... מובילות לכך שלא נוכל להשיג ידיעה אמיתית ומכאן בעיית הקריטריון לידיעה. לאורך ההיסטוריה הבעיה הובילה לעמדות ספקניות. פתרונות אחרים הם בעיקרם מסדתנות
קוהרנטיות ורגרסיה. מסדתנות על פי המסדתנות (Foundationalism) ישנו מסד לידיעה שאינו זקוק לשום הצדקה נוספת. ... שונות כדוגמאות למשפטים בסיסיים. הביקרות המרכזית נגד הגישה היא שאם האמנה לא מוצדקת על ידי האמנות אחרות, קבלתה כידיעה תחשב אקראית ולא מוצדקת. העמדה
הקוהרנטיסטית מי שאינו מקבל את הגישה המסדתנית יכול לטעון כי שרשרת ההצדקה יכולה להיות מעגלית. במקרה זה, כל הצדקה היא בסופו של דבר מעגלית, ככה שהצדקה כלשהי זוכה להיות מוצדקת על ידי עצמה, לאחר שרשרת הצדקות באורך מסוים. לפי העמדה
הקוהרנטיסטית, האמנה היא מוצדקת אם ורק אם היא חלק ממערכת
קוהרנטית של האמנות משותפות ועקביות. במקום לדבר על שרשרת יכולים גם
קוהרנטיסטים לדבר על רשת הוליסטית של האמנות.
קוהרנטיזם יכול לקבל מבנה האמנתי מעגלי, אך הוא שולל את הביקורת על המבנה המעגלי. מה שחשוב עבור גישה זו הוא שמערכת ההאמנות כולה יחדיו תהיה עקבית
וקוהרנטית . תפיסת הידיעה כאן היא אורגנית יותר ואטומיסטית פחות. ביקורת על כך הוא שהכלל שדורש
קוהרנטית בתוך מערכת הוא בעצמו האמנה שחסרה הצדקה. כלל זה נמצא מעל המערכת כולה והוא חל על כולה, לכן לא נראה שייתכן שיוצדק מתוכה. פתרון נוסף לבעיה, שאינו מסדתני ואינו
קוהרנטיסטי, הוא הפתרון האינפיניטיסטי, שקובע כי אכן ישנה רגרסיה אינסופית בשרשרת ההאמנות שלנו אך הרגרסיה ...