פרשת בא: מנהיג בשעת מבחןפרשת בא: מנהיג בשעת מבחן העת מגיעה, הזמן מתדפק על השער. עם בני ישראל עומד בפני המעבר המשמעותי ביותר, היציאה ממצרים, מעבדות לחירות. איך ראוי שמנהיג יתנהג בשעה כזו? לקראת השינוי המשמעותי הזה: וילכו ויעשו, בני ישראל: כאשר צוה ה את - משה ואהרן, כן עשו. כן עשו. האמנם, כן עשו כאשר צוה ה את - ... מנהיגי העם המתהווה, לשלבי ההתארגנות לקראת היציאה ממצרים. ראשית הוא מנחה אותם להעביר את תוכן האמירות אל כל עדת ישראל. ה מעביר למשה ולאהרון, מספר מסרים: המועד, הלכות קרבן הפסח עם הנחיות חברתיות - ערכיות כולל גם הכוונה לסמן ... והמשקוף בדם, וצו לאכילת מצות ומרורים. דבר ה נחתם בתיאור נרחב של שני נושאים: א. מכת בכורות וסימן לבני ישראל להצלה ב. הלכות חג הפסח כולל חמץ ומצה. לאחר שהושלמו דברי ה, פונה משה המנהיג אל העם כדי להעביר את דברי ה אליו: ויקרא משה לכל זקני ישראל. את דבריו פותח משה בזבח הפסח: ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח. משה ממשיך בהנחיות לסימון בתי בני ישראל בדם כדי לא להיפגע ממכת בכורות. משה מסיים את הנחיותיו בקביעה לזכירת זבח פסח לעתיד. קריאה זהירה מעלה שני הבדלים בין דברי ה לדברי משה. א. ה הנחה לפנות אל כל עדת ישראל, ואילו בהעברת המסר כתוב: ויקרא משה לכל זקני ישראל. ב. ה, כמפורט לעיל, העביר מסר מקיף ביותר. בדברי משה לא מופיעים דיני המצות. גם מקומם של ההיבטים החברתיים ... שני שלבים של העברה: ואמר להם כל אשר צוהו השם מתחלה בעשר, לחדש הזה, והזקנים אמרו כן אל כל ישראל. חזקוני מתמקד בעניין קהל היעד: ויקרא משה לכל זקני ישראל ולעיל כתיב דברו אל כל עדת ישראל, אלא מצות הלקיחה היתה לכל ישראל ומצות השחיטה לא היתה רק לזקנים אבל לא להדיוטות פן יקלקלו בשחיטתן. פרשנים אחרים מציעים לזהות כאן עניין של כבוד לזקנים: אמר להזקנים שהם יאמרוהו לישראל... זה אמר משה לכל ישראל כמו שנהג בכל מצות התורה ויחד דבורו אל הזקנים מפני כבודם וכל ישראל שמעו. וודאי הובחן שכל הפרשנויות האלה עוסקות בקהל היעד השונה בין המסר במקור למסר שהועבר. אבל, יש הבדל נוסף, ... מררים יאכלהו. שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי. בדברי משה אין כל התייחסות למצות ולחמץ, בשלב זה. אמרנו בשלב זה, כי גם משה מדבר על המצות, אבל מתי? לאחר ויהי בעצם היום הזה הוציא ה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם. משה מעלה את נושא המצות והחמץ לאחר צאת בני ישראל ממצרים, יש לשים לב, שהפעם פונה משה לא אל זקני העם בלבד, אלא אל כל העם: ויאמר משה אל ... אל זקני העם, אינו מזכיר את המצות ואת ההיבטים הערכיים. האם מתואר כאן מנהיג ששגה? נשאל אחרת, האם לבני ישראל היה מושג לפני ההתארגנות המהירה ליציאה מה הן מצות? האם העם בכלל היה מסוגל להקשיב למנהיג בעת המהומה? לדעתנו, ...