... וליצור את המציאות שלך? בכל פעם שמשהו אינו מתנהל כמתוכנן, לבן האדם נוח להאשים אחרים, להאשים את הנסיבות או אפילו את עצמו, ובכך הוא מחמיץ הזדמנות אדירה
ללמוד ולא לוקח אחריות למעשיו. להתנהגות כזו של האשמות ואי לקיחת אחריות אפשר לקרוא התנהגות קורבנות. כאשר בן האדם מאשים ולא לוקח אחריות הוא מפגין חוסר ביטחון בתהליך החיים. כל פעם שמשהו לא מצליח לך זו הזדמנות אדירה עבורך
ללמוד ולצמוח. העולם מתקדם עי
למידה מטעויות! כאשר בן האדם מאשים מישהו אחר הוא מסיר את האחריות מעליו והוא מעביר אותה למישהו אחר, הוא נותן לאותו אדם כוח ושליטה על מה שקרה. למשל, אימא שלי נטשה אותי ... מראש אם הדרך הזו תביא אותו לתוצאה המבוקשת. כאשר בן האדם מאשים את הנסיבות הוא מצדיק למעשה את מה שקרה. כל אלו יכולים להיות מאוד נכונים, אך במצב כזה נחסמת
הלמידה. בינוניים הם אנשים, שמשחקים את משחק הקורבן ולא לוקחים אחריות. אני לא אומר שהם קורבן, אין קורבנות, אלא משחק או הצגה של קורבן. משחק הקורבן זה לתרץ תירוצים, להאשים אחרים, להתלונן ולהאמין לסיפורים של עצמי. משחק הקורבן זה אומר למלמל מלמולים - כל הזמן יש מן רעש כזה של תלונות. בשביל מה אני צריך
ללמוד את זה, אני מנסה וזה לא מצליח לי, תעזור לי, ותגיד לי איך אני יכול לקום מוקדם בבוקר? . לא מצליח לי, אני מנסה אבל לא יוצא כל מיני סיפורי קשה לי. אני משתדל - אין ... במקום, במקום המוכר והידוע לנו. כל החשיבה וההתנהגות הקורבנית הזו מייצרת תוצאה אחת בלבד והיא תקיעות. אחריות זה לשאול שאלות מעצימות. מה עוד אני יכול
ללמוד מזה? מה עוד אני יכול
ללמוד עכשיו? מה עוד דבר אחד שאני יכול
ללמוד? אחריות זה כשאני אומר לעצמי אוקי, אלו הנסיבות שלי. ומתוך זה שואל את עצמי את השאלות הבאות: לאן אני רוצה להגיע? ומה אני עומד לעשות עכשיו? אחריות זה לדעת מה אני ...