... ישנם הרצונות, הכוונות, המובילים לידי פעולה. אם כך, השפה המילולית מהווה חלק מתוך מכלול העולם המנטלי של האדם. כפי שנוכל לומר שיש מבנה, צורה, לתפיסת אובייקט גופני כדוגמת האובייקט נשימה או האובייקט הליכה, כך נתייחס למבנה המחשבות כאל צורות של אובייקטים מנטליים כדוגמת כעס, שנאה, פחד, תשוקה. זוהי ... בדרך כלל מצבי רוח או רגשות) ואין הם בהכרח חלק משפה מילולית. B. הקונטקסט האחר כאשר דנים בקונטקסט, בדרך כלל מתייחסים לשלל הגירויים האחרים הסמוכים לאובייקט בו דנים. כדוגמה, כאשר אדם קורא כתבה בעיתון, הקונטקסט מוגדר כאמצעים הויזואלים המלווים את הכתבה: ... תחושות בחלקי גוף שונים ובעוצמות שונות. יש לשים לב שהאובייקטים הנקלטים יכולים להיות חלק מגוף האדם הקולט או שאר העולם. (3) מגע (contact) בין העין ואובייקט ויזואלי (צבע וצורה), מגע בין האוזן ואובייקט שמיעתי (צליל - טון ועוצמה), מגע בין חישניי הקליטה באף וריחות, מגע בין חיישני הטעם בלשון וטעמים (מזון או אחר), מגע בין חיישני התחושה בעור לאובייקטים פיזיים חיצוניים (או אף כתגובה לאובייקט מנטלי). אלו הם שלושת התנאים המחייבים לקליטה של אובייקט חושי, נאמר שזהו טווח או מרחב התפיסה החושי האנושי. 2. גירויים מנטליים מהם הגירויים המנטליים ומה ... אך אין לו השפעה על שפה מילולית במישור המכני, כיוון שהשפה במישור זה היא כלי ליצירת תקשורת בין אישית ותו לא. צורות מחשבה (מבנה מחשבות) הן דרך לתאר אובייקט מחשבה. התוכן של מחשבה יכול להיות אובייקטים חושיים שונים, בדרך כלל יש התייחסות למחשבות מילוליות ... בהתאמה לשאר החושים. צורות מחשבה יהיו חיבה, כעס, שנאה, פחד וכדומה. ישנה חשיבה מילולית המורכבת מחשיבה ראשונית וחשיבה בוחנת. חשיבה ראשונית היא תפיסת אובייקט החשיבה בתודעה ולאחר מכן מתחיל תהליך חקירת ובחינת האובייקט (Exploring) בתודעה. דיבור מתחיל לאחר חשיבה ראשונית וחשיבה בוחנת, לכן חשיבה ראשונית וחשיבה בוחנת ... תפיסה ורגשות שייכות לתודעה - הן כבולות לתודעה ולכן הן נחשבות צורות מחשבה מנטליות (Mental Formation). מהי התודעה? זוהי ההכרה, העירות, הידיעה של אובייקט מנטלי ברגע מסוים. ההכרה של חמוץ או מתוק, ההכרה של תחושת גירוד, ההכרה של תחושת כאב, וכך הלאה. התודעה אינה עולה באופן עצמאי, אלא בשיתוף עם מצבים מנטליים אחרים. התודעה נקראת בהתאם למקור האובייקט שגרם לתגובה: תודעת - עין, תודעת - אוזן... תודעת - מנטל (Mental-Consciousness). מצב מנטלי בכל רגע ... ויש הכרה בחשיבותו כבעל משמעות - כנושא אינפורמציה לתקשורת בין - אישית. א תודעה ועירות בזמן קליטת גירויים מכל אמצעי הקלט (6 החושים) התודעה עירה לאובייקט אחד ברגע נתון. התודעה מובחנת על פי אובייקט התוכן שבה. ההשתנות היא המעבר מאובייקט לאובייקט על פי התניות מסוימות - ברגע אחד אני רואה את הגלידה, לאחר מכן כשאני טועם אותה, ... במרחב השמיעה יכולה להיות לציוצי ציפורים, ברגע שני לבכי תינוק, ברגע אחר למוזיקה ממערכת סטריאו, ולאחר מכן לרעשי הנשימה של השומע. המעבר של התודעה מאובייקט לאובייקט הנו מהיר ביותר ומותנה בגורמים רבים, אחד מהם הוא רגש (Feeling). כאשר ישנה הנאה (הרגשה נעימה) כתוצאה ממגע (Contact) עם אובייקט מסוים, נוצרת משיכה ((Attachment לאובייקט וכתוצאה מכך המשכיות העירות אליו. כאשר יש כאב (הרגשה לא - נעימה) כתוצאה ממגע עם אובייקט מסוים, נוצרת דחייה כלפי האובייקט וכתוצאה מכך ניסיון להפסיק את העירות לאובייקט. כאשר יש רגש של שיוויון נפש כתוצאה ממגע עם אובייקט מסוים נוצרת אי נוחות המתבטאת בשעמום, חוסר עניין, וכתוצאה מכך התודעה מחפשת אובייקט חדש, אחר. ב תגובות והבחנות שפה מדוברת נתאר תגובות ראשוניות אפשריות לשפה מדוברת (לפני תהליך ... (לזהות את הצליל כבעל משמעות) בכל מיני שלבים באם כתפיסה של פונמה אחת או צירוף פונמות, ובאם כתפיסה של צירוף מילים או משפט שלם. ברגע שהתודעה תזהה את אובייקט קול הדיבור כבעל משמעות היא תעבור אליו, ואז יתחיל תהליך העיבוד לפענוח והבנת השפה. שפה כתובה ננסה ... - ידי אדם היודע לקרוא. אורגניזם הראייה קולט צבעים וצורות ממרחב הראיה, לאורגניזם זה מגבלות שונות (בדומה לאורגניזם השומע), כדוגמת הפונקציה של גודל האובייקט ומרחק ממנו, ומגבלות פיזיולוגיות אחרות. הקורא מבחין ומבדיל בשפה מתוך מגוון הצורות הנקלטות, יש כאן ... מובנות. = ההבחנה אלו מילים אלו מילים מובנות. = ההכרה זוהי שפה ידועה ברגע שעולה ההכרה כדוגמת ההבחנות האלו או דומה להן, תיווצר עירות למרחב הראייה, אובייקט התודעה יהיה הכתב, ויתחיל תהליך עיבוד לפענוח והבנת השפה. א בניית משמעות - פענוח השפה. פענוח השפה ... חדשים עם השפה, נוסף על כך שהשפה מתפקדת כמכשיר לתקשורת בין אישית היא מקבלת מעמד אוטונומי משל עצמה. אם עד כה המילה הייתה תאור פונמי או גרפי לתיאור אובייקט במציאות (משמעות) או קונספט, עתה בנוסף, יש יחס למילה כאובייקט שמיעתי, גרפי, או כקונספט בתוך מערכת כללים. כך נוצרים יחסים דואליים בין האדם למערכת השפתית, מצד ... על המערכת ויצירת איברים חדשים בה. אין כאן הכוונה ליצירת מילים חדשות בשפה (כמערכת משמעויות) - כדוגמה, כאשר המציאו את הרדיו, טבעו מילה חדשה המתארת אובייקט במציאות. בדומה לכך גם המילה טלויזיה (Tele-vision) שהיא אמנם צירוף של שני מילים אך היא מייצגת ...

... בעלת שני חלקים בלבד: האובייקט והפרדיקט המושת עליו. בנוסף, הלוגיקה החדשה אינה תופסת את הכמת הלוגי כמאפיין את הטענה כולה או את האוגד, אלא כחל על משתנה מסוים מתוך הטענה. באמצעות כך שהכמתים יכולים כעת להופיע כחלק ... שני חלקים בלבד, פרדיקט ואובייקט, החוברים זה לזה כפי שפונקציה חלה על משתנים. שיטת התיווי הלוגי של פרגה לא התקבלה, גם כאשר רעיונותיו נתקבלו במסורת. למשל, את המשפט דני הוא חכם, ניתן להצרין בעקבות פרגה כך: Fa כאשר ... ו - a מציין את שמו של האובייקט, דני. שיטתו של פרגה מאפשרת גם להביע יחסים בין שני אובייקטים או יותר באמצעות פרדיקטים דו מקומיים, המקבלים שני אובייקטים. למשל כדי לומר שדני (a) הוא חבר של רני (b), תוך ציון יחס ... משמעותם רק כאשר ניתן להן אובייקט כערך שלהן. כשלעצמו, המושג הוא בלתי רווי (unsaturated), ורק כשהוא מתחבר לשם או לשם של משתנה, הוא מקבל משמעות. כך פותר פרגה את בעיית אחדות הטענה שהטרידה אחר כך את ראסל, ומציע, ... שכאן המושג סוס מופיע כאובייקט, ולא כמושג. פרגה נאלץ לפיכך לטעון: המושג סוס אינו מושג, ומכאן נובע (אם כי פרגה אינו אומר זאת מפורשות): המושג מושג אינו מושג. הטענה הפרדוקסלית חושפת כיצד שלושת העקרונות של פרגה ... הוא רווי בזכות קישורו לאובייקט. לאור התנגדותו לפסיכולוגיזם, פרגה שולל את ההתייחסות אל המושג כאובייקט וסבור שהתייחסות כזו נובעת מתפיסת המושג כתוכן מנטלי אינרטי, ולא כפונקציה. עם זאת יש לפרגה דרכים לטפל במושגים במסגרת לוגיקה מסדר שני. דרך אחת היא על ידי ציון האקסטנציה של המושגים ... נובע כי עבור כל מושג, יש אובייקט המהווה את האקסטנציה של מושג). הוא כתב על כך לפרגה, שהוסיף נספח לכרך השני של הספר בו הוא מודה כי אין לו פתרון מספק לבעיה, והוא לא הצליח לתקן את עבודתו על מנת למנוע את הפרדוקס. ... מסוים מחזיר אמת עבור אובייקט אחד לפחות מתוך התחום. forall הוא הכמת הכולי או האוניברסלי, המציין כי עבור כל אובייקט בתחום, פרדיקט מסוים מחזיר ערך אמת. הסמלים של תחשיב הפרדיקטים מציינים משתנים (מצוינים באותיות x,y,z עם או בלי אינדקס ממוספר), קבועים (שמות, המצוינים באותיות a,b,c וכו) ופרדיקטים ... שני חלקים בלבד, פרדיקט ואובייקט, החוברים זה לזה כפי שפונקציה חלה על משתנים. דוגמאות לפסוקים כאלו ניתנות לעיל, בסעיף הלוגיקה של פרגה. כוחו של תחשיב הפרדיקטים ניכר ביכולתו להביע את קשרי ההיסק הלוגיים בין טענות ... המכילה את הזוג {}. לא כל אובייקט בתחום דורש שיינתן לו שם. אולם צריך להיות ברור מן הסמנטיקה, עבור כל אובייקט וכל פרדיקט בתחום, האם הפרדיקט חל עליו או לא. כעת ניתן להעריך את ערך האמת של הפסוקים הבאים בפירוש הנוכחי: neg forall x Px - מכיוון שבתחום הדיון שלנו לא לכל x הפרדיקט P מחזיר אמת, ... שבתחום הדיון שלנו אין אף אובייקט x כך שבזוג יחד עם דני (a) הפרדיקט R מחזיר אמת, הפסוק אמיתי. forall x (Px to exists y Py) - מכיוון שבתחום הדיון שלנו, עבור כל x ש - P חל עליו ניתן למצוא אובייקט y ש - P חל עליו, הפסוק אמיתי. ענפי משנה נוספים של הלוגיקה בת ימינו לוגיקה מודלית לוגיקה מודלית (modal logic) היא הרחבה של הלוגיקה הקלאסית, המאפשרת הגדרה פורמאלית של ביטויים ...

... פרסומו וחשיבותו נובע אף הוא מן השימוש במנגנון האידאליזציה, וניתן לזהות בו את האמונה כי האדרה הינה תנאי מקדים לאהבה. דוולואציה הינה הצד השני של מטבע ההאדרה, וככל שאובייקט נהנה מלכתחילה מאידאליזציה הרי שברגע שבו ייחשף במערומיו ... לאחר. בצורתו הבריאה, מאפשר מנגנון זה לחוש אמפתיה כלפי אדם אחר, בצורתו הפתולוגית, הרגשות המושלכים הינם חלקים שליליים במיוחד של העצמי היוצרים תפישה מעוותת של האובייקט עליו הושלכו. במקרים קיצוניים הוא מוביל להתפתחותה של הפרעת ... של סכיזופרניה קטטונית, המובנת לעתים כניסיון של האני הבוגר למצוא הגנה בנסיגה להתנהגויות התואמות תינוק חסר ישע. פיצול של האגו - פעוטות שטרם השיגו את היכולת לקביעות אובייקט תופסים את העולם סביבם כמתחלק לטוב מושלם ולרע מושלם ואינם מסוגלים עדיין להכיר בקיומו של אובייקט שהינו בחלקו טוב ובחלקו רע. מבוגרים משתמשים במנגנון הגנה ... רגשי מסוים על ידי הפיכתם לשאלה אינטלקטואלית, שבה הוא מתעמק תוך כדי התעלמות מן הצדדים הרגשיים והאישיים הכרוכים בעניין. התקה - העברה של רגשות ודחפים המכוונים כלפי אובייקט מסוים אל אובייקט אחר, בשל האיום שיש ברגשות אלה והחרדה המתעוררת באני עקב כך. האובייקט החלופי אינו מעורר חרדה, וכלפיו ניתן לבטא את הרגשות האסורים. ... - כשהמטרה ביטוי רגשות, משאלות או דחפים באמצעות ייצוגים חלופיים לאובייקטים. הפעוט יכול לחוות מגוון רגשות חיוביים ושליליים בעצימות משתנה עם ייצוג ההורה, כתחליף לאובייקט עצמו. עידון (sublimation) כשהמטרה סובלימציה של ביטוי רגשות ... באמצעות מנגנוני הסתגלות אלה הפרט מפענח את רזי סביבתו, משכלל ומפתח גישור על הנפרדות ביחסיו עם האחרות. תופעות מתווכות: תופעה חושית מתווכת (transitional phenomena), אובייקט מתווך (transitional object), מרחב משותף, מדיה תקשורתית חושית. ... רגשית בין שניים נפרדים. מנגנון זה מופעל כשהמטרה תיווך וגישור על הנפרדות בין השותפים להתקשרות ולתקשורת עם הזולת. האדרה (idealisation) - מופעלת כשהמטרה שמירה על האובייקט כשלמות אהובה ועל העצמי כאהוב, באמצעות האצלה של אפיוני שלמות על האובייקט. תזמון להתקשרות יחד בין נפרדים (jointness) אמפתיה ואינטואיציה - מופעלים במרחב משותף כשהמטרה התאמת מידת ההתקרבות - התרחקות, בהתקשרות עם הזולת. יחסי יחד מתאפיינים, כבר מתחילת החיים, ביחסי אובייקט משולשים (טריאדה) - תינוק, הורה ומרחב משותף. עקרון המציאות ... המידע על סביבתו. עיקרון המוכרות - כשהמטרה השגת תחושת ביתיות באמצעות משיכה אל המוכר ודחייה מהזר. תפישת הקביעות (constancy) - לצורך שמירה על קביעות מוכרות העצמי, האובייקט, היחסים עמו והמרחבים המשותפים, חרף היעדרויותיו האקראיות. ... רגשיים, שמירה על הגוף, המקום במשפחה והרכוש. העברה (transference) - לצורך חוויית התקשרויות בהווה כמוכרות וכנשלטות. היחסים עם הזולת נחווים כמוכרים על בסיס יחסי אובייקט מהעבר. דוגמאות למנגנוני הגנה: שתי חרדות מרכזיות מלוות אותנו מינקות ועד שיבה: חרדת הזרות או הכיליון (annihilation) וחרדת אובדן האובייקט (object loss). במהלך החיים חרדות אלה פושטות ולובשות צורה. כך, למשל, חרדת הכיליון נחוויית גם כחרדת חוסר אונים וכחרדת סירוס. חרדת אובדן האובייקט נחוויית גם כחרדת נטישה, כחרדת אובדן שליטה על האובייקט וכחרדת אובדן האהבה. במטרה לשמור על העצמי מפני הצפתו בחרדה ... (projection), פיצול (split), התקה (displacement), הערצה (admiration) חשדנות ושנאת הזר מופעלים כהגנה נגד תחושות רעות ומעיקות, כמו זרות ותוקפנות, הפוגעים בשלמות האובייקט או ביחסים עמו. תחושות פנימיות אלה (א) מושלכות על האובייקט הנחווה כמאיים, (ב) מפצלות את האובייקט לטוב ולרע, (ג) מוסטות אל זרים, (ד) גורמות להערצה של האובייקט הנחווה כעריץ (ה) מעוררות חשדנות כלפיו עד כדי שנאת הזר ודמוניזציה שלו. מנגנונים קיצוניים אלה מאפשרים מחד שמירה על דמות טובה ונערצת ומאידך הרחקה של דמות זרה, עוינת ומאיימת. סימביוזה וניכור מופעלים כהגנה בפני אובדן האובייקט, דחייה או בפני חרדת הנטישה. הפרט נצמד לאובייקט המאיים בנטישה או מתנכר לו. התנגדות (resistance), וביטול ... במערכת החיסונית נרקיסיסטית הכחשה, זיוף העצמי (false self), פטיש, קמע וניצני פרברציה (fetishism & perversion) מופעלים כהגנה נגד פגיעה בתחושת שלמות העצמי, שלמות האובייקט ושלמות היחסים עמו. התעלמות (ignoring) והימנעות (avoidance) ... כמו טיקים, עצירות כרונית, מריטת שיער כסיסת ציפורניים, ומחלות פסיכוסומטיות. הופעת התסמינים מקנה רווח רגשי משני, כמו פטור ממטלות מעוררות חרדה או תחושת שליטה באובייקט המודאג. ...

... עקב כך ממשיך האדם לחוות את הסוגיות האלה שוב ושוב בדרכים סמליות. פוביה: מצב נפשי של פחד כרוני בלתי הגיוני מאובייקט או מצב כלשהו, המשפיע באופן ממשי על הסובל ממנו. דמנציה: שיטיון, תסמונת מוח אורגנית שפוגעת ביכולת השכלית וגורמת לסובל ממנה לליקויים משמעותיים בתחומי החיים השונים. ... ענף של תיאורית הפסיכואנליזה אשר שם דגש על יחסים בינאישיים, בעיקר על המשפחה ובמיוחד בין האם לילד. המשמעות של אובייקט היא למעשה אדם, ובמיוחד האדם המיוחד המהווה אובייקט או מטרה של רגשות וכוונות של אדם אחר. המשמעות של יחסים מתכוונת ליחסים הבינאישיים ומדברת על המשקעים של מערכות יחסים בעבר, המשפיעים על אדם בהווה. תאורטיקנים של יחסי אובייקט מתעניינים בתמונות פנימיות של העצמי ושל אחרים ובאופן בו הן מבטאות עצמן במצבים בינאישיים. אובייקט מעבר: תיאור והגדרת היחס של התינוק אל חפץ שהתינוק מתקשה להתנתק ממנו, בשל העובדה כי החפץ נבחר בידיו, לסמל ולייצג לו את האם, שאיננה יכולה להיות נגישה לו כפי רצונו. ... וסופו הכרה במציאות כהתרחשות חיצונית ולא נשלטת. תהליך הביניים המוביל את ההכרה במציאות, מתרחש גם באמצעות אובייקט מעבר, שמתאפיין בהיותו נברא על ידי התינוק אך גם מוכר כאובייקט חיצוני, הנתפס וזוכה להכרה על ידי ההורים, המייצגים את המציאות. המעבריות של האובייקט, מסמלת את היותו חלק מהליך בו עוברים מתפיסה סובייקטיבית לתפיסה אובייקטיבית של המציאות. ...

... ואילו החלק השני עוסק בדמות האל כאובייקט - עצמי וכהגנה מפני פגיעות נרקיסיסטיות (2). מאמר ... הנדון, והיא צורה ייחודית של יחסי אובייקט. ההתבטלות בפני אובייקט גרנדיוזי ומוערץ היא צורה פרימיטיבית ורגרסיבית של יחסי אובייקט, והיא מצויה בכל הדתות, כמו גם בכל מערכת אמונה ... יזכה במעט מהתכונות המוערצות של אובייקט זה, בשל מרכזיות של לימוד התורה בהערכתם של ...

... על עצמך, מי הישות שמתבוננת? האם תשומת לב זה הקשבה? האם תשומת לב זה ריכוז, ללא אובייקט הריכוז? האם זה להיות? האם להיות זה יצירתיות? אז: מה היא הקשבה? מה היא הקשבה? האם הקשבה זה פעולה חושית? האם הקשבה זה פעולה הכרתית? מי הוא ... חלל? מה הוא חלל? האם חלל נוצר עי מחשבות? האם בחלל יש מחשבות? האם חלל הוא העדר אובייקט? האם חלל הוא שמאפשר את היקום? האם חלל מאפשר את הגדילה של הפרח? האם חלל מאפשר את החופש? האם חלל מאפשר דרך, ידע, למידה? אז: מה הוא ידע? מה הוא ... אז: מי הוא הרוצה? האם הרוצה הוא הגוף? האם הגוף שלי? האם הגוף שלי? האם הגוף הוא אובייקט של החושים? האם החושים מבינים ללא הכרה? האם הגוף אובייקט של ההכרה? האם ההכרה היא שלי? בשינה עמוקה לאן נעלמת ההכרה? האם הגוף נעלם עם ההכרה? לפני מחלה האם הגוף שואל את רשותי? אני יכול לרפא גוף חולה? אז: ...

... ורגע נתון של המצב הנוכחי. ריכוז נכון, לעומת זאת, הוא גורם של מיקוד התודעה באובייקט מסויים. גם גורם מנטלי זה מתורגל שוב ושוב כדי לבסס אותו ולהעצים אותו בדיוק כמו גורם המודעות. ההתמקדות באובייקט צריכה להיות רציפה ודורשת החזרה חוזרת ונשנית של התודעה אל האובייקט הנבחר שיכול להיות לדוגמה נשימה, מנטרה, עיגול צבע, להבת נר, אור בהיר, או עצמים אחרים. בין אם אובייקט המדיטציה פיזי או מנטלי, בתחילה המיקוד יהיה ... שתיווצר כתוצר של הריכוז. ככל שהתרגול מתקדם התודעה מתרצה, ומסכימה להשאר עם האובייקט לזמן ארוך יותר. המצב מדומה לקשירת עגל צעיר ... וההתרוצצות חסרת השחר האופיינית לה. תודעה שאינה מאומנת לא מוכנה להשאר עם אובייקט מסויים יותר ממספר שניות והיא מחפשת אחר עניין חדש בלי הרף ולכן יש לאלץ אותה להתמיד עם האובייקט. גורם הריכוז יוצר יציבות מנטלית באמצעות ... הריכוז שתואר בהתבוננות בתנועת יד מכונה ריכוז רגעי (khnika samdhi), בה אובייקט ההתמקדות משתנה כל הזמן - בהתחלה יכולה זו ... תנועת הצוואר, מחשבה שחולפת בראש וכו. שני הסוגים האחרים הם של ריכוז ממוקד באובייקט יחיד, הנקראים אפנה סמדהי (appan samdhi) ... גורם הריכוז הוא המרכזי וגורם המודעות נועד לשמור על עירנות ותשומת הלב לאובייקט יחיד, ובו יש התעלמות משאר התופעות. בשני ...

... המופרעת בחולים אלו. תלישת השערות דווחה כמסמלת שנאה עצמית, סירוס עצמי או החלפת אובייקט אהוב שאבד (שימוש בשיער כאובייקט מעבר). לפי ההשערה הפסיכואנליטית, יחסי הורה - ילד מופרעים (במיוחד יחסי אם בלתי תקינים) מפריעים להתפתחות האגו וגורמים לאי יכולת של החולים ליצור קביעות אובייקט. ללא יכולת זו, זקוקים החולים להימצאות ממשית של האובייקט הפרט הדואג לצורכיהם הבסיסיים ולא קיימת אצלם היכולת להפנימו ולחוש בטוחים גם בהיעדרו. Kind העלה את האפשרות, שטריכוטילומניה מהווה בעיה בהתפתחות השלב האדיפלי ותסוגת תפקודי האגו ויחסי האובייקט . השיער מסמל את כוח הפיתוי ותלישת השערות גורמת לתסוגה למצב קדם - אדיפלי החסר נטיות הטרוסקסואליות (אשה עם קרחת אינה נחשבת מושכת והתעניינות הגברים בה יורדת). תלישת השערות ... גורמים המעוררים הפרעה זו כוללים מצבי לחץ ברבע מהמקרים, פחד מנטישה, אובדן אובייקט אהוב, יחסי הורים בלתי תקינים, לידת אח צעיר וניצול מיני. מאפיינים קליניים: תלישת השערות נעשית על פי תבניות וטקסים סגוליים. לרוב, מבוצעת התלישה בזמן פעילות ישיבה, כגון צפייה ...

... ספציפית - פוביה פשוטה - מבוא פוביה ספציפית (נקראת גם פוביה פשוטה) היא פחד מתמיד ומוגזם, שמתעורר עקב הופעת אובייקט או מצב ספציפי, או עקב ציפייה להופעתו. החשיפה לגירוי זה גורמת כמעט תמיד לתגובת חרדה מיידית, שההבדל הבולט היחיד בינה להתקף פאניקה הוא העובדה שפאניקה אינה מתעוררת על ידי אובייקט חיצוני ברור. סימפטומים שיכולים להופיע הם למשל קוצר נשימה, הזעה, סחרחורת, פחד למות או להשתגע, ועוד. אדם שסובל מפוביה ספציפית, בדרך כלל ינסה להימנע ככל ... הן הגנה מפני חרדה שנוצרת בגלל דחפים מודחקים של האיד - קשה להכיר בדחפים אלו, לכן החרדה עוברת התקה מהדחף אל אובייקט או מצב חיצוני, בעל קשר סמלי כלשהו אל גורם החרדה האמיתי. למשל, במקרה המפורסם של הנס הקטן, פרויד טען שהנס פיתח פוביה מסוסים בגלל חרדה סביב קונפליקט ...

... אפשרי המציאות והכרחי המציאות. אובייקטים הם אפשרי המציאות אם יש הפרדה בין מהותם לבין קיומם - אם אפשר לתפוש אותם גם בלי שיהיו קיימים (לדוגמה: חד - קרן). לעומת זאת, הכרח המציאות הוא אובייקט שעצם מהותו היא קיומו. לכל אחד מהאובייקטים שהם אפשרי המציאות, אם הם קיימים, היה דבר מה שהוציא אותם מן הכוח אל הפועל, מן האפשרי אל הנמצא. אבל חייב להיות אובייקט אחד שהוא הכרח המציאות כי אחרת תתקבל שרשרת אין סופית של סיבות, מבלי שתהיה סיבה ראשונה שתוציא את ...