... התועלת המקסימלית הזו עמד מחבר התורה וביקש להגדירה. למעשה הוא ביקש לבודד אותה מיתר כל הגורמים ולהתבונן בה, אם תרצה - ליצור רגע אינטימי איתה. זו דרכו של מחבר התורה כאשר מבקש להגדיר גורם מסויים, הוא מבודד אותו ורק אז מתבונן בו. כך עשה עם הסטיה שגרמה לאדם להתרחק מהמציאות הפיזיקלית של היקום - ... בגוף האין - סופי הזה. מחבר התורה ענה לי: יש לחזור לגורם הסדר בשביל להתבונן במופשטת הזו. החוליה הראשונה במופשטת הזו הופיעה כאשר עמד האדם על הפוטנציה שבו וביקש ... עליו. ולמרות זאת מצא מחבר התורה דרך עיונית - דרכה ניתן להתבונן באדם הזה ולעמוד על מאפייניו, ולמעשה מדובר בתרגיל מחשבתי לכל דבר בו עוצרים את מכונת היקום לרגע ... סופי זה... ברגע מבוכה זה, מחבר התורה הציע לחזור לגורם הסדר ולהתבונן דרכו במופשטת הזו. הוא השתמש למטרה הזאת בתרגיל מחשבתי שמאפשר להתבונן בגוף אנושי שנע ונד ללא הרף ... החוליה הראשונה שהבחין בה מחבר התורה ובודד אותה מתוך תמונת האדם הנייחת, אותה גזר מהיקום כאשר עצר את מנועיו לרגע קט... וגם את החוליה הזו ביקש מחבר התורה לפרק לחלקים, לבודדם ולהתבונן בכל אחד בנפרד, כי הרי יש בידו תמונה נייחת שמאפשרת כל חלוקה... שבעת הפסוקים להלן מתעדים את רשמי הניתוח האנטומי שביצע מחבר התורה בחולית התועלת המקסימלית, ואני מעדיף לכנותה כתכונת הצריכה שפרחה באדם כאשר זיהה את הפוטנציה שבו ויצא עימה לצרוך את העולם, מה ... הפסוקים האלה, שמבחין דרכם מחבר התורה בתולדות תכונת הצרכנות שנצפתה באדם, וכאמור עצרתי שם באמצע המלאכה מסיבות אישיות והינה אני כאן שוב עם אותם הפסוקים ואותה התכונה, ... המציאות בה אני חי, וכאן בא מחבר התורה ואמר לי שלמעשה המציאות שלי אינה מסתכמת בסביבה בה אני חי, וכוחות הטבע הפועלים עלי ועל הסביבה שלי מקורם למעשה בכל היקום ולא רק ... למעשה ההכללה הגורפת של מחבר התורה היא מבחינת מוסכמה היום, אכן וללא ספק כוחות הטבע הפועלים על הסביבה שלנו מקורם בכוחות אין סופיים שגם מערכת השמש מושפעת מהם וגם גלקסית שביל החלב... ואולם מחבר התורה לא הסתפק בהכללה הגורפת הזאת והדביק בזנבה עוד הכללה גדולה ממנה: למעשה כל הכוחות הפועלים ביקום - פועלים בו בזמן בכל מרחב היקום. ...

... מסקנה ולא שום נוסחה, ספר התורה מסתפק בתיאור האדם בשלבי התפתחותו. מחבר התורה מצפה מהאדם שיביט בתיאור המדויק שלו ויעמוד עליו מקרוב, אין בספר הזה ציווי ואף לא המלצה ישירה או עקיפה הנגזרת מהדברים. לא כן הספר ... הקלסתר שלו שיביט בראי ויכיר את הקלסתר האישי שלו... באופן הזה, חשב מחבר התורה, יחזור האדם אל עצמו ואל מקורותיו ויחיה, יגלוש שוב במרחב... זאת תרומת מחבר התורה לאדם וזאת כל התורה על רגל אחת. אבל לא כל אדם שווה, לא כל אדם הדרדר לאותו המקום לאותו התהום, לכן סביר להניח שמספיק לאדם אחד להעיף ... שלהם וזקוקים לאביזרי עזר חיצוניים בשביל שיוכלו לראות ולזהות... מחבר התורה חישב ומצא שבכל אופן, חוש הראיה של אדם ממוצע מספיק שיהיה מסוגל באמצעותו לראות את עצמו בראי ולזהות את התמונה המלאה, הוא לא צריך שום ... המקורי שלא ירפה ממנו... עע המונח אלהים בשמות ד, טז. כפי שציינתי, מחבר התורה חישב ומצא שמספיק לאדם הממוצע את התודעה שלו בשביל לבחון דרכה את התמונה המלאה שחלקים רבים ממנה אבדו לו בדרך, וכך נולד היום הראשון עם ... התודעה האנושית: עין גדולה... עד כאן התמונה הראשונה והמושלמת שהציג מחבר התורה לאדם והציע לו להתבונן בה ולמלא באמצעותה את החלקים הרבים שאבדו לו בדרך... התבוננתי ארוכות בתמונה הזאת... ולא איתרתי את החלקים ... בשביל להבין את האימרה הזו יש לחזור אל נקודת ההנחה שיצא ממנה מחבר התורה כאשר כתבה. התייחסתי לנקודה זו לעיל, אחזור עליה בקיצור נמרץ. נקודת ההנחה היתה שנוצר לאדם צורך בתורה, לפני כן לא היה זקוק לה כי הוא ... לאותו הראי... ובנוסף ישנו פער בחדות הראייה בין תודעה לתודעה... מחבר התורה חישב ומצא, שלמעשה כל תודעה אנושית יכולה לזהות את התמונה המלאה ולשוב אל כור מחצבתה באמצעות נתוניה האישיים, ובשבע רמות ניתן לגשר על ... נחזור לאמצעי העזר שהוצג בפני האדם בעקבות כישלונו בהפעלת תודעתו... מחבר התורה קרא לאמצעי העזר הזה יהוה וגילה לאדם דרך האמצעי הזה את הדינמיקה הפועלת במרחב, בציפיה שיבחן האדם את הדינמיקה הזו ויעקוב דרכה אחר ... היתה מושיטה את היד ללא חשש אל ערימת המידע ולוקחת חופן - ויהי מה. מחבר התורה מסיים את התו האחרון בתמונה הזאת ומסתכל עלי... לפניך בשנית התמונה המלאה של שלושת הגורמים שנזכרו בתמונה הראשונה המקורית, ואני מצפה ...

... מבוגר... אני זקוק איפוא לסדר מסוים, לסדר את המחשבות המפוזרות לכל עבר, אני האדם זקוק לסדר בראש. והינה לפתע דופק מחבר התורה על דלת האדם: בוקר טוב, הינה סדר הדברים: ואד יעלה מן - הארץ, והשקה את כל פני האדמה. (בראשית ב, ו) סדר הדברים הזה שתחב מחבר התורה לידי הוא אב טיפוס של היערכות כל חוקי הטבע על צבאותיהם ביקום. צבאות הוא מונח שהטמיע מחבר התורה ומשמעותו כוחות, במקרה שלנו הכוונה לכוחות הטבע. אני שב ומדגיש כי אני קונה את הגדרות מחבר התורה כי הוא בונה אותן ללא יוצא מן הכלל כביטוי של הבחנה - לא של קביעה מנומקת. הבחנה היא לא ביטוי שהאדם יכול ... היא ביטוי שכתובתו היא האדם שקלט את הביטוי, קולט אותו או יקלוט אותו, אין רובד רביעי בו נקלט הביטוי של ההבחנה. מחבר התורה התבונן איפוא ביקום - כמו שאנחנו מתבוננים בו, התבונן בחומר ובכוחות הפועלים עליו, ורשם את הבחנתו זו: ואד ... ההבחנה הזאת? והרי גם אני הבחנתי בשתי הנטיות הברורות של החומר ונשארתי עם תהיותיי ושאלותיי... ובכן אומנם הוא הדבר, מחבר התורה אכן צפה בחומר אבל רשמיו כאן אינם מתייחסים לתכונות החומר ונטיותיו אלא לכוחות הפועלים עליו. למעשה הוא ... שלו התחיל עוד לפני כן ועוד ימשיך אחריו. התרשים שלפנינו איפוא דומה למספר עמודים שחתכו אותם מאמצע ספר עבה... ואכן מחבר התורה מתחיל את הביטוי בהתחלת פרק ב של בראשית, ומצייר את התודעה האנושית והמקורית של האדם כאשר הבחינה ביקום ... האדם בשמים ובארץ מתגלמת בשביב של רגע אחד שגם אנחנו חיים אותו, ולשביב שכזה אין התחלה וסוף כי ליקום אין סוף, אולם מחבר התורה ובאופן יצירתי אם נכון הביטוי - וכאילו עצר לרגע את הבזק השביב הזה בשביל לקחת תמונה ליקום, לנתח אותה ... את הרקע עליו נוצרה התמונה הזאת... אלה הם שני הפסוקים ד ה מפרק ב עליהם עמדתי בחלק הראשון של היום השביעי, דרכם הציג מחבר התורה את מה שקדם לכאורה לתמונה שבידינו, ואף דאג להזכיר לנו שהמדובר בניתוח היפותטי, לא מעשי, כי לא ניתן לעצור ... כמו לזהות, לנצל, לצרוך, להכיר, לגלות, לדעת... אין סוף לפועלים האלה שמספרים את סיפור התמכרות האדם לצפייה ביקום. מחבר התורה התעכב על הנקודה הזו ארוכות ותיעד אותה. את הפרק הראשון של היום השביעי עצרתי בנקודה הספציפית הזאת מסיבות ...

... הזה ונעשה ממנו מאור - מקור של אור עבור יתר המידע שבערימה? זכרו נא כי מחבר התורה משתמש לשיטתו בארץ כדוגמה המייצגת שרשרת מידע חלקית - בה נפגשה התודעה האנושית לראשונה, וביקשה לפזר את המידע הזה ולהפוך אותו למאורות ... על גב התמונות הקודמות, אך הבעיה היא עם בעלי הראיה הקצרה... לכן היה על מחבר התורה להגדיל עבורינו את התמונה המקורית באופן שנבבחין בכל הפרטים שבתוכה עד הקטנים ביותר. הוא חישב וראה שיש להגדילה שש פעמים בנוסף לעוד הגדלה ... מהארץ, מיופיה, מנופה, רוצה לאכול את פירותיה... תהייתך תקנית - ענה לי מחבר התורה והציע לי לנוע בשבילי התמונה כפי שנעים בשבילי החילזון, ניתן להגיע בתנועה סיבובית אל כל חלק בחילזון ומכל נקודה אשר עליו. ובכן זיהיתי ... בתוכה - בתנועה הסיבובית הזו. עד כאן משמעות משפט המפתח ויהי אור בו הציג מחבר התורה את התמונה המקורית בראשונה, והרחיב אותה זה ארבע פעמים עבורינו. ביום השני הרחיב את המשפט ויהי אור ל - יהי רקיע שיבדיל בין מים למים... ... ויהי אור - משמעות הדבר: ותהי העשייה, ויהי הזיהוי. באופן הזה ניסח מחבר התורה את משמעות העשייה האנושית ותכליתה - על פני המקבילה השנייה: ויעש אלהים את - הרקיע, כלומר יהי אור שמשמעותו יהי אחד שמשמעותו יהי רקיע - ... אותו אליה למטה אל המציאות. כך מתפתחת בהדרגה המציאות האנושית. כך ניסח מחבר התורה במקבילה השניה את תכלית העשיה האנושית, תכלית שמסתכמת בזיהוי המידע: ויעש אלהים את - הרקיע, ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע, ובין המים אשר מעל לרקיע. זו היתה כאמור המקבילה השניה היום השני. וכך ניסח מחבר התורה במקבילה הרביעית המורחבת את תכלית העשיה האנושית, תכלית שמסתכמת כאמור בזיהוי המידע: ויעש אלהים את - שני המארת הגדלים: את - המאור הגדל ... נגזרות מתוכה כל יתר החוליות שעתידות להתחבר עם המציאות. לכן, השתמש מחבר התורה במילת התואר גדולים לתאר את המאור שיעמוד לשימוש כל חמולה ויאיר את הדרך אליה... שני המארת הגדלים. (בניגוד למקבילה השניה בה השתמש המחבר ... למשול באמצעותו בחבילת המידע המשתרעת על הלילה הארוך הזה. לכן השתמש מחבר התורה כאן במילת התואר (קטן) המאור הקטן הגם והאזור שאמור להאיר בו - גדול הוא מהאזור בו פועל המאור הראשון. עד עכשיו השתמשה התודעה המקורית ... התודעה מערימת המידע, דוגמה לחופן כזה: הגלגל. דוגמה אחרת שהשתמש בה מחבר התורה: הארץ. ולמעשה ניתן להשתמש בכל דוגמה שעולה על הדעת, כל חופן כל חבילת - מידע כל זיהוי של רצף - חוליות - כל אחת מאלה מהווה דוגמה מאלפת ...

... למערכת הזרה שנצפתה בגוף אותה אנו מכנים כנשמה - נגלה לעיני בפרק ב של בראשית, מצאתי שם ביטוי בהיר ומדוייק שעונה על המונח הגדרה. ומדוע איפוא קניתי דווקא את הגדרת מחבר התורה לנשמה... - כי הוא לא הלך סחור סביב הנושא ונגע בו ישירות ובאופן ממוקד: לא, אין הגדרה פיזיקלית לנשמה. לנשמה כהיא זו אין מימדים פיזיקלים, הווה אומר שאין לה קיום בזכות עצמה, אבל כן יש לה קיום במרחב הגוף האנושי, כי רק במרחב הגוף הזה ניתן לחוש בהעדרה או לחילופין בקיומה. מחבר התורה נתן לנשמה האנושית את שם התואר מודעות המקביל בעצם לשם אד כפי שהופיע בפסוק ו מהפרק השני של בראשית, ואני אבאיר בהמשך את הדברים אולם ... חלק ממנו, כי בידי כרטיס אשראי פתוח. זו איפוא הגדרת המודעות: להיות מודע לקיום המידע, להבחין בו. הבחנה זו תעמיד את המידע לרשותך הגם ואינך צורך אותו או את חלקו מיידית. מחבר התורה עשה פחות או יותר את אותו התרגיל המחשבתי של כרטיס האשראי... הוא לקח את כל המידע שבעולם, צרר אותו בחבילה אחת וכתב עליה מודעות וליתר ... סופית, זו פעולה תקנית. יש ביקום מידע ואני מצביע על קיומו, צורר אותו בחבילה וורטואלית ושם על החבילה הזאת את שם הזיהוי שאבחר: אד, נשמה, מודעות... ולא על שום מה... מחבר התורה הניח שהיצור היחיד ביקום שיכול להיות מודע לקיום החבילה הזאת ולהוציא כל שביב מתכולתה בכל זמן שירצה הוא האדם. השאלה אם האדם רוצה ... בו ולשתות ממנו... אולם אין חולק על זה שרדיוס ההבחנה של הנמר מוגבל, בעוד רדיוס ההבחנה של היצור האנושי אינו מוגבל וחולש על מלוא חבילת המידע של היקום, מכאן מקור הנחת מחבר התורה כי האדם הוא היצור היחיד שיכול להבחין בתכולת המלאה של חבילת המידע ביקום. האדם הוא כלי קיבול מושלם לחבילת המידע, והמודעות שלו מתגלמת ... הוא הנשמה והנשמה היא הגוף, מערכת אחת בגוף אחד. אולם ומרגע ההפרדה הנגזר כאמור מהתנודות ההן, לא היה ניתן לחבר שוב בין שני המונחים עמ להבין את תיפקודם במערכת האנושית. מחבר התורה הוציא מתחת ידו ספר מדעי לכל דבר, בו הוא תיעד את הסטיה הווירטואלית של פרידת התודעה מהגוף, ומטרתו המוצהרת היתה להחזיר את התודעה לגוף ... בשביל לעמוד על תיפקודה, אך לא ניתן לתאר את פעולת הכבד בגוף חסר כליות כי לא קיימת סיטואציה כזו, כל המערכת האנושית נולדה כיחידה אחת לעבוד כיחידה אחת. ובעצם, אומר מחבר התורה, ניתן לתאר את פעולת הכבד בגוף חסר כליות כי ניתן ליצור גוף חדש כזה או ניתן ללמד את הגוף הקיים לחיות ללא הכליות, אולם ובכל אופן מהאופנים אין המדובר באותו הגוף אלא בגוף אחר לגמרי שרק דומה לראשון, כי הגוף הראשון המקורי נוצר עם כבד וכליות לצידו שעבדו ביחד כיחידה אחת. מחבר התורה לוקח איפוא את הגוף החדש שנוצר מתערובת מוזרה של נשמה בגוף ועושה בו ניתוח אנטומי לעיני כולנו, למען נראה נשמע ונפנים את ההבדל הניכר ...

... המונחים הקושרים את התודעה לעשייה - מתיישבים הם באופן מדוייק עם הדוגמה שהשתמש בה מחבר התורה - הארץ. דוגמה זו נכונה היא ... מלכת, כי ללא עשייה אין תוקף לזמן - דבר שיוביל בהכרח לקריסת התודעה... וזו תשובת מחבר התורה לשאלה עקרונית זו: ויתן אתם אלהים ... ולמשל ביום ובלילה, ולהבדיל בין האור ובין החשך, וירא אלהים כי - טוב. כאן השתמש מחבר התורה בפועל חדש לתת שערכו הספרותי בתורה: ... בשני הפועלים החדשים, ולא על האקדמיה העברית ואף לא על כניסת המטבע לשוק המסחר, וגם מחבר התורה לא ביקש להוריד את שני הפועלים ... להאיר, תרצה יפסיקו את מאורם והיא תקרוס. השאלה היא, מה היא הגדרת הפועל תרצה? מחבר התורה הגדיר עבורינו במדויק את הפועל הזה: ... תמיר אותה בדבר אחר, תתן את הטובין של מרכולתה על מנת לקבל במקומם טובין אחרים. מחבר התורה הקפיד להשמיע לי את ההגדרה המדוייקת ... במידע אחר, לפדות את המידע. כך ראה משה רבינו את הרצון שיפעיל את מכונת החיים. מחבר התורה ראה את התודעה נותנת את המידע ...

... אחד: הבזק אחד שמתקיים ללא הפסק. הווה שמתקיים ללא הפסק. הווה שאינו נגזר מהזמן ושמתקיים ללא הפסק. וזהו השם שנתן מחבר התורה לדינמיקה של הכוחות הפועלים ביקום: יהוה. י - הוה, יהא ההווה. יהא ההווה ויתקיים ללא הפסק. האות י מקדמת כל פועל שעתיד להתקיים: ירצה, יפקוד, ישמור, ינשום... במקרה הזה שיבץ אותה מחבר התורה עם ההווה (יהוה) בשביל להצביע על ההווה שאינו נגזר מהזמן ונמשך כהוא ... - אפשר להגיד שהדבר הנעשה על ידי שיקף אימרה ברורה מתוך הדינמיקה אותה שמעתי באופן צלול... זו הרמה הספרותית ששימשה את מחבר התורה לתאר מעשה מודע של אבותינו... היינו שהיו מודעים למסלול המדויק של ... נפש או החלק הרוחני של האדם... בכל אופן, אין חולק על זה שהמודעות או הנשמה או ההכרה מגלמים את מרכז השליטה של האדם ומחבר התורה קרא למרכז הזה במונח אלהים, ומהמונח הזה נגזרו הרבה שמות תואר כמו ... יכול להבחין במימד המרחק, וזו הפוטנציה שזיהה בעצמו וביקש לנצלה עד תום ולצאת בחברתה לשופינג עם כרטיס אשראי פתוח... מחבר התורה בתורו ביקש לבודד את תכונת הצריכה הזו ולעמוד על מרכיביה, בעברית יפה ... לתמונה הנייחת שצילמה מתוך היקום הדינמי, שנעצר לרגע בהוראת הצלם לכבוד הצילום... התרגיל המחשבתי הזה, אגב, שימש את מחבר התורה לאורכה ולרוחבה. ולמען הסרת צילם של ספקות שעלולים להתגלע, המציאות לא ... אם אדמיין לעצמי וכאילו ליקום סוף או אז גם התחלה תהיה לו ובשטח שנוצר אוכל להשליט סדר, וזהו בעיניו התרגיל המחשבתי של מחבר התורה, באופן הזה הוא הציג לי את אברהם ואת יצחק ואחכ את יעקב... ובאופן הזה ... לקחה - זאת. כד על - כן, יעזב - איש את - אביו ואת - אמו, ודבק באשתו והיו לבשר אחד. (בראשית, ב) ויאמר יהוה אלהים... מחבר התורה פותח את התבוננותו בחולית הצריכה, באמירה היוצאת מכיוון הדינמיקה ...

... קומבינציות שונות: ספר, מטוס, בניין... כן אני יכול לשנות את מסלול המידע אך לא את המידע עצמו, אינני יכול ליצור מידע ולא גוש של מידע. אבל מחבר התורה עלה עלי ויצר גוש של מידע בעל עקומה משתנה וישות פעילה שמנהלת עימי יחסי גומלין תקניים. גוש של מידע (ספר התורה) + עקומה משתנה = הבחנה בישות שלא נוצרה עי ... את המופשטת מחדש: אפשר ליצור מידע, לשלוט בו ולשנות אותו כאשר יוצרים מידע, שולטים בו ומשנים אותו. כאן בנקודה הזאת תפסתי אותך על חם אדוני מחבר התורה, עם ראיה בלתי מבוטלת בסדר גודל של היקום במלואו. נעלמת לי אלפי השנים אבל הינה תפסתי אותך ושוב לא תחמוק ממני. רואה לנכון להוסיף כי איני מורשה להצהיר על ... ימשיך לעבוד ולהוביל בבטחה את הטקסט מדור לדור וממשפחה למשפחה, עד שיבוא היום ויקלוט האדם את המסר הטמון בתורה ויחזור, כפשוטו, אל המציאות. מחבר התורה וללא צל של ספק הוא מושא חשוב ומגרה את הסקרנות האנושית. ולמרות שעמדתי על קיומו - אומר בכל הכנות, אינני יודע עדיין מה אני אמור לעשות במידע הזה ובאלו נקודות יזכה אותי. יש בי תחושה עמוקה כי קפצתי אל הנושא הזה כנגד רצונו הישיר של מחבר התורה , שלמעשה ביקש להרחיקני מנושא קיומו ותמיד ראיתי את הראיה על זאת לנגד עיני: הוא לא הזכיר לאורך כל התורה ולו ברמז שום מידע שיוביל אל מהות קיומו. ברם, אין ספק כי מחבר התורה מודע הוא לזאת שיום יבוא ושאלת קיומו תגרה מי שיתבונן בה מתוך מסגרת החשיבה שהוא בעצמו הטמיע בנו... ועם זאת קלטתי בבירור את המסר שלו בעניין הזה: אל ...

... לפועל ולפרוץ אל העולם... ובכן, על תכונת הנייחות למדתי מתוך הביטוי שפרש לעינינו את היקום כמחברת פתוחה... ואד יעלה מן - הארץ, והשקה את כל פני האדמה. מחבר התורה צפה בשלושת גורמי היקום: בעצמים, בכוחות הפועלים עליהם, ובחוקים שהכוחות נרקחים לפיהם. הוא צפה בעיקר בחוקים אשר מתחלפים ללא הרף, והבחין ... וללכדו או להפרותו. לתכונה הזו אנו קוראים מחזוריות וצופים בה בפועל בסביבה שלנו: מחזוריות אין סוף של התאיידות וטל וגשם וצמחיה ותפוזים וקמח... בעוד מחבר התורה מבחין במחזוריות הזו בכל היקום, כי בכל היקום יש גושים שמתלכדים כל הזמן, ולמעשה, אני הבוחן מזהה ביקום רק גושים, כוכבים, כוכבי לכת, ירחים ... ואד יעלה מן - הארץ, והשקה את כל פני האדמה. אכן זה הביטוי של מחזוריות החיים על פני כדור הארץ, אולם איך ניתן להחיל את הביטוי הזה על כל היקום? ובכן מחבר התורה התייחס באותו הביטוי לתהייה הזו, ושלח לי רמז עבה שעם ההבחנה בו אעבור עם הביטוי ממעגל כדור הארץ אל מעגל היקום במלואו. ואד יעלה מן - הארץ, ... הנטיה של חוקי היקום היא להניב גושים מלוכדים ברמת מורכבות שהכיוון שלה הולך ועולה עד שמגיע לאחרון הגושים המורכבים על כדור הארץ וכוונתי לגוף האדם. מחבר התורה משרטט מעגל המשתרע על פני כל היקום ונסגר עם הגעתו לגוף האנושי שלא במקרה הוא הגורם בעל הפוטנציה היחידה בטבע שיכול להבחין בקיום המעגל הזה. ... דבר אחד חדש תחת השמש והוא הקף המעגל שהביטוי שלעיל משרטט אותו. ובעצם לא כל החדשות טובות... מהביטוי הזה יוצאים גם חדשות לא הכי עריבות לאוזנינו, אך מחבר התורה משאיר לנו את העבודה השחורה שנבחין בצד הנגדי של המטבע הטמון בין השורות, הוא בעטו לא יכתים. ואד יעלה מן - הארץ... ואם ניצפת בגרף המשרטט ...

... קיום גוף של מידע מלוכד ללא ישות. השאלה מי היא הישות הזו, והתשובה מתנוססת לנגד עיני: מחבר התורה הוא, כי אין ספק שספר התורה חובר עי ישות. לכן היה מקום לדון בישות מחבר התורה - דיון שנפתח מהנקודה הזו. ולמעשה לא אמור להיות הבדל בין ישותי כאדם לבין ישות מחבר התורה, כי שני הגופות שלנו האחראים על המידע המלוכד שבתוכם, מקיימים ביניהם יחסי גומלין ברורים שניכרת בהם התכונה היסודית של תן ... הדבר סותר את המופשטת היסודית ביותר בטבע: המידע כהוא זה אינו משתנה לעולם. בעוד הוא, מחבר התורה, יצר מידע משתנה, ניסח את התורה כמידע משתנה, ושלט באופן מרשים במידע המשתנה. ובזאת ניצח אותי. בעודי חוגג את הניצחון הזה, ...