... נתינה וקבלה, ככל עיסקה עבודה ומקור פרנסה פידיון נפש - זה המקום של הבלת שכר וגמול לעבודה רוחנית עבודת קודש עם אנשים שזקוקים לעזרה בחיים אלו בזמן של עכבה בכל מקום ומצב על פי מוכנותו האישית אהבה עצמית חשובה ...

... ראויה לשבח, אלא שהיא גם מרפאת. אנחנו מתרגלים להכיר בשגיאות שלנו בכך שאנחנו מזכירים אותן בתפילותינו מידי יום. והיום הקדוש ביותר בשנה, יום כיפור, מיוחד ביכולת שלנו להודות בכנות בחסרונות שלנו. ותמציתה של הכנות הזאת, היא שקובעת את מידת ...

... אתה הוא שמכריזין עליך למעלה היזהרו באליהו ובתורתו, אם אתה תגזור עלי אך במאמר פיך בלבד [בלי השבעה בשמות קדושים] שאצא מהאיש הלז, אני מוכרח לצאת. והשיב רבנו זל: מעודי לא רציתי שיהיה לי שום עסק עמכם [עם כוחות הטומאה] וגם עתה איני רוצה לדבר עמכם כלל (שם, ע 37). פרויד, מן הסתם, היה מצביע על דיכוי זה של ...

... החלטות פוליטיות או להשיג השפעה או הטבות ספציפיות, ישנם נוצרים התומכים במדינה חילונית ויודעים כי לרעיון יש תמיכה בכתבי הקודש, במיוחד בהצהרתו של ישו תנו מה שלקיסר, לקיסר. ומה שלאלוהים לאלוהים. למרות זאת ישנם פונדמנטליסטים (בעיקר בארצות הברית ובעיקר ... - סוציאליסטיות כמו מרצ או מפלגת העבודה דוגלות בחילוניות מדינית. חברה חילונית: בחברות חילוניות נהוג לנסות להגיע להרמוניה בין קודש לחול ובין הישן לחדש. חברות מערביות מודרניות בדרך כלל נחשבות בלימודי דת חילוניות, בגלל חופש הדת הכמעט מושלם (אדם ...

... הטעות ההרסנית הזו, גורמת לנשים רבות לראות את תפקידן במערכת הנישואין באור שלילי ביותר. הן נוטות להניח, שעליהן להיות קדושות מעונות מול צרכיהם של הגברים, גם כאשר לעיתים, הן חוות דווקא את ההפך הגמור מכך. מדהים לראות, עד כמה ...

יהדות - התיחסות היהדות לסיגופים ונזירות כל ימי נזרו קדש הוא לה (במדבר ו, ח) אדם מחליט ביום בהיר להתנזר מן החיים. האם נוהג הוא כראוי, לדעת התורה? האם נכונה היא תווית הקדוש, שהצמידו הבריות למסתגף המקצועי? האם גם בעיני הדת היהודית האדם הנבחר הוא זה המואס בהנאות העולם, המתרחק מחברת בני ... בפרשת הנזיר: איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר... מיין ושכר יזיר... שכר לא ישתה... כל ימי נזרו קדש הוא לה (במדבר ו, ב - ח). המשפט האחרון במובאה הוא המוליך למסקנה, שהנזיר הפורש מתענוגות החיים הוא הקדוש, והבוחר בדרך ההסתגפות בחר בעבודת ה הראויה והרצויה. חיזוק לעמדה זו אנו מוצאים - לכאורה - גם בהערתו הבלשנית ... מן התאוות. והנה נראה, שגם התלמוד מעלה אדם זה על נס: אמר שמעון הצדיק: מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד. פעם אחת בא אדם אחד נזיר מן הדרום וראיתיו שהוא יפה עיניים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו ... ב). לפניכם, איפוא, אישור תלמודי לערכו הרם של האדם המסתגף, האומר לא להנאות החיים. אבל, אם כך הוא, אם קדוש הוא המתנזר מיין בעיני התורה, אם פרישותו הינה דוגמה לדרך החיים הנכונה - מדוע בתום ימי נזירותו עליו להקריב ... ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש (שם, יא). מהו החטא, המעיב על מעשה ההתקדשות של הנזיר? מסתבר, שמעשה קדושה זה, הפרישות עצמה היא החטא. ועל שחטא בנזירות הוא מביא קרבן כפרה. חטא גדול הוא, אם כן, להתרחק מצוף ... אם כן הנזיר - גיבור פרשתנו. ואכן, רבו הפרשנים ופוסקי ההלכה בישראל, ששללו בתכלית את הסגפנות כדרך המובילה אל הקדושה. זאת, בניגוד לדתות אחרות, מן הנצרות ועד לכתות המזרח, שבייאושן מאפשרות החינוך העצמי בתוככי החיים, במסגרת החברה, המשפחה, הקהילה, ... אנו אומרים כן לחיים כמות שהם, כי אין הקבה רוצה - אם נצטט את דברי אחד מתלמידיו של הארי הקדוש - שיענה האדם את גופו. שלא ציוונו בכל התורה אלא יום אחד, שהוא יום כיפור, שנענה את גופנו לטובתנו לכפר על נפשותינו, וציווה, שנאכל ונשתה קודם לו. כי החיים עצמם, על הנאותיהם המותרות, הם זירת הפעולה של הקדושה היהודית. אך אם כך הוא, אנו טועמים את טעמה של המבוכה. האם לא ראינו בתחילת דברינו, שהתורה העניקה לנזיר את התואר קדוש? האם לא נשק שמעון הצדיק לנזיר הצעיר, שעלה כנזיר מדרום הארץ? מבוכתנו אף תגדל, כשהעיון בדף הבא בתלמוד (נדרים ... ערכי זה של הפרשה לנזיר? כך הגענו אל תורת הגמילה המקראית. ממנה עולה, לדעת פרשנים מסוימים, שהנזיר הוא אכן קדוש וחוטא כאחת. דמות האדם הרצוי, בעיני התורה, הוא האדם החי והנהנה מחייו, בגבולות שההלכה היהודית תחמה לו. גבולות אלו, ... שמנע מאשד היצרים הגועשים לפרוץ כל מחסום. בהסתגפות שגזר על עצמו, עשה את הצעד הנכון בכיוון האיזון היהודי, הוא הקדושה. על כן קדוש הוא מעשהו. אבל, גם ברגע התרוממות רוחו על הצלחתו לכבוש את יצרו, עליו לזכור את הסיבה, שכפתה עליו את ... מן הכוסית היומית הקטנה, עד שירגיש, כי שולט הוא בתאוות השתייה. הנטייה לשכרות היא החטא. הכוח להתמודד עמה הוא הקדושה. ועל כן, נאמר בפרשה על הנזיר, אחרי ימי הנזירות, כך: ואחר ישתה הנזיר יין (שם, כ). הלא אם כבר ...

... בבני אדם. תחושת זרות לחברה שלא חוותה והייתה שם. חוסר יכולת להגיע לסיפוק והנאה מהחיים. גישה פסימית ומיואשת לחיים. קידוש הסבל כהנצחת הקרובים שנרצחו. רצון להיות מצבה חיה. מחלות פסיכוסומטיות. מספר האנשים הגדול שסבלו מתסמונת זו במדינת ישראל ולא ...

... הוא ציבור עני יחסית ועיקר ההוצאות הם על הדברים האלמנטרים והבסיסיים ביותר. יוצאי דופן הם חינוך הילדים וקניית מוצרי קודש בהם אפשר לראות השקעה גדולה יותר מבחינה כספית. 9.יש מספר אתרי אינטרנט עם מגוון רחב של עסקים חרדיים. קיבצנו ...

... תיעוד היסטורי על גאוטמה בודהה, מקור המידע הקיים בכתבים ומסורות בודהיסטיות. לכן, סיפור חייו של הבודהה, כמו של כמה קדושים בדתות אחרות, הוא הגיוגרפיה (סוגה המוקדשת לסיפור חיי קדושים). הכרת חיי בודהה אמורה לעזור להבין את תורתו. גאוטמה סידהארתה (המכונה גם שאקיימוני, החכם [משבט] השאקיה) (ככל הנראה 563 ...

... ולהתנהגותו משמעות דתית או מיסטית, ייחסו את הדיבוק לרוח טובה או אל, והפרט זכה לרוב ליחס של כבוד וחרדת קודש, אך רוב הדיבוקים נתפסו כפרי מעשיהם של אלים זועמים או רוחות רעות, בעיקר כשהאדם נעשה נסער או פעיל מדי. ... ובמצרים ויוון העתיקות תפסו את מקומם כוהני דת, שבהדרגה שילבו כישופים עם שיטות טיפול הומאניות יותר, כגון שיכון החולים במקדשים, יחס אוהד ופעילות נעימה כגון משחקים וטיולים. מקדשי הריפוי היוונים קמו בתור הזהב של יוון תחת שלטונו של המנהיג האתונאי פריקלס (429-461 לפנהס). בתקופה זו חלה התקדמות ... המנזרים שימשו בתי מחסה ואתרי כליאה. בראשית התקופה טופלו חולי הנפש בדרך כלל בעדינות ניכרת. הטיפול כלל תפילות, מים קדושים, שמנים ומשחות מקודשים, נשימה או רוק של הכמרים וכו. באירופה של המאה החמש - עשרה והשש עשרה התקיים ציד מכשפות רחב היקף, ...