... דורש הרבה כוח מחשבה אם אני ייתן דוגמה טובה לכוח מחשבה על דבר שהוא בעל מעט מאד משמעות בעולם מדעי ובעל משמעות רבה מאד בעולם מיסטי לדוגמה הצבע אדום יכול לקבל במחשבה מיסטית הרבה מאד פירושים שלמרות שהפירושים הללו ... דומה לתאוריה שיש מאחוריה הרבה מחשבה רק שהיא בסופו של דבר לא מתארת נאמנה את המציאות. בשונה מדרך מחשבה מדעית המחשבה המיסטית לא דורשת שהתאוריה הווירטואלית תתאר באופן נאמן את המציאות הראלית. מה שמסוכן במיוחד במיסטיקה בכלל ובקבלה בפרט ... עצם הפילוסופיה. מה באמת מסוכן זה איך שהציבור תופס את המיסטיקה, לצערי אני צריך לכתוב מעט ביקורת על התקשורת המדעית ולהשוות אותה לתקשורת דתית במובן שגם התקשורת המדעית וגם התקשורת הדתית מספקים מעט מאד אינפורמציה בעלת ערך שאפשר לבחון את מה שנאמר באותה תקשורת אפילו אם המפץ ... צריכה להיות נמדדת בכלים אובייקטיביים אחת הבעיות היא שלרוב האנשים אין את אותם כלים ברמה מספקת כאשר מדובר בתאוריה מדעית כמו תורת הקוונטים לדוגמה אני שומע לא אחת אי הבנות גם אצל אנשים שלכאורה מדברים כנגד הדת וגם שימוש ... דוגמה מצוינת כי יש בה דברים שמנוגדים לשכל הישר שיכולה לגרום לאדם לחשוב שמדובר בשטויות חוסר ההבנה של אנשים במדע בנגרם גם בגלל השכלה לקויה וגם בגלל הרמה המופשטת של הדברים לא יכול לעצור מהסקרנות האנושית והקבלה מנסה לא ...

... מאמרו לזה של מורי גל - מאן) על גילוי חלקיק האומגה מינוס, אלא גם אלמ בצהל וראש אמו, שר המדע והיסטוריון של המדע. שופע ונדיב כדרכו, הוסיף לי נאמן פרטים משפחתיים משלו לגבי סוף אותו מסע של איינשטיין בארץ - ישראל: בתחנת ... בשחור. פדנטיות כזאת מצד איינשטיין נראתה לי תמוהה. האם עשה זאת בבדיחות הדעת? ואולי ביקש להקניט את אורחו הנכבד: במדע צריך לדייק? רמז נוסף בא מדף שהראה לי דוד, מודפס במכונת כתיבה ונושא את התאריך 24. 9. 52, וזו ... של המציאות, אשר חוקיה מבססים יחסים בין הדברים עצמם ולא רק בין הסתברויותיהם. אך איני סבור שאמונה זו של המדע בת ימינו היא בת - הפרכה מבחינה פילוסופית. שכן לדעתי ויתור אינטלקטואלי אינו ניתן להפרכה כמשהו שאינו אפשרי מבחינה ... אז כשתי האפשרויות היחידות רומז איינשטיין מהי התיאוריה היחידה הבאה בחשבון, לדעתו, להסברת התופעות הקוונטיות: בפשטות, הוא רוצה תורה מדעית ככל התורות, המתארת את העולם הפיזיקלי כמציאות אובייקטיבית, שלגביה ניתן להציע ניבויים מדוייקים יותר ויותר, הכל בהתאם לדיוק של ... לעבור מהר יותר ממהירות האור. ח נראה, אם כן, כי מסיבה זו חש איינשטיין בנוח בדיאלוגים עם אנשים שאינם מדענים וענה לבני - שיחו בסבלנות ובאריכות, כאילו שוחח עם עמיתים בכירים, אפילו כשלא הצליחו או אפילו לא התאמצו להבין ... ענה איינשטיין: על בדיחה טובה אסור לחזור פעמים רבות מדיי. במכתב למקס בורן היה איינשטיין חריף אף יותר: בהשקפותינו המדעיות נהיינו הפכים. עלי להודות שרעיונותיך מזכירים לי את המשל היפה זונות צעירות - זקנות חסודות, בעיקר כשאני חושב על ... שני האנשים הטובים הללו, הלורד אוף כרמל שהוכתר למושל היהודי הראשון בארץ - ישראל אחרי אלפיים שנה ואיש - המדע הקוסמופוליטי שסירב להיות הנשיא השני שלה.

... אחד של מערכת אמונות כזו היא הדת המודרנית הנעזרת בכתובים ובתעוד של מקרים שהאדם רואה כנסים. סוג אחר הוא המדע. הן המדע והן הדת המודרנית מאמינים כי לכל תופעה יש הסבר. הבדל מרכזי אחד בין המדע לבין הדת המודרנית הוא שהמדע מאמין כי כל ההסברים ניתנים לגילוי (או שלפחות הסבר מקורב להסבר האמיתי ניתן לגילוי) על ידי תצפיות, ניסויים והישענות על מודלים מתמטיים. ההבדל המרכזי השני הוא דחית רעיון הנס. ההבדל המרכזי השלישי הוא חשיבותה של הביקורת. במדע, כל רעיון אמור לעמוד בביקורת מתמידה. החשיבה הביקורתית המדעית מבטלת את האמונות הטפלות. כיום יודעים אנשים רבים את ערכה של החשיבה המדעית. למרות זאת, עדיין שורדות להן האמונות הטפלות. התייחסות משועשעת לכך נמצאת בסיפור על חתן פרס נובל לפיזיקה, נילס בוהר, ... טפלות עתיקות מאד, יש שהן מוזרות ומשעשעות, ורבות מהן אינן עלולות להזיק לאיש. אולם כולן מעידות על גישה לא מדעית ונכונות לקבל דברים מפי הבריות בלי לבדוק אותם, ובכך נזקן. התייחסות לכך אפשר למצוא בדבריו של ירמיהו יובל: יש...

... את הדברים? לא ולא. אני רואה את הדברים בעין בשילוב שתי תפיסות עולם, אני קורא לתפיסתי בשם אגנוסטית - מדעית. מה זה אומר אגנוסטי? אגנוסציזם פירושו תפיסה שאין אפשרות לדעת אם יש כוח עליון שיצר את העולם או שלא, והתפיסה המדעית אומרת שהדבר נכון כל עוד לא הוכח אחרת. נשאלת השאלה, האם בחרתי להיות פרדוקסלי בתפיסתי? כלומר, גם להניח שהיקום ... ואם תימצא הוכחה חותכת כמובן שאקח אותה בשיא הרצינות. חיי נצח? לא יודע, אבל באותה התפיסה. חשובות לי הדעות המדעיות, חשובה לי האמת לחפש אותה שם בתוך כל הממצאים המדעיים, אני לא לוקח אף דעה של אף מדען כקנון בשום אופן, בכל מקרה, כל דבר מהמדע עוזר לי לאינדיקציה ולהבנה של היקום. אני אומר הכל טוב ויפה, אבל הכי חשוב לשלב בחיים מהכל עד כמה ...

חקר הטלפתיה טלפתיה הינה תופעת - טבע שהמדע אינו יודע אם להכיר או לא להכיר בה. קיימות עדויות אין ספור לקיומה של טלפתיה: בין זוגות תאומים, בין ... עצמו, ועוד. לא ניתן גם להתעלם מיכולות של אנשים בעלי כישורים טלפתיים יוצאי דופן. הדימוי הנמוך של חקר הטלפתיה כמדע מחקרים רבים נעשו ונעשים עמ ללמוד ולהכיר תופעה זו, כולל עי מוסדות מדעיים, כגון אוניברסיטאות. עם זאת סובל חקר הטלפתיה, כמדע, מדימוי נמוך ומתקציבים זעומים, וזאת ממספר סיבות: א. הטלפתיה מקוטלגת כתופעה על חושית ועל טבעית (פאראנורמלית) ביחד עם תופעות על חושיות פחות אמינות מבחינה מדעית, כגון ראיה בהירה (CLAIRVOYANCE), ראיית העתיד, קשר עם עולמות אחרים, טלקינזיס ותופעות אחרות החוצות את הזמן והמרחב. ב. גם המדענים המאמינים בקיומה של טלפתיה מתייחסים אליה כאל אמצעי תקשורת פרימיטיבי, הקיים אולי בין בעלי חיים ושהיה קיים אולי בין ... בה משהו פרימיטיבי וחייתי. ג. העובדה שקוסמים ושרלטנים למיניהם משתמשים בטלפתיה באופן מאחז עיניים, אף היא אינה מוסיפה לאמינותה המדעית. חקר הטלפתיה עד כה במהלך 120 השנים האחרונות כל המחקרים בתחום הטלפתיה נעשו עי בדיקת הקשר בין מוח אדם ...

... פיסיקאי ענק, אך תפיסתו הפילוסופית הפכה את השאלה שלך, שהיא אולי הגדולה בשאלות, לשאלה עקרה, כמעט טריוויאלית. לצד גדולתו המדעית, היה בצורת חשיבתו כשל קטלני לפילוסופיה ובעצם גם למדע. אלה דברים חמורים ועליי לנמק אותם. בוהר החזיק במשנה פילוסופית הקרויה קומפלמנטריות, מילה שניתן לתרגם כהשלמתיות. ביסוד ההשקפה הזאת ... של המציאות הם דווקא משלימים זה את זה. זה נשמע מושך ונחמד אבל התוצאות שלו ממש לא מלהיבות. בחשיבה המדעית הרגילה, סתירה פירושה שמשהו לא היה בסדר בהנחות היסוד שהולידו אותה, ולכן הסתירה היא אמו - הורתו של החידוש. ... על - ידו, ולאור התנהגות המין האנושי אבל בוא נעזוב את הסנטימנטים ונסתכל על היקום כולו כמכלול. היקום הזה, שהמדע חוקר ומבהיר לנו יותר ויותר, הוא יקום אדיש לחלוטין, עיור, אכזר אל רוב היצורים החיים ובכללם בני - האדם ... ומזהירות מפני כליה העלולה לבוא על המין האנושי עוד בדור הזה ממש. זה מצער מאוד, פחדני וחסר אחריות, שהקהילה המדעית אינה אומרת בקול רם יותר את מה שחובתה לומר למין האנושי, דהיינו, שהרדיפה הנוכחית אחרי מותרות, רכוש וכוח מדרדרת את עולמנו במהירות שיגעונית אל עברי פי - פחת. לכן אהיה שמח יותר אם מדענים ופילוסופים יניחו מעט לאלוהים ויעסקו ביתר רצינות בשאלת קיומו של האדם.

... אמונה בשדים וברוחות כגורם המונח ביסוד ההתנהגות החריגה. השקפות ימי הביניים: בתקופת ימי הביניים באירופה (1500-500 לספירה) הייתה החקירה המדעית של ההתנהגות החריגה מוגבלת למדי, והטיפול בבעלי הפרעות נפש התאפיין בטקסים ובאמונות טפלות יותר מאשר בניסיון להבין את מצבו ... ספר שהשטן הגיש להם לחתימה, ברית שהעניקה להם כוחות על טבעיים. תקופת הרנאסנס: בראשית תקופת הרנסאנס שבה והופיעה החקירה המדעית, הרופא השווייצרי פרצלסוס (1490-1541) היה אחד המבקרים הראשונים של האמונות הטפלות הנוגעות לדיבוקים. במאה השש עשרה חוללה הנזירה תרזה ... המאה ה - 19 וה - 20: בתחילת המאה ה - 19 החלו לקשר את מחלות הנפש לפגיעות ראש. מדעי המוח המשיכו להתפתח בצורה ניכרת במהלך המאה ה - 20 ואפשרו הבנה מעמיקה יותר של הקשר בין המוח להיבטים רגשיים שונים. שנים אלו בישרו את צמיחת המחקר המדעי, ההתקדמיות הבולטות ביותר הן אלה שחלו בחקר הגורמים הביולוגים והאנטומים שביסוד ההפרעות הגופניות והנפשיות גם יחד. בין התגליות המשמעותיות נמצא הגורם והטיפול למחלת עגבת המוח. אמיל קרפלין היה הפסיכיאטר המדעי הראשון שסיווג הפרעות נפשיות על פי תסמונות ולא על פי תסמינים, בספרו ספר לימוד בפסיכאטרייה שראה אור בשנת 1883 ...

... והתחברותם עם אומנויות הריפוי דר שולמית רונן היסטוריית הצבעים משולבת ושזורה עם החלוצים וסוללי הדרך המוקדמים הקשורים בריפוי בצבע ומדע. מאז מצרים העתיקה, איי יוון ועד לחצי האי האיטלקי והעיר רומא, צבעים דיברו מאז ומתמיד בשפת הרפואה לבריאות האדם. ... להתעמק בעיוניו. למרות זאת עלה בידו לכתוב את חיבורו הגדול ספר הריפוי - כתאב אש - שיפא, אנציקלופדיה של מדעי הטבע, הפילוסופיה, המתמטיקה, התיאולוגיה ועוד תחומים רבים. חיבורו חוקת הרפואה (אל - קאנון פי אט - טיב) היה אחד ... ויוצאות משדה אנרגיה אשר התגלתה ונקראה פריקת ההילה או שחרור ההילה, אשר התגלה בשנת 1939 על ידי הצלם - מדען הרוסי סמיון קיריליאן. העולם נחשף וגילה על ידי זה לתמונות שדה קרינה שהראו וגילו את ההילה בצמחים, מטבעות, תכשיטים, ... ומניעים. לאותם הציירים שחיו מוקדם יותר והיו רגישים ולאמיתו של דבר ציירו את ההילות, ואותם הפרויקטים העתידיים של מחר, שהמדע ירצה לחקור אותם לקבלת סימנים או רמזים לבריאות. הכתוב בכתבה זו יכולה לעזור לכל אדם להבין איך השדה האנרגטי ... ראשונה טבעית להקלה, אנרגיית הצבע יכולה להיות הדבר הנכון לסיוע. עדיין, לא כל האינפורמציה מתועדת על ידי מחקרים של מדענים וחוקרים. בעולם, מסביב לכדור הארץ, קיימים הרבה חוקרים בתוך התרפיות הטבעיות שמנסות צבעים לריפוי. גם ללא ציפייה של הוכחות מדעיות, אותם מטפלים באומנויות הריפוי, משתמשים בצבעים לטובת מצבי הרגעה, שיכוך כאבים, נחמה ופיוס ולתוצאות והשפעות מועילות ומהנות. צבע תומך, ...

... מסוימות ההתדיינות הפילוסופית בפוליטיקה היוותה חלק מרכזי בעולמם של הפילוסופים של אותה תקופה. ענפים נוספים בפילוסופיה הם הפילוסופיה של המדע, פילוסופיה של הלשון, תאולוגיה, פילוסופיה של המתמטיקה, פילוסופיה של הנפש, פילוסופיה של החינוך ופילוסופיה של ההיסטוריה. מאפייני הפילוסופיה והגדרותיה ... זוכות לפתרון מוסכם מזה אלפי שנים. להלן כמה הגדרות מקובלות: הבהרת מושגים ההגדרה המקובלת ביותר היא שהפילוסופיה מבהירה מושגים. המדען משתמש במושגים ואילו הפילוסוף מבהיר אותם. בני אדם מחפשים צדק, ואילו הפילוסוף שואל מהו צדק. פיטר סטרוסון מגדיר זאת ... באמצעות ההיגיון ותוך שימוש בשכל הישר ולא דרך הסתמכות על החושים. כמו כן הושפעה המחשבה המערבית מגילויים חדשים בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה. טענות כנגד התווית פילוסופיה מזרחית יש שטוענים כי ההבחנה בין פילוסופיה מזרחית למערבית היא שרירותית וגאוגרפית בלבד, ... ותנועה פילוסופית. במהלך ההיסטוריה של הפילוסופיה קמו מספר זרמים, תנועות, תפיסות, שיטות ואסכולות פילוסופיות, לרשימה ראו אסכולות בפילוסופיה. פילוסופיה ומדע במשך שנים רבות התבססה הפילוסופיה, בניגוד למדע, על ניתוח תאורטי באופן כמעט בלעדי. עם זאת, היו השפעות גומלין רבות בין המדע לבין הפילוסופיה. כך, למשל, תורת האבולוציה, תורות מתחום הפיזיקה המודרנית (כגון תורת הקוואנטים ותורת היחסות) וכן התפתחויות במתמטיקה ובלוגיקה ... אי - השלמות של גדל) עוררו דיונים פילוסופיים רבים. גם דיונים שבראשתים היו פילוסופיים טהורים הפרו, ברבות השנים, תורות מדעיות (למשל, ההבדל בתפיסותיהם של לייבניץ, ניוטון וקאנט לגבי היחסיות או המוחלטות של המרחב והזמן, הפרו את עבודתו של איינשטיין ...

... מחופש ובו הוא חוקר את חתירתו של המין האנושי לחופש, ואת בריחתו מכך כאשר הדבר ניתן בידיו. בחירה חופשית במדע עד גילוי תורת הקוונטים על ידי איינשטיין ונילס בור, שלט במדע זרם הדטרמיניזם המתנגד לקיומה של בחירה חופשית. לפי תפיסתם, האדם הוא תוצר של המטען הגנטי שלו מחד, וההשפעות הסביבתיות ... שפעילותן נקבעת על ידי סף מטען חשמלי כלשהו (שמקורו חיצוני) - כיצד אחראי האדם לבחירותיו? מספר לא מבוטל של מדענים העוסקים בחקר המוח טוענים כי הוכיחו באופן אמפירי את אי - קיומה של בחירה חופשית. הוכחה זו מסתמכת על ... המבצעת את ההחלטה כבר מתרחשת במוחו של האדם לפני ההחלטה עצמה. תוצאות הניסויים של ליבט עוררו דיון נרחב בין מדעני מוח, פסיכולוגים ופילוסופים, וניתנו להם גם הסברים אלטרנטיביים, המאפשרים להניח את קיומו של רצון חופשי. ליבט עצמו הציע שהרצון ... והחדשני, לאחר, מתוך השתחררות נדירה מכבליו של האגו ותהליך של התעלות עצמית ויצירה. בעת החדשה נוצרו מספר מחלוקות בין מדענים דתיים לגבי התפיסה האם קיימת במציאות בחירה חופשית. חיים סומפולינסקי פיזיקאי וחוקר מדעי המוח הידוע כשומר מצוות, טוען שכיום לפי המחקרים העדכניים שמראים מכשירי ה MRI הפעולה שהאדם מבצע נוצרה ונקבע זמן ...