... הישיבה מסתיימת בסביבות הצהריים, ולאחר מכן החניך מתפנה לארוחת צהריים. את אחר הצהריים החניך מבלה באימון ושינון החלק שחדש
שלמד, אלא אם כן המורה מאפשר לו לעשות דבר מה כגון לצאת לשחק עם הנזירים הצעירים האחרים. בערבים החניך מתאמן שוב בשינון הטקסט
שנלמד קודם. הוא מתחיל בדיקלום החלק החדש
שלמד בבוקר מספר פעמים עד שההגייתו רהוטה וחסרת מאמץ. לאחר מכן הוא חוזר לחלקים קודמים של הטקסט שנלמדו בימים הקודמים וממשיך עד שהוא מסיים את הקטע החדש
שנלמד באותו יום. הוא יכול גם להוסיף על כך קטעים אחרים
שלמד במועדים אחרים. התרגיל הזה, שלוקח כשעה עד שעתיים, הכרחי כדי לוודא שאכן הקטע ששונן לא נשכח. ... בדרך זו החניך מתחזק קטעים קודמים שנלמדו ומשנן קטעים נוספים בהדרגה המתמזגים יחדיו לכדי הטקסט השלם. לאחר שהטקסט משונן
ונלמד בצורה שלמה הוא עולה בזיכרון בקלילות ובצורה אוטומטית ואין צורך באימון מסודר נוסף. בשלב זה ... אחד לעצמו את הקטע אותו הוא משנן וכך גם בערבים בהם שוב החניכים יושבים להתאמן. נראה כי הרעש הבלתי פוסק עלול להפריע לנזירים
בלימוד שלהם אך מסתבר שנזירים מדווחים על כך שהקולות שהחניכים האחרים דווקא עוזרים לאימון שלהם. כך ניתן לראות את
הלימוד הזה לא רק כעניין אינדיבידואלי אלא גם כבין - אישי. כאשר החניכים שומעים זה את זה המאמץ שלהם ... הקהילה בכך שהוא גורם להם לקחת חלק בריטואל חברתי, אשר מהווה נתבך חשוב בחיי קהילת הסנגהה. כאשר נזיר חדש מצטרף לקהילה עליו
ללמוד לשנן שני סוגים של טקסטים. טקסטים ציבוריים שמיועדים לדיקלום ומזמור בפני קהל של אנשים, וכלל ... קצרות, מזמורים, ברכות וטקסטים ריטואליים. סוג שני של טקסטים הוא טקסטים פנימיים כגון כללי ההתנהגות של הנזיר, הפטימוקהה סוטרות
לימוד בסיסיות וטקסטים אחרים העוסקים ביחסים תקינים במנזר ובין נזירים. הקראה ודיקלום הטקסטים נחשבים ... מוצא עצמו באופן ספונטני חוזר על המילים. הטמעה ברמה כזו של טקסטים בעלי משמעות נתפסת כדבר מועיל ושומרת על המבנה הארגוני של
הלימוד. תועלת נוספת נמצא בהנגשת
הלימוד ליצורים שמיימיים - המסורת הבודהיסטית מכירה בכך שנמצאים בעולם גם מספר עצום של יישויות בלתי נראות לאדם. כאשר מדקלים את הטקסטים של
הלימוד, מאמינים כי יישויות רבות נמשכות לשמוע את דברי הבודהה ולכן רואים בכך פעולה בעלת סגולות רבות. ... בשני אופנים: 1. העלאת טענות בזמן דיונים שונים 2. כמודל לחיקוי לחניכים בצורת החשיבה המתקדמת והמדוייקת המופיעה בהם. עדיין
לימוד של כתבי מקור חשובים יותר ונזירים פיקחים יכולים להסיק מתוכם מסקנות מבלי לצטט פרשנות, ובכך להסתמך גם על הבנתם האישית של הטקסטים המבוססת על כתבי המקור ששיננו היטב קודם לכן. תהליך
הלימוד משקף את העמדה שידע צריך להיות זמין באופן מיידי. הטקסטים המשוננים אינם נמצאים רק במאגרי ... שגם שינון וגם דיקלום הלכו בקלות. במסורת האקדמאית המערבית, כתיבת הערות משחקת תפקיד חשוב, ורוב הידע נוטה להשאר בין דפי ספר
הלימוד או המחברת. המקבילה שלנו למאגר הידע הייתה בראשנו באמצעות שינון. (36) כאשר הטקסטים נלמדים ... אחרת יש לאדם רק פיסות מפוזרות של אינפורמציה. רק באמצעות הזיכרון החלקים האלו מתחברים לכדי ידע אמיתי. הבודהה מתאר את שלבי
הלימוד המתחילים בכך שהתלמיד מאזין למורה בהקשבה מלאה: כאשר החוקר רואה שהנזיר חופשי לגמרי מבורות, ... העליונה ורואה אותה באופן חודר באמצעות חוכמה. (שוורץ, 2006, סוטרת צנקי 102) הבודהה רואה בשינון חלק בלתי נפרד מהדרך להבנת
הלימוד, על החניך לזכור את ששמע ואז לבחון את הדברים במחשבתו ולאור ניסיונו. יש לזכור שבזמנו של הבודהה, לא היו ספרים או חומרים כתובים בהישג יד ועל כן
לימוד מספר לא היה כלל אפשרות. לכן הדרך היחידה להעברת המידע הייתה בעל - פה, וכדי שחניך
ילמד היה עליו לזכור את שנאמר ולכן מתוך כורח תלמידיו של הבודהה למדו בעל - פה את הוראותיו. שינון קשור בקשר עמוק
ללמידה. הוא מאפשר לנזירים להטמיע את תוכן הטקסטים שהם
לומדים. כפי שמנסח זאת וויליאם גרהם עצם הפעולה של למידת הטקסט בעל - פה מפנימה אותו בדרך של הכרות ... של הגות, אמונה עיון והרהור. (Graham, 1987, 160) כאשר שאלו את הבודהה מה הדבר שמסייע ביותר להבנת המשמעות, הוא טען שזכירה של
הלימוד היא הדבר התורם ביותר וללא זכירתו לא תיתכן חקירה: גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר לחקירת ... את דעתו אליו בכבוד, מאזין בעירנות לדבריו, שומע את דבריו, זוכר את הדברים בזיכרונו, ולאחר מכן חוקר את משמעותם. זהו התהליך
הלימוד בקצרה שנעשה בעבר ונעשה גם היום, לאחר שהחניך חוקר את משמעות הדברים הוא מתרגל על פיהם וחוקר את ... כפי שהוצגו לאורך כל העבודה. נתחיל בכך שהעברה אוראלית דורשת שני צדדים: צד שמעניק וצד שמקבל אותם. אם מאבדים עניין בתורת
הלימוד ואין מי שיקשיב לטקסט
הלימוד דועך ונעלם, או אם מספר המעניקים פוחת ונותרים מספר מצומצם של זקנים בעלי זיכרון חלש אזי סביר ... את התקשורת של הטקסטים. המסורת יצרה מערכת מאורגנת ושיטתית החל מימיו של הבודהה ובהמשך באמצעות תלמידיו. מטרה של המסורת הייתה
לימוד של חברי קהילת הנזירים עצמה
ולימוד כל ההולכים בדרך והמתעניינים לרבות גם אנשים בעלי אמונות ממסורות אחרות.
הלימוד של הבודהה היה תמיד פתוח לכל, ולכן המסורת השתדלה להפיץ ולאפשר את זמינות
הלימוד בכל מקום בו הגיעה, כך שהתקשורת מעולם לא ניסתה להיות מוצפנת או חבויה, אלא פתוחה וזמינה. ...