החור - האושר המושלם של הריקנות המוחלטת... הראשון. לפתע נחתה עלי ההשראה, הפסקתי באמצע הלימודים למבחן וכתבתי את הסיפור בנשימה אחת. מקווה שתיהנו! דפנה היא בחורה רגילה בת 25. היא לא יפה במיוחד, אך גם לא מכוערת, לא שמנה ולא רזה, לא גבוהה ולא נמוכה. אם ... לה שיער מתולתל ושופע, עיניים יפות למדי וגם הפה שלה חינני ומושך. אולי אפילו תתפלא למה חשבת שהיא כזו רגילה, שהרי בעצם בכל זאת יש בה משהו. אבל יהיה בה משהו, אולי, שיגרום לך לא לפתוח עמה בשיחה, משהו ... דופן, סוד מיוחד, שגורם אף לה להיות מיוחדת. תמיד רצתה להיות מיוחדת, שונה מכולם. תמיד הרגישה שהיא לא, שהיא רגילה. לומר לדפנה שהיא רגילה היה העלבון הגדול ביותר בשבילה, הפגיעה העמוקה ביותר, הפחד הגדול ביותר שהטריד את קיומה. הכל התחיל כחודשיים לפני אותו ... את הדברים שלו בזמן שהייתה בעבודה. רק לגלי, חברתה הטובה, סיפרה שנפרדו. לא להוריה, לא לחבריה לעבודה. החיים התנהלו כרגיל, ללא שינוי. הכל חזר לקדמותו. ומרגע שאיציק אסף את חפציו, הרגישה כאילו מעולם לא היה. כאילו לא היו ביחד ... לו ויצאה מן המרפאה בסערת רגשות. אולי הם צודקים, ניסתה לשכנע את עצמה. אולי אני סתם מדמיינת דברים. אולם ההרגל שפיתחה לעצמה, לבדוק את בטנה, המשיך ודבק בה. מדי יום בדקה דפנה את מצב החור. מדי יום הוא הלך ... פליאה. הוא מישש את בטנה כאילו לא היה שם חלל, מרחף באצבעותיו על פני החור כאילו בטנה הייתה שם כרגיל. הוא לחץ על אזורים שונים בבטנה ושאל אם זה כואב. דפנה ענתה בשלילה ולבסוף אמר הרופא שכנראה היו לה ... עם חיוך על שפתיה ומיד קמה וניגשת אל המראה. שם הייתה מורידה את החולצה שעדיין נהגה ללבוש - מן הרגל שכזה - ומתבוננת בחלקי גופה המרחפים כביכול באוויר, הולכים וקלים, הולכים ונעלמים. היא החלה מלטפת את החוסר, מלטפת את החלל במה שנותר מזרועותיה. היא ליטפה את גבול החלל והצוואר, את גבול החלל והרגליים, והשיטה את ידה בחיבה בתוך מה שהיו פעם בטנה ושדיה. היא המשיכה בחייה כרגיל. כאשר העלים החלל את צווארה ואת החלק העליון של זרועותיה, החלה ללכת עם צעיפים ועם חולצות בעלות שרוול ארוך. ...