... אם כך, השפה המילולית מהווה חלק מתוך מכלול העולם המנטלי של האדם. כפי שנוכל לומר שיש מבנה, צורה, לתפיסת אובייקט גופני כדוגמת האובייקט נשימה או האובייקט הליכה, כך נתייחס למבנה המחשבות כאל צורות של אובייקטים מנטליים כדוגמת כעס, שנאה, פחד, תשוקה. זוהי הגדרה בסיסית של תפיסה מנטלית, כל אדם חווה את המצבים המנטליים האלו ... ואין הם בהכרח חלק משפה מילולית. B. הקונטקסט האחר כאשר דנים בקונטקסט, בדרך כלל מתייחסים לשלל הגירויים האחרים הסמוכים לאובייקט בו דנים. כדוגמה, כאשר אדם קורא כתבה בעיתון, הקונטקסט מוגדר כאמצעים הויזואלים המלווים את הכתבה: צילומים, איורים, תרשימים, כתבות ... מה לוקח חלק בקליטת גירויים חושיים? (1) ישנם האיברים האורגניים: העין, האוזן, האף, הלשון וחישניי המישוש בעור. (2) ישנם אובייקטים ויזואליים בעלי צורות וצבעים שונים, ישנם צלילים בעלי טונים ועוצמות שונות, ישנם ריחות בעלי עוצמות וגוונים (ארומות) שונים, ישנם טעמים שונים בעלי עוצמות שונות, ישנם תחושות בחלקי גוף שונים ובעוצמות שונות. יש לשים לב שהאובייקטים הנקלטים יכולים להיות חלק מגוף האדם הקולט או שאר העולם. (3) מגע (contact) בין העין ואובייקט ויזואלי (צבע וצורה), מגע בין האוזן ואובייקט שמיעתי (צליל - טון ועוצמה), מגע בין חישניי הקליטה באף וריחות, מגע בין חיישני הטעם בלשון וטעמים (מזון או אחר), מגע בין חיישני התחושה בעור לאובייקטים פיזיים חיצוניים (או אף כתגובה לאובייקט מנטלי). אלו הם שלושת התנאים המחייבים לקליטה של אובייקט חושי, נאמר שזהו טווח או מרחב התפיסה החושי האנושי. 2. גירויים מנטליים מהם הגירויים המנטליים ומה מקורם? המרכיבים המנטליים ... (Consciousness). תפיסה היא הקלט החושי (5 החושים) בתוספת הקלט המנטלי (ומכאן ההתייחסות ל - 6 חושים) בזמן המגע עם האובייקטים המתאימים להם (מראות, צלילים... מחשבות). החוש המנטלי בהתאמה לשאר החושים קולט מחשבות - מילוליות או לא מילוליות (כפי שתואר ... כיוון שהשפה במישור זה היא כלי ליצירת תקשורת בין אישית ותו לא. צורות מחשבה (מבנה מחשבות) הן דרך לתאר אובייקט מחשבה. התוכן של מחשבה יכול להיות אובייקטים חושיים שונים, בדרך כלל יש התייחסות למחשבות מילוליות אך יש גם מחשבות ויזואליות (לחשוב / לדמיין איך נראה עץ) ... מחשבה יהיו חיבה, כעס, שנאה, פחד וכדומה. ישנה חשיבה מילולית המורכבת מחשיבה ראשונית וחשיבה בוחנת. חשיבה ראשונית היא תפיסת אובייקט החשיבה בתודעה ולאחר מכן מתחיל תהליך חקירת ובחינת האובייקט (Exploring) בתודעה. דיבור מתחיל לאחר חשיבה ראשונית וחשיבה בוחנת, לכן חשיבה ראשונית וחשיבה בוחנת נחשבות צורות מחשבה מילוליות (Verbal ... - הן כבולות לתודעה ולכן הן נחשבות צורות מחשבה מנטליות (Mental Formation). מהי התודעה? זוהי ההכרה, העירות, הידיעה של אובייקט מנטלי ברגע מסוים. ההכרה של חמוץ או מתוק, ההכרה של תחושת גירוד, ההכרה של תחושת כאב, וכך הלאה. התודעה אינה עולה באופן עצמאי, אלא בשיתוף עם מצבים מנטליים אחרים. התודעה נקראת בהתאם למקור האובייקט שגרם לתגובה: תודעת - עין, תודעת - אוזן... תודעת - מנטל (Mental-Consciousness). מצב מנטלי בכל רגע מורכב מכל המרכיבים ... חשיבה מילולית יכולה מצד אחד להיות תוצר של תהליך חשיבה ומצד שני חשיבה מילולית יכולה להוות גירוי חדש המעלה אובייקטים נוספים באם תחושות, רגשות, וצורות מחשבה אחרות כגון כעס, חיבה וכדומה. כמו כן, חשיבה מילולית יכולה להוביל לדיבור או ... כנושא אינפורמציה לתקשורת בין - אישית. א תודעה ועירות בזמן קליטת גירויים מכל אמצעי הקלט (6 החושים) התודעה עירה לאובייקט אחד ברגע נתון. התודעה מובחנת על פי אובייקט התוכן שבה. ההשתנות היא המעבר מאובייקט לאובייקט על פי התניות מסוימות - ברגע אחד אני רואה את הגלידה, לאחר מכן כשאני טועם אותה, אני מרגיש תחושת ... וכך הלאה. התודעה עוברת מתחנה לתחנה: [ראייה] - > [תחושה] - > [תפיסה] - > [הרגשה]. נאמר שהתודעה עירה לאובייקטים שונים בהתאם לגירוי שהם יוצרים. נבדיל בין המצב שבו יש עירות (Attention) למרחב השמיעה (לקלט צלילי), לבין המצב שבו ... שידורי החדשות בקולי קולות. כתגובה, התודעה תעבור מהמרחב הויזואלי למרחב השמיעתי ותעלה עירות לכך ברגע המעבר. התודעה נוטה להתמקד באובייקטים ולא נפרשת לכל מרחב השמיעה (או מרחב הראייה וכו). באופן דומה למעבר התודעה ממרחב למרחב, ישנו מעבר בין אובייקטים במרחב מסוים. לדוגמה, ברגע אחד התודעה במרחב השמיעה יכולה להיות לציוצי ציפורים, ברגע שני לבכי תינוק, ברגע אחר למוזיקה ממערכת סטריאו, ולאחר מכן לרעשי הנשימה של השומע. המעבר של התודעה מאובייקט לאובייקט הנו מהיר ביותר ומותנה בגורמים רבים, אחד מהם הוא רגש (Feeling). כאשר ישנה הנאה (הרגשה נעימה) כתוצאה ממגע (Contact) עם אובייקט מסוים, נוצרת משיכה ((Attachment לאובייקט וכתוצאה מכך המשכיות העירות אליו. כאשר יש כאב (הרגשה לא - נעימה) כתוצאה ממגע עם אובייקט מסוים, נוצרת דחייה כלפי האובייקט וכתוצאה מכך ניסיון להפסיק את העירות לאובייקט. כאשר יש רגש של שיוויון נפש כתוצאה ממגע עם אובייקט מסוים נוצרת אי נוחות המתבטאת בשעמום, חוסר עניין, וכתוצאה מכך התודעה מחפשת אובייקט חדש, אחר. ב תגובות והבחנות שפה מדוברת נתאר תגובות ראשוניות אפשריות לשפה מדוברת (לפני תהליך הפענוח): = ההבחנה או ... כתפיסה של פונמה אחת או צירוף פונמות, ובאם כתפיסה של צירוף מילים או משפט שלם. ברגע שהתודעה תזהה את אובייקט קול הדיבור כבעל משמעות היא תעבור אליו, ואז יתחיל תהליך העיבוד לפענוח והבנת השפה. שפה כתובה ננסה לתאר כיצד ... לקרוא. אורגניזם הראייה קולט צבעים וצורות ממרחב הראיה, לאורגניזם זה מגבלות שונות (בדומה לאורגניזם השומע), כדוגמת הפונקציה של גודל האובייקט ומרחק ממנו, ומגבלות פיזיולוגיות אחרות. הקורא מבחין ומבדיל בשפה מתוך מגוון הצורות הנקלטות, יש כאן תהליך של פענוח השפה ... מובנות. = ההכרה זוהי שפה ידועה ברגע שעולה ההכרה כדוגמת ההבחנות האלו או דומה להן, תיווצר עירות למרחב הראייה, אובייקט התודעה יהיה הכתב, ויתחיל תהליך עיבוד לפענוח והבנת השפה. א בניית משמעות - פענוח השפה. פענוח השפה מתחיל בהבחנה ... לתקשורת בין אישית היא מקבלת מעמד אוטונומי משל עצמה. אם עד כה המילה הייתה תאור פונמי או גרפי לתיאור אובייקט במציאות (משמעות) או קונספט, עתה בנוסף, יש יחס למילה כאובייקט שמיעתי, גרפי, או כקונספט בתוך מערכת כללים. כך נוצרים יחסים דואליים בין האדם למערכת השפתית, מצד אחד מערכת משמעויות ...

... בטווח שלו אינו מציין קבוצה ריקה. אריסטו גם אינו מכיר באופיים הייחודי של יחסים, דהיינו של פרדיקטים המקשרים שני אובייקטים. לפיכך, לא ניתן להביע באמצעות הלוגיקה האריסטוטלית את הקשרים הלוגיים שבין הטענות הבאות: 1.יוני הוא אביו של רוני 2.רוני ... שלושה חלקים: שני מונחים והאוגד המחבר ביניהם, בתחשיב הפרדיקטים של הלוגיקה החדשה הטענה האטומית היא בעלת שני חלקים בלבד: האובייקט והפרדיקט המושת עליו. בנוסף, הלוגיקה החדשה אינה תופסת את הכמת הלוגי כמאפיין את הטענה כולה או את האוגד, אלא ... היא פתרונן. במקביל, מתמטיקאים ופילוסופים כמו ברנרד בולצאנו ואלקסיוס מיינונג חקרו את מושג הטענה ואת האופן בו תפיסותינו של האובייקטיביות של הלוגיקה והמתמטיקה מחייבות אותנו לקיומן האידאלי של טענות. התפתחויות אלו עומדות בבסיס עבודתו של גוטלוב פרגה, שאף שעיקר ... ב, או כל א הוא ב), בתחשיב הפרדיקטים של הלוגיקה החדשה הטענה האטומית היא בעלת שני חלקים בלבד, פרדיקט ואובייקט, החוברים זה לזה כפי שפונקציה חלה על משתנים. שיטת התיווי הלוגי של פרגה לא התקבלה, גם כאשר רעיונותיו נתקבלו ... ניתן להצרין בעקבות פרגה כך: Fa כאשר F מציין את הפרדיקט חכם, ו - a מציין את שמו של האובייקט, דני. שיטתו של פרגה מאפשרת גם להביע יחסים בין שני אובייקטים או יותר באמצעות פרדיקטים דו מקומיים, המקבלים שני אובייקטים. למשל כדי לומר שדני (a) הוא חבר של רני (b), תוך ציון יחס החברות באמצעות האות R, נקבל את ... הרעיונות הלוגיים היסודיים. הוא סבר כי חוקי הלוגיקה אינם רק חוקי המחשבה, אלא חוקי האמת, ושיש לתכנים לוגיים קיום אובייקטיבי, ולא סובייקטיבי ותלוי במבנה האמפירי של המוח האנושי. מבחינה זו, פרגה היה ריאליסט בנוגע לישויות אידאליות, כולל הישויות המתמטיות ... את ההבחנה בין מושג לבין מושא. על פי פרגה, מושגים הם פונקציות, המקבלות את משמעותם רק כאשר ניתן להן אובייקט כערך שלהן. כשלעצמו, המושג הוא בלתי רווי (unsaturated), ורק כשהוא מתחבר לשם או לשם של משתנה, הוא מקבל משמעות. ... בעיית אחדות הטענה שהטרידה אחר כך את ראסל, ומציע, באופן מובלע, תורת טיפוסים פרימיטיבית: מושגים (מסדר ראשון) חלים על אובייקטים בלבד, משום שרק באמצעותם הם נהיים רוויים במשמעות. אולם מכאן עולות גם כמה מסקנות פרדוקסליות. מכיוון שרק בצירוף לשם ... יכול להופיע כנושא במשפט. מכאן יוצא, כי אין אפשרות לומר המושג סוס הוא מושג, משום שכאן המושג סוס מופיע כאובייקט, ולא כמושג. פרגה נאלץ לפיכך לטעון: המושג סוס אינו מושג, ומכאן נובע (אם כי פרגה אינו אומר זאת מפורשות): ... פרגה אינו מוכן לקבל שלפרדיקט יש משמעות במנותק מן המסגרת הטענתית בה הוא מופיע, ובה הוא רווי בזכות קישורו לאובייקט. לאור התנגדותו לפסיכולוגיזם, פרגה שולל את ההתייחסות אל המושג כאובייקט וסבור שהתייחסות כזו נובעת מתפיסת המושג כתוכן מנטלי אינרטי, ולא כפונקציה. עם זאת יש לפרגה דרכים לטפל במושגים במסגרת ... מסדר שני. דרך אחת היא על ידי ציון האקסטנציה של המושגים (ranges of values או Wertverlufe), דהיינו הקבוצה של האובייקטים שעבורם המושג מעניק ערך אמיתי. קבוצה זו נתפשת כמושא, והיא יכולה להופיע, למשל, בטענות שוויון מספרי. טענות כגון אלו, ... להראות שהאקסיומות של פרגה, ובמיוחד אקסיומה מספר חמש, מובילות אליו (מן האקסיומה החמישית נובע כי עבור כל מושג, יש אובייקט המהווה את האקסטנציה של מושג). הוא כתב על כך לפרגה, שהוסיף נספח לכרך השני של הספר בו הוא מודה ... להלן). בשפות לוגיות מורכבות יותר, דוגמת תחשיב הפרדיקטים, הסמנטיקה קובעת מהי קבוצת האיברים של תחום הדיון, מהן הקבוצות של האובייקטים המשויכים לכל פרדיקט (דהיינו, לאילו אובייקטים יש את התכונה שהפרדיקט מייצג), וכן את הפירוש של הקשרים הלוגיים. כל פירוש סמנטי של מערכת כזו הוא מודל, ... יש להן ערכי אמת, דהיינו הוא אינו בוחן את הצורה הפנימית של הטענות, ואת הקשרים שהן מציגות, למשל, בין אובייקטים (בתחשיב הפרדיקטים, הנידון להלן, יש ניתוח של מבנה עומק זה). הסמנטיקה של תחשיב הפסוקים מורה לנו כיצד עלינו להבין ... הפרדיקטים תחשיב פרדיקטים מסדר ראשון הוא מערכת אקסיומטית המאפשרת לטפל בפסוקים שהמבנה הבסיסי שלהן כולל נשואים (פרדיקטים) החלים על אובייקטים, או על משתנים שערכיהם הם אובייקטים. הפרדיקטים עצמם הם פונקציות המחזירות ערך אמת (אמיתי או שקרי) עבור אובייקטים מסוימים או עבור משתנים מסוימים. בתחשיב פרדיקטים מסדר גבוה יותר, פרדיקטים יכולים לחול על פרדיקטים אחרים וכמתים יכולים לחול ... land,\ vee,\ leftrightarrow. בנוסף מופיעים בתחשיב שני כמתים, \ exists הוא הכמת הישי, המביע שפרדיקט מסוים מחזיר אמת עבור אובייקט אחד לפחות מתוך התחום. \ forall הוא הכמת הכולי או האוניברסלי, המציין כי עבור כל אובייקט בתחום, פרדיקט מסוים מחזיר ערך אמת. הסמלים של תחשיב הפרדיקטים מציינים משתנים (מצוינים באותיות x,y,z עם או בלי אינדקס ... מתאים, הנוסחה נחשבת כפסוק (או טענה). או אז ניתן ליחס לה ערך אמת, בתלות בפירוש שהסמנטיקה נותנת לפרדיקטים ולתחום האובייקטים (ר להלן). בתחשיב הפרדיקטים הפסוק היסודי (או הפסוק האטומי) הוא בעל שני חלקים בלבד, פרדיקט ואובייקט, החוברים זה לזה כפי שפונקציה חלה על משתנים. דוגמאות לפסוקים כאלו ניתנות לעיל, בסעיף הלוגיקה של פרגה. כוחו של ... והפרדיקטים) וקובע את תחום - הדיון אשר על פיו נקבע הטווח של הכמתים. לדוגמה: תחום הדיון D הוא קבוצת האובייקטים {דני, רני, יוני} השמות: a ו - b מייצגים את דני ורני בהתאמההפרדיקטים: הפרדיקט החד - מקומי חכם מצוין על ידי P, ומקבל ערך אמת עבור האובייקטים {דני, רני} הפרדיקט הדו - מקומי חבר של מצוין על ידי R והקבוצה של האובייקטים המשויכת אליו היא הקבוצה המכילה את הזוג {}. לא כל אובייקט בתחום דורש שיינתן לו שם. אולם צריך להיות ברור מן הסמנטיקה, עבור כל אובייקט וכל פרדיקט בתחום, האם הפרדיקט חל עליו או לא. כעת ניתן להעריך את ערך האמת של הפסוקים הבאים בפירוש ... neg \exists x Rxa או הפסוק השקול: \ forall x \neg Rxa - מכיוון שבתחום הדיון שלנו אין אף אובייקט x כך שבזוג יחד עם דני (a) הפרדיקט R מחזיר אמת, הפסוק אמיתי. \ forall x (Px \to \exists y Py) - מכיוון שבתחום הדיון שלנו, עבור כל x ש - P חל עליו ניתן למצוא אובייקט y ש - P חל עליו, הפסוק אמיתי. ענפי משנה נוספים של הלוגיקה בת ימינו לוגיקה מודלית לוגיקה מודלית ...

... וניתן לזהות בו את האמונה כי האדרה הינה תנאי מקדים לאהבה. דוולואציה הינה הצד השני של מטבע ההאדרה, וככל שאובייקט נהנה מלכתחילה מאידאליזציה הרי שברגע שבו ייחשף במערומיו הריאליים כך ייתפש כנחות וחסר ערך. הכחשה - ההכחשה מאפשרת לתוכן ... לחוש אמפתיה כלפי אדם אחר, בצורתו הפתולוגית, הרגשות המושלכים הינם חלקים שליליים במיוחד של העצמי היוצרים תפישה מעוותת של האובייקט עליו הושלכו. במקרים קיצוניים הוא מוביל להתפתחותה של הפרעת אישיות פרנואידית. נסיגה - בניגוד למנגנוני הגנה ראשוניים אחרים, הנסיגה ... הבוגר למצוא הגנה בנסיגה להתנהגויות התואמות תינוק חסר ישע. פיצול של האגו - פעוטות שטרם השיגו את היכולת לקביעות אובייקט תופסים את העולם סביבם כמתחלק לטוב מושלם ולרע מושלם ואינם מסוגלים עדיין להכיר בקיומו של אובייקט שהינו בחלקו טוב ובחלקו רע. מבוגרים משתמשים במנגנון הגנה שבמסגרתו הם מייחסים לאחר תכונות מלאכיות / שטניות באופן בלעדי ... שליטה אומניפוטנטית - ראשיתו של מנגנון הגנה זה הוא בתקופת הינקות, כאשר התינוק אינו מודע עדיין לנפרדות שבינו לבין אובייקטים אחרים שבסביבתו. מכיוון שכך, הוא מבין את כל אירועי המציאות כאילו הגורם להם הוא מקור פנימי כלשהו בו - ... עצמו ייצר את החום הזה באופן מאגי כלשהו. במהלך ההתפתחות הנורמלית, תחושת האומניפוטנטיות המאפיינת את הינקות מתחלפת בהאדרתם של אובייקטים חיצוניים (לרוב, ההורים הנתפשים על ידי הפעוט ככל - יכולים) ומפנה לבסוף את מקומה לטובת ההבנה כי אין אדם ... הוא מתעמק תוך כדי התעלמות מן הצדדים הרגשיים והאישיים הכרוכים בעניין. התקה - העברה של רגשות ודחפים המכוונים כלפי אובייקט מסוים אל אובייקט אחר, בשל האיום שיש ברגשות אלה והחרדה המתעוררת באני עקב כך. האובייקט החלופי אינו מעורר חרדה, וכלפיו ניתן לבטא את הרגשות האסורים. ביטול - פעולה המבטלת או השוללת פעולה או מחשבה ... האגו: וויסות דחפים ורגשות. פועלת בין שני קטבים מנוגדים: התפרצות רגשית ובלימה רגשית. 3.מערכת ההתקשרות (attachment) - התנהלות יחסי אובייקט: לצורך היקשרות, התקשרות ותקשורת בין - אישית. פועלת בין שני מצבים מנוגדים: ייחודיות ויחד. סולן מציעה היבטים חדשים, לרבות ... לעומת זאת, המטרה בהפעלת מנגנוני ההגנה הינה הגנה על העצמי מפני הצפה בחרדות (חרדת הזרות - כיליון וחרדת אובדן האובייקט), באמצעות הדיפת גירויים מעוררי חרדה. אופן הפעולה של מנגנוני ההסתגלות הוא בהשקעת אנרגיה רגשית בדרך כלכלית - חסכונית: מקסום ... בנכסים האישיים וביש כערך כוחני של הייחודיות. הסמלה (symbolization) - כשהמטרה ביטוי רגשות, משאלות או דחפים באמצעות ייצוגים חלופיים לאובייקטים. הפעוט יכול לחוות מגוון רגשות חיוביים ושליליים בעצימות משתנה עם ייצוג ההורה, כתחליף לאובייקט עצמו. עידון (sublimation) כשהמטרה סובלימציה של ביטוי רגשות ודחפים וניתובם לאפיק יצירתי מעודן ותרבותי (כמו שפה, משחק, אומנות וכדומה). ... מפענח את רזי סביבתו, משכלל ומפתח גישור על הנפרדות ביחסיו עם האחרות. תופעות מתווכות: תופעה חושית מתווכת (transitional phenomena), אובייקט מתווך (transitional object), מרחב משותף, מדיה תקשורתית חושית. התופעות המתווכות מתגבשות כתוצאה משותפות רגשית בין שניים נפרדים. מנגנון זה מופעל כשהמטרה תיווך וגישור על הנפרדות בין השותפים להתקשרות ולתקשורת עם הזולת. האדרה (idealisation) - מופעלת כשהמטרה שמירה על האובייקט כשלמות אהובה ועל העצמי כאהוב, באמצעות האצלה של אפיוני שלמות על האובייקט. תזמון להתקשרות יחד בין נפרדים (jointness) אמפתיה ואינטואיציה - מופעלים במרחב משותף כשהמטרה התאמת מידת ההתקרבות - התרחקות, בהתקשרות עם הזולת. יחסי יחד מתאפיינים, כבר מתחילת החיים, ביחסי אובייקט משולשים (טריאדה) - תינוק, הורה ומרחב משותף. עקרון המציאות (reality principal) - כשהמטרה הסתגלות לחוקי הסמכות ההורית, לכללי המשפחה ... אישית על ההתנהלות בחברה. הפנמה (internalization), הזדהות (identification) ואסרטיביות כביטוי לאוטונומיה ולייחודיות (individuation) - כשהמטרה שמירה על היחסים עם האובייקטים. שפה, חשיבה, תפישות ומושגים - כשהמטרה התמצאות, התקשרות ותקשורת, באמצעות התפתחות האינטליגנציה הקוגניטיבית והרגשית. (3) מנגנוני הסתגלות במערכת החיסונית ... השגת תחושת ביתיות באמצעות משיכה אל המוכר ודחייה מהזר. תפישת הקביעות (constancy) - לצורך שמירה על קביעות מוכרות העצמי, האובייקט, היחסים עמו והמרחבים המשותפים, חרף היעדרויותיו האקראיות. אינטרויקציה (introjection) - כשהמטרה הטבעה מהחוץ פנימה של אפיוניהם החושיים של ההורים ... במשפחה והרכוש. העברה (transference) - לצורך חוויית התקשרויות בהווה כמוכרות וכנשלטות. היחסים עם הזולת נחווים כמוכרים על בסיס יחסי אובייקט מהעבר. דוגמאות למנגנוני הגנה: שתי חרדות מרכזיות מלוות אותנו מינקות ועד שיבה: חרדת הזרות או הכיליון (annihilation) וחרדת אובדן האובייקט (object loss). במהלך החיים חרדות אלה פושטות ולובשות צורה. כך, למשל, חרדת הכיליון נחוויית גם כחרדת חוסר אונים וכחרדת סירוס. חרדת אובדן האובייקט נחוויית גם כחרדת נטישה, כחרדת אובדן שליטה על האובייקט וכחרדת אובדן האהבה. במטרה לשמור על העצמי מפני הצפתו בחרדה מופעלים מנגנוני ההגנה. (1) מנגנוני הגנה במערכת הוויסות רגשי ... (split), התקה (displacement), הערצה (admiration) חשדנות ושנאת הזר מופעלים כהגנה נגד תחושות רעות ומעיקות, כמו זרות ותוקפנות, הפוגעים בשלמות האובייקט או ביחסים עמו. תחושות פנימיות אלה (א) מושלכות על האובייקט הנחווה כמאיים, (ב) מפצלות את האובייקט לטוב ולרע, (ג) מוסטות אל זרים, (ד) גורמות להערצה של האובייקט הנחווה כעריץ (ה) מעוררות חשדנות כלפיו עד כדי שנאת הזר ודמוניזציה שלו. מנגנונים קיצוניים אלה מאפשרים מחד שמירה על דמות טובה ונערצת ומאידך הרחקה של דמות זרה, עוינת ומאיימת. סימביוזה וניכור מופעלים כהגנה בפני אובדן האובייקט, דחייה או בפני חרדת הנטישה. הפרט נצמד לאובייקט המאיים בנטישה או מתנכר לו. התנגדות (resistance), וביטול העשייה (undoing) מופעלים כהגנה נגד השתלטות האחר על הפרט ונגד האשמה, ... זיוף העצמי (false self), פטיש, קמע וניצני פרברציה (fetishism & perversion) מופעלים כהגנה נגד פגיעה בתחושת שלמות העצמי, שלמות האובייקט ושלמות היחסים עמו. התעלמות (ignoring) והימנעות (avoidance) מופעלות כהגנה נגד תחושות של איום והיפגעות. פעולת מנגנונים אלה הינה, בדרך ... שיער כסיסת ציפורניים, ומחלות פסיכוסומטיות. הופעת התסמינים מקנה רווח רגשי משני, כמו פטור ממטלות מעוררות חרדה או תחושת שליטה באובייקט המודאג.

... כך ממשיך האדם לחוות את הסוגיות האלה שוב ושוב בדרכים סמליות. פוביה: מצב נפשי של פחד כרוני בלתי הגיוני מאובייקט או מצב כלשהו, המשפיע באופן ממשי על הסובל ממנו. דמנציה: שיטיון, תסמונת מוח אורגנית שפוגעת ביכולת השכלית וגורמת לסובל ... אז הוא מבטא את התכנים הרגרסיבים באופן נשלט, כמו על ידי יצירה אומנותית או ביטוי יצירתי אחר. תאוריית יחסי אובייקט: ענף של תיאורית הפסיכואנליזה אשר שם דגש על יחסים בינאישיים, בעיקר על המשפחה ובמיוחד בין האם לילד. המשמעות של אובייקט היא למעשה אדם, ובמיוחד האדם המיוחד המהווה אובייקט או מטרה של רגשות וכוונות של אדם אחר. המשמעות של יחסים מתכוונת ליחסים הבינאישיים ומדברת על המשקעים של מערכות יחסים בעבר, המשפיעים על אדם בהווה. תאורטיקנים של יחסי אובייקט מתעניינים בתמונות פנימיות של העצמי ושל אחרים ובאופן בו הן מבטאות עצמן במצבים בינאישיים. אובייקט מעבר: תיאור והגדרת היחס של התינוק אל חפץ שהתינוק מתקשה להתנתק ממנו, בשל העובדה כי החפץ נבחר בידיו, לסמל ... על ידי התינוק וסופו הכרה במציאות כהתרחשות חיצונית ולא נשלטת. תהליך הביניים המוביל את ההכרה במציאות, מתרחש גם באמצעות אובייקט מעבר, שמתאפיין בהיותו נברא על ידי התינוק אך גם מוכר כאובייקט חיצוני, הנתפס וזוכה להכרה על ידי ההורים, המייצגים את המציאות. המעבריות של האובייקט, מסמלת את היותו חלק מהליך בו עוברים מתפיסה סובייקטיבית לתפיסה אובייקטיבית של המציאות.

... ההתגלות והאמונה. החלק הראשון (1) עוסק בחוויית ההתגלות כביטוי לאבל לא - תקין, ואילו החלק השני עוסק בדמות האל כאובייקט - עצמי וכהגנה מפני פגיעות נרקיסיסטיות (2). מאמר זה, במיוחד הסיום של החלק השני, העלה את חמתו של פרופ ... ליהדות או לדת בכלל? ד. אליצור אכן טוען שיש ליהדות תרומה לתרבות בנושא הנדון, והיא צורה ייחודית של יחסי אובייקט. ההתבטלות בפני אובייקט גרנדיוזי ומוערץ היא צורה פרימיטיבית ורגרסיבית של יחסי אובייקט, והיא מצויה בכל הדתות, כמו גם בכל מערכת אמונה טוטליטארית. החידוש של היהדות הוא באפשרות שהסוגד יזכה במעט מהתכונות המוערצות של אובייקט זה, בשל מרכזיות של לימוד התורה בהערכתם של האובייקטים הנערצים. אם דברים אלה נכונים, המסקנה היא שיש ליהדות כמה היבטים בונים, בניסוחו הזהיר והמאוזן של אליצור, שעשויים למתן ...

... עצמך? שאתה מתבונן על עצמך, מי הישות שמתבוננת? האם תשומת לב זה הקשבה? האם תשומת לב זה ריכוז, ללא אובייקט הריכוז? האם זה להיות? האם להיות זה יצירתיות? אז: מה היא הקשבה? מה היא הקשבה? האם הקשבה זה פעולה ... תגובה? מהו חלל? מה הוא חלל? האם חלל נוצר עי מחשבות? האם בחלל יש מחשבות? האם חלל הוא העדר אובייקט? האם חלל הוא שמאפשר את היקום? האם חלל מאפשר את הגדילה של הפרח? האם חלל מאפשר את החופש? האם ... השאלה הזו? אז: מי הוא הרוצה? האם הרוצה הוא הגוף? האם הגוף שלי? האם הגוף שלי? האם הגוף הוא אובייקט של החושים? האם החושים מבינים ללא הכרה? האם הגוף אובייקט של ההכרה? האם ההכרה היא שלי? בשינה עמוקה לאן נעלמת ההכרה? האם הגוף נעלם עם ההכרה? לפני מחלה האם ...

... נוצרת ידיעה רציפה בכל רגע ורגע נתון של המצב הנוכחי. ריכוז נכון, לעומת זאת, הוא גורם של מיקוד התודעה באובייקט מסויים. גם גורם מנטלי זה מתורגל שוב ושוב כדי לבסס אותו ולהעצים אותו בדיוק כמו גורם המודעות. ההתמקדות באובייקט צריכה להיות רציפה ודורשת החזרה חוזרת ונשנית של התודעה אל האובייקט הנבחר שיכול להיות לדוגמה נשימה, מנטרה, עיגול צבע, להבת נר, אור בהיר, או עצמים אחרים. בין אם אובייקט המדיטציה פיזי או מנטלי, בתחילה המיקוד יהיה בתפיסה החושית שלו אך לאחר מכן המיקוד יעבור לתפיסה מופשטת (נימיטה, סימן) שתיווצר כתוצר של הריכוז. ככל שהתרגול מתקדם התודעה מתרצה, ומסכימה להשאר עם האובייקט לזמן ארוך יותר. המצב מדומה לקשירת עגל צעיר ליתד - בתחילה הוא נלחם, מתרוצץ ובועט לכל עבר ומנסה להשתחרר ... התודעה על מנת להפסיק את חוסר המנוחה וההתרוצצות חסרת השחר האופיינית לה. תודעה שאינה מאומנת לא מוכנה להשאר עם אובייקט מסויים יותר ממספר שניות והיא מחפשת אחר עניין חדש בלי הרף ולכן יש לאלץ אותה להתמיד עם האובייקט. גורם הריכוז יוצר יציבות מנטלית באמצעות קיבוץ התודעה לנקודה אחת המאפשר לעבוד איתה כמו סכין מושחזת. הריכוז הוא פיתוח ... נפרד מהתרגול המדיטטיבי. ריכוז נחלק לשלושה סוגים עיקריים, הריכוז שתואר בהתבוננות בתנועת יד מכונה ריכוז רגעי (khnika samdhi), בה אובייקט ההתמקדות משתנה כל הזמן - בהתחלה יכולה זו להיות תנועה היד, לאחר מכן תנועת הרגל, תנועת הצוואר, מחשבה שחולפת בראש וכו. שני הסוגים האחרים הם של ריכוז ממוקד באובייקט יחיד, הנקראים אפנה סמדהי (appan samdhi) ואופצרה סמדהי (upacra samdhi). הראשון מוביל למצב אקסטטי (גהאנה) והשני הוא ריכוז גבוה ... השונות הנחוות בכל רגע ורגע. בתרגול סמתהה גורם הריכוז הוא המרכזי וגורם המודעות נועד לשמור על עירנות ותשומת הלב לאובייקט יחיד, ובו יש התעלמות משאר התופעות. בשני סוגי מדיטציה אלו יש לשמור על איזון בין גורמים אלו ובינם לגורמים ...

... המענישה. פסיכואנליטיקנים הדגישו את ההתפתחות הפסיכוסקסואלית המופרעת בחולים אלו. תלישת השערות דווחה כמסמלת שנאה עצמית, סירוס עצמי או החלפת אובייקט אהוב שאבד (שימוש בשיער כאובייקט מעבר). לפי ההשערה הפסיכואנליטית, יחסי הורה - ילד מופרעים (במיוחד יחסי אם בלתי תקינים) מפריעים להתפתחות האגו וגורמים לאי יכולת של החולים ליצור קביעות אובייקט. ללא יכולת זו, זקוקים החולים להימצאות ממשית של האובייקט / הפרט הדואג לצורכיהם הבסיסיים ולא קיימת אצלם היכולת להפנימו ולחוש בטוחים גם בהיעדרו. Kind העלה את האפשרות, שטריכוטילומניה מהווה בעיה בהתפתחות השלב האדיפלי ותסוגת תפקודי האגו ויחסי האובייקט. השיער מסמל את כוח הפיתוי ותלישת השערות גורמת לתסוגה למצב קדם - אדיפלי החסר נטיות הטרוסקסואליות (אשה עם קרחת ... להפגת המתח, בדומה למציצת אצבע וכסיסת ציפורניים. גורמים המעוררים הפרעה זו כוללים מצבי לחץ ברבע מהמקרים, פחד מנטישה, אובדן אובייקט אהוב, יחסי הורים בלתי תקינים, לידת אח צעיר וניצול מיני. מאפיינים קליניים: תלישת השערות נעשית על פי תבניות וטקסים ...

... ספציפית - פוביה פשוטה - מבוא פוביה ספציפית (נקראת גם פוביה פשוטה) היא פחד מתמיד ומוגזם, שמתעורר עקב הופעת אובייקט או מצב ספציפי, או עקב ציפייה להופעתו. החשיפה לגירוי זה גורמת כמעט תמיד לתגובת חרדה מיידית, שההבדל הבולט היחיד בינה להתקף פאניקה הוא העובדה שפאניקה אינה מתעוררת על ידי אובייקט חיצוני ברור. סימפטומים שיכולים להופיע הם למשל קוצר נשימה, הזעה, סחרחורת, פחד למות או להשתגע, ועוד. אדם שסובל מפוביה ... פצע - ייחודית יחסית לאחרות, כי בה לחץ הדם דווקא יורד בעת חשיפה לגירוי. פחדים אחרים - למשל פחד מאובייקטים דוממים, פחדי ילדות, ופחדים גופניים (מחלות, מוות - מאוד ספציפיים ולא כלליים בכל הגוף כמו בהיפוכונדריה, למשל נשים חוששות ... מפני חרדה שנוצרת בגלל דחפים מודחקים של האיד - קשה להכיר בדחפים אלו, לכן החרדה עוברת התקה מהדחף אל אובייקט או מצב חיצוני, בעל קשר סמלי כלשהו אל גורם החרדה האמיתי. למשל, במקרה המפורסם של הנס הקטן, פרויד טען ...

... ההוכחה חוקר אבן סינא את מושג הקיום. הוא מחלק בתוך מושג הקיום בין שני מושגים: אפשרי המציאות והכרחי המציאות. אובייקטים הם אפשרי המציאות אם יש הפרדה בין מהותם לבין קיומם - אם אפשר לתפוש אותם גם בלי שיהיו קיימים (לדוגמה: חד - קרן). לעומת זאת, הכרח המציאות הוא אובייקט שעצם מהותו היא קיומו. לכל אחד מהאובייקטים שהם אפשרי המציאות, אם הם קיימים, היה דבר מה שהוציא אותם מן הכוח אל הפועל, מן האפשרי אל הנמצא. אבל חייב להיות אובייקט אחד שהוא הכרח המציאות כי אחרת תתקבל שרשרת אין סופית של סיבות, מבלי שתהיה סיבה ראשונה שתוציא את אפשרי ...