... זאת הברכה לעיני כל ישראל ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל אומר רשי על הפסוק, לעיני כל ישראל, הסכים הקבה לדעתו של משה ששיבר הלוחות, אמר הקבה למשה יישר כוחך ששיברת. מה ענינו של שבירת הלוחות, מדוע שברם משה? מדוע הסכים הקבה לדעתו ולמעשהו של ... באמונה הכללית, אך לא באמונה הפרטית. עובדי האלילים אינם מאמינים באמונה הפרטית אשר במהות יכולתה בונה ויוצרת עולמות. עם ישראל לעומתם מאמין, יודע ומבין, ההליכה בדרך תורה שבעפ היינו קיום תורה ומצוות, היא ההנהגה של האדם את העולם. במעשי האדם ייקבע אם לטוב ואם למוטב. מעשיו של עם ישראל, התורה שבעפ שלו, ייקבעו את מצב העולם כולו. משה יורד מהר סיני, שומע קולות, רואה מחולות, רואה העם עובד לעגל ואומר אלה אלקיך ישראל. מבין משה ציבור כזה אינו יכול לקבל תורה שבכתב, ציבור שכזה אשר מבאר ההנהגה האלוקית בחשיבה אנושית אינו יכול לקבל תורה. עם ישראל טעה בחישוב זמן ירידתו של משה מההר לכן הסיק שמשה מת. מצב זה הינו חוסר אמונה, אי קבלת תורה שבעפ. משה שובר הלוחות, אין קיום ללוחות, לתורה שבעפ ללא תורה ...

... שמות - ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה ספר שמות, פותח בתחילת גאולת עם ישראל.ואלה שמות בני ישראל, לא נאמר ואלה בני ישראל, אלא שמות. יעקב ובניו יורדים למצרימה, בשמותם, איש איש ושמו. לכל אדם יש שם, שמו של האדם מורה למהותו, מורה על דרכו. אומר יוסף לאחיו, אני יוסף לא ... להביא לידי קשיים בעליה. ואלה שמות בני ישראל, שמם קודם, לא נא ואלה בני ישראל הבאים מצרימה בשמותם. שמם הלך לפניהם. השם שהינו המהות הוא היורד מצרימה. יעקב קודם לירידתו מצרימה, נא ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה. יעקב, הינו בחינת גלות, ישראל הינו בחינת גאולה. יעקב כהכנה לירידה לצורך עליה, שולח את יהודה שהוא בחינת מלך, מלכות בית דוד, משיח בן דוד. יעקב מבקש, שהמלך, יהודה, יירד בראש כל ...

... בא: מנהיג בשעת מבחן העת מגיעה, הזמן מתדפק על השער. עם בני ישראל עומד בפני המעבר המשמעותי ביותר, היציאה ממצרים, מעבדות לחירות. איך ראוי שמנהיג יתנהג בשעה כזו? לקראת השינוי המשמעותי הזה: וילכו ויעשו, בני ישראל: כאשר צוה ה את - משה ואהרן, כן עשו. כן עשו. האמנם, כן עשו כאשר צוה ה את - משה ואהרן? ה ... היציאה ממצרים. ראשית הוא מנחה אותם להעביר את תוכן האמירות אל כל עדת ישראל. ה מעביר למשה ולאהרון, מספר מסרים: המועד, הלכות קרבן הפסח עם הנחיות חברתיות - ערכיות ... דבר ה נחתם בתיאור נרחב של שני נושאים: א. מכת בכורות וסימן לבני ישראל להצלה ב. הלכות חג הפסח כולל חמץ ומצה. לאחר שהושלמו דברי ה, פונה משה המנהיג אל העם כדי להעביר את דברי ה אליו: ויקרא משה לכל זקני ישראל. את דבריו פותח משה בזבח הפסח: ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח. משה ממשיך בהנחיות לסימון בתי בני ישראל בדם כדי לא להיפגע ממכת בכורות. משה מסיים את הנחיותיו בקביעה לזכירת זבח פסח לעתיד. קריאה זהירה מעלה שני הבדלים בין דברי ה לדברי משה. א. ה הנחה לפנות אל כל עדת ישראל, ואילו בהעברת המסר כתוב: ויקרא משה לכל זקני ישראל. ב. ה, כמפורט לעיל, העביר מסר מקיף ביותר. בדברי משה לא מופיעים דיני המצות. גם מקומם של ... ואמר להם כל אשר צוהו השם מתחלה בעשר, לחדש הזה, והזקנים אמרו כן אל כל ישראל. חזקוני מתמקד בעניין קהל היעד: ויקרא משה לכל זקני ישראל ולעיל כתיב דברו אל כל עדת ישראל, אלא מצות הלקיחה היתה לכל ישראל ומצות השחיטה לא היתה רק לזקנים אבל לא להדיוטות פן יקלקלו בשחיטתן. פרשנים אחרים מציעים לזהות כאן עניין של כבוד לזקנים: אמר להזקנים שהם יאמרוהו לישראל... זה אמר משה לכל ישראל כמו שנהג בכל מצות התורה ויחד דבורו אל הזקנים מפני כבודם וכל ישראל שמעו. וודאי הובחן שכל הפרשנויות האלה עוסקות בקהל היעד השונה בין המסר במקור למסר שהועבר. ... תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי. בדברי משה אין כל התייחסות למצות ולחמץ, בשלב זה. אמרנו בשלב זה, ... גם משה מדבר על המצות, אבל מתי? לאחר ויהי בעצם היום הזה הוציא ה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם. משה מעלה את נושא המצות והחמץ לאחר צאת בני ישראל ממצרים, יש לשים לב, שהפעם פונה משה לא אל זקני העם בלבד, אלא אל כל העם: ויאמר משה אל העם ... ואת ההיבטים הערכיים. האם מתואר כאן מנהיג ששגה? נשאל אחרת, האם לבני ישראל היה מושג לפני ההתארגנות המהירה ליציאה מה הן מצות? האם העם בכלל היה מסוגל להקשיב למנהיג ...

... ושירה אחת גדולה, מאוד גדולה. פרעה מתחרט שאישר לבני ישראל לצאת. הוא רודף אחריהם ומשיג אותם חנים על הים. העם נכנס לחרדה, משה מעודד אותם, ומבטיח להם ישועה מיוחדת שהיא חד - ... מים. המצרים בראשות פרעה, רכבו ופרשיו, נוהרים אחרי בני ישראל אל תוך הים. מתח רב. אבל, אלוהים מונע קרבה כלשהי בין בני ישראל למצרים הרודפים אחריהם. ומלאכים שירה אומרים. אלוהים מעורר מהומה ובלבול בתוך מחנה מצרים, אשר בתוך הים. המצרים, מלאי ... פרעה הבאים אחריהם בים, וכל צבא מצרים טובע. חרדת בני ישראל נמוגה, כעת הם מאמינים בה ובמשה, כך ממש כתוב. המלאכים רוצים שוב לשיר. אבל, אלוהים, שאינו שמח במפלת רשעים, מונע זאת מהם בגינוי חריף ביותר. למשה ולבני - ישראל, לעומת - זאת, אין שום מניעה מלשיר והם פותחים בשירה עזה: אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה ויאמרו לאמר אשירה לה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים. שירת משה ובני ישראל מלאת תשבחות לאלוהים על אשר הציל אותם והטביע את חיל פרעה אשר ירדו במצולת כמו אבן וצללו כעופרת במים אדירים. משה ... כולם, השתתפו בשירה: דרש רבי יוסי הגלילי: בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה, וכיצד אמרו שירה? עולל מוטל על ברכי אמו ותינוק יונק משדי אמו, כיון שראו את השכינה, ... אמן אמרו שירה? שנאמר: במקהלות ברכו אלהים, ה ממקור ישראל (תהלים סח, כז).: (והרי לא ראו! אמר רבי תנחום: כרס נעשה להן כמראה המאירה וראו). שירה אדירה, ביטוי לאמונה מלאה, הלא ... ביותר, מצד העם כלפי משה ואהרון: וילונו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר. ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד ה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ... מביא להם את השלו, ומוריד את המן. חולף זמן לא רב, בני ישראל ממשיכים בתנועה ושוב אין מים: ויחנו ברפידים ואין מים לשתת. הפעם העם נרגן מאוד ומביע תרעומת קשה ביותר: וירב העם עם ... ואינו מגנה. וידבר ה אל משה לאמר: שמעתי את תלונת בני ישראל. התלונות נשמעות, ה מקשיב. אבל, הן אינן משפיעות על אלוהים? ניתן לומר שה בודק איזה עם נוצר: למען אנסנו הילך בתורתי ... גם הכתוב עצמו: ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את ה לאמר היש ה בקרבנו אם אין. ה אל רחום וחנון. אבל, בני ישראל, האם אין כל מחויבות לשירה האדירה שהם נשאו ובה הצהירו: ה ימלך לעלם ועד. האמנם אין תוקף לשירה אדירה כזו? האם אין ...

... המעמידה את היהדות הגלותית. יהדות ארץ ישראל היא הישועה עצמה. או הרב באורות ישראל, ו, ד.האלילות שפגעה בנו כל ימי התקופה הארוכה שעד חורבן בית ראשון, הייתה תולדה מנטיה ... או הרב, הגאולה ענינה להיטיב עם עם ישראל ענינה להוציא מעם ישראל את האלילות שבו. בימינו פסה התאווה, בה, לעבודת אלילות כמשמעה, אך ישנה ההתמכרות, ... תלוי ברוחניותו ועבודתו את ה של עם ישראל. הגלה הקבה את ישראל מארצו, לא חו כעונש, אלא כמתנה כדי לאפשר לו, להיות פנוי לעבודה רוחנית, שכן בגלותו ... מצב זה הינו מצב לימודי, מצב בו מבין עם ישראל את תפקידו בעולם, מבין את מהותו. ממקום כזה הוא שב לארצו. השיבה לארץ אינה משחררת ... של זיקנה, של התנוונות. הצרות שבארץ ישראל יש שהן מסוכנות - אך חבלי לידה הן. או פרעה למשה במצרים לא כן לכו נא הגברים כי אותה אתם ... ומאמינם במעשיהם. הינם רואים שמדינת ישראל קרבה לקיצה, אכן הם רואים דברים אך אינם יודעים מה הם רואים. החכם עיניו בראשו. גם אנו ... בין דם לדם, בין מדינה למדינה, מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית אכן קרבה לקיצה, אך אין זהו קיצו של עם ישראל כהבנתם, זוהי תחילתו של עם ישראל עם הנבחר אשר בעקבותיו ילכו העמים כולם ויאמרו אין כה אלוקי ישראל והיה ה למלך על כל הארץ, ביום ההוא, זהו היום, יהיה ה אחד ושמו אחד. זוהי בחינת ראו כי ... זוהי הגאולה. גאולה בה יהיה מקום רק לעם ישראל. המצפה לגאולה, יחד עם כל עם ישראל

... אהבת ישראל צריכה בירור יסודי. מה הכוונה לאהוב כל יהודי? על איזה סוג אהבה מדובר? ובכלל מהי אהבה? מאמר שמנסה לברר מה התורה דורשת מאיתנו ביחס למצוה זו. ... ועד להתייחסויות בחזל, בראשונים ובאחרונים ופסיקתו של הרמבם מצווה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו, שנאמר ואהבת לרעך כמוך. הדברים ידועים וברורים לכל ואין צורך להאריך. במאמר זה ברצוני להתעכב על נקודה קצת לא ברורה בנוגע לקיום מצווה זו. ... תפילין, אם הגעת לבית שים מזוזה, וכן כך לכל שאר המצוות) הרי המצוות של בן אדם לחברו ובמיוחד אהבת ישראל אינם כך. במצוות אלה נדרש בהם להתייחס למישהו אחר, זה לא אני עושה מצוה לבורא עולם אלא זה אני עושה מצוה למישהו אחר והרי אם הוא לא ראוי? אם הוא ... לקיים את המצוה? כדי לענות על השאלות האמורות נענה קודם על שאלה בסיסית יותר והיא האם מצוות אהבת ישראל היא מצווה על הרגש, זא שעל כל יהודי מוטלת חובה לחוש רגש מסוים (אהבה) כלפי כל יהודי באשר הוא או שהציווי אינו על הלב אלא על המעשים, זא שעל כל ... שיושב שם לא יבחין בו כי הוא שקוע במשהו אחר - יוצא אם כך שחיסרון שייך רק למה שקיים בתודעה. אהבת ישראל התורה לא דורשת מאיתנו להיות סופרמנים, לאהוב או לחבב כל אחד. המצווה היא למלא צרכים של הזולת. (רק) אם הבחנת, זיהית, קיבלת את העובדה שחסר למישהו ...

... תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם פרשת כי תשא כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו לה בפקוד ... זו למקום חברו הינו מחבל הן בעולמו והן בעולמו של חברו. כי תשא את ראש בני ישראל, המנין מטרתו להביא, מחד להכרה בגודל ... השקל ולא השקל השלם. האדם הינו חצי, שלמותו תבוא בחיבור לאחר. יקר הקיבוץ של עם ישראל, זהו קיבוץ של חצאי עולמות, חצאי ...

... דבר - מהו שכל? איך להסתכל על השכל? - ליקוטי מוהרן חא א (ברסלב) . ונאמר, כי איש ישראלי צריך תמיד להסתכל בשכל שיש בכל דבר, לקשר עצמו אל החוכמה והשכל, שיש בכל דבר, כדי שיאיר לו השכל שיש בכל דבר, כדי להתקרב לשם יתברך, על ידי אותו הדבר. מה רבי נחמן אומר? איש ישראלי, מה צריך לעשות? לשמור תריג מצוות? לא. אלא להסתכל על השכל שיש בכל דבר. רבי נחמן הסביר ... אז הם אומרים שאלוהים רוצה שהם יאכלו כרפס בפסח, זה מה שהם מבינים. כמו כן, גם המילה ישראלי, וגם יהודי, זה גם שם מושאל. רבי נחמן אמר, שמי שרוצה להיות יהודי, דהיינו לעלות מדרגה לדרגה, צריך להגיע לארץ ישראל. רבי נחמן אומר, מה זה יהודי? אדם שעולה מדרגה לדרגה, אדם שמתחדש, שיש לו התחדשות, בכל רגע ורגע הוא חווה דברים חדשים. ומי שרוצה להגיע לזה, צריך להגיע לארץ ישראל, מה זה ארץ ישראל? השכל הגבוה ביותר שקיים בעולם, השכל של האין סוף. ורבי נחמן רמז בזה, שמושה לא הגיע לדרגה הגבוהה ביותר, למה? כי הוא לא הגיע לארץ ישראל. בכל מקרה, כל פעם שרבי נחמן מדבר על ישראל, ארץ ישראל, ישראלי, בלבוש הגשמי הוא מתכוון ליהודים. אבל בשורשו, הוא אומר, שמי שרוצה לזכות להיות יהודי, זה נקרא איש ישראל. העצות של רבי נחמן טובות לא רק ליהודים, אלא לכל בני האדם בעולם. וכשהוא אומר, ישראלי צריך, הוא מתכוון לכל אדם בעולם שרוצה לעלות בדרגה. רבי נחמן אומר, בכל דבר בעולם יש שכל, ... להסתכל תמיד על השכל שיש בכל דבר. ואני אוסיף ואומר, שמי שכבר כן זכה להגיע לארץ ישראל, מה כל כך כיף בארץ ישראל? מה כיף שהאדם נכלל באין סוף? זאת ההתחדשות השכלית. מה הטעם של ארץ ישראל? טעם של שכל. מה ההנאה הגדולה הרוחנית שיש בארץ ישראל? זה דומה לטעם של שכל. יש שם אין סוף הנאה שכלית. והוא אומר, שגם צדיק אמיתי שכבר זכה להגיע לארץ ישראל, מה שהוא עושה, הוא מחפש ומנסה לגלות את הרצונות של אלוהים שבכל דבר. והוא מסביר, למה דבר ... וההבנה סופית, הם תקועים באותה הבנה, שזה נקרא חוסר התחדשות שכלית. מה זה נקרא ארץ ישראל? שאתה כל הזמן חווה התחדשות שכלית. וכדי להגיע לזה צריך להסתכל בשכל של כל דבר. למשל המפץ ...

... אחר שנתן לנו משה רבינו את התורה באותות נוראות כאלו, אעפכ התגברו הערב רב וקלקלו ככ. עכ סברו שעתה שהוקם המשכן וירדה השכינה לישראל ונעשה תיקון נפלא בכל העולמות מה שלא היתה כזאת מימות עולם. כמובא בזוהק מעוצם קדושת מעלת הארת יום קדוש ונורא ההוא שהוקם בו המשכן שנטל עשר עטרות. והאיר בו אור הגנוז וכו. עכ סברו ... אז. כי זה ידוע שאין. שום דבר שמברר הטוב מעמקי הקליפות ומבער הרע כמו אש הקטרת. נדב ואביהוא, זיהו את מצב האומה, מצבו של עם ישראל. ידעו נדב ואביהוא שעם ישראל זקוק, לתיקון, לניעור. יום גדול זה נראה היה בעיניהם כיום המסוגל ומתאים יותר מכל לעשיית מעשה בו יביאו לתיקון המציאות, תיקונו של עם ישראל. ידעו, בני אהרון, עי אש הקטרת, המסוגל לברר, הטוב ולבער ברע, יבררו המוץ מהתבן בעם ישראל, יתרה מכך גם יבערו הרע. המטרה מקדשת את האמצעים, חשבו נדב ואביהוא, עכ הקריבו אש זרה, אשר לא ציווה ה. עשייה זו מטרתה טובה, ברור הטוב וכילוי הרע, אך, אי אפשר לדחוק השעה, עכ נענשו. עם ישראל, מאז ירידתו לגלות, נמצא במציאות של ערב רב, היינו עירבוב הטוב והרע, העיקר והטפל. מציאות של עשייה, אשר הינה בחינת מי ביקש זאת מידכם רמוס חצריי בחינת למה - לי רב - זבחיכם יאמר ... אתכם לחרב, וכלכם לטבח תכרעו - יען קראתי ולא עניתם, דברתי ולא שמעתם, ותעשו הרע בעיני, ובאשר לא - חפצתי בחרתם הקבה חפץ בעם ישראל, בחינת עמי אתה הקבה אין חפצו בזבח, לא בפרים וכבשים. הזבח, הקרבנות ענינם, הבאת האדם להרגשה שהינו מקריב את עצמו, כידוע רחמנא ליבא בעי. רצונו של הקבה, דברתי ושמעתם. אשר חפצתי בחרתם. ההבדל בין זבחכם לבין אשר חפצתי בחרתם, הינו ההבדל בין המוץ לתבן, בין העיקר לטפל. עם ישראל, עם עבדים, יוצא ממצרים. מצרים ארץ בה המהות הינה טיפלות. עבדים אלו יוצאים לעבוד את האלוהים, עבודה אשר מהותה, באשר חפצתי בחרתם, לא רב זיבחכם, לא פרים, לא אילים, רק באשר חפצתי בחרתם. למקום זה משתוקקים בני אהרון, להביא את עם ישראל, לבטל הזבחים ולהביא לאשר חפצתי בחרתם. עם ישראל כיום, זקוק לניעור, זקוק ליד מכוונת אשר תראה לו את העיקר, תראה לו הדרך לאשר חפצתי. עבד במהותו, מחקה את אדוניו, מעשיו של האדון, הנהגותיו הינם הדרך אותה יודע ומכיר העבד, בה ינסה לדבוק. עם ישראל בהיותו בגלות, הינו בחינת העבד הלומד ממעשי האדונים, השליטים. מעשים אלו אינן הנהגות ישראל כעם ה, כעם חופשי, הנהגות אלו הינן הנהגות עבדיות. מעשים רבים הן מהבחינה הרוחנית והן מהבחינה הגשמית, הינן מעשים של חיקוי האדון, מעשים אלו רבה הטיפלות בהם על העיקר, בזאת או הקבה לא חפצתי. עם ישראל זקוק ומשתוקק ליד מכוונת להבדיל בין הטפל לעיקר, שכן איננו יותר בגלותו, כי אם בגאולתו. הסכנה הגדולה, להיות העשיה, כעשית נדב ואביהוא, עשיה אשר אינה נכונה אך למרות זאת, בקרובי ... ובפרט בענין זה של היכל הקודש דהיינו לקרב נפשות להשי. שכל מי שרוצה להתקרב להשי באמת מחויב לעסוק בזה כפי מדריגתו וכנל. עם ישראל זקוק, להנחיה, לכיוון. הליכה לאשר חפצתי עשיתם, לא, לרוב זבחכים. אשר חפצתי עשיתם זהו בקרובי אקדש. ...

... היסודות - על פי מפת ארץ ישראל רבות נכתב על ארבעת היסודות הפועלים בעולם. הפעם אבחר להתמקד במפת ארצנו וכיצד הם באים לידי ביטוי חזותי והוויתי. בראש ובראשונה נתחיל מהיסוד היסודי ביותר והוא האדמה. זוהי הקרקע ... יסוד האש גובל עם האוויר שמתחיל בצפון הארץ. מזיכרון - יעקב ועד קצהה הצפוני ביותר של ישראל . כל איזור הגליל, הגולן, הגלבוע ומישור החוף הצפוני הינם אווריריים ומרווחים יותר הן מבחינת האוכלוסיה והן מבחינת האווירה הרוחנית השוררת במקום. צבעי הירוק והכחול שולטים במקומות ... על רגשות ומאווים סמויים מצוי בה למכביר, כותל בית המקדש מהווה עליה לרגל להמוני בית ישראל ומשמש גם ככותל הדמעות, הנהיות, התפילות והברכות. יסוד האדמה מהווה קרקע מוצקה, היסטורית ובסיסית ביותר לשמש כמקום עליה לרגל. ירושלים על שלל גווניה, יופייה ואופייה הייחודי רק לה ...