אימון אישי / טיפול פסיכולוגי - על ההבדל בין אימון אישי לטיפול פסיכולוגי... במסגרת של חוזה (הסכם) בין אנשים כשחלוקת התפקידים ותחומי האחריות שלהם ברורים, קיים מערך של כללי אתיקה במסגרתם מתבצע התהליך ולרוב ישנו גם תיעוד של כרונולוגיית התהליך. בשני המקרים נדרשת מחויבות לשיתוף פעולה ויכולת לייצר רמת מודעות עצמית מסוימת שתי הגישות מבוססות על עוגנים תיאורטיים ונגזרות ממודלים וממערך הנחות יסוד. קיימת קבוצה מסוימת של כלי עבודה בהם נעשה שימוש הן בתהליך טיפולי והן בתהליך אימוני. אז מה בכל זאת עושה את הטיפול והאימון לשונים כל כך זה מזה? במשפט אחד - אלו הן ... הגישות ובתשתית המעצבת את התכנים של כל אחת מהן. אך ההבדלים בין שתי הגישות באים לידי ביטוי גם ברמת התהליך: אופי הקשר - הקשר בין מאמן למתאמן הוא קשר שוויוני בגובה העיניים ואינו נמצא על שולחן הדיונים בתהליך. המאמן משמש כלי בשירות הקשר שבין המתאמן לערכיו, מטרותיו, ייעודו וחזונו. מנגד, הקשר בין מטפל למטופל הוא קשר היררכי ... מפרקי השיחות המבודדות משבוע לשבוע. אם קיים קשר בין הפגישות הוא ממוקד לרוב בקשיים וחסמים. המדד להצלחה - ההצלחה בתהליך האימון מובהרת ומוגדרת מראש, בתחילת התהליך. היא מדידה ותחומה בזמן. ההגדרה שלה היא כזו שכשנגיע אליה נוכל לסמן עליה וי גדול. נדע שהגענו. עד כדי כך היא מפורטת, מוחשית וספציפית. ההצלחה בטיפול היא מושג עמום, מופשט, שלא משמש כנושא לדיון או כמושא בתהליך. הפרספקטיבה - כל אימון הוא אימון לאחריות אישית. ההנחה היא כי לכל אחד מאיתנו, בכל רגע נתון, קיים חופש ... צומחות מתוך החירות האישית שלנו. לכן, לא חשוב באיזו נישה אנו מאמנים: זוגיות, קריירה, תקשורת בינאישית או הקמת עסק, תהליך הלמידה באימון יכוון אותנו לגישה פרואקטיבית, יוזמת, פועלת ומניעה. גישה שמחזירה אלינו את השליטה על חיינו ומאפשרת בחירות מודעות ... מלמד אותנו לקחת אחריות, יוזמה, עשייה, מחויבות למטרות, הגשמה ומימוש. הטיפול מכוון אותנו להתבוננות, חקירה, ניתוח ופרשנות, תובנה ועיבוד תהליכים רגשיים - נפשיים.