... תמימה אשר אין בה מום תובל על ידי הכהן אל מחוץ למחנה לשחיטה. שם, לאחר טכס מיוחד שורפים אותה, לתוך אפרה משליכים עץ ארז ואזוב ושני תולעת (2). הכהן והשורף
טמאים עד הערב. בשלב זה ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת (3). לא ברור איך, גם האיש, שמלכתחילה הוא טהור, אוסף את האפר, הופך
טמא עד הערב (4). בכל - אופן, מטרת תהליך זה הוא ליצור אמצעי לטיהור אדם שנגע במת (5). אין זה תהליך בעלמא, הוא מוגדר כחשוב ביותר: זאת חקת התורה! אבל, למרות שזאת חקת התורה הרי הסתום והבלתי מובן רבים בה יותר מהבהיר. מה זו פרה אדומה? מדוע דווקא פרה אדומה? העוסקים בדבר טהור ומטהר הופכים עצמם
טמאים וצריכים טיהור, איך? למה? האיש האוסף את האפר, מה יש בו או כיצד נהיה ל איש טהור? במה מצוין אותו מקום המוגדר מחוץ למחנה במקום טהור? אז מה, זו בעיה שלא הכלול מובן ומובהר? אכן, יש שאלות גם תמיהה רבות. אף במדרש שואלים, איך זה ייתכן? העוסקין בפרה מתחילה ועד סוף
מטמאין בגדים, היא גופה מטהרת בגדים? (6). ותשובה יש שם: אמר הקבה: חקה חקקתי גזירה גזרתי אי אתה רשאי לעבור על גזרתי (7). יש כאלה שקשה להם עם אי - הבהירות והמוזרות, מביניהם יש המניחים שטעם קיים אלא שהוא נסתר: אמר ר יוסי בר חנינא אל
הקדוש ברוך הוא למשה, לך אני מגלה טעמו של פרה, אבל לאחרים חקה (8). לעומת זאת, יש המודים שאכן, לא ברור: אף על פי שמלאני לבי לכתוב רמזים מטעמי המצות שקדמו על צד הפשט, עם ההתנצלות שהמלאכה לחנך בה בני והנערים חבריו ישמרם אל, במצוה זו רפו ידי ואירא לפצות פי עליה כלל גם בפשט... עיקר הפלא לפי מה ששמעתי הוא על היותה מטהרת
הטמאים ומטמאה העוסקין בשריפתה... ואילו ידענו מהות הנפש ושרשה ומחלתה ובריאותה נבין באולי כי סגולת הפרה גם כן להחליא הנפש
ולטמאה בעסק השריפה ואחרי היותה אפר תרפא מחלת
הטומאה. וזה אינו ברור להשיג בענין כלום, אלא שחיבת
הקדש והחשק להשיג ידיעה בנסתר יניד הקנה לכתוב (9). האמנם חשוב להבין הכל, בכל מחיר? לעתים הצורך הזה להבין הכל מעורר קושי, מכאן יש המזהירים - חיטוט בטעמי המצוות מעלה חשש ...