... עקביות בתצורות התגבשות המים בתגובה על ברכה ועל קללה, גם כשמדובר בשפות רבות. ניסויו עוררו תגובות נלהבות בקרב חוגי מדע ביפן, אחד מהם דר לי הגיב על הניסוי: החלק המדהים ביותר הוא שגביש מים יכול לשקף מחשבה שנהגתה בעת ...

... במה שיש לך, אצלם רמת האושר עלתה בלי קשר לרמת ההכנסה שלהם, לעומת אנשים אחרים שעסקו בקריאת ספרים של מדע ההתעשרות וכיוב שלאורך זמן רמת האושר שלהם דווקא ירדה. כי כנל דבר אחד מביא את האושר וזו השמחה בחלקך ...

... איננו סרט הוליוודי שנכתב לברוס וויליס. מה באמת עם סוף העולם. איך הוא משנה לפחות את הספר כסוג של מדע בדיוני נכנס לסיפור חיי יום יום של כמה אנשים ארציים מאוד. כאלח שחיים לא ממש שונים מחייהם של מיליוני ...

... על הדרך בה הנפש נקשרת לגוף (פיזיקליזם רדוקציוני טוען שכל המצבים הנפשיים והתכונות יוסברו, בסופו של דבר, על ידי המדע כתהליכים ומצבים פיזיולוגים, לעומתו פיזיקליזם לא - רדוקציוניסטי טוען שלמרות שהמוח הוא כל מה שיש לנפש, התוצרים ואוצר המילים ... נפשיים והסברים הינם חיוניים, ולא יכולים לעבור רדוקציה לשפה ולהסברים של רמה פיזיקלית נמוכה יותר). גישות אלו מושפעות מסוציוביולוגיה, מדעי המחשב, פסיכולוגיה אבולוציונית ומדעי המוח. פילוסופים אחרים, מעדיפים עמדה לא - פיזיקלית שמבקרת את הרעיון שהמוח הוא מבנה פיזיקלי טהור. ההתקדמות במדעי המוח עוזרת להבהיר חלק מנושאים אלו, למרות זאת, הם רחוקים מלהיפתר. פילוסופים מודרניים של הנפש ממשיכים לשאול כיצד איכויות ... לא מובן. פילוסופים מודרניים של הנפש סבורים שאינטואיציות הן מבלבלות ולכן עלינו להשתמש בכישורים ביקורתיים יחד עם עדויות אימפיריות מדעיות כדי לבחון את הנחותינו ולקבוע האם יש להן בסיס אמיתי. טיעון נוסף הוא שלנפשי ולפיזיקלי יש תכונות שונות אשר ... גוף של מישהו מאפשר להגות בקיומו ללא מצבי תודעה. צלמרס טוען שסביר שיצור כזה קיים מכיוון שכל הנדרש הוא שהמדעים הפיזיקליים יצדקו בתיאורם את הזומבים. מדעים אלה לא משתמשים בתודעה או בחוויות נפשיות ולכן המעבר מסבירות לאפשרות יהיה קטן. דנט טוען בתגובה כי המובן של ... שענבל תופסת בנפשה באופן בהיר וברור הוא נכון. פילוסופים עכשוויים חולקים על כך. יוסף אגסי סבור, למשל, שמספר גילויים מדעיים מקעקעים את הרעיון של נגישות לנפש, פרויד הראה שאדם בעל הכשרה פסיכולוגית יכול להבין את המוטיבציות הלא - מודעות של אדם אחר טוב יותר מעצמו. פייר דוהם הראה שפילוסוף של המדע יכול להבין את מתודת הגילוי של מישהו טוב יותר מעצמו, וברוניסלב מלינובסקי הראה דבר דומה לגבי אנתרופולוגיה. מלינובסקי טען שהעובדה שניסויים מודרניים בפסיכולוגיה גורמים לאנשים לראות דברים שלא שם מקעקעת את טיעונו של דקארט מכיוון שמדען יכול לתאר תפיסות של אדם טוב יותר מעצמו. החולשה של טיעונים אלה היא שהם מטילים ספק באינטרוספקציה. אנו יודעים ... של מוניזם בפילוסופיה המערבית הן פיזיקליסטיות. על פי הפיזיקליזם המוניסטי החומר הקיים היחידי הוא פיזיקלי ועליו להחקר על ידי המדע. צורה נוספת של מוניזם, אידאליזם גורסת שהחומר הקיים היחידי הוא נפשי. ברקלי האמין בצורה טהורה של אידאליזם. על פי ... הפנימיים של הנפש ולא יכולה לשמש להכללות תחזתיות. בלי הכללה והאפשרות לבחינה של אדם אחר, הפסיכולוגיה לא יכולה להיות מדעית. הפתרון הוא לוותר על הרעיון של חיים נפשיים פנימיים (ומכאן גם על נפש עצמאית אונטולוגית) ולהתמקד במקום זאת בתיאור ... בהסברים מטריליסטים של בעיית גוף - נפש. מחלוקות רבות ניצבות סביב קיומם או שלילתם של מאפייני קווליה. אינטנציונליות מחקר מדעי בני אדם הם יצורים גשמיים ועל כן הם נושא לניתוח ותיאור של מדעי הטבע. מאחר שתהליכים מנטלים קשורים, בדרך זו או אחרת, לתהליכים גופניים, לתיאורים שמספקים מדעי הטבע יש תפקיד חשוב בפילוסופיה של הנפש. תחומים מדעיים רבים חוקרים תהליכים הקשורים למנטלי: ביולוגיה, מדעי המחשב, מדעי הקוגניציה, קיברנטיקה, בלשנות, רפואה, פרמקולוגיה ופסיכולוגיה. נוירוביולוגיה הבסיס התאורטי של ביולוגיה הוא בעיקרו מטריאליסטי. נושאי המחקר הם בראש ובראשונה ... ענפים רבים אשר עוסקים ביחס בין המנטלי ובין מצבים ותהליכים פיזיקליים. הנוירופיזיולוגיה חוקרת את היחס בין תהליכי תפיסה וגירויים. מדעי המוח הקוגניטיבים חוקרים את הקשרים בין תהליכים מנטלים ותהליכים מוחיים. נוירופסיכולוגיה מתארת את התלות של כישורים מנטלים באזורים אנטומים ... FMRI, הגדילו בצורה ניכרת את הידע אודות עבודת המוח. השאיפה היא לתאר בצורה מקיפה תהליכים מוחיים ביחס לתהליכים מנטליים. מדעי המחשב האם היחס בין תוכנה למחשב דומה ליחס בין נפש למוח? - פילוסופיה של הנפש מדעי המחשב עוסקים בלימוד הבסיס התאורטי למידע ולחישוביות, והחלתם של אלה על מערכות מחשב. מתכנתת יכולה לפתח תוכנה שתאפשר למחשב ... שהתקדמות באינטליגנציה מלאכותית תתרום גם להבנת בעיית גוף - נפש. טיורינג עצמו, סבר שאין להשוואות מסוג זה כל בסיס. מדען המחשב דיאקסטרה (Edsger W. Dijkstra) אמר בנושא כי: לשאול אם מחשבים יכולים לחשוב זה כמו לשאול אם צוללות יודעות ... בין מצבים מנטלים אלו עם אלו או עם קלטים ופלטים של האורגניזם האנושי. דוגמה לכך היא פסיכולוגיה של התפיסה. מדענים בתחום זה גילו את עקרונות התפיסה של צורות. למשל, גופים שנעים באותו כיוון נתפסים כקשורים זה לזה. חוק זה מתאר יחס בין קלט ויזואלי ומצבי תפיסה מנטלים. יחד עם זאת, הוא אינו כולל דבר בנוגע למהות המצבים התפיסתיים. מדעי הקוגניציה מדעי הקוגניציה עוסקים בנפש ותהליכה. הם בוחנים מהי קוגניציה, מה היא עושה וכיצד היא פועלת. הם כוללים מחקר על אינטליגנציה ... מיוצג, מעובד ומועבר (בכישורים כמו תפיסה, שפה, זיכרון, נימוק ורגש) בתוך מערכות עצבים (של בני אדם או חיות) ומכונות. מדעי הקוגניציה כוללים תחומים רבים כמו פסיכולוגיה, אינטליגנציה מלאכותית, פילוסופיה, מדעי המוח, בלשנות, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה וחינוך. לשם כך נבחנים רמות רבות של ניתוח החל ממנגנוני למידה והחלטה ועד תכנון, ומרמת ...

פיזיקה - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר - חלק 5 פיזיקה - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר - חלק 4. יג. מוזרויות המרחב - זמן היחסותי אם הרשינו לעצמנו בפרק הקודם להשתעשע בספקולציה, ... בכלר בסוף כל פרק מה היה לנו? ראינו שתורת היחסות הפרטית והכללית היא בעיני בכלר אקטואליסטית, ולכן, בפשטות, רעה למדע, בכך שהיא מגדירה מושגים על - פי אמצעי המדידה. ראינו שלתורה זו יש היבט גאומטרי מפותח, מדויק, מרתק ומתמיה, ... היחסותית. תמיהתנו העיקרית קשורה למבחן התוצאה. בהיסטוריוגרפיה של בכלר, קל לראות כי תורותיהם של האקטואליסטים הגדולים לא הניבו ממצאים מדעיים חדשים, כפי שאפשר לצפות מטיעונים בטוחים מסוג א הוא א, אין עשן בלי עשן וכיוצא באלה טאוטולוגיות. נכון, כשאריסטו ... זו, כי חיזויים אמפיריים כלל אינם כוונתו של הפילוסוף. לפיכך לא נתפלא כי מפעלו לא קידם באופן ישיר את המדע (שאלה אחרת היא מה הייתה תרומתו העקיפה למדע דרך השפעתו על ענקים כהלמהולץ ואחרים). דלות אמפירית זו בולטת עוד יותר, כך נראה לנו, במפעלם המרשים של דוהם ופואנקרה, שכולו ברק מתמטי ופילוסופי אבל לא הניב כל ניבוי מדעי. ובאמת, למה התעלם פואנקרה במופגן מאיינשטיין אם לא בשל תסכולו על שזה האחרון הצליח במקום שבו הוא נכשל, דהיינו ... אבל אם תורת היחסות גם היא מהלך אקטואליסטי, איך יצא המהלך הזה, בניגוד גמור לקודמיו, כל כך פורה מבחינה מדעית? ואם הטיפולוגיה של בכלר מאפשרת שתיאוריות פוטנציאליסטיות יוכלו מדי פעם להרחיב את אופקי המדע פי כמה מונים באינספור ניבויים ותוצאים חדשים, מה בדיוק רע בפוטנציאליזם? אין טוב מלצטט בשאלה זו את בכלר עצמו. ... ספק (מהפכות ע 249). מאוחר יותר (פרק 3. 7. 27) מופיעה תפנית דרמטית, שלגבי אלה שאינם בקיאים בהיסטוריה של המדע היא גם חידוש: אחרי שהמתמטיקאי הגרמני אריק קרצמן הראה כי המבנה הלוגי של תורת היחסות לקוי, הכיר איינשטיין בעובדה ... ממשיך ומתאר את תדהמת מייסדי תורת הקוונטים מהעריקה הזאת של מנהיגם לשעבר ומסיים בעקיצה הנהדרת של איינשטיין לבורן: בהשקפותינו המדעיות נהיינו הפכים. עלי להודות שרעיונותיך מזכירים לי את המשל היפה זונות צעירות - זקנות חסודות, בעיקר כשאני חושב על ... חוקר עצמו יכול להתלבט ביניהן במהלך חייו. מיטיב לבטא עצה זו איינשטיין הזקן כשהוא חובש את כובע הפילוסוף של המדע: הוא [המדען] צריך אם כן להיראות בעיני האפיסטמולוג השיטתי כאופורטוניסט חסר - מצפון: הוא נראה ריאליסט במידה והוא מבקש לתאר עולם ... חושך. במאמר קצר שפרסם ב - 2006 - בבחינת אקדמות מאוחר למהפכות - הוסיף לרשימת הרשעים גם את ענקי מדעי החיים והחברה. דארווין, מארקס, פרויד - כולם השלימו את הרס מדעי הטבע ביצירת מודלים שהדגישו את היות האדם כבול לטבעו החייתי ולכן בלתי - מסוגל להכיר את המציאות. ושוב איננו יכולים להתאפק מלדמיין את בכלר מביט למעלה בטרוניה אל אלוהיו האפלטוניים: למה, ריבונו של עולם, דרך רשעים צלחה? למה המדע המודרני של שנות האלפיים, שכל תחומיו נאנקים תחת קלגסי האקטואליזם, בכל זאת ממשיך להניב השערות, ניסויים ותוצאות מרעישות, תחת ... עצם ניסוח השאלה רומז כי אין היא פוריה במיוחד. טובות השתים מן האחת, ושתיהן צריכות להיות בארגז הכלים של המדען. נפתח באנלוגיה קוגניטיבית. זה יהיה ללא ספק מהלך שערורייתי בעיני בכלר, המתעב את הניסיונות המודרניים להצביע על מוגבלות ההכרה, ... של ציידים וחיילים קרביים מביא אנקדוטות על עיוורי - צבעים שלא הוטעו עי צבעי הסוואה, אלא לפחות שני מחקרים מדעיים מצאו יתרון כזה. נדמיין, אם כן, זואולוג המשוטט בגונגל ומדי פעם מרכיב משקפיים מיוחדות המראות לו את סביבותיו בשחור ...

... שם משהו מציאותי? לפי גישה זו ייתכן כי היקום כולו מתקיים בנפש האדם בלבד ואין לו קיום אובייקטיבי. הנשמה במדע הנשמה אינה ניתנת לאישור או להוכחה מדעיים, שכן הנחת קיומה של הנשמה אינו גורם המנבא את התנהלות העולם, אלא מפרש אותו בלבד. טענות כי נשמה מסוגלת להשפיע באופן ישיר על העולם החומרי, בלא שימוש בתיווך של גוף האדם, לא הוכחו מבחינה מדעית. מסיבה זו, המדע מתייחס לנשמה כאל משהו שקיומו לא הוכח ואינו נחוץ להסברת החיים או החשיבה. הנחת העבודה של המדען היא שאין נשמה, לא מתוך ידיעה שהיא אינה קיימת, אלא מתוך תפיסה שמחקר מדעי אינו יכול להתחשב בישויות שאינן ניתנות לבחינה באמצעים אמפיריים (ניסויים). מסיבה זו, אין משמעות למושג נשמה במחקר המדעי, וכל התאוריות בעניין (כולל זו המטריאליסטית) אינן מדעיות אלא פילוסופיות. המחקר המדעי בוחן את הקורלציה (מתאם) בין תחושותיו ומחשבותיו של אדם לבין תופעות פיזיקליות וכימיות שנובעות מפעילות תאי העצב במוח ומהקשרים ... מתופעות בחלקי הגוף האחרים. ההנחה כי יש נשמה המתווכת בין התופעות הפיזיקליות והכימיות למחשבות ולתחושות היא חסרת משמעות מבחינה מדעית, כיוון שאינה ניתנת להוכחה בפרוצדורה מדעית. פוריותו של המחקר המדעי בשיטה זו ניכרת, למשל, בהתקדמות הטיפול במחלות המשפיעות על מצב הרוח וההתנהגות (מחלות נפש). כל עוד שררה ההנחה שמחלות ... הדיון בנשמה כישות עצמאית, או ככזו שיכולה להתקיים במנותק מהמוח או אחרי הפסקת פעילותו והריסת רקמותיו, אינו נעשה במישור המדעי, אלא במישור הפילוסופי והדתי, וכאן נכנסת לתמונה אמונתו של האדם. סוגיית הטיפול במושג הנשמה בפילוסופיה ובמדע נידונה בהרחבה במסגרת מה שמכונה: הבעיה הפסיכופיזית. ביטויים אין לו גרוש על הנשמה - כינוי לאדם ללא אמצעים כלכליים. ...

... להעמיק את חקירתנו בואו נלך אל האנשים שיצירת יופי היא פרנסתם. מה אומרים האמנים על עבודתם שיוכל להועיל לנו במדע? א. הכיעור שותף ליצירה. נתחיל מנקודת - מבט לא שגרתית. שום מושג אינו ניתן להבהרה מספקת בלי ניגודו, ועל ... אלא כיעור שהוכרע. המאמץ לתאר את המציאות כהווייתה, אפילו בניגוד לציפייתו של הצופה, היא אחד מקווי הדמיון בין האמנות למדע: האמת מאצילה יופי משלה אפילו על מה שאינו יפה! אבל מהו בעצם מכוער? כאן מחכה לנו הפתעה: למרות שהמושג ... המוחלט אלא סדר שמתגלים בו פגמים. אם היופי נובע מהרמוניה, הכיעור הוא הרמוניה מופרת. פגמים וצרימות בחוקי הטבע, המעוררים במדען דחף מיידי לתקן אותם, הם בין המניעים החשובים ליצירה המדעית. ב. הייחודי הוא אוניברסלי. עמוס עוז אמר פעם שספר המתאר מציאות המוכרת לכל התרבויות הוא גם זה הנקנה בנמל ... בטיפת - מים, בשלהבת נר או בכל חלק זעיר אחר של המציאות, גם היא מעוררת תחושת שיתוף בין האמן למדען. ג. היופי אינו מוגבל ליפה. הצורך לתפוס ולהנציח יופי או היבט אחר של המציאות גורם לאמן דווקא לסטות מהתיאור ... למאפיינים הגלויים לעין. כך, בהדרגה, נזנחה הנאמנות למקור החיצוני לטובת חוקים פנימיים. ההשתחררות הזאת מהמקור מאפשרת גם לאמן וגם למדען לחדור לעומק מהותם של הדברים. ד. החיפוש מוליד רפלקסיה. לפעמים מתסכל האמן בכוונה ציפייה מסוימת שלנו, אפילו עי מעשה פרובוקטיבי ומרגיז, ובכך אומר לנו משהו לא על המציאות אלא על עצמנו. באופן דומה, כמה מההצלחות הגדולות במדע שנפגוש בפרקים הבאים, כמו תורות היחסות והקוונטים, התאפיינו עי הפנייה של תשומת - הלב חזרה אל הצופה, שבעקבותיה למדנו ... משהו חדש על המציאות. זיגזגים כאלה בין אונטולוגיה (חקר היש) לאפיסטמולוגיה (חקר אופן תפיסתנו את היש) משותפים להתפתחות האמנות והמדע. הופשטטר66 הקדיש ספר ענק לניתוח המשותף לשלוש יצירות כאלה: הוכחת אי - השלמות של המתמטיקאי גדל (ר 3. 5 ... בנו. ה. יופי ניתן לזיוף. הלקח האחרון שאני רוצה לקחת מהאמנות הוא פחות נעים, ולא פלא שהספרות הדנה באסתטיקה במדע מתעלמת ממנו. כל דיון ביופי חייב להתמודד עם האזהרה העתיקה (משלי לא 30) שקר החן והבל היופי. הנה, התפוח ... טוב גם ספוג רעלים. בכלל, בין מגוון צורות היופי המוצע למכירה סביבנו, הסוג הנפוץ ביותר הוא דווקא הקיטש. אם המדע מחפש אחרי היופי, עליו להיות מודע לאפשרות שהיופי יכול להטעות. לא די בהרמוניה, למשל, כדי ליצור יופי, אחרת כל ... עוד פגישה בין כיעור לאיוולת. לאמנות, אם כן, כמו לכל דבר חי, יש גם פתולוגיה. פתולוגיות כאלה מופיעות גם במדע, כמו בשטויות של הפוסט - מודרניזם או בתיאוריות המתחזות למדע עי שימוש בביטויים מדעיים. זהו אם כן עוד לקח שנותנת לנו האמנות: היופי העומד במבחן הזמן, מעבר לתהפוכות האופנה ומנהגי העדר, הוא זה ... פירושו גם מועיל, צודק ונכון. ליופי הזה, הפונה ישירות אל שכלנו, אקרא יופי מושגי. הוא היופי המאפיין את היצירה המדעית והוא ניכר בשלושה מאפיינים ייחודיים שיעסיקו אותנו בספר זה: א. הוא מתגבר. הפלא הראשון של היופי המושגי קשור לעומק ... אונייה נכנסת בצפירה לתעלת אלנבי לעיניו הנדהמות של קישון? בוודאי הבנתם שהסוג השני של יופי הוא המאפיין את היצירה המדעית. אמנם, היו אמנים שהתלוננו שהמדע מקלקל את היופי, כמו גון קיטס שהאשים את ניוטון על שהרס את פיוט הקשת בענן כשצמצם אותה לצבעי המנסרה ... ללמוד לאהוב כמו שלומדים להעריך אסכולת ציור או מוסיקה חדשה, אבל למי שילמד להכיר את היופי הזה יתגלה הפלא: המדע יוצר יופי בתיאוריות, בחוקים ובמשוואות שלו, אבל היצירה הזאת היא בעצם גילוי של יופי טמיר, הקיים איפה שהוא במציאות ... חוקי הטבע הולך ומתעצם, אוצר יותר ויותר הדר בפחות ופחות מילים, ומוביל לגילוי תופעות יותר ויותר מדהימות במציאות. אם המדע מחפש את האמת, היופי ההולך - וגובר הזה הוא הדרך שבה האמת משחקת איתנו בקר... קר... מתחמם... בואו נתחיל ...

רפואה אלטרנטיבית - מבוא המונח רפואה אלטרנטיבית הוא כינוי לקשת רחבה של טיפולים גופניים שהם חסרי ביסוס מדעי. טיפולים אלה אינם כלולים במסגרת הרפואה הקונבנציונלית המודרנית ומגיעים לרוב מאנשים שאינם בעלי הכשרה רפואית מקובלת. המונח רפואה משלימה, מתאר את השילוב של טיפול רפואי קונבנציונאלי עם טיפול מן הרפואה האלטרנטיבית - תוך אמונה, שאינה מוכחת בשיטות מדעיות, כי הטיפול האלטרנטיבי משלים את הרפואי. תוכן עניינים: 1 רקע 2 טיעונים בעד רפואה אלטרנטיבית 3 טיעונים נגד רפואה אלטרנטיבית 4 מעמד חוקי בישראל רקע: הטיפולים הכלולים ברפואה האלטרנטיבית מאופיינים בכך שהם אינם מגובים במחקר מדעי ואף קיימים מקרים אשר בהם מחקר מדעי מפריך את תקפותם. זאת משום שאם יעילותו של טיפול מעולם הרפואה האלטרנטיבית מאוששת על ידי מחקרים מדעיים, טיפול זה מאומץ לזרם הרפואה הקונבנציונלית. בעולם הרפואה האלטרנטיבית קיימות אסכולות שונות, שאינן קשורות בהכרח אחת בשנייה, והן בעלות ... הרפואה האלטרנטיבית תאוצה ומודעות רבה. יש הרואים בכך תופעה שהיא חלק בלתי נפרד מן העידן החדש - תנועה פסבדו מדעית הצומחת על רקע האכזבה מחוסר הרוחניות של המדע ומרכזיות הרעיונות הטכניים בחיים המודרניים. טיעונים בעד רפואה אלטרנטיבית: מקור השראה - הרפואה האלטרנטיבית מכילה ענפים שהוכחו כלא יעילים לצד טיפולים שטרם נחקרו וייתכן שחלקם יהיו בעתיד חלק מהרפואה המדעית. התנגדות למונופוליזם. טיעונים נגד רפואה אלטרנטיבית: כל זמן שאדם מעדיף לתת קודם כל הזדמנות לטיפול לא רפואי, עלול להיות נזק בשל דחיית תחילתו של טיפול רפואי מדעי. ניתן להציע טיפולים שנמצאו מזיקים . המצב שבו הרפואה האחרת אינה מבוססת על עובדות ועל עקרונות מדעיים רפואיים מוכחים עלול להיות מסוכן, והמסקנה המתבקשת היא שאין לאפשר בחוק לבורים ולשרלטנים לסכן את בריאות הציבור. התפתחות של ... מסוימים. המועצה להשכלה גבוהה קבעה ב - 2009 שלא לאשר תארים אקדמיים למטפלים אלטרנטיביים, משום שלרפואה המשלימה אין בסיס מדעי. קופות החולים מממנות ומציעות חלק מהטיפולים, וישנם רופאים השולחים את מטופליהם לטיפולים כאלה. קיים פסק דין שחייב את המוסד ...

... טענה חשובה בעד הריאליזם המתמטי, שנוסחה בידי ו. ו. קוויין והילרי פטנאם, היא טענת ההכרחיות: המתמטיקה הכרחית עבור כל המדעים האמפיריים, ואם רוצים להאמין בתופעות המתוארות על ידי כל המדעים, יש להאמין גם במציאות של הישויות הנצרכות עבור התיאור הזה. בהתאם לפילוסופיה הכללית של קוויין ופטנאם, טענה זו היא ... כלשהו שבו חוקי המשחק הם אכן אמיתיים. שיטה זו מאפשרת למתמטיקאי להמשיך בעבודתו, ולהשאיר את הבעיות האלה לפילוסוף או למדען. פורמאליסטים רבים טוענים כי למעשה המערכות האקסיומטיות שאותן יחקרו יהיו אלה שיועילו ביותר למדע או לתחומים מתמטיים אחרים. אחד מהראשונים שהציעו את הפורמליזם היה דוויד הילברט, שמטרתו (תוכנית הילברט) הייתה להביא לאקסיומטיקה שלמה ... חברתית או ריאליזם חברתי: תאוריה זו רואה את המתמטיקה בעיקר כהבניה חברתית, כתוצר של התרבות, שניתן לשינוי ולתיקון. כמו במדעים האחרים, המתמטיקה היא הסכמה בין אנשים, וניתן לשנות אותה אם היא אינה עונה על צורכי הקבוצה. הכיוון של המחקר ... פועלת. ההתחלה של התנועה הייתה במאמר מפורסם של יוגין ויגנר מ - 1960, היעילות הלא - סבירה של המתמטיקה במדעי הטבע, שבו טען כי העובדה שהמתמטיקה ומדעי הטבע כה מתאימים זה לזה לא יכולה להיות מקרית, אך קשה להסביר אותה. האסכולות הקוגניטיביות או החברתיות הן תשובות ... למתמטיקאים. הסוציולוגיה של הידע עסקה בחלק מהביקורת הזו, אך המתמטיקה עצמה הצליחה להתחמק מהמבטים הבוחנים שהם מנת חלקם של מדעים כמו הגנטיקה, הפיזיקה, הכלכלה או הרפואה. פסיכולוגיה אבולוציונית לדוגמה אימצה את הרעיון שהמוח הוא מחשב, במשמעות של מכונת טיורינג. ... שאמורה הייתה להסביר מחשבים, להסבר המוח האנושי? אסתטיקה: יופי מתמטי טענה נוספת היא שאפשר לראות את המתמטיקה באופן צר כמדע המדידה, עם כמות גדולה של קיצורי דרך שנועדו לפשט את החישובים. כמה מהאסכולות ייחסו למתמטיקה יותר חשיבות מאשר המטרה ... - ולפעמים אף חיפשו הדרכה מוסרית, או אסתטיקה של האמת והיופי, בהפשטות של המתמטיקה. יש שרואים זאת כסימפטום של מדענות. רעיונות אלה מציעים כי המתמטיקה תקפה בתחומים רחבים יותר מאשר פיזיקה בלבד, דוגמת מדעי החברה ומדע הביולוגיה. שפה: לבסוף, אף כי מתמטיקאים או פילוסופים רבים יקבלו את האמירה מתמטיקה כשפה, אין הרבה תשומת לב שמופנית ...

... היה זה עדיין רעיון שנוי במחלוקת. והיום, אף על פי שהלא מודע הוא בלתי נראה ואינו ניתן להוכחה במכשירים מדעיים, האמת שברעיון הלא מודע סיפקה הסברים לתופעות שונות בנפש האדם ונתנה מענה לצורך אבולוציוני של האדם להבין את הממדים ... כגון אנרגיה, הילה, צקרה, אור, ישויות, תקשור ועוד... יחד עם הפסיכולוגיה שתפסה מקום של כבוד במאה העשרים כך גם המדע התפתח מאוד ביכולות שלו לתאר ולהסביר תופעות שונות. המדע במובנים רבים הפך להיות עבור האדם המודרני, בוחן של אמת על המציאות. במובן זה תאוריות או מחשבות נפסלות או מאוששות על פי מדעיותן. כלומר על פי היכולת של האדם להוכיח אותן באופן מדעי. מהפכת המחשוב ומהפכת ההיטק אפשרה לבנות מכשור עדין שקולט וקורא תדרים של אנרגיה. יכולת לצלם חלקיקים קטנים ולחקור את ... מצב שבו המאה העשרים הצליחה להוכיח את קיומם של עולמות בלתי נראים, על ידי הפיכתם לנראים. כלים אלו של המדע יצרו מצב שבו ידע קדום שנחשב למיסטי כמו הילה או אנרגיה הפך למדעי, ומאחר שמדעי, משמעו אמיתי, הרי שאנו יכולים להכיל אותו. במאה העשרים נבנתה למעשה מקפצה שאפשרה לנו לתווך לידע ולהיגיון שלנו ידע ... במקביל לנגישות עמוקה יותר לעולם הרגשי והלא מודע של חיי הנפש שלנו. בעשורים האחרונים מתרחשת תופעה אבולוציונית טבעית, והיא שהמדע והפסיכולוגיה אינם מצליחים לספק מענה לשאלות חדשות שנוצרו במידה רבה בעקבות ההישגים והיסודות שבנו המדע והפסיכולוגיה. את השאלות הללו מפנים יותר ויותר אנשים לאזורים של המיסטיקה, הקבלה, התקשור, המדיטציה הרייקי ועוד... למעשה, ביסוסם המדעי של מה שהיו ממדים ניסתרים (כמו הלא מודע, והילה) יצר תשוקה לגילוי ידע נסתר חדש. הידע הגבוה של המיסטיקה ... להרבה ידע, וגם אם החינוך אינו אידיאלי הרי שלילד היום ביחס לילד של לפני מאה שנה יש נגישות לקריאה, למדע, לאומנות, ולמעשה כלים טובים יותר לבריאה ויצירת עולמו. ילד היום יכול לראות תמונה בספר מודפס או במחשב. ילד לפני ... לקוטביות של טוב ורע, אור וחושך, חיים ומוות. לכן העולם הרביעי יסתיים, על פי הנבואה, בחילוף הקטבים, וכבר היום המדע מודד את שינוי המגנטיזם של כדור הארץ בתהליכים מואצים. אם לחזור לראשית הדברים הרי שהאדם יצר מצב שבו המבנים ... והתרבותיים והדתיים שהוא בנה איפשרו מצע לגדילה והתרחבות, והיום יש השכלה לאחוזים גדולים של אוכלוסיית כדור הארץ. המהפכה התעשייתית והמדע יצרו לנו נגני תקליטים וכל אחד יכול לשמוע מוסיקה מכל הסוגים, האינטרנט חשף אותנו לקשרים חברתיים עם אין ספור ...