... אל אחת הערים האלה וחי, פן ירדף גאל הדם אחרי
הרצח והכהו נפש ולו אין משפט מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום (דברים יט, ה) החכמים במשנה נחלקו, האם יש מצוה ביד גואל הדם להרוג את
הרוצח בשגגה או שמא רשות בלבד ולא מצוה: רבי יוסי הגלילי אומר מצוה ביד גואל הדם (להרוג את ההורג בשגגה) ורשות ביד כל אדם רבי עקיבא אומר רשות ביד גואל הדם וכל אדם אין חייבין עליו (עונש מוות כדין
רוצח) (מכות ב, ז). וכך פסק הרמבם: נכנס (ההורג בשגגה) לעיר מקלטו ויצא חוץ לתחומה בזדון הרי זה התיר עצמו למיתה ורשות לגואל הדם להרגו ואם הרגו כל אדם אין חייבין עליו (הלכות
רוצח ה, י). כלומר, המשפט העברי מתיר ליחיד לעשות דין לעצמו אף בדיני נפשות. והדבר ברור שמערכת משפט שתתיר גאולת דם תגרום לתוהו ובהו, נקמות בין משפחות שיגרמו לאובדן ... אנשי הדת הרי שלא יוכלו להגן על עצמם במקרה
רצח ולומר: ידינו לא שפכו את הדם הזה. הרוצה לבחון בהרחבה את היחס לכופרים יעיין במאמר מעמד החילוני בהלכה. אנו רק נצטט הלכה אחת מהרמבם: המינים, והם עובדי עבודה זרה ... מן הגג ואחזירנו לך, וכיוצא בדברים אלו (הלכות
רוצח ד, י). בדיני ממונות במשפט העברי יש היתר נרחב, בעשיית היחיד דין לעצמו להצלת ממונו, אף בשימוש אלים כלפי אדם, בניגוד למשפט המודרני שאוסר על היחיד לנהוג בכוח פיזי ...