... - חלק 1. ב. 1. ההתקצרות המרחבית בשלושת התמונות הקודמות מופיע מימין סרגל שאורכו l ושני ממדיו האחרים זניחים. במערכת הייחוס של מנוחה (ציור #), עצם חד - ממדי זה הוא מלבן ארוך המשתרע מהעבר לעתיד. מלבן זה הוא קו - העולם של הסרגל. כיוון שהסרגל עומד ... אנכי מבחינתה אלא מלוכסן, לומר, הסרגל נע לעומתה. השינוי השני עמוק יותר: קצותיו של הסרגל המחזירות אור ברגע נתון במערכת הייחוס של מנוחה, לומר הנקודות a ו - b, אינם עוד אירועים בו - זמניים, נקודה a החזירה אור לפני b. עכשיו נשוב וננרמל את התמונה לפי ... זה לזה ב - 90 מעלות ונראה איזו תמונה מתקבלת. עתה, המלבן הפשוט שייצג את תולדותיו המשעממות של הסרגל העומד במערכת - הייחוס של מנוחה הפך למעין מעוין. צמדי הרגעים הבו - זמניים שייצגו את שני קצותיו הוטו באלכסון, ובנוסף, קו - העולם כולו הוטה ... ההווה היוצר את אורכו של הסרגל: אכן, הוא התקצר! ב. 2. התארכות הזמן בדרך דומה ניתן לראות את האטת הזמן בגוף הנע. תהיינה עתה נועה ומנוחה דיירות שתי גלקסיות המרוחקות זו מזו 10 שנות אור. בחלוף השנים, עי החלפת תשדורות ביניהן, הן מסנכרנות את שעוניהן כך שאלה מראים את אותה השעה במערכת - הייחוס המשותפת להן. יום אחד, הראשון לשנת 2000, יוצאת נועה אל מנוחה במהירות של 90% ממהירות האור. נדמיין תחילה את המצב בעיני הפיסיקה הקלסית. שתי הגברות רואות זו את שעונה של זו מחיש ... זה. במילים אחרות: ההאצה המדומה הזאת היא עניין מתמטי פשוט שאינו קשור לתורת היחסות. אבל עכשיו נשים לב להבדל מכריע בין השתים: א. מנוחה תבחין בתחילת המסע של נועה רק בסוף 2009, וממנו תסיק כי נועה יצאה לדרכה בתחילת העשור וכי תגיע אליה בתוך שנה. במהלך שנה זו יידחסו במקלטיה של מנוחה כל אותות הזמן של עשר השנים האחרונות בחיי נועה כך שבהגיעה אל מנוחה אמור שעונה להראות את השעה האמיתית. ב. מנקודת - ראותה של נועה, היא עתה העומדת ומנוחה היא שיצאה לקראתה. (נתעלם לרגע מעניין התאוצה המתרחשת בזמן יציאתה למסע, נושא אליו נשוב בפרק יא). לדידה של נועה, יצאה מנוחה לדרכה עשר שנים מוקדם יותר, בשנת 1990, וכבר אז החל שעונה להאיץ. במכשיריה של נועה, אם כן, יידחסו אותות עשרים השנים האחרונות בחיי מנוחה לתוך עשר השנים האמורות לחלוף עד שמנוחה תגיע אל נועה. האסימטריה כאן ברורה: במהלך ההתקרבות, ייראה למנוחה ששעונה של נועה עובר האצה הרבה יותר נמרצת מההאצה שתיראה לנועה בשעונה של מנוחה. הבה נזכור כי השתים יכולות למדוד את המרחקים ביניהן בכל מיני שיטות אחרות (טריאנגולציה, עוצמת האור וכד) וכך ... האינרציאלי במסעה של נועה. היה לא תהיה! מרעים שוב קולו של איינשטיין. לפיכך חייב שעונה של נועה לפגר, כך שהאותות המגיעים אליה ממנוחה ייראו מואצים עוד יותר, אבל מסיבה זו עצמה האותות היוצאים ממנה יהיו מואצים קצת פחות מכפי שהיו צריכים להיות. הסימטריה בין השתים היא עתה מלאה: לא ניתן עתה להבחין בין מנוחה ותנועה. את המחיר ישלם שעונה של נועה: xx שנים ייגרעו מגילה כשתגיע אל מנוחה. הנה הטיעון בצורה מתמטית. הניתוח לעיל מראה כי בפיסיקה הקלסית, אפקט דופלר - הצורה המובהקת ביותר של דחיסת אותות - ... לצופה, fo, תהיה: כאשר סימני החיבור והחיסור מציינים, בהתאמה, התקרבות או התרחקות (זכרו כי חזרנו לרגע לפיסיקה הקלסית, ותנועה ומנוחה הם מושגים מוחלטים). מהמשוואה הכללית לעיל נגזרת משוואה אחת לדחיסת האותות של נועה בעיני מנוחה ומשוואה אחרת לדחיסת האותות של מנוחה בעיני נועה: כפילות זו היא התוצא הבלתי - נסבל בעיני תורת היחסות, שתיקנה את נוסחת דופלר לגלי האור כך שלא ייראה כל ... בלי כל חשיבות לשאלה מי באמת נע וכמה: כאשר c היא מהירות האור. ושוב, כדי ששתי העלמות תצייתנה לאותה משוואה, חייבת דחיסת הזמן של מנוחה בעיני נועה להיות נמרצת יותר, וזו של נועה בעיני מנוחה מתונה יותר, ואפקט זה מושג עי הפיגור בשעונה של נועה, הגורם לה גם לראות דברים קורים מהר יותר וגם לפלוט אותות לאט ... האור, כמובן, שווה לגבי שתיהן כי מסלול הקרן יוצרת זווית של 45 מעלות בשתי מערכות הצירים שלהן. אבל מבחינת נועה, רוב האירועים בחיי מנוחה ירדו למטה במורד הזמן אל העבר וגם נעשו רחוקים יותר במרחב. ב. 3. סיכום כי כן, ראינו את איינשטיין מפעיל שיקולים א ... על הארץ, ונועה, המבוגרת במעט מאחותה, יוצאת לחלל החיצון למסע ארוך במהירות גבוהה. שעוניה, ועמם קצב חייה, אמורים לפגר אחרי אלו של מנוחה על - פי משוואה # לעיל. לכן, בשובה לכדור - הארץ, תגלה כי היא צעירה מאחותה בשנים מעטות או רבות, הכל על פי מהירותה ומשך מסעה. מאליה מתעוררת השאלה: אם תנועות הן יחסיות, למה תצעיר נועה דווקא ולא מנוחה, השרויה גם היא בתנועה ביחס לאחותה? ברבות השנים נעשתה התשובה שגורה גם היא: גם אם התנועה היא יחסית במהלך רוב ... במקרה הפשוט יותר בפרק הקודם, פיתרון הפרדוקס יכול להיעשות גם במסגרת היחסות הפרטית, עי חישוב השינויים היחסיים של שעוני נועה ומנוחה זה ביחס לזה, אפילו באותם קטעי - זמן בהם היו מהירויותיהן אינרציאליות. כל עוד נמצאות שתי הצופות במערכות אינרציאליות, מתקיימת הסימטריה ביניהן ואין אפשרות להצביע על אף אחת מהן כנתונה בתנועה או מנוחה באופן מוחלט. רק כשאחת מהן מצטרפת למערכת - הייחוס של השנייה, יהפכו האפקטים החלים עליה מאופטיים לממשיים, והיא ... הגבילו עצמם כראוי ליחסות הפרטית, אבל הסתמכו על ספירה גרידא של אותות הזמן המגיעים מכל צופה, והקורא נותר נבוך: אם נועה משגרת אל מנוחה הבזק אור כל שעה, וכמוה משגרת מנוחה אותות כאלה אל נועה, למה, בסופו של דבר, לא יתאזנו שינויי התדירות ושתי האחיות יסכימו בפגישתן כי שתיהן שיגרו את ... כאן מתמקד באסימטריה הבולטת ביותר שיוצרת הפיסיקה הקלסית בין עצם נע ועצם נח, הבדל אשר, אילו היה קיים, היה מאפשר להגדיר תנועה ומנוחה באופן מוחלט: בפיסיקה הקלסית, שיעור האצת אותות האור, כשמקור האור נע והצופה נח, שונה לחלוטין משיעורו כשהצופה הוא ...

... מנוחה ליגע - איך אתם נחים? ומה יוצא לכם מהמנוחה שלכם? איך אתם נחים? ומה יוצא לכם מהמנוחה שלכם? מנוחה: פעולה שטוענת את המצברים שלנו, מאפשרת לנו לחזור ולהיות חיוניים ומלאי מרץ, ... אחרי יום עבודה רב מעללים? אתם צופים בטלויזיה, נכון? איך ניחשתי? האם המנוחה הזו יעילה עבורכם? האם היא נותנת לכם את מה שרציתם, פרט לצפיה עצמה? האם אתם ... כך שאין צורך אפילו להדליקה. מבט לספה, אח, היא נראית כל כך רכה. הנה המנוחה מגיעה. נשב קצת, ממש קצת, ונראה משהו מעניין. האופטימיים אומרים לעצמם, נראה קצת ... שמטרידים אותנו ולא באפשרויות העומדות בפנינו. אבל יש פה גם אשליה של מנוחה. אנחנו עייפים ומוטרדים, ונראה לנו שאין לנו כוח לעשות שום דבר, רק לנוח מול הטלויזיה, העיתון או המחשב. זו הרי לא מנוחה כלל. לא מחדשת, ולא מרעננת את הכוחות או החשיבה. לא בטוח שתמיד היא אפילו מהנה. ... באמת? כמו באנה קרנינה, רק הפוך, כל המנוחות האומללות דומות, ואילו כל מנוחה יעילה, יעילה בדרכה שלה. אני אישית אוהבת, כמה מהפכני, לנוח במיטה. לישון שעה ...

... את הבעיה מהזמן אל המרחב, הוא פרדוקס האסם והמוט. הנה נועה רצה עם מוט ארוך ועוברת דרך האסם של מנוחה, שאורכו כאורך המוט ובו שני פתחים. עקב ריצתה מתקצר המוט שהיא נושאת על פי משוואה # לעיל. וכך, למשך כמה רגעים, ... מהעין בעודה רצה בתוך האסם. אולם, אם על פי תורת היחסות רשאית נועה לראות את עצמה עומדת ואת האסם של מנוחה נע לעומתה, האסם הוא שצריך להתקצר לעומתה. מתקבלים אפוא שני תיאורים סותרים: במערכת - הייחוס של מנוחה היה רגע בו היה המוט כולו בתוך האסם בעוד שבמערכת הייחוס של נועה לא היה רגע כזה מעולם כי האסם היה קצר יותר מהמוט. נוכל להחריף את הפרדוקס אם נבקש ממנוחה לסגור את שתי דלתות האסם למשך אותם רגעים בהם הייתה נועה רצה עם המוט המקוצר בתוך האסם. איך ייתכן שנועה והמוט נעו ... היה האסם קצר יותר מהמוט? הפיתרון מתחיל בגילוי המקור לאי - ההתאמה בין שני התיאורים, קרי, טענתה של מנוחה כי היה רגע שבו שני קצות המוט היו בו - זמנית בתוך האסם. והלא הבו - זמניות הזו היא המושג הראשון שהיחסות ערערה על ... הקדמי של המוט הגיח מהפתח האחורי של האסם, מיד אחרי שהדלת נפתחה בפניו. אבל בעוד שבמערכת - הייחוס של מנוחה אירע א לפני ב, במערכת - הייחוס של נועה היה סדר הדברים הפוך! להבהרת הדברים בואו נעבור למערכת קצת יותר ריאליסטית. תהא נועה טסה בחללית באורך l ומנוחה ממתינה ליד מנהרה באותו אורך. אם תטוס החללית במהירות קרובת - אור דרך המנהרה, תראה מנוחה שהחללית התקצרה ולכן הייתה לרגעים אחדים מוסתרת כולה בתוך המנהרה. נועה, לעומתה, תראה את המנהרה כמתקצרת ולכן ... - יעקב. דיוננו בדומה ובשונה ביניהם הביא לשאלה הבאה. בפרדוקס התאומות חוזרת נועה למערכת - הייחוס של מנוחה , ולכן השינוי שחל בה כבר אינו חזותי גרידא אלא שינוי של ממש: מעתה היא תהיה צעירה לתמיד מאחותה. לא כן בפרדוקס המוט והאסם, שבו נועה אינה נעצרת כדי להשוות את מידות האורך שלה עם אלה של מנוחה. האם ניתן לגזור אפקט דומה אם נשפר את ניסוי החללית והמנהרה כך שנועה תימצא בסופו במערכת - הייחוס של מנוחה? האם גם המוט שלה יסבול מהתכווצות תמידית בדומה להצערה התמידית בפרדוקס הראשון? בקיצור: מה יקרה אם נבקש מנועה ... - כך בחרטומה, והחללית תיראה נמתחת, אבל היא תתמתח מהאורך המקוצר הנצפה במהירות היחסותית חזרה לאורך המנוחה שלה. במקרה זה לא יחולו בחללית עיוותים. במילים אחרות, גם הפעלת בלמים רבים לא תמיד תציל את החללית מנזקים. שימו ... על דרך הסימטריה בשלב הזה הבחנו במשהו שגרם לנו להתרגש: אם החללית תסבול ממעיכה מתיחה במעבר מתנועה למנוחה, היא צריכה לסבול מאותם אפקטים, בסדר הפוך, במעבר ממנוחה לתנועה! כי כפי שראינו, על - פי היחסות, מנוע בודד לא יניע את כל גוף החללית באותו רגע, ולכן גם במקרה זה יש ... זמן. רק במקרה לא מציאותי כזה, במערכות - ייחוס שאין בהן שום עקבות תאוצה, לא נוכל להבדיל בין תנועה ומנוחה. במציאות, כל תנועה החלה בזמן כלשהו, והתאוצה שעברה באותה התחלה מותירה עקבות ברורים במבנה הגוף. דרך אחת ליצור ... דוואן ובראן ב - 1959 - ידוע מאז כפרדוקס החלליות של בל. תהיינה שתי חלליות שוות, א ו - ב, במצב מנוחה וביניהן מתוח כבל. אם רוצים אנו לעשות ניסוי יחסותי על כל המערכת חלליות - כבל, יהיה עליהן לנוע במהירות גבוהה ... בשל הטיית מישור העכשיו. קל להוכיח זאת אם נתמקד בכל אחת מחלקי המערכת לבדו. כל עוד שתי החלליות במנוחה הן מהוות מערכת ייחוס אחת, וכל רגע בשעונה של זו הוא בו - זמני לאותו רגע בשעון חברתה. עכשיו תצאנה שתיהן לדרך ... בתנועה הוא בו - זמני עם רגע שבו הקדמית כבר הגדילה את מרחקה ממנה יותר מהמרחק בו היו נתונות כשהיו במנוחה. בל, בהנאה גלויה, סיפר איך כל עמיתיו ב - CERN היוקרתי כשלו בניתוח התוצאה. סקירת הספרות המעטה שפורסמה בנושא זה ... בעודה ממתינה על הרציף. משהו מוזר מאוד קורה כאן: לאותה מערכת יש שתי היסטוריות שונות, אחת בהיותה במנוחה ואחת בהיותה בתנועה ביחס למערכת האחרת, וההיסטוריה השנייה לא רק סותרת את הראשונה אלא מאלצת את העבר וההווה להסתדר מחדש על פיה! כל עוד המערכת במנוחה או במהירות נמוכה יחסית טוען הצופה שבה שני המנועים החלו לפעול באותו רגע. אבל כעבור זמן קצר, כשהחללית כבר נעה ...

... תופענה עוד בעתיד. בכל פעם שדאגה - וחוסר - מנוחה (51) נמצאות בו, הנזיר יודע: דאגה - וחוסר - מנוחה נמצאות בי. בכל פעם שאין בו דאגה - וחוסר - מנוחה, הנזיר יודע: אין בי דאגה - וחוסר - מנוחה . והוא יודע כיצד דאגה - וחוסר - מנוחה שעדיין לא הופיעו מופיעות, והוא יודע כיצד דאגה - וחוסר - מנוחה שכבר הופיעו נזנחות, והוא יודע כיצד דאגה - וחוסר - מנוחה שנזנחו לא תופענה עוד בעתיד. בכל פעם שספק (52) נמצא בו, הנזיר יודע: ספק נמצא בי. בכל פעם שאין בו ספק, הנזיר יודע: אין ...

... אם יואצו שתי החלליות בו - זמנית מנקודת ראותו של צופה הנמצא במנוחה לעומתן, יישאר אורך הכבל שביניהן לגבי צופה זה בעינו - שוב, סתירה מיניה - וביה עם כל ספרי הלימוד - אבל במערכת הייחוס של החלליות ... לנו, איננו חוזרים על מסקנותיו של שום חוקר קודם. נניח, אם כן, למנוחה אוהבת השלווה להשתלט על שתי החלליות של בל, ומעתה ברור כי תדאג לכך שהן תישארנה במקומן עם הכבל המתוח ביניהן. נועה, בלית ברירה, משתלטת ... תממש את הזכות המוקנית לה ביחסות הפרטית ותטען כי היא שרויה במנוחה גמורה בעוד אחותה היא - היא הנעה לכיוון ההפוך עם שתי החלליות שברשותה והכבל המתוח ביניהן. מה יהיה הפעם? ודאי לא נטען כי אפקטים של מתיחה או התכווצות יופיעו במערכת - הייחוס של מנוחה רק בשל מה שרואה אחותה הצופה בה ממערכת אחרת? ושוב נקרא את מינקובסקי לעזרתנו. כאן ניצב בפנינו אתגר. דיאגרמת מינקובסקי מתארת בדרך - ... בוחרים רגע קצר ביותר שבו תנועתה היא אינרציאלית), היא רואה את מנוחה וחלליותיה נעות לכיוון ההפוך באותו קצב, וכמובן כל קטע בכבל המקשר ביניהן נע אף הוא בקצב זה. כעבור כמה דקות, לכשתהיה מהירותה של מנוחה קרובת - אור, תשנה את גרסתה: לא כך קרה, אלא שהחללית השמאלית יצאה ראשונה לדרכה, אחריה קטע הכבל הסמוך לה, אחריו הקטע הבא וכך הלאה עד ... בשוויון - ערך חדש ומפליא, דומה לשוויון - הערך שמצא גלילאו בין מנוחה לתנועה קצובה: זה היה שוויון בין תאוצה לכבידה. הנה ניסוי הדלי והחבל, שבכלר מקדיש לו במהפכות דיון מאיר - עיניים. יהא דלי מלא מים ... זמן שסביבו הוא - הוא התאוצה. נחשוב עתה על שני מצבים: גוף הנמצא במנוחה בשדה כבידה, כלומר מתנגד לכבידה, וגוף הנע בתאוצה מחוץ להשפעת הכבידה. כאן אנו מבחינים כי את שוויון - הערך בין כבידה ותאוצה ניתן לבטא ... בהבנת טבע המרחב - זמן. נשוב אל הצופה מפרק י, שעבר פתאום ממצב מנוחה ביחס לשאר היקום למצב תנועה, ושעקב שינוי זה ראה את כל העצמים סביבו מתקצרים בכיוון תנועתם היחסית. טיפלנו בצופה זה עי תיאור שתי ... רק ממקום למקום אלא גם מרגע לרגע. הנה אם כן המקרה של צופה שהיה במנוחה ופתאום החל לנוע. ניתוח למצבו ברוח היחסות הכללית יאמר כך: הצופה נשאר במקומו כל העת, אבל בשלב מסוים פגע בו גל כבידה שגרם לו לזעזוע ... מתזוזתם הפתאומית של כל העצמים ביקום, שעד אותו רגע היו במצב מנוחה כמו הצופה שלנו ופתאום החליטו ללא סיבה לעבור למצב תנועה והשאירו את הצופה לבדו עומד ביקום כולו. עד כאן הלכנו בנאמנות בעקבות מאך, כפי ...

... יסוד שסברנו שמושג המהירות נגזר מהם. תהיינה, אם כן, שתי תאומות, שם האחת נועה ושם השנית מנוחה. וכשמותיהן כן הן: נועה שרויה בתנועה במהירות ... האור תהיה יחסית לנועה, בדומה לאבן הנזרקת בתוך החללית, וכך תיראה גבוהה או נמוכה יותר למנוחה. במקרה זה, תהיה מהירות האור סתם גודל שרירותי ... אופקי אחד, ואילו ממד הזמן ניצב לו ב - 90 מעלות. הנה אפוא המרחב - זמן כפי שהוא נראה למנוחה, לומר, מערכת - הייחוס שלה (ציור 1). הקווים ... ייחוס אחת לשנייה. הכירו אם כן את הרמן, תוכנה שבנינו לצורך זה. אם ציור 1 הוא עולמה של מנוחה, שבו קו - עולם ב מתאר את נועה, איך נראה העולם ... של נועה עצמה רשת צירי המרחב - זמן שלה נראית נורמלית לחלוטין: היא סבורה שהיא נמצאת במנוחה בעוד כל העולם כולל אחותה נעים. כאן מבצע הרמן ... הזמן חוזר להיות מאונך לציר המרחב, וכתוצאה מכך משתנים כל מצבי התנועה: עצם א, שנראה למנוחה עומד, נראה לנועה נע לקראתה, בעוד עצם ב נראה לה ... הקדמי והאחר על הדופן האחורי, ואותם תכוון כדי שיראו את אותה שעה, הרי מנקודת ראותה של מנוחה ייראה השעון הקדמי מקדים את האחורי. בקיצור, שעה ... ייראה לה כאילו הדברים שם השתבשו, בדיוק באותו אופן אך בכיוון ההפוך: מישור העכשיו של מנוחה נראה עתה אלכסוני לכיוון השני, ולכן שעוניה ... דבר אחד נותר בעינו: מסלול קרן האור עודו מוטה בזווית של 45 מעלות גם במערכת - הייחוס של מנוחה כפי שרואה אותה נועה. ייקל עתה להראות איך שני ...

... קשה לשליטה, וקשורה בתסמינים סומטים, כמו מתח בשרירים, רגזנות, קשיי שינה וחוסר מנוחה. לצורך אבחנה של GAD יש לוודא כי החרדה אינה נגרמת בעקבות גורמים אחרים - שימוש בתרופות ... מופיעים ברוב הזמן במשך ששת החודשים הקודמים, בילדים מספיק פריט אחד בלבד). 1.חוסר מנוחה או הרגשה של הימצאות על הסף. 2.מתעייפים בקלות 3.חווים קשיים בריכוז 4.רוגזניים 5.מתח בשרירים 6.הפרעות בשינה (קושי להירדם או התעוררויות משינה, או שינה חסרת מנוחה ולא מספקת) נושא החרדה והדאגה אינו מוגבל למאפיינים של הפרעות ציר I ב - DSM. לדוגמה: ... הימים לאורך תקופה של לפחות שישה חודשים. המתח המוטורי מופיע לרוב כנטייה לרעד, חוסר מנוחה וכאבי ראש. פעילות יתר של המערכת האוטונומית מתבטאת בקוצר נשימה, הזעה מוגזמת, דפיקות ...

... על עצמו והוא נשחק, ואז השאיפה הרסנית. השאיפה הבריאה היא שאיפה כזו שהאדם ידע לנהל לעצמו את החיים באופן כזה שייתן לעצמו מנוחה מדי פעם כדי שיהיה קל לו להשיג את המטרה, הכוונה מנוחה, מנוחה יכולה להיות לא רק שינה, היא יכולה להיות פעילויות שונות של בילוי, שמיעת מוסיקה ושאר פעילויות קלילות. גם דרך הפעילויות הללו האדם משיג מיומנויות ... כי המשחק ככה יסתיים פשוטו כמשמעו. כך אותו הדבר בחיים, בפזיזות רק כדי להשיג מטרה, זה לא עוזר ורק מזיק. גם לנסות בלי מנוחה להשיג מטרה יכול להרוס את השגת המטרה ומוריד את המוטיבציה. המטרה היא לחיות ולהינות בדרך אל המטרות. כך משיגים גם הנאה מהתהליך וגם לא בועטים בו בסופו. ואז יש חשיבות ...

... הרוחנית: קמאצהנדה (kamcchanda) - תאוות חושים ביפדה (bypda) - עוינות או איבה טהינה מידהה (thna-middha) - עייפות ועצלות אודהצה קוקוצה (uddhacca-kukkucca) - חוסר מנוחה ודאגה וויציקיצהה (vicikiccha) - ספק הפרעות אלו פוגעות בהתפתחות התרגול. במקרה של תרגול ... כבר בשלב ההארה הראשון, סוטאפתי - מאגה (sotpatti-magga), ותאוות חושים, עוינות ו - דאגה נפסקות בשלב ההארה השלישי - אנאגאמי - מאגה (angmi-magga). עייפות ועצלות וחוסר מנוחה נפסקות רק בשלב הארהנטיות (arahatta-magga). בסוטרת פירות הפרישות (viii) מתאר הבודהה נזיר ... לרווחת כל היצורים החיים, הוא מטהר את תודעתו מעוינות ואיבה. לאחר שזנח עייפות ועצלות, הוא חי עירני ובעל תודעה בהירה, הוא מטהר את תודעתו מעייפות ועצלות. לאחר שזנח חוסר מנוחה ודאגה, הוא חי בשלום עם עצמו, כשתודעתו שלווה, הוא מטהר את תודעתו מחוסר מנוחה ודאגה. לאחר שזנח ספק, הוא חי כאחד שהתעלה מעבר לספק, לא מבולבל לגבי מצבים טובים ...

... היצורים החיים ותודעתו מטוהרת מזדון ושנאה. לאחר שזנח קהות - חושים ועייפות, הוא חי תופס אור (37), עירני ובעל מודעות בהירה ותודעתו מטוהרת מקהות - חושים ועייפות. לאחר שזנח חוסר - מנוחה ודאגה, הוא חי בשלווה פנימית ותודעתו מטוהרת מחוסר - מנוחה ודאגה. לאחר שזנח ספק, הוא חי חסר ספק, ללא בילבול לגבי מה טוב ומועיל ותודעתו מטוהרת מספק. כמו אדם שלקח הלוואה כדי לפתח את עסקיו ולאחר שעסקיו שגשגו היה מחזיר את חובותיו ועם מה ... ראה ויסודהה מגה VM 1.140) (38) nvaraa: ניוורנה. חמש ההפרעות הן תופעות מנטליות מזיקות המונעות ראייה בהירה של המציאות והן: תשוקה ותאווה, שנאה וזדון, קהות - חושים ועייפות, חוסר - מנוחה ודאגה, וספק. חמש ההפרעות מתפוגגות באופן זמני כתוצאה ממצבי הגהאנה. (39) ptisukha: פיטי - תחושת התעלות. סוקהה - תחושת שמחה או אושר. (40) בזה מסתכמת התשובה של הבודהה לשאלה הראשונה ...