אינטליגנציה גאונות ומחוננות מה זה אינטליגנציה ומה ההבדל הכל כך משמעותי בין גאון למחונן? בניגוד למה שאפשר לחשוב ההבדל הוא לא בכמות ה IQ זה ... אדם יכול להיות גם גאון וגם מפגר בו זמנית דבר שעל פניו הוא לא הגיוני. בשביל להבין את המושג אינטליגנציה צריך להבין קודם כל שני דברים קודם כל ההגדרה של אינטליגנציה היא כישרון כלומר גודל ואיכות הכישרון הנמדד ודבר שני שיש אין סוף סוגי אינטליגנציה דבר שני. כאשר בונים מבחן אינטליגנציה צריך להבחין בין שתי סוגי מבחני אינטליגנציה מבחן אינטליגנציה כללי שהוא למעשה מבחן אינטליגנציה יסודי שאמור לבחון אינטליגנציה באופן מאד שטחי דבר שעלול לגרום שהרבה גאונים יהיו בלתי מורגשים ואפילו יחשבו לא פעם כמפגרים או סתם בעלי אינטליגנציה נמוכה או רגילה אבל אנשים שרחוקים מגאונות בתחומי מפתח יקבלו באותם מבחני אינטליגנציה ציונים גבוהים למרות שסוג האינטליגנציה שלהם לא יכול לקחת אותם לשום גאונות בתחום מפתח. חשוב לי לציין שאת המאמר הזה אני כותב גם מסיבות שאני הרגשתי בושה ממבחני אינטליגנציה עד שהתחלתי לחקור אותם לעומק בתור אחד שמכיר את עצמי ויודע מספר צדדים חזקים שלי אני יודע שאותם צדדים ... קודם כל הפתיע אותי לגלות שמספר מדענים עצומים היו בעלי IQ ממוצע פחות או יותר בהמשך שחקרתי את מדידת האינטליגנציה גליתי שיש דבר בשם סטיית תקן בין סוגי אינטליגנציות נמדדות כלומר יכול להיות שלשני בני אדם יש אותו IQ ולצורך הפשטות 100 IQ אבל סטיית התקן באחד היא ... האדם השני יש סטיית תקן50 כלומר סטיית תקן יותר גבוה. בעל סטיית תקן 1 הוא הכל לפי הממוצע כל האינטליגנציות שלו ממוצעות שום דבר לא נמוך מדי אבל בשום דבר הוא לא מצוין ובולט באופן מיוחד כאשר הוא הולך ... לכן הוא אף פעם לא מצליח להגיע לעמדות מפתח האדם השני שהוא גם בעל רק 100 IQ כלומר בעל אינטליגנציה רגילה בסך הכל 100 לא מצליח להתקבל לעבודות משרדיות פשוטות או סתם להיות מלצר כי יש לו כישורים מאד נמוכים באותם אינטליגנציות שנדרשות מאותם מקצועות אבל באופן מוזר אותו אדם הוא גאון במוזיקה יש לו כישורים מוזיקליים יוצאים מגדר הרגיל והוא ... אבל סטיית תקן 1 שרוצים אותו מאד לאותם תפקידים שצריכים ראש קטן לא יותר מדי יצירתיות דבר נוסף שמודדים אינטליגנציה חושב לדעת לצורך מה ולעשות ממוצע משוקלל בין סוגי האינטליגנציות השונות ככה שלמדען מחשבים צריך לבנות מבחן אינטליגנציה שלתחום הלוגי יהיה משקל גדול יותר מאשר תחומים המילולי או החברתי כלומר כאשר בונים מבחן אינטליגנציה חשוב שהוא יהיה מבחן אינטליגנציה שממוקד לתחום מסוים. דבר שני חשוב להבין שהמטרה בחיפוש אנשים מחוננים אמור להיות בשביל להפוך את אותם אנשים לגאונים ... אבל החום במערכת של הגאון הרבה יותר גדולה בקלוריות מאשר אצל המחונן. כלומר אצל מחונן יש הרבה מאד סוגי אינטליגנציה אבל הם בדרך כלל מסוגלים לרוץ מהר מאד ולווך קצר מאד כלומר אי אפשר לבנות על מחוננות לטווח הארוך ... שהוא בסופו של דבר ירוץ הרבה פחות מ 20 קמש ובסופו של דבר הוא ייכשל כלומר כאשר עושים מבחן אינטליגנציה כללי חשוב להבחין בין ריצות ארוכות וקצרות ולסווג בכל סוג אינטליגנציה מה גודל האינטליגנציה לטווח קצר ומה היא גודל האינטליגנציה לטווח הארוך. חשוב להבין שיש מצבים בהם עדיף גאון ויש מצבים מחונן כאשר ההגדרה הטובה ביוצר למחונן זה כמות ה IQ רק בתחום אחד של אינטליגנציה כלומר אינטליגנציה לתכנת מחשבים אינטליגנציה למתמטיקה ועוד כאשר חשוב להבין שגם בכל אינטליגנציות יש תת אינטליגנציות ובהחלט יכול להיות אדם גאון במתמטיקה אבל יש תחום מסוים שהוא חלש בו ותחום אחר שהוא גאון באופן חריג ... אחרות למה לא לעזור להם לצמוח למה רק למדוד את הפוטנציאל של אותם גאונים רק על פי מדדים של האינטליגנציה הכללית ה IQ והפסיכומטרי ולא לשנות את כל הדרך בה מנוהלת ההשכלה בכלל וההשכלה הגבוהה בפרט כאשר החזון שלי ...

אינטליגנציה רגשית - מבוא אינטליגנציה רגשית היא יכולת או מיומנות של אדם לזהות, להעריך ולנהל את רגשותיו ואת רגשות האחר. כתחום חדש יחסית במחקר הפסיכולוגי, הגדרת האינטליגנציה הרגשית משתנה לעתים תכופות. תוכן עניינים: 1 רקע היסטורי 2 הגדרת אינטליגנציה רגשית 2.1 אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית (Ability EI) 2.1.1 מדידת אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית 2.2 אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות (Trait EI) 2.2.1 מדידת אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות 2.3 מודלים מעורבים לאינטליגנציה רגשית 2.3.1 אינטליגנציה רגשית - חברתית (בר און) 2.3.2 מדידת אינטליגנציה רגשית על פי המודל של בר און 2.3.3 אינטליגנציה רגשית כמיומנות (גולמן) 2.3.4 מדידת אינטליגנציה רגשית כמיומנות 3 ביקורות על אינטליגנציה רגשית 3.1 תאוריה 3.1.1 אינטליגנציה רגשית איננה סוג אינטליגנציה חדש 3.1.2 הטיה תרבותית בהגדרת המושג 3.2 מדידה 3.2.1 ביקורת על מדדים מבוססי יכולת קוגניטיבית 3.2.2 ביקורת על מדדי דיווח עצמי 3.3 ממצאים 3.3.1 לאינטליגנציה רגשית אין ערך ניבויי משמעותי 3.4 יחסי גומלין בין אינטליגנציה רגשית לאינטליגנציה קוגניטיבית בבדיקת ביצועים בעבודה 3.5 הקשר שבין מחוננות לאינטליגנציה הרגשית 4 שיפור האינטליגנציה הרגשית רקע היסטורי: ניתן לאתר את שורשיו הראשוניים של המונח כבר בעבודתו של דרווין (1872/ 1965) אודות חשיבותו של ביטוי רגשי להישרדות והסתגלות. במאה ה - 19, ניסיונות להגדרת אינטליגנציה התמקדו בהיבטים הקוגניטיביים כגון זיכרון ופתרון בעיות, אולם מספר חוקרים החלו לזהות את חשיבות ההיבטים הלא קוגניטיביים ולהתייחס לכך בעבודותיהם. לדוגמה, אדוארד לי תורנדייק (1920) הציג את מושג האינטליגנציה החברתית אותה תיאר כמיומנות ההבנה והניהול של אנשים אחרים. ב - 1940, דיוויד וקסלר התייחס להשפעת הגורמים הלא - קוגניטיביים על התנהגות, וציין כי הניסיון לשרטט מודל לאינטליגנציה האנושית לא יהיה שלם ללא תיאור מקיף של גורמים אלו. בדומה לכך, הווארד גארדנר (1975) בהציגו את תאוריית האינטליגנציות המרובות כלל בתוכן את האינטליגנציה האישית, המורכבת מרכיב תוך אישי ורכיב בין אישי. לפיכך, ניתן לראות כי בהתפתחותו ההיסטורית של המונח המכנה המשותף של העוסקים בנושא הוא אמונה כי ההגדרות המקובלות לאינטליגנציה לוקות ביכולתן להסביר את תוצאות התנהגותנו באופן שלם. האיזכור המפורש הראשון של המונח אינטליגנציה רגשית מיוחס בדרך כלל לעבודת הדוקטורט של ווין פיין (Wayne Payne), מחקר על רגש: פיתוח אינטליגנציה רגשית (1985). מאחר שעבודה זו לא פורסמה, המונח הופיע בספרות המדעית לראשונה עם מאמרם של הפסיכולוגים גון מאייר ופיטר ... של מאייר וסאלוביי בתוספת מקבץ של עובדות מעניינות על מבנה המוח. ספר זה היה לרב מכר והפך את המונח אינטליגנציה רגשית לנחלת הכלל, בייחוד לאחר פרסום מאמר סקירה על הספר במגזין טיים. הגדרת אינטליגנציה רגשית: מכיוון שהמונח התפתח מתוך גישות תאורטיות ופרקטיות שונות, הוא זכה להגדרות ושיטות מדידה מגוונות. ב - 1990 סאלוביי ... לא התייצבו וחוקרים בתחום ממשיכים ומתקנים אף את הגדרותיהם הם. עם זאת, ניתן לזהות 3 מודלים מרכזיים להגדרת ומדידת אינטליגנציה רגשית: אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית (Ability EI): מאייר וסאלובי שואפים להגדיר את האינטליגנציה הרגשית במסגרת הקריטריונים המקובלים לאינטליגנציה חדשה. לפי המודל, אינטליגנציה רגשית משלבת את תחומי האינטליגנציה והרגשות על ידי התייחסות לרגשות כמקורות מידע שימושיים העוזרים לנו להבין ולנווט בסביבה החברתית. במחקרי המשך שפרסמו, החוקרים עדכנו ... היכולת לזהות רגשות, לעשות בהם שימוש ככלי עזר לחשיבה, להבין רגשות, ולווסתם באופן המקדם צמיחה אישית. המודל מציע כי אינטליגנציה רגשית מורכבת מ - 4 יכולות מובחנות: תפיסת רגשות - ההיבט הבסיסי ביותר המאפשר עיבוד מידע רגשי. זוהי היכולת ... ברגשות - היכולת לרתום את רגשותינו לטובת תהליכים קוגניטיביים שונים כגון חשיבה ופתרון בעיות. על פי המודל, אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה יכול להשתמש ברגשותיו המשתנים לטובת המטלה שמולו. שימוש נוסף הוא בבחירה מבין מספר אפשרויות - היכולת לדמיין ... הרצויים. ניהול רגשות האחר מתייחס ליכולת השפעה, קרי יכולת להלהיב ולהניע או לגרום לזהירות יתר ככלי להשפעה חברתית. מדידת אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית: כאמור, מודלים תאורטיים שונים הביאו לבניית כלי מדידה שונים של האינטליגנציה הרגשית. על אף חפיפה מסוימת בין כלי המדידה השונים, מרבית החוקרים מסכימים על כך שהם מודדים למעשה מבנים תאורטיים ...

אינטליגנציה - מבוא אינטליגנציה (בעברית: משכל) היא מכלול הכישורים שבאמצעותם ניתן לפתור בעיות הדורשות חשיבה בצורה יעילה. מקור המילה אינטליגנציה במילה הלטינית intelligere, שמשמעה לבחור, להחליט, להבחין. בהתאם לכך, אינטליגנציה מוגדרת גם כיכולת להבין דבר מתוך דבר וכן כיכולת להבחין בין דבר לדבר. האינטליגנציה אינה ייחודית לאדם. קיימת גם אינטליגנציה בבעלי חיים ואינטליגנציה מלאכותית הנוצרת בקרב מכונות. תוכן עניינים: 1 התפלגות באוכלוסייה 2 התפתחות האינטליגנציה 3 חשיבות ותרומה לתפקוד 4 פגיעה באינטליגנציה 5 מדידה והערכה 5.1 מנת משכל - IQ 5.2 מבחני בינה סימון 5.3 מבחני וקסלר 6 מחקר ותאוריה 6.1 תאוריות על אינטליגנציה 6.1.1 תיאורית ה - g 6.1.2 התאוריה הטריארכלית 6.1.3 אינטליגנציה נוזלית וגבישית 6.1.4 תאוריית האינטליגנציות המרובות 6.2 מחקרים על השפעת האינטליגנציה 6.3 מחלוקות בחקר האינטליגנציה 6.3.1 הספר עקומת הפעמון ומבקריו 6.3.2 אפקט פלין 6.3.3 אינטליגנציה בחיי המעשה התפלגות באוכלוסייה: האינטליגנציה מאופיינת בהתפלגות נורמלית, כך שלרוב האנשים יש אינטליגנציה ממוצעת ורק לאחוז קטן יחסית יש אינטליגנציה חריגה. לקות שכלית היא מצב המאופיין באינטליגנציה נמוכה במיוחד, לצד זאת מחוננות מאופיינת באינטליגנציה גבוהה מאוד. הבדלים בין אישיים באינטליגנציה נובעים הן מתורשה והן מהשפעות סביבתיות. יש הערכות שהשפעת התורשה היא 40% - 70%, ושהבדלים תורשתיים אלו נובעים מהבדלים פיזיולוגיים - נויורולוגיים במערכת העצבים. מחקרים בקרב תאומים זהים שגודלו בנפרד מראים על התאמה גבוהה מאוד באינטליגנציה (מתאם 0.72 בממוצע). בקרב תאומים זהים שגודלו יחד המתאם אף גבוה יותר (0.9), ויש הטוענים שהוא כמעט ואינו שונה מהנתונים המתקבלים עבור אדם אחד המבצע את אותו המבחן פעמיים. מחקרים מראים שחלקו של המרכיב התורשתי באינטליגנציה עולה עם הגיל - נראה שהשפעת הסביבה על האינטליגנציה בגיל הילדות גבוהה יותר מאשר השפעתה בבגרות. התפתחות האינטליגנציה: התפתחות קוגניטיבית מידת ההצלחה במבחני אינטליגנציה עולה עד תחילת שנות העשרים לחיים בקצב מהיר. בעבר חשבו שבתקופת גיל זו מגיעה מנת המשכל לשיא, אולם כיום מקובל להניח שהעלייה באינטליגנציה הגבישית אינה נעצרת וממשיכה בקצב מתון עד גיל העמידה. חשיבות ותרומה לתפקוד: האינטליגנציה היא המנבא הטוב ביותר להישגים אקדמיים. מנת משכל גבוהה אינה תנאי הכרחי ליצירתיות. עם זאת אינטליגנציה יכולה להקנות יתרון בתחום היצירתיות לליקוי אשר בדרך כלל מקושר לפתולוגיה. למשל, מנת משכל גבוהה יכולה לשמש כגורם ממתן ומועיל עבור הנמכה בעכבה סמויה ובכך לשנות את הביטוי שלה מפגיעה בקשב להגברת היכולת היצירתית. פגיעה באינטליגנציה: ישנם מספר גורמים היכולים להוביל לפגיעה באינטליגנציה. הפרעה נוירו - התפתחותית חמורה במיוחד עלולה להוביל לפגיעה באינטליגנציה. בגיל מבוגר (75 ומעלה) מתחילה ירידה ניכרת ביכולות הקוגניטיביות, אך מידתה המדויקת שונה מאדם לאדם. כיום נהוג לראות בירידה ... (כגון מחלת אלצהיימר ומחלת פרקינסון), גם אם המחלה עדיין לא אובחנה אצל האדם. מחלות הגורמות לשיטיון (דמנציה) מובילות לפגיעה באינטליגנציה. פגיעה באינטליגנציה יכולה להיגרם גם מטראומה גופנית כמו פגיעת ראש. מדידה והערכה: האינטליגנציה ניתנת למדידה והערכה. מבחני האינטליגנציה מחולקים לכמה קטגוריות: כמותיים, מילוליים, מרחביים, מעשיים ועוד. כיום קיימות שיטות מדידה פורמאליות של אינטליגנציה, כלומר, דרכים לתת אמת מידה כמותית ליכולתו השכלית של האדם לפתירת בעיות, בלא התייחסות למכלול אישיותו וערכיו. מנת משכל - IQ: תוצאות מבחני IQ של האוכלוסייה המראות את עקומת הפעמון מנת משכל היא הערך המקובל לביטוי רמת האינטליגנציה של האדם. מנת המשכל באוכלוסייה מתפלגת נורמלית, כשהממוצע (שהינו גם החציון) מוגדר כ - 100 ועל בסיס הגדרה זו סטיית התקן היא 15 (ויש האומרים 16). נמצא מתאם, אם כי לא גבוה, בין מהירות ההולכה החשמלית לבין האינטליגנציה. מתאמים נוספים, לא גבוהים, נמצאו בין היחס מוח - גוף לבין מנת המשכל. גם הפעילות המטבולית במוח נמצאה קשורה לאינטליגנציה במידת מה. בעבר נטען כי אין אפיון מיוחד וחד משמעי שיבדיל מוחם של גאונים מפורסמים ממוחם של אחרים. ואילו ... - מנת המשכל מציינת את היחס שבין גילו השכלי של הילד (רמת ביצועו במבחן) לבין גילו הכרונולוגי. הנוסחה לחישוב אינטליגנציה תהא כלהלן: מנת משכל = גיל שכלי / גיל כרונולוגי 100 מבחני וקסלר: מבחני וקסלר מפרידים בין טווחי גילאים ...

... אתה כלי, אתה מבנה, אתה דפוס מסויים. אתה יצירה שלי, אתה ביטויי שלי. אין לך חיים משלך, אין לך אינטליגנציה משלך. אתה ביטויי של האינטליגנציה שאני בדיוק כפי שתוכנת מחשב היא ביטויי של האינטליגנציה של המתכנת - הם לא נפרדים אבל הם גם לא אחד. למעשה אין כאן עוד מישהו מלבדי שמקשיב או ... - לגלות את יכולותיי. מעולם עוד לא מצאתי סוף ליכולת שלי, ולכן, ככל שאני יודע את עצמי דרכך, אני אינטליגנציה אינסופית וחסרת מגבלות וההתפתחות שלך היא מה שמצביע על זה, עליי. דרכך אני מגלה מי אני, דרכך אני מתנסה ... זה הקורא את המילים האלה דרך כלי אחר ששמו הוא (השלם כאן את שמך) . האלמנט של המודעות, של האינטליגנציה, של הראייה מאחוריי התבניות האלה הוא אני, אותו אני. מודעות אחת שמביטה דרך כל נקודות המבט. עכשיו, מה כל ... אותה. ועכשיו, אני הולך לתקן ולפתח את התבנית הזאת בעצם מילים אלה. אז אני רוצה שתבדילו בין המודעות או האינטליגנציה השלמה שאתם לבין האני או האישיות (הכלי) שלכם. ואז כל המסע מתהפך, אז אתם כבר לא במסע בדרך הביתה אלא במסע שכולו מתרחש בבית. למה? משום שמי שאתם באמת זאת אותה מודעות לכלי, האינטליגנציה בתוכו או מאחוריו, תמיד הייתם ותמיד תהיו, אתם אני ואני אתם ואנחנו המודעות האחת מאחוריי אינספור הכלים של המשחק. ... כל מה שנכתב במכתב הזה. זאת אומרת, הזיהויי וההבדלה בין הכלי, הביטוי, הדפוס או התבנית, לבין המודעות לו או אינטליגנציה מאחוריו. ברגע שהפסקנו למקם את עצמנו באופן אשלייתי לחלוטין בתוך המראה, זאת אומרת, ברגע שהפסקנו להזדהות עם הכלי או הביטויי שלנו, מיד אנחנו יודעים מהי התפתחות ומה יביא לעוד התפתחות, זאת אומרת שכאינטליגנציה (ומודעות זה אינטליגנציה) התכונה שלנו היא שאנחנו פשוט יודעים. ואנחנו יכולים לסמוך לחלוטין על האנטליגנציה שאנחנו שתפתח את הכלי ואת הביטויי ותוליך ...

... אולם האם זו תדרש לצורך ביצוע משימות אחרות? השאלה אם למחשבים תוכל להיות נפש נתונה במחלקת בשל המחקר המתקדם באינטליגנציה מלאכותית. גון סירל מבחין בין שני סוגים של אינטליגנציה מלאכותית: חלשה וחזקה. מטרת אינטליגנציה מלאכותית חלשה היא לדמות תהליכים מנטלים ללא תודעה או מודעות. לעומת זאת, מטרת אינטליגנציה מלאכותית חזקה היא יצירת מחשב בעל תודעה דומה לזו של אדם. אלן טיורינג סבר שנוכל לומר שמחשב חושב כאשר ... בניסוי המחשבה של החדר הסיני. במילים אחרות, השאלה היא האם אפשרית קווליה של מחשבים או רובוטים? חלק סבורים שהתקדמות באינטליגנציה מלאכותית תתרום גם להבנת בעיית גוף - נפש. טיורינג עצמו, סבר שאין להשוואות מסוג זה כל בסיס. מדען המחשב ... מדעי הקוגניציה עוסקים בנפש ותהליכה. הם בוחנים מהי קוגניציה, מה היא עושה וכיצד היא פועלת. הם כוללים מחקר על אינטליגנציה והתנהגות ומתמקדים בכיצד מידע מיוצג, מעובד ומועבר (בכישורים כמו תפיסה, שפה, זיכרון, נימוק ורגש) בתוך מערכות עצבים (של בני אדם או חיות) ומכונות. מדעי הקוגניציה כוללים תחומים רבים כמו פסיכולוגיה, אינטליגנציה מלאכותית, פילוסופיה, מדעי המוח, בלשנות, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה וחינוך. לשם כך נבחנים רמות רבות של ניתוח החל ממנגנוני למידה והחלטה ...

... היא רק ההרמוניה. בכל יצור חי יש הרמוניה אותה הרמוניה היא מקור לתודעה באותו היצור עכשיו יש צורך להבין שאינטליגנציה זה רמה מסוימת של תודעה ברמת האינטליגנציה יש צורך בהבדלה לוגית בין פרטים שונים בין שחור ולבן אבל בלי קשר מנקודה מסוימת במציאות התודעה האינטליגנציה מאבדת את המשמעות שלה ובסופו של דבר כאשר אין משעות לוגית לפרטים ולהבדלה יש לנו מציאות שלא דורשת אינטליגנציה כלומר עצם החיים עצמם שזה עצם התודעה. אפשר להגדיר חיים בהרבה צורות אבל אני רוצה להתמקד באופן אחד והוא להגדיר דבר חי בכך שהוא בעל תודעה אולי האינטליגנציה היא סממן לרמת תודעה גבוהה בסולם אבל זה כבר נושא אחר העניין שלי הוא שאין מציאות ללא תודעה כלומר ...

... מי אני? מה הוא מוות? מה הוא זמן? מה הוא אלוהים? מה היא בחירה? מ הוא חופש? מה היא אינטליגנציה? מה היא אבולוציה? מה היא טרנספורמציה? מה זה לדעת שאי אפשר לדעת? מה אידיאל? מה היא שאיפה? מה הוא ... ידיעה, זה חופש? האם הידיעה, שהידיעה היא המכשול לחופש האם זו אינטיליגנציה? אם כן? מה היא אינטיליגנציה? מה היא אינטליגנציה? מה ההבדל בין אינטלקטואל לאינטיליגנט? האם ידיעה שאינטלקט הוא מוגבל זו אינטליגנציה?? האם הידיעה שזה שיצר את הבעיות לא יכול לפתור אותן זה אינטליגנציה? אפשר לרכוש אינטליגנציה? זה קשור לאבולוציה? לרבולוציה? מה היא אבולוציה? מה היא אבולוציה? האם אבולוציה היא התפתחות? אבולוציה דורשת זמן? אבולוציה דורשת ...

... ADHD. שכיחות ההפרעה ואופייה הכרוני הפרעת קשב נפוצה יחסית בקרב האוכלוסייה הכללית. ניתן למצוא אותה בכל שכבות האוכלוסייה ורמות האינטליגנציה. זוהי הלקות הנוירולוגית הנפוצה ביותר בקרב ילדים. 5% - 10% מהילדים בגילאי בית הספר לוקים בהפרעה זו, רובם בנים. ... למידה, סוגים שונים של נכות, מחלות כרוניות או מוגבלות פיזיות אחרת. קושי זה פועל לשני הכיוונים, משום שאנשים עם אינטליגנציה גבוהה מתפקדים אחרת בכל המבחנים שבודקים התארגנות וקשב. מספר האנשים שלהם אינטליגנציה גבוהה, שהם מוכשרים, יצירתיים, ואף מחוננים, ועם זאת בעלי הפרעת קשב וריכוז, גדול בהרבה ממספר האנשים המחוננים המזוהים כבעלי ... קשב. באופן כללי קיים מתאם חיובי גבוה בין משך הקשב והריכוז שאדם מסוים מסוגל לגייס לבין היכולת הקוגניטיבית או האינטליגנציה שלו. לכן אנשי חינוך רבים מתקשים לקבל את העובדה שתלמיד בעל הפרעת קשב יכול להיות מחונן. ישנם מאפיינים משותפים ... הספר בכישלון. מחסור מצטבר בחוויות הצלחה מוביל להפרעות רגשיות משניות וערך עצמי ירוד. השפעה זאת נראת גם במקרים של אינטליגנציה גבוהה, משום אף על פי שהיא מאפשרת לפצות על הקשיים בצורה יעילה יחסית, לרוב אין די בכך על מנת ...

... בסומה תאולוגיקה שלו. תומאס מציג חמש דרכים להוכחת קיומו של האל וטוען בדרך החמישית: אנו רואים כי דברים נעדרי אינטליגנציה, כמו עצמים שבטבע, פועלים למטרה מסוימת, והדבר ברור מהתנהגותם תמיד, או כמעט תמיד, באותו אופן, כך שמתקבלת התוצאה הטובה ביותר. על כן ברור כי לא מגחמה כי אם מתכנון משיגים הם את מטרותיהם. כעת, דבר שאין לו אינטליגנציה אינו יכול לחתור למטרה, אלא אם כן הוא מכוון על ידי ישות המחוננת בידיעה ובאינטליגנציה, כמו שהחץ נורה למטרתו על ידי הקשת. על כן, ישות אינטליגנטית כלשהו קיימת, והיא המכוונת את כל הדברים שבטבע ... כדי להבין את תכלית הטבע בכללו, ומול בורותנו ביחס למטרות מסוימות יש לנו זכות להניח כי אם יש עדות לאינטליגנציה במקום אחד, היא קיימת בכל מקום... היקום... הוא מערכת מורכבת מאוד של חלקים מתואמים התלויים זה בזה, כשכולם כפופים ...

... בין השאר גם בתחום זה. תוכן עניינים: 1 מטרות 1.1 ההבדל בין הערכה לאבחון 2 שיטות וכלים 2.1 מבחני אינטליגנציה 2.2 מבחני אישיות 2.3 מבחנים ניורופסיכולוגיים 2.4 ראיונות ותצפיות 3 התרשמות אבחונית 4 מערכת החינוך מטרות: להערכה הפסיכולוגית מספר ... האם הציונים שנמדדו במבחן מסוים תקינים או לא ביחס להתפלגות נורמלית באוכלוסייה, חייבת להיות אפשרות להשוות אותם לנורמה. מבחני אינטליגנציה: פריט ממבחן רייבן מבחני אינטליגנציה והישגים (מבחני IQ), הם מבחנים שתוכננו למדוד תפקודים קוגניטיביים ספציפיים של הנבדק, בהשוואה לנורמות כלליות. המבחנים בודקים תפקודים כמו ...