... - התיחסות היהדות לסיגופים ונזירות כל ימי נזרו קדש הוא לה (במדבר ו, ח) אדם מחליט ביום בהיר להתנזר מן החיים. האם נוהג הוא כראוי, לדעת התורה? האם נכונה היא תווית הקדוש, שהצמידו הבריות למסתגף המקצועי? האם גם בעיני הדת היהודית האדם הנבחר הוא זה המואס בהנאות העולם, המתרחק מחברת בני אדם, ומסתגר מפניהם במנזר שתקנים כלשהו? ... כך משמע מפרשת השבוע שלנו. וכה נאמר בפרשת הנזיר: איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר... מיין ושכר יזיר... שכר לא ישתה... כל ימי נזרו קדש הוא לה (במדבר ו, ב - ח). המשפט האחרון במובאה הוא המוליך למסקנה, שהנזיר הפורש מתענוגות החיים הוא הקדוש, והבוחר בדרך ההסתגפות בחר בעבודת ה הראויה והרצויה. חיזוק לעמדה זו אנו מוצאים - לכאורה - גם בהערתו הבלשנית של הפרשן הנודע רבי אברהם אבן עזרא, המצביע על המילה ... ועטרת מלכות בראשו, הוא כל מי שהוא חופשי מן התאוות. והנה נראה, שגם התלמוד מעלה אדם זה על נס: אמר שמעון הצדיק: מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד. פעם אחת בא אדם אחד נזיר מן הדרום וראיתיו שהוא יפה עיניים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים. אמרתי לו: בני, מה ראית להשחית את שיערך זה הנאה? ... נוזרי נזירות בישראל (נדרים דף ט, ב). לפניכם, איפוא, אישור תלמודי לערכו הרם של האדם המסתגף, האומר לא להנאות החיים. אבל, אם כך הוא, אם קדוש הוא המתנזר מיין בעיני התורה, אם פרישותו הינה דוגמה לדרך החיים הנכונה - מדוע בתום ימי נזירותו עליו להקריב קרבן חטאת, הוא הקרבן, שמקריב האדם שנכשל בחטא כלשהו? הלא כך נאמר בכתוב: ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש (שם, יא). מהו החטא, המעיב על מעשה ההתקדשות של הנזיר? מסתבר, שמעשה קדושה זה, הפרישות עצמה היא החטא. ועל שחטא בנזירות הוא מביא קרבן כפרה. חטא גדול הוא, אם כן, להתרחק מצוף ההנאות, שמזמן העולם. אסור למנוע מן הגוף את מה שהתורה התירה לו. חוטא הוא, אם כן הנזיר - גיבור פרשתנו. ואכן, רבו הפרשנים ופוסקי ההלכה בישראל, ששללו בתכלית את הסגפנות כדרך המובילה אל הקדושה. זאת, בניגוד לדתות אחרות, מן הנצרות ועד לכתות המזרח, שבייאושן מאפשרות החינוך העצמי בתוככי החיים, במסגרת החברה, המשפחה, הקהילה, העם והמדינה - בחרו בהתנתקות ... הנזיר המתבודד והמסתגף עטרת הקוצים של החוטא. אנו אומרים כן לחיים כמות שהם, כי אין הקבה רוצה - אם נצטט את דברי אחד מתלמידיו של הארי הקדוש - שיענה האדם את גופו. שלא ציוונו בכל התורה אלא יום אחד, שהוא יום כיפור, שנענה את גופנו לטובתנו לכפר על נפשותינו, וציווה, שנאכל ונשתה קודם לו. כי החיים עצמם, על הנאותיהם המותרות, הם זירת הפעולה של הקדושה היהודית. אך אם כך הוא, אנו טועמים את טעמה של המבוכה. האם לא ראינו בתחילת דברינו, שהתורה העניקה לנזיר את התואר קדוש? האם לא נשק שמעון הצדיק לנזיר הצעיר, שעלה כנזיר מדרום הארץ? מבוכתנו אף תגדל, כשהעיון בדף הבא בתלמוד (נדרים דף י, א), יבהיר לנו. ששמעון הצדיק עצמו טוען, ... הצעיר? כלומר, מה פשר יחס דו ערכי זה של הפרשה לנזיר? כך הגענו אל תורת הגמילה המקראית. ממנה עולה, לדעת פרשנים מסוימים, שהנזיר הוא אכן קדוש וחוטא כאחת. דמות האדם הרצוי, בעיני התורה, הוא האדם החי והנהנה מחייו, בגבולות שההלכה היהודית תחמה לו. גבולות אלו, הם המאפשרים לו לחיות חיים מלאים, בלא להיגרר ... לו העוז לשים סכר מעשי, שמנע מאשד היצרים הגועשים לפרוץ כל מחסום. בהסתגפות שגזר על עצמו, עשה את הצעד הנכון בכיוון האיזון היהודי, הוא הקדושה. על כן קדוש הוא מעשהו. אבל, גם ברגע התרוממות רוחו על הצלחתו לכבוש את יצרו, עליו לזכור את הסיבה, שכפתה עליו את ההסתגפות, את ההתנזרות מיין וכו. הוא החטא, שלא סולק כליל ... לגמילה: להימנע אפילו מן הכוסית היומית הקטנה, עד שירגיש, כי שולט הוא בתאוות השתייה. הנטייה לשכרות היא החטא. הכוח להתמודד עמה הוא הקדושה. ועל כן, נאמר בפרשה על הנזיר, אחרי ימי הנזירות, כך: ואחר ישתה הנזיר יין (שם, כ). הלא אם כבר חלפו ימי הנזירות, ומותר הוא בשתייה, מדוע ממשיך הכתוב לקור אלו ...

... קיום החיים שבתוככן נוצר העולם. פשוטו כמשמעו. העולם נוצר עבור בני האדם שיחיו בו. ואתן מקיימות את חלקכן במטרה קדושה זו. מה קורה ברחם מבחינה פנימית וחיצונית? מבחינה חיצונית - כאשר העובר נמצא בגוף האם היא שרויה בלחצים, ... הארוך ומוצפת בשמחה ואהבה וקרבה לתינוק שאי אפשר להסביר במילים. על פי המדע מופרש הורמון השכחה. ברגע הלידה רוח הקודש נזרקת באם ובאב והם מוארים במעין הארה על מנת שיבחרו שם לתינוק שיקל עליו את ייעודו ומעניקים לו שפע רוחני ...

... לבטא כלי מושלם לקבל אור רוחני גבוה ביותר. בספר תורה, עור הקלף אוצר בתוכו את אור הקדושה של אותיות התורה. כן גם גוף האדם, כולו עטוף ב - עור אשר מתחבר לאור ההילה העוטפת ויוצרת את הגוף ... - או מפר חוק. נפגע להחריד, כשמונעים ממנו להפר חוק. מכביד בנוכחותו וקצר רוח. ק - קדושה ומעגלי צמיחה האות ק רומזת לשני עקרונות כמעט הפוכים, או לשני כוחות המנוגדים ובכל זאת יש קשר ביניהם. מצד אחד האות ק רומזת לקדושה, לפנימיות, להעמקה של החכמה עד דרגת הקדושה, ומצד אחר: ק היא האות המביעה את ההיקף, או את הקוף המחקה את האדם כקוף אחר בני אדם. נוכל לומר כי ... בהרחבה) חלקה הנסתר והנגלה של האות, גם הם מרמזים כל אחד בפני עצמו, לשם מהשמות הקדושים: את החלק הנגלה (ק) - יש סופרים הכותבים באמצעות חיבור האותיות: כ + ו, שערכן ביחד 26 הרומזות לשם ...

... מה זה נקודה עוד נסביר בהמשך אבל לפני הכל היה הווה ויהיה כלומר המציאות של הקדוש ברוך הוא לפי הקבלה היא מציאות שוויונית o נסביר שהשם יהוה ... והעין היא הנקודה הכי עליונה בתודעה לכן בהרבה מקומות שמציירים עין הכוונה לקדוש ברוך הוא ובעצם הוא רעיון שאומר שבשביל להשיג את הרעיון של האל צריך לייצר פסל קדוש שיוכל לסמל את אותו נקודה בתודעה ששם האל נמצא ולפי האמונה ... על האל והנסיון הוא שדרך טיהור ההוויה שבמציאות האדם אפשר להתחבר לנקודה יותר קדושה בתודעה כלומר להשיג כוח רוחני בתוך גוף וזה הסיבה שלפי תפיסות מסיטות קבליות כל כך חשוב קדושת הגוף והמחשבה כי לפי אותו רעיון אותו גוף אמור להיות מרכבה ... אחד האל נמצא בכל הנקודות בשווה מהצד השני יש אבולוציה באמונה שאומרת שצריך לקדש את עצם הגוף בשביל להשיג את עצם התודעה. בסופו שלדבר ...

... הבעיה - קנה קמיע והחיים יסתדרו. יותר מכך - קנה קמיע קרע שטן במבצע לבני המשפחה עם צירוף שמות השם כדי לדייק בפתרון הבעיה. מה לעשות שהארי הקדוש אסר על כך מכל וכל שהוא אבי המקובלים שחי לפני כ - 500 שנה בארץ? רק חבל שהמקובלים של היום ... שגבנו טהרנו נורא. מילים אלו לקוחות מתוך מתוך תפילת אנא בכוח שעל פי המקורות נכתבה בספר יצירה על ידי אברהם אבינו. היטיב לפרש אותה הארי הקדוש בימיו והסביר עד כמה עוצמתית תפילה זו לאדם שרוצה להתעלות בדרגתו הרוחנית. הארי הקדוש חי בצפת לפני כ - 500 שנה, בין היתר הוא ביאר ופירש את ספר הזוהר והסביר לפרטי פרטים מהי ... של ימינו מוכרים קמיעות כאלו שסכומם מגיע לעיתים לאלפי שקלים. והכי מרגיז הוא שאותם מקובלים משתמשים בשם הדת. כנראה ששכחו את דברי הארי הקדוש בספריו שערי קדושה ורוח הקודש: על קמעות: דע כי כל השמות והקמיעין הנמצאים עתה כתובים בספרים הם מוטעים, צדיקים אמיתיים ... אחרת, הוא רק עושה הפוך לעצמו כי הקבה מביא עליו יסורים כדי לנקות אותו ולעורר את האדם על השבעות מלאכים ושימוש בשמות השם: המשתמש בשמות הקדש רעתו גדולה עד מאד, ואותם המלאכים שהוא מכריחם בכח השבעתו לעשות רצונו באים ומחטיאים אותו לאבדו מן העולם. על קבלה מעשית בכלל: ענין השמוש בקבלה מעשיית, הנאסרת בכל ספרי המקובלים האחרונים אין לנו רשות בזמנים אלו, להשתמש בשמות הקדושים והמשתמש בהם ענשם גדול וזהו סוד ענין קבלה מעשית. ולכן אסור להשתמש בה, כי בהכרח יתדבק גם ברע המתדבק בטוב... ולכן שומר נפשו ירחק מהם, כי מלבד שמטמא נפשו יענש בגהינם, ואף גם בעולם הזה קבלה בידינו כי יעני או הוא או זרעו יחלה בחולאים... ... הרוחנית אך שולל מכל שימוש בקמיעות! תחשבו טוב לפני קנייה כזו שתביא לכם פתרונות קסם לכל בעיה שיש בחיים - זה פשוט לא עובד ככה. הארי הקדוש אמר, גדול המקובלים, לא אני ולא אף מקובל אחר שחי כיום בדורנו! בהצלחה לכולנו בהתגברות הרוח ...

... של לילית ונעמה כשדות המתגנבות אל רווקים בשנתם ומתעברות מקרי הלילה שלהם. דתות המזרח הקדום, כרוב הדתות הקדומות, היו משופעות באלות רבות - עוצמה, וקדשות (זונות פולחניות) היו מוסד נפוץ בהן (בראשית לח). שריד לתקופה זו היא מרים, הממלאת עד היום את תפקידה האימהי בהצלחה רבה בדת הגדולה בעולם. ודאי אין זה מקרה שלבתולה קדושה זו נלווית במיתוס הנוצרי אשה ... כשהאל היחיד הוא זכר, קשה לתת ביטוי ישיר למיניות הגברית ביחסי המאמין כלפיו. לפעמים זוהה המאמין עם האשה, כמו בהמשלה של שיר השירים ליחסי האהבה בין הקדוש ברוך הוא לבין כנסת ישראל, ... העז לעתים להתייחס לאלוהים בכינוי הנקבי שכינה, אבל כינוי זה היה בבירור רק צורת דיבור ואיש לא העז לייחס לו משמעות תיאולוגית מפורשת. בכל זאת, גם בתלמוד (קידושין לא 1) היו כאלה שחשו באופן ... על השכינה ממחישות את האמביוולנציה הכבדה האופפת את דמות האם בדת: א) כשמתרבים החטאים בעולם, מתחזק השטן (שאף לו בת זוג משלו) ומזדווג עם השכינה, אשת הקדוש ברוך הוא, הנאלץ כתוצאה מכך ... החטאים שחוטא היהודי הופכים, בעולם העליון, לחטא אדיפאלי. ב) כשהצדיק מעמיק בלימוד התורה, אהבת השכינה אליו נעשית כה עזה, עד שהיא מעוררת את קנאת בעלה, הקדוש ברוך הוא, ובכך מסייע הצדיק ...

... - המלך מייצג את איכויות השיפוט, הצדק והאיזון. עוצמה רוחנית וקדושה, קתדרלות וקרדינלים. ערך עצמי, טוהר, שמחה ומלאות, תחושות עמוקות, חוכמה וחמימות. צהוב: שמחה, זהות עצמית, חשיבה בהירה, ידע וחוכמה, הטמעה. הצל של הצבע - פחד, דיכאון, ... ברגשי וברוחני. זוהי התמצית של החיים שבאה מן הלב והנשמה. שקוף: קדושה, שלמות, נתינת הכל, פתיחות, אחדות, אור, נמצא לרוב, מוקיע את הנסתר ואת שאינו אמיתי, נאמן. הצל של הצבע - טמא, סטריליות, מעוקר, בדידות, תסכול, שעמום, מוחלט, קשה, קפדנות, חוסר גמישות אפתיות. אור, כמו הטוהר של הקריסטל השקוף, הפוטנציאל לשקף כמו מראה. מטהר את הדמעות ...

... העגל, הינן במחולות של עם ישראל לאורך הדורות, מחולות של אמת, מחולות שאינן תלויות בדבר, מחולות של קדושה . על האיש הישראלי להשתוקק, לכסוף ...

... המזוהה עם הזכר, עם קו הדין מצד שמאל, המזוהה עם הנקבה. פעולה זו מתאפשרת באמצעות קיום המצוות והתפילות, או באמצעות שימוש בשמות הקודש בכוונה הראויה. הקבלה התאוסופית והקבלה האקסטטית הקבלה נחלקת לשני זרמים עיקריים: האחד קבלה תאוסופית - תאורגית, והשני קבלה אקסטטית. הקבלה התאוסופית - תאורגית עוסקת ... העולם נברא ומונהג על ידי שמותיו של האל, והם מבקשים לשנות את סדרי הבריאה לטובתם באמצעות שימוש בשמות אלו. זאת על ידי הגיית שמות הקודש בפה או בכוח המחשבה, או על ידי יצירת קמעות שבהם שמותיו של האל (או צירופים אחרים של לשון הקודש) מועלים על הכתב. ספרות ההלכה מתירה את השימוש בקמיעות לרפואה, ולעומתה ספרות הקבלה מרבה להזהיר, להרחיק ולסייג את השימוש בקבלה מעשית. זאת משום שעל פי דברי המקובלים לעוסק בקבלה המעשית נחוצה טהרה מטומאת מת, שאותה ניתן להסיר אך ורק באמצעות אפר פרה אדומה שמאז חורבן בית המקדש אינו נמצא ברשותנו. אזהרות אלה עומדות לכאורה בסתירה לשימוש שנעשה לאורך הדורות בקבלה מעשית ובקמעות. יישוב לסתירה זו מביא הרב יצחק כדורי: הוא מבדיל בין השימוש בשמות הקודש כדרך למציאת חן בעיני האל בעת התפילה, באופן שבו אין צורך להיטהר מטומאת מת, לבין השימוש הטכני בשמות קודש כדי לבקש מהכוחות האלוהיים לבצע את רצונו של המקובל. פעולה מאגית מפורסמת באגדה היהודית הייתה יצירתו כביכול של הגולם, שעל פי המסורת יצר המהרל מפראג באמצעות שימוש באותיות הקודש. גם הגרא, לדברי תלמידו ר חיים מוולוזין, התחיל ביצירת גולם, אולם הפסיק לאחר שראה אות משמים. מקור לזאת נמצא אף בדברי הגמרא על מספר אמוראים שיצרו אף הם אדם. התפתחות ... את חיבור הספר לרבי שמעון בר יוחאי, תנא מהמאה ה - 2, וחוג תלמידיו. הספר לא קנה לו בתחילה פרסום והכרה אלא אצל בעלי הקבלה. ההתקדשות של ספר הזוהר וההשפעה הרחבה שלו צברה תאוצה עקב הטראומה של גירוש ספרד. תורת הקבלה נתנה מקום נרחב לכיסופי הגאולה של העם הכואב את משבר הגירוש. הקבלה וספר הזוהר יצאו מתחומי הכת המסוגרת של בעלי הקבלה אל המוני בית ישראל. דחיפה נוספת להפצתו ולקדושתו של ספר הזוהר הייתה במאה ה - 16, עם הדפסתו (לראשונה במנטובה). השפעה זו הגיעה לשיאה בקבלת צפת, ובפרט בקבלת הארי, שרבים מהרעיונות המיסטיים החדשים שבה נתלו על דרך ... ונחלתם של רבים. אחד הזרזים לכך הייתה היווצרותה של ספרות המוסר הקבלי. ספרים רבים כדוגמת ראשית חכמה, ספר חרדים, תומר דבורה ושערי קדושה נפוצו והפכו לנכסי צאן ברזל. בצפת התאגדו חבורות וחוגים רבים, שכללו בתוכם אף את פשוטי העם. חבורות אלו עסקו בין היתר בלימוד התורה ובהוראת דרכי התשובה. כמו כן נוצרו ... את הרמק כהוגה הדעות והנציג החשוב ביותר של קבלת צפת. מחשבה דתית אינטנסיווית מאוד וכוח הסברה הצטרפו אצל רמק, והוא התאולוג הסיסטמאטי העיקרי של הקבלה. הרמק נולד בשנת הרפב (1522). מקום לידתו אינו ידוע, אך שם משפחתו מעיד על כך שמוצא משפחתו מהעיר קורדובה שבספרד. הוא גדל וגר בצפת, למד תלמוד והלכה ... הקליפות נלכדו ניצוצות מההארה האלוהית ונשבו שם. ניצוצות אלו הם שנותנים חיות לממלכה הדמונית של הקליפות, וכל עוד הם שבויים שם יש לטומאה ולרוע אחיזה בעולם. כאן מתגלה ייעודו של האדם ותפקידו בעולם: על האדם מוטלת החובה להוציא מתוך שביים את ניצוצות האורות מתוך הקליפות ולהעלותם למקומם אל העולם האלוהי, וזאת בעזרת תורת התיקון והכוונות. כשיסתיים תהליך הבירור וכל ניצוצות הקדושה ישובו למקומם, תשלם מלאכת התיקון ואז תבוא גאולה לעולם. תפקיד זה של הבירור והתיקון לא מוטל רק על יחידי סגולה אלא על כל אדם מישראל, כל אדם כפי כוחו וכפי שיעורו. עם ... שבהם היה שרוי במאבק בקליפות, כשבעתות הדיפרסיה היה שרוי בעומק הקליפה ובעתות התרוממות הרוח היה כמי שהצליח לחלץ ממנה את ניצוצות הקדושה שהיו שבויים בתוכה. אף את מעשה ההמרה של שבתי צבי תירצו כמהלך הכרחי במאבק מול הקליפות. כדי לחדור לעומקה של הקליפה ואז לשוברה, היה צריך המשיח להידמות לה וכך להיטמא ולהיטמע בתוכה. אצל המאמינים נתגלו שתי מגמות. אצל המתונים נתפס המעשה של הירידה כמעשה שרק המשיח מסוגל לו ואילו הם מחויבים להמשיך ולקיים את התורה והמצוות. לעומתם, ... כתב את הספר בחינת הדת, המתנגד לקבלה ומערער על קדמות הזוהר. חיבור נוסף בשם ארי נוהם של ר יהודה אריה ממודנה הינו חיבור שהוקדש כולו לביקורת על הקבלה וספר הזוהר. גם הרב אלעזר פלקלס (תלמידו של הרב יחזקאל לנדא בעל הנודע ביהודה) בספרו תשובה מאהבה חלק א תשובה כו מבקר קשות את ספר הזוהר ומביע ... כותב כך: אני אומר הריני נשבע בתורת ה שבספר הזוהר נמצאו כמה זיופים וקלקולים אשר הוסיפו, ועלה אחת מתלמוד בבלי הויות דאביי ורבא קדוש יותר מכל ספר הזוהר... ואין אני חלילה מטיל דופי ופגם בכבוד התנא אלדי ר שמעון בר יוחאי כי הוא היה מחסידי עליון אלא אני אומר לאו גושפנקא דרשבי ועזקתיה חתום עליה ומי ...

... מימד שמאחד את כל האלים וברעיון היהודי 12 הויות יוהה יהוה יההו היוה היהו הויה הוהי ההיו ההוי ויהה והיה וההי כלומר היהדות הקדומה תפסה שיש מימד שבו יש מקום להרבה אלים קדושים כלומר מימד האלים ולכן עם ישראל בזמנו היה עובד לאלים שונים עד שהפלוסופיה קבלה מימד של אל יחיד ואם נזנח את הרעיון הדתי וניקח את הרעיון למימדים נבין שיש ... למרות שיש ריבוי אלים יש להם מציאות מאחדת כלומר האלים השונים יכולים לקיים אהבה אחד אם השני ולהשלים אחד את השני כמו בני זוג בשר ודם שמקימים יחסי מין רק שאצל אותם אלים קדושים שנמצאים ביחד במימד 12 ומאוחדים במימד 13 נוצר במעשה אהבה של האלים הקדושים האל הבן שהוא נמצא במימד מספר 11 ולו יש דמיון בין האל האב והאל האם כלומר לאל שנמצא במימד מספר 11 יש הורים אלים והוא בן לאלים קדושים . מימד מספר 13 הוא המספר הראשוני השביעי וכל מספר ראשוני הוא מקדש לאלים וכמו שאמרנו מימד מספר 7 הוא מציאות חדשה כלומר במימד מספר 13 האלים בראו את המציאות החדשה. עד כה סקרנו את 13 המימדים במציאות ואת הפילוסופיה שלהם. ... שלכל אני ישות יש אל שנמצאת במימד גבוה ביותר ויש אלים מיוחדים שמקיימים את המציאות של אחד את השני כלומר הדבר הכי קרוב במציאות אם בכלל הוא המציאות עצמה ולא שום ישות קדושה ככל שתהייה כלומר הדבר הכי מופשט כלומר ההכל זה הדבר הכי קרוב לשלמות וגם הוא לא מושל כלומר אין שום מימד במציאות המאפשר לצייר ציור מושלם לכן אין מקום לישות מושלמת כמו אלוהים. המושלמות היא ששתי חלקים נפרדים מבינים שהם חלק ממציאות אחת של ההכל זהו המושלמות הקדושה. לדוגמה בני זוג שאחד משלים את השני ששני בני הזוג מבינים שהם חלק מתמונה כוללת של ההכל של משפחה כלומר ההכל זה הדבר מופשט שיש במציאות זהו המימד הכי עליון ...