... במיוחד שהמודע אינו מסוגל להכיל, לעבד או לעשות רציונליזציה של החוויה ולכן מנסה להימנע מלחוות אותם פעם נוספת על ידי שכחה והדחקה. פן נוסף המבדיל בין המודע לתת המודע הוא
תהליך הביקורת והשיפוט, כאשר המודע מבקר ושופט את עצמו כמעט על בסיס קבוע כדי ללמוד, לבצע שינויים, תיקונים, לאפשר ועוד. תת המודע לעומתו, אינו שופט את המידע ... אלא קולט הכל ומטמיע. יש לציין שבמקרים בהם אנו מרגישים תחושת מצוקה, בלבול, אי בהירות או נוחות נובע הדבר מחוסר הבנה של יחסי הגומלין בין המודע לתת המודע. דמיון הינו
תהליך, לעיתים הכרתי, לעיתים פחות, המתחולל כאשר אנו חווים מאורעות ומתחברים לתחושות שאינן קשורות באופן ישיר אל המציאות סביבנו. הדמיון הינו
תהליך הכרתי המשותף לכל בני האדם, למרות מידת השוני בין התחושות שמתלוות
לתהליך והמציאות אצל כל אחד ואחד. את הדמיון מפעילים החושים. באופן עקיף ושאינו עקיף ברגע החיבור הם מספקים את מכלול החוויה כלפי אירועים חיצוניים. כאשר אנחנו ... אזורים במוח בדיוק, תאפשר לנו לרתום את הדמיון לכיוון התוצאות הרצויות והמתאימות לנו ביותר. (ויכול להיות שיהיה מי מכם שיקרא, ירים גבה, והנה דוגמה חיה לכניסתו של המודע
לתהליך, זה הממיין את הנתונים והמידע, מבקר, שופט ומאפשר חשיבה הגיונית). לסיכום: דמיון פעיל הוא אחד מהכלים העוצמתיים הקיימים בנו לשם עבודת שינוי וריפוי. הדמיון ...