... אינה תמיד קבועה וברורה, ויש הסוברים שכל איש חינוך נאלץ לעסוק בפילוסופיה במסגרת עבודתו. באוניברסיטאות, הפילוסופיה של החינוך לרוב אינה
נלמדת בחוגים לפילוסופיה, אלא בחוגים ובמכללות לחינוך. בשנות ה - 40 של המאה ה - 20 הוקמה לראשונה אגודת הפילוסופים החינוכיים של ארצות ... עצמאי. בשנות העשרים הופיעה לראשונה הפילוסופיה של החינוך כערך עצמאי באנציקלופדיה. אשת החינוך נל נודינגס הגדירה את הפילוסופיה של החינוך
כלימוד הפילוסופי של החינוך ובעיותיו... נושא הדיון הוא החינוך, והכלים הם כלים מתחום הפילוסופיה. פילוסופיה של החינוך וחקר החינוך שלובים ... את החינוך הטוב ביותר לילדים המוכשרים ביותר, על מנת שיוכלו לגדול ולהפוך לשומרי העיר, ולשרת את מעוטי היכולת. אפלטון דגל בחינוך מקיף, הכולל
לימוד עובדות, פיתוח כישורים, חינוך גופני, וגם
לימוד אומנות ומוזיקה. השילוב בין
לימודי המוזיקה והאומנות לחינוך הגופני נועד למזג תכונות עדינות ותכונות חזקות, על מנת ליצור אדם הרמוני. אפלטון טען שכישורים אינם ... לבנים ובנות. החינוך במדינה האפלטונית יתחיל עבור כולם בגיל בית ספר יסודי, אך יימשך פרק זמן שונה בהתאם לרמת הכישרון. בעוד שחלק יסיימו את
הלימודים כבר בגיל 18, המוכשרים ביותר (המיועדים להיות מלכים - פילוסופים) יסיימו את חינוכם רק בגיל 50, לאחר
לימודי פילוסופיה,
לימודי מתמטיקה, שירות צבאי ועוד. למעשה, אפלטון הציג לראשונה מודל של חינוך ממלכתי, אלא שהחינוך שהוא הציג היה שונה מאוד מהחינוך ... בניגוד לסוקרטס, ששם דגש על שאלות והסקת מסקנות כחלק מתהליך חינוכי, אריסטו גרס שתפקידו העיקרי של המורה הוא להעביר ידע. על כן, תמך אריסטו
בלימוד שיטתי של חומר, באמצעות חזרה על עובדות. בדומה לאפלטון, אריסטו שם דגש על שילוב תחומים רבים בחינוך התלמיד. כמו כן, אריסטו שם דגש על שילוב בין החלק התאורטי של
הלימוד לחלק המעשי שלו. על פי אריסטו, מטרתו העיקרית של החינוך היא להכשיר אזרחים טובים וחושבים בשביל הפוליס. חינוך בפילוסופיה של ימי ... כמדריך למורים בבתי ספר מוסלמים יסודיים (בערבית: מכתב - ), והשפיע רבות על דרך ההוראה בעולם המוסלמי באותה תקופה. אבן סינא ייחס חשיבות רבה
ללימוד הילדים בקבוצה, בתוך בתי ספר, בניגוד
ללימוד יחידני בבתים. הוא הדגיש את חשיבותן של תחרות ושל
למידה על ידי חיקוי - שני אלמנטים שניתן למצוא רק כאשר
הלמידה היא קבוצתית. כמו כן, הודגשה חשיבותם של דיונים וויכוחים בתוך הכיתה. תוכנית
הלימודים עפ אבן סינא הופרדה לשני חלקים - חינוך יסודי מגיל שש עד גיל 14, וחינוך מתקדם החל בגיל 14. החינוך היסודי צריך לכלול
לימודי קוראן, דקדוק, ספרות ופילוסופיה מוסלמית, בנוסף
ללימוד כישורי חיים כלליים. בגיל 14 רצוי שהילד יבחר מקצועות על פי רצונו, ובהתאם לעתידו.
הלימודים המתקדמים עשויים לכלול
לימודי רפואה, גאומטריה, מסחר, ספרות, וכו, בהתאם לקריירה העתידית שהילד יבחר. אבן סינא היה הראשון שהעלה את עיקרון הטאבולה ראסה, על פיו ... של הכנסייה האנגליקנית בבריטניה, וביקורת על שילובה והשפעתה על החברה. על החינוך פורסם במקביל למאמרים אלו, והציע שינוי מהותי בשיטת החינוך
והלימוד המקובלת אז. מילטון הציע להחליף את תוכנית
הלימודים הדתית והשיטה הסכולסטית המקובלת, בתוכנית
לימודים מודרנית יותר, ומותאמת לעידן המודרני. רעיונותיו של מילטון, הושפעו רבות מתנועת הרנסאנס, והם שונים דרסטית מרעיון
הלימוד הסכולסטי שהיה מקובל באוניברסיטאות עד אז. על פי מילטון, לחינוך יש שתי מטרות: להתאים את האדם לחברה, על ידי
לימוד כישורים והתנהלות נכונה,
וללמד את האדם לאהוב את אלוהים. לוק: גון לוק הפילוסוף האנגלי גון לוק, אבי האמפיריציזם, פיתח תפיסה חינוכית שתאמה את משנתו הפילוסופית. ... זאת, לוק טען שהשפה משפיעה באופן מכריע על התפיסה של בני אדם, והביע התנגדות לשימוש במושגים מעורפלים, שהגדרתם אינה ברורה. לוק לא הציג תוכנית
לימודים סדורה באף אחד מכתביו, אלא שם דגש על פיתוח ערכים ומנהגים חיוניים. עם זאת, ניתן למצוא רמזים בכתביו לתמיכתו
בלימוד מדע (לוק היה תומך נלהב של המהפכה המדעית) ואומנות. כמו מילטון, לוק מסמל את עזיבת החינוך הסכולסטי לטובת חינוך מודרני יותר. רוסו: ... דגש נוסף בחינוך האקזיסטנצאליסטי הוא עידוד הילדים לפתח סולם ערכים קבוע ועקבי, ולהיות נאמנים אליו באופן מוחלט. האקזיסטנציאליזם לא תמך בתוכנית
לימודים קבועה, אלא בתוכנית ילדים מותאמת לכל ילד. יחד עם זאת, הושם דגש על כמה תחומים חשובים, בייחוד תחומים הומאניים כמו ספרות, תיאטרון, מוזיקה, היסטוריה ודת. מדעי החברה חשובים גם הם, אבל חשוב
שלימודם לא יוביל להתייחסות מנוכרת בין בני האדם (או התייחסות אני - לז, כהגדרתו של מרטין בובר). מדע ומתמטיקה חשובים פחות מהתחומים ... דיואי ניסה לשלב גם בין הגישה המסורתית, על פיה המורה צריך להעביר ידע לתלמיד, לבין הגישה על פיה התלמיד מתפתח בעצמו. דיואי הדגיש את חשיבות
הלמידה דרך עשייה, מה שהוביל אותו לפיתוח החינוך הפרוגרסיבי (ראו למטה) פילוסוף פרגמטי חשוב נוסף שעסק בחינוך הוא הפילוסוף האמריקאי ריצרד ...