עשייה אמיתית - מהי תכלית העשייה?... לו העיקר תעשה והוא מצידו עושה. אבל, לא תמיד ברור לאדם אם הוא בכלל מתקרב לתכלית הסופית שלו והוא עושה את הדברים מתוך חוסר הבנה למה מעשיו מובילים אותו. אדם שעושה מעשים בלי לשפוט לאן זה יוביל אותו וחי בתוך דמיונות שווא שזה יוביל אותו והוא אפילו לא יודע לאן, חי בתוך ... נניח כמה שנים טובות על דרך מסויימת אבל אם הוא מתבונן הוא רואה שהוא רחוק מהתכלית הסופית עשרות אלפי קמ, ורק עשה מעשים מתוך חשש סתמי, ומתוך חוסר הקשבה לקול הפנימי שלו שהנחה אותו כי הוא התרגל להקשיב לאנשים במקום לעצמו. החשיבה הזו לא מוגדרת, האדם לא מגדיר מה המטרה הסופית הוא עושה דברים אבל לא יודע מה המטרה הסופית שלו, והוא לא יכול לדעת אם הוא מתקרב או מתרחק מהמטרה. הוא רק עושה דברים מחשש שאם לא יעשה אותם יקרה לו משהו והוא חי מחשש לחשש. אבל במטרה הסופית הוא לא נוגע, עבורו הוא מחכה ... לפחות כעת הוא יודע שהוא לא הפסיד שום דבר. הוא יכול להתקדם בחיים, ולגלות את המטרה הסופית של הדברים. ואז האדם יושב וחוקר, לפעמים תועה בדרך ולפעמים מגלה עוד פיסות מידע כמו חמור גרם עדיין, אבל בהמשך מגלה תרמיות וחצאי אמיתות שגרועים יותר משקר. ובסופו של דבר מגלה שהמטרה הסופית היא שהכל טוב באותה מידה, ואדם מסמן את המטרה כדי להינות מהדרך. ובעצם הכל אחד, והעניין של ההגדרות והמטרות זה לצורך ההנאה מהמשחק. כפי שהתבאר אם האדם לוקח את החיים כמו משחק, אז ... לעצמו שהוא רוצה לנצח במשחק, אבל גם אם הוא ניצח או לא ניצח במשחק, זה לא משנה המטרה הסופית היא להינות מהמשחק עצמו. כך בחיים, האדם מסמן לעצמו מטרות לצורך ההנאה מהמשחק, אבל המטרה הסופית היא שהכל טוב באותה מידה. ועל מנת שהדברים לא יהיו באוויר יש ליישם את הדברים על פני השטח ואז מבינים את מה שכבר יודעים יותר טוב, וגם את מה שעדיין לא מבינים. וכל הדבר הנל עי ... הוא רוצה להשיג. וכאשר אדם מבין את התכלית של הדברים שהוא עושה, הוא יזכור את התכלית הסופית של הדברים ויפעל לפיה. כלומר, אם הדבר שהוא עושה מרחיק אותו ממנה הוא יחפש דבר אחר לעשות שכן מקרב אותו לתכלית הזאת. וכך הוא ידע לתכנן טוב יותר את חייו כי מאחר שהאדם זוכר תמיד את התכלית הסופית, על ידי זה קל לו איך לזכור כל הזמן מה הכי טוב לעשות? יותר לקבל החלטות ולדעת טוב יותר מה לעשות בכל רגע. וזה העיקר בחיים. והתרגול בחיים חשוב כמו במתמטיקה לתרגל את הדברים, וכך ...