... דבר לא קיים, אני אומר שהכל קיים, כל הזמן, בו זמנית. שאלה: ההבנה שלי היא שכול העולם הזה הוא מדע מדויק. אליעד: זה מדע מדויק ששום דבר הוא, לא מדויק. למעשה אין שום חוקיות. למה אין חוקיות? כי הכל קיים כל הזמן, אז ...

... משהו יסודי מאוד במציאות הפיסיקלית שעוד לא הבנו אותו. תורת הקוונטים ותורת היחסות - שתי המהפכות המושגיות הגדולות של המדע במאה העשרים - אינן מתיישבות זו עם זו. לפוסט - מודרניסטים זו כמובן לא בעיה: שום דבר לא חייב ... עם שום דבר. אבל זו בדיוק הסיבה מדוע שום פוסט - מודרניסט לא הצליח עד היום לגלות שום תגלית מדעית: כששום דבר לא סותר שום דבר, התוצאה היא ברברת נטולת פשר. תארו לעצמכם מה היה קורה אילו היה איינשטיין ... המכאניקה הקלאסית למשוואות מאקסוול) כלל לא הייתה נוצרת! הסיבה שתורת היחסות כן נוצרה, וכמוה תיאוריות גדולות ויפות אחרות, היא שבמדע, הסתירה היא אמו הורתו של הגילוי. לכן, מה שתורת הקוונטים מלמדת אותנו הוא זה: דרושה הבנה חדשה לגמרי של המציאות הפיסיקלית, והבנה זו תבוא אם רק נתייגע ונחפש ולא נסתפק בהתחכמויות ריקות מסוג כולם צודקים. ה. המדע מסרב להאמין לעדויות על חייזרים כי הם לא מתאימים להשקפת - עולמו הנוכחית. כשתשתנה השקפת העולם הזאת הוא יוכל ... הזאת בדיון בטלוויזיה, ואיש מהמומחים האחרים באולפן לא העז לשאול מה באשר לשדים ורוחות: האם גם הם יופיעו כשיפסיק המדע לסרב להכניסם להשקפת עולמו? ואיך להסביר את העובדה שמבין כל אלה שראו עבמים וחייזרים, נפקד דווקא מקומם של האסטרונומים, ... פי הפוסט - מודרניסטים, התשובה פשוטה: הכל עניין של פסיכולוגיה. הטענה הזאת מבטאת אי - הבנה בסיסית בנוגע לחשיבה המדעית. המדע לא רואה רק מה שהוא רוצה. להפך, כפי שראינו לעיל, המדע בנוי כך שיאלץ את המדען להיווכח גם במה שלא מתאים להשקפת עולמו. אם יתגלו אי - פעם חייזרים תבוניים, תביא תגלית זו למהפכה האדירה ביותר בחשיבה האנושית. איזו לוגיקה תהיה להם? איזה מדע? איזו אתיקה? איזו אבולוציה הם עברו? באיזו תקשורת הם משתמשים? אחת העתיקות שבשאלות הפילוסופיה, המטרידה אותנו מאז ימי אפלטון, ... מעקב מסודר אחרי החולים האומללים. שימו לב למשחק הכפול שמשחקים המרפאים האלה. מצד אחד, הם פותחים בקביעה נחרצת שמחקרים מדעיים ברחבי העולם כבר הוכיחו ש... אבל ברגע שתשאלו כמה שאלות פשוטות על המחקרים האלה - מי עשה אותם, מה גודל האפקט, האם נשלל הפלצבו וכד - מיד תבוא המחאה באמת, לא הכל בחיים זה מדע ומספרים. זו דוגמה מובהקת למה שפופר (ראו לעיל) הגדיר כתיאוריה משתריינת מפני הפרכה. תיאוריה כזאת הופכת עם הזמן לחסינה ... שהיו פעם נחלת הרפואה הטבעונית התקבלו על דעת הממסד הרפואי אחרי שמחקרים אובייקטיביים הוכיחו אותן. מה שחשוב להבין הוא שבמדע, גם למהפכות יש תרומה מתווספת. לא עולם ישן עדי יסוד נחרימה כמו במהפכות פוליטיות עקובות מדם, וגם לא סיסמאות ... אישי בצד ולא להבליט אותם, ולגייס קצת יותר צניעות וענווה בפני פלאי הבריאה,. מי שלא עושה זאת אינו עוסק במדע, וגם לא בהבנת בני האדם, אלא רק בעצמו, והתוצאה, לא נעים לומר, מאוד לא מעניינת. לכן אל תחששו יותר ...

... למען השם הם ידעו? מי גילה להם? ישנו משפט חזק מאוד שאני מרבה לצטט בדיונים עמוקים על הקשר שבין מדע לחכמי הסוד שפרטו וכתבו על חוכמת הקבלה: המדענים מנסים לגלות בכל פעם משהו חדש שעוד לא גילו, מנסים לייצר עוד מחקרים שיוכיחו מה שלא ידענו, הם מנסים ... מגיעים לפסגה הם פוגשים ברב שישב שם כבר כמה אלפי שנים טובות... . זה אכן כך. היום הקשר בין מדע לתנך כל כך מתהדק עד שהם בעצם מגבים אחד את השני. עובדות מדעיות שהמדע הגיע להשגתן רק בשנים האחרונות היו כתובות שחור על גבי לבן במקורות שבתורה היהודית. אתן מספר דוגמאות: צביר הכוכבים ... עניין - אפילו אם ישרפוהו באש - לא יוכל להכילו לעולם . גיל העובר ברחם אימו ביום הארבעים - המדע הוכיח שבסביבות 40 יום להיווצרות העובר יש לראות את העובר כאדם לכל דבר - חי וחש כמו כל אחד מאיתנו. זאת כמובן על פי מחקרים רבים שנעשו בתחום ולא אפרט אותם כאן אך זוהי ללא ספק הצהרת המדע. וכך כתוב: המפלת ליום ארבעים אינה חוששת לולד, ליום ארבעים ואחד - תשב לזכר ולנקבה ולנדה (כלומר - מיום ... הדבר כנידה, כמחזור חודשי). כמובן שישנן עוד המון עובדות ולא אלאה אתכם בכך אך זוהי לא מטרת המאמר - המדע מגלה את האמת שבתנך ואפילו הגדיל לעשות לפני כ - 20 שנה והגדיר שיש חיים שאחרי החיים ויש מושג ... מסבירה באדיקות כבר אלפי שנים. כיצד ידעו חכמי הסוד עובדות אלו? מי גילה להם? הרי לא היו אז כלים מדעיים להוכיח עובדות אלו, לא הייתה הבנה כפי שיש כיום, המוח האנושי היום הרבה הרבה יותר מפותח מאז - כתשובה ... חבקין שהמציא את התרופה למחלות הדבר והכולירה בהודו (כפי שמצוטט בספרו של הרב זמיר כהן) : כאשר עוסק איש המדע לאט לאט ובהדרגה דרך נתיבות אין מספר בניתוח בעלי החיים והצומח, תופעות פיזיקליות יסודיות, חקר האסטרונומיה וכדומה הוא הולך ... אם יש בורא שברא את כל מה שקיים הוא בוודאי יודע מה ברא ואיך ברא - וכל העובדות והתגליות המדעיות שציינתי כאן הרי נבראו אצלו - אם כך נסו להבין - מי שגילה לחכמי הקבלה ניסים ונפלאות אלו עוד ...

... אחרים במקומם.. כך אומר השכל שמאמין על בסיס מה שרואות עיניו כי לכל דבר יש תחליף. היית מסתכן כמו המדענית וצוותה, כמו טייסת הקרב, כמו גייק, כדי להציל רעיון מהותי שבו אתה מאמין? ומה תהייה מוכן לעשות כדי להציל ... שיקבלו כשיחזרו - מעין משהו בטוח להיאחז בו. הטייסת נכנסת למעבדה וכצעד ראשון של להרגיש בבית פותחת את המקרר. המדענית (מעשנת) מתחילה להיות אימהית כלפי גייק ולגלות אכפתיות ודאגה דרך ההקפדה להאכיל אותו. האכילה בתרבות שלנו הרבה פעמים מספקת ... סכסוכי שכנים.. נכללים. האמת המתקדמת הסרט מראה, כי מאבקי כוח ולחימה לא גוברים על עליונות רוחנית. אמת זו, אינה מדע בדיוני כלל. ככל שהחברה בה אנו מתקיימים כיום תעלה ברמתה הרוחנית, למשל בזכות יותר עיסקאות הדדיות הנעשות מתוך כבוד ... להיות מחובר למקור הידע, שמגיש לך את התשובות בזמן המתאים. מה דעתך על רעיון דמיוני זה? דווקא גייק שאינו מדען ושלא בא עם שפה וניסיון קודם הצליח להתחבר לרוח. ללא טכנולוגיה של תלת מימד. מה שעשו פעם, כדי לחוש ... אכן מקפיצה אותנו לעולם מרגש עשיר וחווייתי יותר. אך החידוש המהותי בסרט, קשור באחדות. כדי להגיע למיזוג הרוח עם המדע והטכנולוגיה, צריך היה קודם, לשים את השאמניזם במרכז. דרך הרוח שעד היום נקראה אלטרנטיבית מוצעת כאן כדרך מפותחת, מובילה, ... במאמר. האווטאר משלב למעשה מזה ומזה. הוא גם אדם וגם בעל DNA נאבי. הוא גם מכיר את התרבות המדגישה מדע כוח ונשק וגם את זו המדגישה התמסרות ואפשור. בהובלתו הוא ממזג את שלל הידע שצבר לכלל ניצחון. ונצחונו הוא ...

... שהיא נייטרלית בענייני אמונה. ישנם הוגי חילוניות הביקורתיים כלפי אדיקות דתית וטוענים שדת משתמשת באמונות טפלות במקום בהיגיון ובשיטות מדעיות ובכך מונעת את ההתקדמות האנושית. החילוניות עושה שימוש בפילוסופיה היוונית ובפילוסופיה הרומית, במרקוס אורליוס ואפיקורוס וכן בהוגי הנאורות כדני ... היא השגה של אמת מוחלטת הייתה בלתי אפשרית ולכן ספקנות וסובלנות צריכים להיות עקרונות העולים על הערכים בשיחה על מדע ודת. תוכן עניינים: 1 חילוניות מדינית 1.1 חילוניות בתנועה הציונית 2 חברה חילונית 3 אתיקה חילונית 4 טענות כנגד ... וארצות הברית, אך לא לכולן יש צורות ממשל דומות. חילוניות בתנועה הציונית: על אף שבכל זרמי הציונות הדעות נעות מדעות חילוניות ולפעמים אפילו אנטי - דתיות בציונות הסוציאליסטית עד דעות המנסות לכפות דתיות לאחר נקודה מסוימת (כמו הקמת המדינה, ... להבנה של העולם ובמקום זה מופרדות מעניינים של הסקת מסקנות והיגיון. במובן הזה, החילוניות יכולה להיות קשורה בקידום של מדע, היגיון, וחשיבה נטוריאליסטית. חילוניות כזו, היא חילוניות אידאולוגית, שיונקת את שורשיה מהפילוסופיה של המחשבה החופשית ומהתבונה לצד התרכזות בענייני ... התאולוגיה סתמית או לקויה, לא מהימנה ולא אמינה. העקרונות שלה הן שלושה: (1) שיפור החיים הללו באמצעיים חומריים (2) המדע הוא ההשגחה העליונה הזמינה לאדם (3) שזה טוב לעשות טוב. בין אם יש טוב אחר או לאו, הטוב של ...

... התכנון התבוני: הטיעון התאיסטי גורס כי היקום מציג סדר ומורכבות שלא יכלו להיווצר במקרה, אבל חוקי הטבע הפיזיקליים, וכן, מדע הביולוגיה מדגימים כיצד סדר ומורכבות יכולים להיווצר כתוצאה מתנאי התחלה שאינם מכילים סדר כזה, על סמך עקרונות מתמטיים. דוגמה ... לאלוהים אין מודעות עצמית, אזי אין הבדל בינו לבין יקום חסר מודעות שנשלט בידי חוקי הטבע. טיעון חוסר המשמעות המדעית: האמונה באלוהים אינה תאוריה מדעית, מכיוון שלא ניתן לבחון את אמיתותה באופן אמפירי. היא גם אינה פסוק אמת מתוך הגדרה (בניגוד, למשל, למשפט למרובע יש ארבע צלעות). מכאן שלא ניתן לבחון את שאלת קיומו של אלוהים באמצעים מדעיים, ולכן אין טעם להתייחס ברצינות לאמונה בו. כמו כן, זה חסר משמעות לשאול האם אלוהים קיים מכיוון שכביכול אין ... של ישות על - טבעית מחוץ למציאות הפיזיקלית, הרי שזה חסר משמעות לטעון לקיומה של ישות כזו. טיעון הגילויים המדעיים: במשך מרבית ההיסטוריה האנושית ישויות על טבעיות סיפקו את ההסברים הטובים ביותר לקיומו של היקום וחוקי הטבע. אך במהלך מאות השנים האחרונות, מדענים פיתחו הסברים מדויקים יותר אשר הפריכו במישרין או בעקיפין, טענות דתיות מסוימות שנקשרו באלוהות. לרוב, הסברים אלה נתמכו אמפירית. הגילויים המדעיים בכל תחומי החיים מסבירים את היקום בצורה יעילה יותר מאנקדוטות המערבות כוחות על - טבעיים, עד כדי ייתור האחרונים בראי הטיעון. יתרה מזאת, הסתירה בין תפיסתן של הנצרות והיהדות ובין המדע בתחומים מסוימים (בעיקר בריאת העולם לעומת אבולוציה וגיל היקום) מערערת על תקפותן של דתות אלה. הטיעון המטריאליסטי: דתות רבות ... ושהאני האמיתי שלנו הוא באופן כזה או אחר רוחני ולא חומרי. בניגוד לטענות הללו, טוענים מצדדי הטיעון המטריאליסטי שהידע המדעי שנצבר בתחום מדעי החיים והחברה מעיד שהחיים הם תופעה טבעית, שמה שעושה אותנו אנושיים הוא חומרי, וכי מקור ההתנהגות הוא מוחנו - ... על האמונה, לדעת הטוענים כך, אמונה בקיום האלוהים ובאמיתותן של דוקטרינות דתיות - אינה מבוססת על היגיון, הוכחות או מדע. במקום זאת מצפים מאנשים פשוט להאמין אמונה עיוורת, דבר שלא מצפים מהם בכל עניין ונושא אחר. יתרה מזאת, עוד ... להוכיח השגחה זו באופן אמפירי? האם כדאי להסביר תופעות פיזיקליות וביולוגיות בעולמנו כנובעות ממעשי האל, או להעדיף את התפיסה המדעית, לפיה ניתן להסביר תופעות אלה ללא קיומו של אלוהים? תשובה לאחרונה בשאלות אלה נתן האסטרונום פייר סימון לפלס כאשר ... זאת, אלא הבעתי זאת בבהירות. אם יש בי משהו שניתן לכנותו דתי, זוהי ההערצה בלתי מוגבלת למבנה העולם ככל שהמדע שלנו יכול לגלותו. (מתוך אלברט איינשטיין, הצד האנושי) ספרות אליסטר מקגרת (Alister McGrath), איש דת אנגליקני ופרופסור לתאולוגיה כתב ... בורא וגם לא פוגעת בראיות לקיומו. האינקוויזציה החדשה מאת רוברט אנטון וילסון, המבקר את גישתם השלילית של חלק מאנשי המדע כלפי האמונה באלוהים ובדת, הספר אם יש אלוהים, מדוע יש אתאיסטים? מאת התאולוג רוברט ספרול, וכן אמונתו של חסר ... אמונתו הנוצרית. עם זאת, דוקינס אמר שישנו הבדל בין דוגמטיות שמבוססת על אמונה מסוג דתי לבין אמונה שבסיסה ראיות מדעיות, והוא שאדם דתי לא ישנה את דעתו גם אם ייחשף לראיות הסותרות אותה באופן מוחלט, בעוד שהחושב באופן מדעי כן ישנה את דעתו. הסבר פסיכולוגי זה מצד דוקינס הוא אמנם כללי, אך הוא מתיימר לנגוע ספציפית במחלוקת תאיזם ...

... לאינסוף - חלק 1. שעשועים כבדי - ראש ראינו ששיטת ההוכחה שהנהיג אוקלידס במתמטיקה היא תובענית הרבה יותר מההוכחה המדעית באמצעות ניסוי: שום מתמטיקאי לא יעיז להוכיח טענה כלשהי על סמך בדיקת מיליון דוגמאות, כי כבר קרה שרק המקרה ... בואו ניתן דעתנו על שני מומים המתגלים בשתי הגברות האלה אחרי בדיקה יותר פולשנית. שתיהן מתחרות על כתר מלכת המדעים. הפיזיקה תובעת אותו בנימוק שהיא עוסקת במרכיבים הבסיסיים ביותר של המציאות כמו חומר, אנרגיה, מרחב וזמן, ולכן כל שאר המדעים, העוסקים בתופעות מורכבות יותר, הם ענפי - משנה שלה. המתמטיקה, מצד שני, טוענת שאינה מוגבלת רק למציאות הידועה לנו. ... ביותר, תוכל המתמטיקה לתאר אותם, ולכן היא יסודית יותר מהפיזיקה. בואו נראה מה נוכל ללמוד מוויכוח זה. הפיזיקה היא מדע ניסיוני, כלומר היא לומדת על המציאות עי הניסוי והתצפית. שיטות אלה מושתתות על עיקרון הסיבתיות: אם סיבה א גרמה ... רק בראש שלנו ואנחנו מלבישים אותו על מציאות שאיננו יודעים מה היא. המתמטיקאים אהבו לנפנף בנקודת העיוורון הזאת של המדע הניסיוני עד שאחד משלהם עשה להם תעלול וערער את הבסיס המקביל של המקצוע שלהם. המדע, כפי שראינו, משתמש באינדוקציה, הסקה ממקרה פרטי על הכלל. המתמטיקה, לעומת זאת, משתמשת בדדוקציה, כלומר הנחת עיקרון ראשוני שממנו נגזרות מסקנות ספציפיות יותר. כמובן, העיקרון הראשוני הזה אינו נובע מהניסיון, כי זה תחומו של המדע. לכן, כל מערכת של הנחות - יסוד היא חוקית בעיני המתמטיקאי כל עוד היא עקבית, כלומר, לא ניתן לגזור ... הצרוף והמושלם שלה, תצטרך לחיות עם העובדה שייתכנו בתוך עולמה דברים אמיתיים שלא יהיה בכוחה להוכיחם. באופן דומה התמודדו מדעי הטבע עם הערעור על האינדוקציה. לעזרתם בא פילוסוף יהודי - אוסטרי, קארל פופר42 (1902 - 1994), שהצליח לעקוף את ... על הניסוי כדי להפריך את האינדוקציה שעשיתי קודם! מהתובנה הזאת הוציא פופר את התרומה החשובה ביותר שנתנה הפילוסופיה המודרנית למדע: קריטריון התיחום בין מדע למדע - מדומה. באותם ימים שלטו במדע הפוזיטיביסטים, אנשים חכמים וקפדנים מאוד שטענו שצריך לסלק מהמדע כל זכר למטפיזיקה, כלומר לטענות שלא ניתן להוכיחן בשום ניסיון, כמו טענות האפלטוניסטים. הם עשו עבודה חשובה בסילוק דברים מיותרים, אבל לקחו את תער אוקאם (ר 3. 1) לקיצוניות שהחניקה את החשיבה המדעית: אפילו אטומים נחשבו בעיניהם משהו כמו מלאכים, שלעולם לא ניתן יהיה להוכיח את קיומם. אמרו הפוזיטיביסטים: תיאוריה היא מדעית רק אם ניתן להוכיח אותה. כלומר, היא צריכה לנבא משהו, ואם הניבוי מתאמת, היא מדעית. פופר, שהיה אז בחור צעיר מאוד, הזמין את עצמו יום אחד לפגישה של הפוזיטיביסטים (שנקראו החוג הווינאי) ואמר: בדיוק ההפך! תיאוריה היא מדעית אם ניתן, בעיקרון, להפריכה. זה נשמע קצת מוזר, כי תיאוריה שהופרכה היא לא נכונה. נכון, אמר פופר, היא לא נכונה, אבל היא מדעית. כשתיאוריה מראה לנו שמשהו אינו נכון - במקרה זה: התיאוריה המסכנה עצמה - היא מקדמת את ידיעתנו בצעד חשוב ... התיאוריה ניתנת להפרכה, ובמקרה גם לא הופרכה, נשמח יותר). קל עכשיו להבין מהיכן הכוח העצום של תיאוריות פסאודו - מדעיות בעיני מאמיניהן: הן בנויות מראש כך שכל מה שיקרה רק יאשש אותן (חשבו על ניבויים אסטרולוגיים כמו: מישהו שלא ... שהיו לפני אלפי שנים, אבל בדיוק מסיבה זו הן חסרות ערך: הן אינן מסתכנות בשום ניבוי של ממש. האמת המדעית בנויה מאינדוקציות שעל - פי יום אין ביטחון שלא יופרכו יום אחד, אבל מהפרכה להפרכה המדע מתקדם. אגב, כדאי להנחיל את העיקרון של פופר לאנשים בגיל צעיר ולהתרגל ליישם אותו לא רק במדע אלא גם בהשקפות הפוליטיות, בחיים האישיים וכדומה. כל מי שיש לו דעה נחרצת בנושא כלשהו, כדאי לו מדי פעם ... רוחנית. הנה שוב מה שמבדיל פילוסופיה אמיתית מלהטוטי מילים: הערעור של יום על הסיבתיות הניב הבחנה שתרמה הרבה להתפתחות המדע. פילוסופיה - אי שלמות שואפת לאינסוף - חלק 3.

פסיכיאטריה - מבוא פסיכיאטריה היא תחום במדע הרפואה הקלינית העוסק בבריאות הנפש. המונח פסיכיאטריה נטבע בשנת 1808 בידי יוהאן כריסטיאן רייל. התאחדות הפסיכיאטרים העולמית מגדירה כי: ... שימוש במונח מחלת נפש. באותה תקופה החלו חוקרים נוספים להתייחס להפרעות נפשיות כאל מצב רפואי, וניסו לסווג ולקשר אותן למדע הנוירולוגיה שהחל את צעדיו הראשונים במאה ה - 17. אחד הבולטים שבחוקרים היה תומאס ויליס (Thomas Willis), אבי הנוירולוגיה, ... מחברו של הספר המקיף הראשון אודות אבחון וטיפול פסיכיאטרי, נבחר לנשיא הקולג המלכותי לרופאים. ראשית העת החדשה - עיצוב מדע הפסיכיאטריה פינל מסיר את שלשלאותיהן של חוסות במוסד בפריז - פסיכיאטריה לקראת סוף המאה ה - 18 החלה מהפכת ... הליברליסטית שצמחה בעידן הנאורות השפיעה על תפיסת זכויות האדם בכלל וזכויות החלש בפרט. לאור צמיחת אידאולוגיות אלו והתפתחות הפסיכיאטריה כמדע המחפש שיטות ריפוי ושיקום החלו חלק מהפסיכיאטרים להביע התנגדות לשיטת המוסדות האכזרית שרווחה עד אז ושמטרתה העיקרית הייתה הרחקת ... כגון שטיפת ראשם במים קרים ואף הקזת דמם עד שכמעט מתו. לאורך המאה ה - 19 הלכה הפסיכיאטריה והתפתחה כמדע ממוסד. נוסדו אגודות לפסיכיאטריה, החל לימוד מסודר של התחום כהתמחות רפואית והתמסד מקצוע הסיעוד הפסיכיאטרי. תצוגה של עבודות שיצרו ... פסיכיאטריים החלו לעשות שימוש בשיטת הפסיכואנליזה כחלק מהטיפול בחולים. במקביל להתפתחות הפסיכולוגיה וחקר המאפיינים הנפשיים של הפרעות, המשיך גם מדע הפסיכיאטריה להתפתח בחקר המאפיינים הרפואיים שלהם והפסיכיאטר אמיל קרפלין פרסם את מחקריו המהווים בסיס לפסיכיאטריה המודרנית. עיקר פרסומו של ...

... משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 1. למתנגדיה האנטישמיים של הפסיכואנליזה לא היה, כמובן, ספק כי היא מדע יהודי. עד היום מופיע פרויד באתרים אנטישמיים רבים באינטרנט (כדוגמת JewWatch) כחלק ממזימה יהודית להשחתת תרבות המערב, לצד הסוציאליזם. ... ועבר לחקר המוח. עם זאת, האוריינטציה הפסיכואנליטית המובלעת שהמשיכה להדריכו במחקריו הקליניים גרמה לכך שכיום הוא נחשב לאחד מאבות המדע הבין - תחומי החדש הקרוי נוירופסיכואנליזה. וריאנט מעניין בתחום זה מייצג יהודי בן - זמננו הידוע כאויבה הקשה של ... ממנה מבצבץ במשפט ממשה האיש ואמונת הייחוד שצוטט לעיל. סאס משתמש בשוביניזם היהודי של פרויד כעילה לפסילת הפסיכואנליזה כולה כמדע יהודי, ממש כמתנגדיה האנטישמיים! עם זאת, יש לא מעט צדק בטענה שפרויד שיחק משחק כפול ביהדותו, דהיינו, החשיד באנטישמיות ... דרידה, מראשוני הפוסטמודרניזם שהשפיע השפעה ניכרת על הפסיכואנליזה הלקאניאנית, היה יהודי. בפסיכואנליזה בת ימינו, המתח בין ההיבט ההרמנויטי להיבט המדעי של התיאוריה הביא לשגשוגן של שתי מגמות מנוגדות, הפוסט - מודרניסטית מצד אחד והמחקרית - פיזיולוגית מצד שני. גם ... המוח, רב מספרם של החלוצים היהודים. אריק קנדל, הפסיכיאטר והנוירוביולוג חתן פרס נובל, ואוליבר סאקס, הנוירולוג הנודע, נחשבים למבשרי מדע זה, והישראלי יורם יובל נמנה כיום בין מעצביו. את מספרם הגדול של היהודים בפסיכואנליזה יש לראות על רקע התופעה ... בפסיכואנליזה. העובדה שבימינו קיימת ספרות ישראלית עשירה של מחקרים ביהדות מנקודת ראות פסיכואנליטית מעידה על הזמן הרב שנדרש, הן למדעי הרוח השונים להתגבר על התנגדותם לפסיכואנליזה והן לפסיכואנליזה עצמה להתפתח ולהפוך לכלי מחקרי יעיל יותר. המגזר הסוציאליסטי, לעומת זאת, ...

... באף אחד מכתביו, אלא שם דגש על פיתוח ערכים ומנהגים חיוניים. עם זאת, ניתן למצוא רמזים בכתביו לתמיכתו בלימוד מדע (לוק היה תומך נלהב של המהפכה המדעית) ואומנות. כמו מילטון, לוק מסמל את עזיבת החינוך הסכולסטי לטובת חינוך מודרני יותר. רוסו: הפילוסוף הצרפתי זאן - זאק ... ילד. יחד עם זאת, הושם דגש על כמה תחומים חשובים, בייחוד תחומים הומאניים כמו ספרות, תיאטרון, מוזיקה, היסטוריה ודת. מדעי החברה חשובים גם הם, אבל חשוב שלימודם לא יוביל להתייחסות מנוכרת בין בני האדם (או התייחסות אני - לז, כהגדרתו של מרטין בובר). מדע ומתמטיקה חשובים פחות מהתחומים ההומניים, כי האקזיסטנציאליזם ייחס חשיבות רבה יותר לידע סובייקטיבי מאשר לידע אובייקטיבי. פרגמטיזם: גון דיואי, ... המאה ה - 19, וזאת כחלק מהשינויים הרעיוניים והפוליטיים באירופה, כאשר מנהיגים מכל הזרמים תבעו חינוך לצעירים שיכלול גם מדעים ואו מלאכה, וזאת בהסתמכם על מקורות היהדות הקדומים, על ערכה הרוחני של הפרנסה מיגיע כפיים. רעיון החרות וחופש האדם ...