא חשוב ומגרה את הסקרנות האנושית. ולמרות שעמדתי על קיומו - אומר בכל הכנות, ... במידע הזה ובאלו נקודות יזכה אותי. יש בי תחושה עמוקה כי קפצתי אל הנושא הזה כנגד רצונו הישיר של מחבר התורה, שלמעשה ביקש להרחיקני מנושא קיומו ותמיד ראיתי את הראיה על זאת לנגד עיני: הוא לא הזכיר לאורך כל התורה ולו ברמז שום מידע שיוביל אל מהות קיומו. ברם, אין ספק כי מחבר התורה מודע הוא לזאת שיום יבוא ושאלת קיומו תגרה מי שיתבונן בה מתוך מסגרת החשיבה שהוא בעצמו הטמיע בנו... ועם ...

... למדתי מתוך הביטוי שפרש לעינינו את היקום כמחברת פתוחה... ואד יעלה מן - הארץ, והשקה את כל פני האדמה. מחבר התורה צפה בשלושת גורמי היקום: בעצמים, בכוחות הפועלים עליהם, ובחוקים שהכוחות נרקחים לפיהם. הוא צפה בעיקר בחוקים אשר מתחלפים ללא ... אנו קוראים מחזוריות וצופים בה בפועל בסביבה שלנו: מחזוריות אין סוף של התאיידות וטל וגשם וצמחיה ותפוזים וקמח... בעוד מחבר התורה מבחין במחזוריות הזו בכל היקום, כי בכל היקום יש גושים שמתלכדים כל הזמן, ולמעשה, אני הבוחן מזהה ביקום רק ... הביטוי של מחזוריות החיים על פני כדור הארץ, אולם איך ניתן להחיל את הביטוי הזה על כל היקום? ובכן מחבר התורה התייחס באותו הביטוי לתהייה הזו, ושלח לי רמז עבה שעם ההבחנה בו אעבור עם הביטוי ממעגל כדור הארץ אל ... גושים מלוכדים ברמת מורכבות שהכיוון שלה הולך ועולה עד שמגיע לאחרון הגושים המורכבים על כדור הארץ וכוונתי לגוף האדם. מחבר התורה משרטט מעגל המשתרע על פני כל היקום ונסגר עם הגעתו לגוף האנושי שלא במקרה הוא הגורם בעל הפוטנציה היחידה ... שהביטוי שלעיל משרטט אותו. ובעצם לא כל החדשות טובות... מהביטוי הזה יוצאים גם חדשות לא הכי עריבות לאוזנינו, אך מחבר התורה משאיר לנו את העבודה השחורה שנבחין בצד הנגדי של המטבע הטמון בין השורות, הוא בעטו לא יכתים. ואד יעלה ...

... כי לא יתכן קיום גוף של מידע מלוכד ללא ישות. השאלה מי היא הישות הזו, והתשובה מתנוססת לנגד עיני: מחבר התורה הוא, כי אין ספק שספר התורה חובר עי ישות. לכן היה מקום לדון בישות מחבר התורה - דיון שנפתח מהנקודה הזו. ולמעשה לא אמור להיות הבדל בין ישותי כאדם לבין ישות מחבר התורה, כי שני הגופות שלנו האחראים על המידע המלוכד שבתוכם, מקיימים ביניהם יחסי גומלין ברורים שניכרת בהם התכונה היסודית של ... לנסח מידע משתנה, כי הדבר סותר את המופשטת היסודית ביותר בטבע: המידע כהוא זה אינו משתנה לעולם. בעוד הוא, מחבר התורה, יצר מידע משתנה, ניסח את התורה כמידע משתנה, ושלט באופן מרשים במידע המשתנה. ובזאת ניצח אותי. בעודי חוגג את ...