... הטבע, ללא מודעות, יכולות או פעולות של השגחה וללא שכר ועונש בעולם, אומץ על ידי ההוגים הרציונליסטיים של המהפכה המדעית. תפיסתו זו אפשרה לדעת הוגים ומדענים רבים את המדע המודרני. . מבין ההוגים בראשית העת החדשה, מן הראוי לציין את ברוך שפינוזה, אשר זיהה את האל ככוח טבע חסר מודעות. האלוהים של שפינוזה קסם לאנשי מדע בתקופות מאוחרות יותר, בהיותו אל לא אישי, ממנו נובע העולם נביעה לוגית. היינריך היינה, בספרו על המחשבה והדת בגרמניה, ... במערב. ללא אלוהים לא ניתן, לכאורה, לבנות מטאפיזיקה שתבסס באופן משביע רצון את אפשרות הידיעה הוודאית ותאחד את כלל המדעים לכדי גוף ידע אחד. התמוטטות הפונקציות החברתיות שנבנו סביב האל, אשר שימש להן הצדקה, חייבו עיצוב מבנים חברתיים חדשים ... למצוא כמה נסיונות מעניינים לחיות את הרעיון בתחומי המוסר והמטאפיזיקה, עליהם נימנים, בין השאר, הפילוסוף היהודי עמנואל לווינס ופילוסוף המדע אלפרד נורת וויטהד. על אף השגשוג לו זוכות תפישות דתיות בחברה (וקשה לומר שאלו איבדו אי פעם את הפופולריות שלהן בקרב ההמונים), אין שימוש ברעיון האלוהים בתאוריות מדעיות. הדיון בשאלת קיומו של האל מביא לוויכוחים לוהטים בין אתיאיסטים לבין המאמינים בקיומו של אלוהים. אבל מר לפלס, מה ... פייר סימון לפלס כאשר הסביר לנפוליאון את התאוריה שלו על היווצרות מערכת השמש רעיון זה חוזר בדבריו של איש מדע בן זמננו, חתן פרס נובל לפיזיקה, סטיבן ויינברג: פעם היה מובן מאליו שהעולם תוכנן על ידי ישות אינטלגנטית כלשהי. ...

... אתה תגיע להבנה, שאתה בכלל לא קיים, ואז תגיע להבנה שאתה זה הוא, וכשתגיד אני תתכוון לאלוהים. אפילו כבר במדע הם מבינים שאנחנו חלק ממקום וזמן, כשהמקום והזמן זזים אז גם אנחנו זזים. זה לא שרק אתה זז, אלא ... השני? הוא לא מחליט, אתה כבר כרגע, מבין את זה, ומבין את כל האופציות. אתם חושבים שאני מדבר על מדע בדיוני, אבל לי נראה שאתם חיים במדע בדיוני, שאינכם מבינים אפילו מדוע אתם אוכלים. כל האפשרויות קיימות ואתה אחת מהאפשרויות. שאלה: למה אני חווה רק את ...

... בעיקר בניגוד לאסכולה הפרוידיאנית הפסיכואנליטית ששלטה בכיפה שנים ארוכות בפסיכיאטריה האמריקאית) - החזירה את המחקר של המחלה אל מודל המדעי הרפואי של מחלות או הפרעות שאיפיין את עבודותיו של קרפלין (ולמעשה לא היה בכלל זר לפרויד עצמו), במקרה ההפרעות ... וסרטים העוסקים בסכיזופרניה באופן ישיר ועקיף, ביניהם: ספרה של סילביה נאסאר נפלאות התבונה, העוסק בסיפור חייו של גון נאש, מדען החולה בסכיזופרניה שקיבל פרס נובל לכלכלה (הפרס הוענק לו על הישגיו קודם להתפרצות המחלה). הסרט שצולם על פי ספר ... גרין, העוסק בבחורה שלקתה בסכיזופרניה, באשפוזה ובניסיון שלה להשתקם. ספרו של פיליפ ק. דיק כשל זמן (Martian Time-Slip). ספר מדע - בדיוני אשר עוסק בסכיזופרניה ובאוטיזם כמחסומים בין אדם בודד לבין החברה. הסרט ספיידר של דיוויד קרוננברג ובכיכובו של ...

... קורה ולא קורה? אליעד: בנוסף אין הבדל בין קורה ללא קורה שאלה: מה אגיד לך? אליעד: זה נשמע לך מדע בדיוני. אבל השאלה היא, מה היא האמת? אם באמת תתבונני במציאות את תגלי שמצד האמת כל הדברים מתרחשים וגם ...

... - בגלל שהחלל הריק הוא מה שמניע את האטומים לזוז. זה הכוח הגדול מכולם, וכל הכוחות הפיזייקלים ולמעשה כל מדע פיזיקלי מתייחס לחלל הריק.

... סרטן! שהרי צי זו אנרגיה שידועה כבר זמן רב, אנרגיה זו במהדורתה המודרנית, הרי זו אנרגית האורגון שהתגלתה עי המדען וילהלם רייך לפני כ - 60 שנה, אנרגיה שהיא עיקר העיקרים בריפוי בביורגונומי מדע שפותח עי רפי רוזן, אדם מיוחד וחלוץ בקנה מידה עולמי במחקריו, שמתבססים על גילויו של רייך. כבר לפני כ - 60 שנה הבין המדען וילהלם רייך, שמחסור אנרגיה (צי = אורגון) בגוף הוא הגורם העיקרי לשיבוש מערכות הגוף, להתפתחות המחלות הכרוניות ביניהן גם ... בסדנאות לריפוי בשיטת הביורגונומי. אסיים בתקווה שמאמר זה ייפול על אוזניים קשובות, שהרי, אם העולם היה מתייחס למחקריו של המדען וילהלם רייך, ברצינות הראויה. הסרטן ומרבית המחלות, כבר לא היו מהוות היום, איום עלינו. כאן המקום להמליץ לקרא את חיבורה של גב גילה בויום, אודות המדען וילהלם רייך וכמובן את מאמרה של גב הדס פרידמן שבזכותו מצאתי לנכון לכתוב מאמר זה. בכבוד רב יורם גני ...

... במיץ הוכחה מתמטית נכונה. גופים מושלמים יש באמת רק חמישה אבל ארבעת היסודות אינם יסודיים. ובכל זאת, עם התקדמות המדע, התחלפו הפרטים אבל הרעיון המנחה נשאר בעינו. הנה אם כן תקציר ההתפתחות שתתואר בפרקים הבאים: אריסטו, כצפוי, מיהר לחלוק ... נכונה. חשוב יותר שהמשוואה שלך תהיה יפה מאשר שתתאים לתוצאות הניסוי. אפלטוניזם קיצוני כזה נראה קרוב יותר לדת מאשר למדע, אבל האליטה של המתמטיקאים והפיסיקאים כוללת הרבה אפלטוניסטים מוצהרים וחבויים. עוד אחד ממייסדי תורת הקוונטים, יוגין ויגנר (1902 - 1995, נובל 1963), כתב בהתפעמות על יעילותה הבלתי - הגיונית של המתמטיקה במדעי הטבע. בעיניו, קיומם של חוקי טבע היה בעצמו דבר לא טבעי, ועוד פחות מזה שהאדם מסוגל לגלותם. נס התאמתה ... מהמאמר של ויגנר הייתה אחותו: היא התחתנה עם דיראק. שלושת הפרקים הראשונים הללו היו מעין מבוא להצגת עיקרי החשיבה המדעית. הנה, לסיום, ניסיון שלי לתת הגדרה תמציתית למה שמייחד את המדע והאסתטיקה שלו. מהו מדע? א. התופעות הנראות לעין הן רבות מספור, מקוטעות, מעורבבות והפכפכות ב. אבל התצפית והחשיבה מגלות חוקים השולטים בהן ג. ...

... על דעתו של מישהו יתקבל כמובן מאליו במקום אחר. הרי גם מטוס, מחשב, רובוטים, נראו פעם כמו המצאה דמיונית, מדע בדיוני. אז מה שבעצם אלברט איינשטיין טען הוא, שהדמיון מאפשר לכולנו לחיות באופן מאפשר יותר, מלא יותר, מתאים יותר ...

... המועט ביותר של מושגים וחוקים (על כן, כלל זה מכונה גם חוק החיסכון). מטרתו של הכלל היא להדריך את המדען בנושא פיתוח היפותזות ומודלים וכן לעזור לו בבחירה בין היפותזות שונות. תערו של אוקאם אינו חוק של תורת ההיגיון ומובן מאליו שאינו ניתן להוכחה לוגית, אך יש הרואים בו כלי עזר ממדרגה ראשונה בעבודתו של המדען. עם זאת ראוי להדגיש כי במקרים רבים אין זה ברור, מבין שתי ברירות איזו היא הפשוטה יותר. לדוגמה, ספרות ... השתמש בעיקרון לצורך טיעונים תאולוגיים ומטאפיזיים, ואילו הרמבם, שקדם לו ב - 150 שנה, השתמש בכלל לבחינת השערות (היפותזות) מדעיות. המדע ותערו של אוקאם אין צורך לטעון שעץ זה הופל על ידי חייזרים שכעסו על פגיעה ברגשותיהם הדתיים בעקבות בניית ... אותו... - תערו של אוקאם תערו של אוקאם הוא כלי בסיסי בידי אלו המחפשים אחר הסברים לתופעות באמצעות השיטה המדעית. המדובר בטיעון היוריסטי הנובע מניסיון רב שנים של ניסוי וטעייה, ואינו נכון בהכרח, אלא משמש כקו מנחה, לרוב אחד ... המועדפת במקרה שישנם כמה הסברים לאותה תופעה. עד המאה ה - 20 כלל זה התקבל באהדה מהסיבות הבאות: רוב המדענים והפילוסופים היו משוכנעים בנכונותו. האמונה שהטבע עצמו מבוסס על חוקי יסוד פשוטים ועל כן, ההיפותזות הפשוטות יותר קרובות יותר ... מסיבה מעשית, אסתטית או פראגמטית אלא בגלל שתאוריות פשוטות קלות יותר להפרכה, דבר התואם את תורתו של פופר. השיטה המדעית מבוססת בראש ובראשונה על הסקת מסקנות מתצפיות, וכאן יש חשיבות גדולה לתערו של אוקאם. לדוגמה, אם לאחר סערה נבחין ... על מנת שהמונח זועמים יהיה בעל משמעות לגביהם. תערו של אוקאם מוצא את מקומו גם בתהליך הבנייה של תאוריות מדעיות. בהקשר זה, טען אלברט איינשטיין כי מטרתה העליונה של כל תאוריה מדעית הינה להציג את האלמנטים הבסיסיים הנדרשים לצורך ביסוסה באופן פשוט ככל האפשר, מבלי לוותר על אף פיסת מידע שנרכשה ... על תאוריות להיות פשוטות ככל האפשר, אבל לא פשוטות עוד יותר. הסיפא של המשפט הוא למעשה הסייג שמציבה השיטה המדעית על השימוש בתערו של אוקאם. כיום ניתן למצוא את תערו של אוקאם במדע בתור כלל מנחה שמכוון לעבר חיפוש אחר המבנים והחוקים הבסיסיים. על פי כלל זה ניתן להסביר תורות ותאוריות שונות בעזרת מספר קטן של מושגים מדעיים פשוטים. כך למשל, ניתן להזכיר את החיפוש אחר יסודות כאבני בניין של מולקולות בכימיה, את החיפוש אחר חלקיקים יסודיים ... מושגים בתורת המספרים ובין הצגות של חבורות מסוימות. על פי הכלל שמתווה תערו של אוקאם רצוי כי מערכת ההנחות המדעיות תהיה מצומצמת ופשוטה ככל האפשר. כך למשל, מקובל להניח כי חוקי הטבע אינם משתנים בהתאם לזמן ולמיקום, כלומר מספיקה ... אחת לכל זמן ולכל מקום ביקום. הנחה זו גוררת בעקבותיה, על ידי שימוש במשפט נתר, את חוקי השימור המוכרים במדע (למשל חוק שימור האנרגיה). בנוסף, האינווריאנטיות (קביעות) של חוקי הטבע ניתנת לתאור מתמטי גם באמצעות סימטריה, ועל כן השימוש במושג הסימטריה במדע הוא בעצם ביטוי לתערו של אוקאם. ישנן מערכות שבהן הגישה האינטואיטיבית של הבנת המבנה בעזרת תערו של אוקאם אינה ... להיות מסועפות, והן עונות על ההגדרה של מערכת מורכבת. העקרונות הפילוסופים של תערו של אוקאם באים לידי ביטוי בגישתה המדעית של הביולוגיה האבולוציונית המודרנית. הביולוגיה האבולוציונית מעלה השערות לגבי התפתחות אבולוציונית של מין, איבר או תכונה ומכריעה בין השערות ... הוא אחד מהעקרונות המנחים בייצירת עצים פילוגנטים. ראוי להזכיר עוד שני מובנים בהם שימש תערו של אוקאם תפקיד בקורות המדע. האחד הוא תהליך שבו נזנחו תאוריות מדעיות כאשר הסתבר שהן עושות שימוש במושגים על טבעיים. לכך לא חסרות דוגמאות - דיבוק כהסבר למחלות רוח, הספירות השמימיות ... מקרים מורכבים שבהם החולה סובל מתסמונות מורכבות היכולות לכלול מספר רב מאוד של תסמינים. יש לזכור גם, שהרפואה אינה מדע מדויק ובתהליך האיבחון יש מקום רב לגורמים כמו אינטואיציה, רגשות ותחושות. הפילוסופיה ותערו של אוקאם למרות שוויליאם איש אוקאם ... אלוהים, הרי שבשלב מאוחר יותר נעשה שימוש בתערו של אוקאם על מנת לנסות להכריע בשאלה תאולוגית זו. נטען כי המדע יכול לספק הסברים להרבה מהתופעות הנצפות. הסברים אלו הם פשוטים ומובנים יותר מאשר הסבר תופעות הטבע בהסברים מיסטיים או ... נוספת לקיום האלוהים. השימוש בתערו של אוקאם על - מנת להכריע בעניין זה לוקה בטעות, משום שעקרונות הפילוסופיה של המדע (הגישה המדעית) אינם מתיישבים עם עקרונות התאולוגיה, ועל כן לא ניתן להשתמש בתערו של אוקאם כדי להכריע בין גישות שהבסיס הפילוסופי ... בין הנפש והמוח, עדיפה על הגישה הדואלית, שלפיה מדובר בשני מונחים שונים. הצדקות פילוסופיות לתערו של אוקאם לפני המהפכה המדעית האמינו המדענים כי העולם הינו פשוט, וכי תאוריות על טבעו של העולם צריכות לשקף פשטות זו. הצדקה זו שייכה את העיקרון לתחום המטאפיזיקה, כלומר הציבה אותו כהנחת יסוד אודות העולם. בעקבות המהפכה המדעית החלו המדענים לפתח תאוריות המראות את טבעו המורכב והחידתי של העולם. אז החלו הפילוסופים להצדיק את העיקרון במונחים אפיסטמולוגיים וקישרו אותו לדרך הפרקטית שבה מתורגם הידע בעת בניית תאוריות מדעיות. אף שכיום אלו הן ההצדקות המקובלות לתערו של אוקאם, עדיין יש כאלו הטוענים כי העיקרון נשען על מניעים מטאפיזיים נסתרים. ביקורת התער של אוקאם זכה במרוצת השנים, מאז יצירתו, לביקורות רבות מצד פילוסופים ומדענים. עיוות השיקולים המדעיים הביקורת העיקרית, המושמעת בדרכים רבות, על תערו של אוקאם היא שהוא מכניס שיקולים שאינם ממין העניין אל תוך המדע. המדע עוסק בחקר האמת, כפי שהיא ובחקר העולם כפי שהוא. הכנסת שיקולים התלויים בבני האדם ובתפיסה שלהם (פשטות וחסכונות) לתוך המדע היא בעייתית ועלולה לעוות את המדע. על פי ביקורת זו, כיוון שאין שום סיבה לחשוב שהאמת נמצאת דווקא בתאוריות הפשוטות יותר, וההיסטוריה של המדע רצופה במעברים מתיאורים פשוטים לתיאורים מורכבים ומסובכים יותר - אך גם נכונים יותר, יש להיזהר מלהכניס שיקולים הקשורים לפשטות ולחסכונות לתוך המדע. השיקולים היחידים שצריכים להילקח בחשבון הן אמת והתאמה לעולם. כל קריטריון נוסף יכול לעוות את התמונה. תלות בזמן לפי ... חסרה גם חשיבותו של העיקרון פוחתת בהרבה. יש גם להזכיר שפשטות וחסכנות תלויות גם באישותו, דעותיו הקדומות והאידאולוגיה של המדען ועל כן גם הבחירה של התאוריה הפשוטה יותר הופכת לתלויה בבוחר, כלומר לסובייקטיבית. עמימות, מעמדם של מושגי הפשטות והחסכונות ... יש שיעדיפו תאוריה פשוטה יותר של אתמול על פני תאוריה מסובכת יותר של היום. דוגמה לכך היא שלא מעט מדענים העדיפו את התאוריה הפשוטה יותר של העברת מידע גנטי על ידי חלבונים בתוך התא על פני התאוריה המסובכת יותר ... עוזר לנו לבחור מתוך תאוריות אמיתיות שונות, את התאוריה הפשוטה יותר מבחינת הסבר, חסכנות ותוכן ולהשתמש בה להמשך הדרך המדעית. אך מה על שאר התאוריות, אלו שנדחו? הרי גם הן נכונות (לאותה עת)! מדוע בכלל לדחות תאוריות נכונות רק מפני שהן מורכבות ומסובכות יותר להבנה? רבים טוענים שתפקידו של מדען הוא לשלול ולדחות תאוריות שקריות ולא תאוריות מסובכות. גלילאו גליליי לעג לתערו של אוקאם באומרו שיש לדחות את כל ספרי המדע ולבחור רק באותיות האלף - בית כי הרי בעזרתן אפשר להסביר כל דבר והן פשוטות יותר מספרי המדע. בכל זאת, אין לשלול לחלוטין את העיקרון של אוקאם. הוא שימושי בתחומים כמו התחום הדידקטי - קל יותר להסביר ...

... של הפסיכואנליזה בשנים האחרונות וכחלק ממסע הטיהור מהטרמינולוגיה הפסיכואנליטית מה - DSM, (ענף הפסיכיאטריה המנסה להקנות לעצמו מעמד של מדע מדויק, משתדל לאמץ הסברים ביהיביוריסטים בעלי הדגם המדעי יותר, וזאת בניגוד למנגנונים הפסיכולוגים החבויים של הפסיכואנליזה המקשים לעתים את מלאכת האיבחון). עם זאת המונח נמצא עדיין בשימוש ...