בודהיזם - תקשורת של העברה אוראלית של הכתבים הבודהיסטים - 3... אותו הוא משנן וכך גם בערבים בהם שוב החניכים יושבים להתאמן. נראה כי הרעש הבלתי פוסק עלול להפריע לנזירים בלימוד שלהם אך מסתבר שנזירים מדווחים על כך שהקולות שהחניכים האחרים דווקא עוזרים לאימון שלהם. כך ניתן לראות את הלימוד הזה לא רק כעניין אינדיבידואלי אלא גם כבין - אישי. כאשר החניכים שומעים זה את זה המאמץ שלהם מתרכז ... קצרות, מזמורים, ברכות וטקסטים ריטואליים. סוג שני של טקסטים הוא טקסטים פנימיים כגון כללי ההתנהגות של הנזיר, הפטימוקהה סוטרות לימוד בסיסיות וטקסטים אחרים העוסקים ביחסים תקינים במנזר ובין נזירים. הקראה ודיקלום הטקסטים נחשבים טובים גם בנוגע להטמעת הטקסטים בתודעה ... ספונטני חוזר על המילים. הטמעה ברמה כזו של טקסטים בעלי משמעות נתפסת כדבר מועיל ושומרת על המבנה הארגוני של הלימוד. תועלת נוספת נמצא בהנגשת הלימוד ליצורים שמיימיים - המסורת הבודהיסטית מכירה בכך שנמצאים בעולם גם מספר עצום של יישויות בלתי נראות לאדם. כאשר מדקלים את הטקסטים של הלימוד, מאמינים כי יישויות רבות נמשכות לשמוע את דברי הבודהה ולכן רואים בכך פעולה בעלת סגולות רבות. מלבד טקסט המקור ... בשני אופנים: 1. העלאת טענות בזמן דיונים שונים 2. כמודל לחיקוי לחניכים בצורת החשיבה המתקדמת והמדוייקת המופיעה בהם. עדיין לימוד של כתבי מקור חשובים יותר ונזירים פיקחים יכולים להסיק מתוכם מסקנות מבלי לצטט פרשנות, ובכך להסתמך גם על הבנתם האישית של הטקסטים המבוססת על כתבי המקור ששיננו היטב קודם לכן. תהליך הלימוד משקף את העמדה שידע צריך להיות זמין באופן מיידי. הטקסטים המשוננים אינם נמצאים רק במאגרי הזיכרון של הנזירים ונשלפים ... וגם דיקלום הלכו בקלות. במסורת האקדמאית המערבית, כתיבת הערות משחקת תפקיד חשוב, ורוב הידע נוטה להשאר בין דפי ספר הלימוד או המחברת. המקבילה שלנו למאגר הידע הייתה בראשנו באמצעות שינון. [36] כאשר הטקסטים נלמדים לזיכרון, משמעותם העמוקה מתגלית, והידע ... לאדם רק פיסות מפוזרות של אינפורמציה. רק באמצעות הזיכרון החלקים האלו מתחברים לכדי ידע אמיתי. הבודהה מתאר את שלבי הלימוד המתחילים בכך שהתלמיד מאזין למורה בהקשבה מלאה: כאשר החוקר רואה שהנזיר חופשי לגמרי מבורות, האמון שלו בנזיר מתבסס. עם ... ורואה אותה באופן חודר באמצעות חוכמה. (שוורץ, 2006, סוטרת צנקי 102) הבודהה רואה בשינון חלק בלתי נפרד מהדרך להבנת הלימוד, על החניך לזכור את ששמע ואז לבחון את הדברים במחשבתו ולאור ניסיונו. יש לזכור שבזמנו של הבודהה, לא היו ספרים או חומרים כתובים בהישג יד ועל כן לימוד מספר לא היה כלל אפשרות. לכן הדרך היחידה להעברת המידע הייתה בעל - פה, וכדי שחניך ילמד היה עליו ... עיון והרהור. (Graham, 1987, 160) כאשר שאלו את הבודהה מה הדבר שמסייע ביותר להבנת המשמעות, הוא טען שזכירה של הלימוד היא הדבר התורם ביותר וללא זכירתו לא תיתכן חקירה: גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר לחקירת המשמעות? אנו שואלים את ... אליו בכבוד, מאזין בעירנות לדבריו, שומע את דבריו, זוכר את הדברים בזיכרונו, ולאחר מכן חוקר את משמעותם. זהו התהליך הלימוד בקצרה שנעשה בעבר ונעשה גם היום, לאחר שהחניך חוקר את משמעות הדברים הוא מתרגל על פיהם וחוקר את תופעות ... לאורך כל העבודה. נתחיל בכך שהעברה אוראלית דורשת שני צדדים: צד שמעניק וצד שמקבל אותם. אם מאבדים עניין בתורת הלימוד ואין מי שיקשיב לטקסט הלימוד דועך ונעלם, או אם מספר המעניקים פוחת ונותרים מספר מצומצם של זקנים בעלי זיכרון חלש אזי סביר שהטקסטים יהיו ... התקשורת של הטקסטים. המסורת יצרה מערכת מאורגנת ושיטתית החל מימיו של הבודהה ובהמשך באמצעות תלמידיו. מטרה של המסורת הייתה לימוד של חברי קהילת הנזירים עצמה ולימוד כל ההולכים בדרך והמתעניינים לרבות גם אנשים בעלי אמונות ממסורות אחרות. הלימוד של הבודהה היה תמיד פתוח לכל, ולכן המסורת השתדלה להפיץ ולאפשר את זמינות הלימוד בכל מקום בו הגיעה, כך שהתקשורת מעולם לא ניסתה להיות מוצפנת או חבויה, אלא פתוחה וזמינה. הטקסטים של שיחות הבודהה ותלמידיו ניחנים במאפיינים המוכוונים לקלות שינון ולימוד בעל - פה, בין אם זה פורמולות, פסקאות שגורות, חזרתיות ועזרים אחרים שהוזכרו קודם לכן. כך המסר שעובר הנו ... שנוצרו בהיסטוריה פתחו אפשרויות חדשות, יצרו פתח לטעויות ורעש חדש ועדיין המדיום האוראלי נותר בשל מאפיינים ייחודיים שמתאימים למסורת הלימוד הבודהיסטית אשר אין להם תחליף. טכנולוגיות חדשות יצרו אפשרויות נוספות בשלושה מימדים: 1. כמדיום לשימור הטקסטים - שימור הטקסטים ... הלא ברור. על אף היתרונות הבולטות של הטכנולוגיות החדשות בייחוד לשימור מדוייק וארוך זמן והפצה כלל עולמית של הטקסטים והלימוד, קיימים מספר יתרונות יחודיים למדיום האוראלי שטכנולוגיות אלו לא מאפשרות. המדיום האוראלי יוצר קשר אישי ומתערב של המשנן עם ... אף האפשרות לשגות או לשכוח עדיין הוא ביחסים מתמידים של הזכרות והטמעה תוך העמקת ההבנה בתכני הטקסט. בהקשר של הלימוד הבודהיסטי הערך של מאפיינים אלו הנו בעל חשיבות גדולה מאחר ומטרת הטקסטים והעברתם היא לימוד ולימוד דורש התערבות אינטראקטיבית בין המידע ללומד כדי ליצור ידע של ממש. כך נראה ששימור הטקסטים והלימוד יכולים להשמר כל עוד תימשך שרשרת אותנטית של קהילת מורים ותלמידים המהווים בקרה מתמדת ומאגרי איחסון לטקסטים הבודהיסטים. סיכום ... פיתוח מערכות בקרה לשימור ודיוק. מערכת זו קיימת כבר למעלה מ - 2500 שנה ומבוססת על דברי הבודהה והמסר שבלימוד שהציג. העברת מסר זה נעשתה בנאמנות על ידי הסנגהה, קהילת התלמידים שלו, שהלכו בדרכו ופעלו על פי הלימוד כמו גם הפיצו אותה לנמענים רבים בארצות רבות. קהילה זו כוננה מערכת שינון משוכללת של הבהאנקה שרובם היו נזירים שהקדישו עצמם למשימת שימור הלימוד במדוייק. בעבודה זו נבחנו שלושת האספקטים של מערכת התקשורת הבודהיסטית - פעילות המסורת הבודהיסטית החל מהבודהה ותמיכתה בלימוד, מאפיינים יחודיים של הטקסטים האוראליים, ומערכת השינון שפועלת בקהילת הנזירים. הבודהה עצמו היה מעוניין בשימור התורה ולשם כך ניסח את הלימוד בפורמולות ותבניות הקלות להבנה ולזכירה בעל - פה מאחר והמדיום האוראלי היה האמצעי העיקרי ללימוד כמו גם להעברת מידע. בנוסף הבודהה יצר מערכת משמעת לקהילת תלמידיו שיכלו לשאת בזיכרונם ולשמר באמצעות הבנתם האישית את הלימוד הלאה במרוצת הדורות. המסורת הבודהיסטית המשיכה לשמר ולפתח את שיטת הלימוד כמו גם שיטות וטכניקות לשינון, בקרה ודיוק כדי למנוע עיוותים במסרים. המסורת אימצה טכנולוגיות תקשורת שונות כדי לתמוך בלימוד, בשימור ובהפצה של התורה הזו, ועדיין שימרה את המדיום האוראלי בשל מאפייניו הלימודיים היחודיים. המחקר הניח שניתוח מבנה וסגנון של הטקסטים הכתובים יוכל לשפוך אור הטקסטים האוראליים שהיו המקור להם ולחשוף מאפיינים ... אנליטיים ופדגוגיים של רשימות ממוספרות, ניתוח הדרגתי, שאלות ותשובות ומאפיינים פואטיים של משקל וחריזה. הפורמולציה של הקאנון מצביעה על לימוד מתודולוגי שיצר הבודהה, אשר לאחר מותו שימש כמורה עצמו. המסורת יצרה אירגון ועריכה בתהליך של קאנוניזציה אל קובץ סגור ... כספר קולי מוקלט לאלו שהבינו את השפה. כאשר למשנן הייתה הבנה של השפה הוא היה יכול להשתמש בו כמקור לימוד גם לעצמו וגם ולאחרים וכן לבצע בקרה על טעויות אפשריות. כאשר הייתה הבנה של הלימוד ומשמעותו המשנן היה יכול להעמיק עוד בלימוד דרך הטקסטים כמו גם לשמש כמורה לאחרים. המדיום האוראלי אינו דורש אמצעים ... והחשיבות של המאפיינים האוראלים בייחוד בהיבטים פדגוגיים אשר ממשיכים לתחזק את מפעל ההעברה רב השנים. התרבות האוראלית ראשיתה בבודהה שלימד את תורתו בדיבור ולא המליץ על כתיבה למרות שהייתה זמינה גם בתקופתו. ההיבטים האוראליים של השינון מועילים בשלושה תחומים: ...