התאבדות - מבוא התאבדות היא פעולה שבה אדם שם קץ לחייו ומביא למותו בכוונה תחילה. הערכות מדברות על כמיליון בני אדם המתים כל שנה כתוצאה מהתאבדות בקרב אוכלוסיית העולם כולו, יותר מאשר במלחמות ומקרי רצח. אחוז המתאבדים גבוה משמעותית (פי 3 ויותר) בקרב גברים לעומת נשים. השיעור גבוה במיוחד בקרב מתבגרים וצעירים עד גיל 35. נהוג למדוד את המתאבדים בכמות לכל 100,000 אנשים. בעולם כולו הממוצע עומד על כ - 16, כאשר הראשונה בטבלה העולמית היא גרינלנד עם כ - 83. בפער ניכר במקום השני, ליטא עם כ - 36, ואילו בכמה מדינות כמו נפאל, האיטי ואנטיגואה השעור הוא אפסי (פחות מ - 0.1). ההתאבדות נתפסת כמעשה קיצוני ביותר ברוב רובן של החברות האנושיות, ואסורה באיסור חמור מאוד ולעתים גם חמור ביותר בדתות המונותיאיסטיות וכן בבודהיזם וההינדואיזם. תוכן עניינים: 1 גורמי ההתאבדות 2 סימנים מקדימים להתאבדות 3 פסיכולוגיה של המתאבד 3.1 התאוריה של דורקהיים 4 סוגים נוספים של התאבדות 4.1 התאבדות אידאולוגית 4.2 התאבדות בטרור ובמלחמה 4.3 התאבדות כעונש 5 היחס להתאבדות 5.1 ביהדות 5.1.1 במקרא 6 התאבדויות בישראל 6.1 התאבדויות בצהל 6.2 אתוס ההתאבדות בהיסטוריה של ישראל 7 טענות על התאבדות בקרב בעלי חיים 8 התאבדות בספרות גורמי ההתאבדות: התאבדות היא תסמין ולא מחלה, והיא נחשבת לאקט קיצוני הנובע מסיבות אחדות או שילוביהן: בדידות, מחלה, כישלון בתחום הרומנטי, קשיים כלכליים כאבטלה או קריסת העסק, ומשפחתיים כגירושין או התאלמנות, הם הסיבות העיקריות שבהן מסבירים אנשים ניסיון התאבדות שעשו. אך בראש ובראשונה, הסיבה העיקרית להתאבדות היא דיכאון. השילוב בין דיכאון לשתיית משקאות חריפים מסוכן במיוחד. גם הגירה היא גורם סיכון לאובדנות. על פי פרופ ישראל אור - בך כל התאבדות קשורה לאובדן מסוג זה או אחר: אובדן אוהב, אהוב, הערכה עצמית, דימוי עצמי, חלק אחר מן האני, מעמד, רכוש או חלק מהגוף, שלו מתלווה האימה שמבלי להשיב את האובדן, אין עוד טעם לחיים ואין כל סיכוי לאושר. כמה מחקרים מקשרים בין רמות נמוכות של המוליך העצבי סרוטונין להתאבדות. אין זה מפתיע, שכן מוליך עצבי זה קשור למניעת דיכאון ולהפחתת אגרסיביות. בשל חשיבותו של הסרוטונין, דיאטה מופחתת כולסטרול (הקשור לסרוטונין) מסוכנת אם היא נעשית בידי בעלי נטייה אובדנית רצינית. נטען שתרופות נגד דיכאון, בעיקר מהדור הישן, עלולות להעלות את סכנת ה

התאבדות - הצעה לטקסט למניעת התאבדות בזמן אמת - חלק 5 התאבדות - הצעה לטקסט למניעת התאבדות בזמן אמת - חלק 4. איך נדבר עם האדם שעל הגג? דר זאב ברגמן וצוות המכון לטיפול במשפחה, ירושלים מאמרם של אבשלום אליצור וחיים עומר מה נאמר לאדם על הגג הוא מאמר מעניין וחשוב מפני שהוא עושה ניסיון לתת מראש בידי המציל כלים שבעזרתם יוכל להתמודד עם המתאבד ולהוציא אותו בשלום מן המצב שאליו נקלע. יחד עם זאת מתייחסים המחברים אל מאמרם כאל טקסט ראשוני, המחייב מחשבה נוספת וקורא לתיקונים ושינויים. נענינו לאתגר, ערכנו דיונים יסודיים בנושא ולהלן התייחסויותינו. גישה כללית: עמדתו של המציל המטרה בסיטואציה זו היא ברורה מאין כמוה - הורדת המתאבד מן הגג, אולם התשובה לשאלה: איזו עמדה ינקוט המציל כדי להשיג מטרה זו? אינה כה ברורה. הוא יכול לבחור באחת מן האפשרויות שלהלן: 1) עמדה סמכותית - כריזמטית: עמדה זו מביאה מסכת ברורה של טעונים ודוגמאות שמטרתן לשכנע את המתאבד לוותר על כוונתו. 2) עמדה המכבדת את בחירותיו של המתאבד: בטוהרתה היא תאמר: אם החלטתך להתאבד היא נחושה, אין כוח בעולם שיוכל למנוע ממך מלבצעה, ולכן עליך להחליט מה תעשה. 3) עמדה מעורבת: זוהי עמדה המדגישה את מעורבותו הרגשית של המציל, ואולי גם של אנשים אחרים סביבו, במתרחש, ומצהירה במפורש שאין היא רוצה במותו של המתאבד. 4) העמדה המזדהה - מתעמתת: שאותה מציגים המחברים. זו מנסה לתאר למתאבד את עומק ייאושו ויגונו ואחכ להתעמת עם מסקנתו האובדנית. המציל אינו יודע מראש לאיזו עמדה יש כוח להשפיע על המתאבד המסוים העומד עכשיו על הגג. יתכן גם שבמהלך ההצלה יש צורך לעבור מעמדה אחת לשניה לפי ההתפתחויות. למשל: יתכן שהשימוש בעמדה המעורבת יהיה דומיננטי יותר עם חלוף הזמן, לכן אין לפסול שימוש זהיר וניסיוני בכל אחת מהן, ולבדוק על - פי תגובותיו של המתאבד באיזו מהן כדאי להמשיך. מובן שבמבנה הטקסט, תוכנו והלשון שבה ישתמש המציל יהיו שונים בהתאם לעמדה הבסיסית שבה ינקוט. יתכן גם שמצילים שונים יחושו שעמדה כזו או אחרת או מינון כזה או אחר של העמדות המוצגות (וגם עמדות נוספות) יתאים לאישיותם, לאישיותו של המתאבד או לסיטואציה. כדאי להעמיד בפניהם את אפשרות הבחירה. האינטראקציה עם המתאבד הנחת היסוד של כותבי המאמר, שאנחנו מצטרפים אליה, היא שרצון ההתאבדות של האדם העומד על הגג אינו כל מה שמניע אותו. מפני שאילו כך היה הוא היה עושה את מעשיו בצנעה וביעילות ולא קושר קשר עם איש. עצם הפומביות נתפסת כקריאה לעזרה ומעידה שיש בתוכו מניעים נוספים. מניעים אלה הם מעצם טבעם מנוגדים לרעיון האובדני. אין ספק בלב המחברים שיש צורך לחבור אליהם, אך לפני כן הם מדגישים מאוד את סבלו וייאושו של המתאבד. טענתם העיקרית בעד השמעת הקול האובדני היא הזדהות עם עמדתו של המתאבד. אך ריבוי משפטי הסבל והייאוש, המצויים בתוך הטקסט המניא, ובייחוד ביטויי ההזדהות הרבים עלולים להיתפס עי המתאבד כאישור ולא רק כהבנה של מצבו. אם כך יבין המתאבד את דברינו אנו עלולים לגרום למותו, במקום להציל את חייו. אם תפיסתו של המתאבד היא אכן תפיסת Tunnel Vision הוא עלול לצרף את המסרים של המציל למחשבות החוזרות ומהדהדות בראשו ולקפוץ אל מותו. לכן הצעתנו היא להציג כל הזמן, מן ההתחלה ובאופן מפורש, את העובדה שכך חושב ומרגיש המתאבד ולשלב לכל אורך הטקסט מסרים המבליטים שיש בתוכו גם קול אחר. כמו כן צריך המציל לשבץ בטקסט מסרים מפורשים שהמציל מבין את המתאבד אך אינו מסכים אתו. כך למשל בעמ 14 כתוב: רון, אני חושב שאני יודע היכן אתה נמצא, באיזה בור, באיזה יאוש טוטלי, באיזו תחתית של החיים אתה נמצא. לא הגעת למצב הזה ... גם הוא למסקנות דומות. אבל יתכן שדווקא הייאוש הגדול שלך מונע ממך לראות את כל האפשרויות מסקנות מעשיות אלה נובעות מעמדה רחבה יותר הרואה את האסימטריה הקיימת בין המציל למתאבד, מקבלת אותה כנתון ואינה מנסה לגשר עליה. יתרה מזאת, המתאבד אינו זקוק למישהו שיזדהה איתו וירגיש כמוהו, דהיינו לעוד אדם מיואש לידו. הוא זקוק למישהו שניצב מולו, שהוא אישיות נפרדת ממנו, שנמצא במצב נפשי שונה ממנו והוא בא אליו עם מסר. המסר מורכב משני חלקים. האחד: הבנה (ולא הזדהות) למצבו של המתאבד. השני: השמעת הקול האחר שבתוכו מן החוץ (קול ההצלה מן המוות). כאשר יציג המציל את עצמו על פי העקרונות הללו הוא יהיה אמיתי ומציאותי, הוא לא יצטרך לחפש בתוכו את ההזדהות (שלא קיימת) עם מצבו של המתאבד. המ

... יותר? מהי תכלית החיים?. תחיית המתים - מהו מוות אמיתי? איך להחיות מתים?. רצון למות רצון להתאבד רצון לישון רצון לברוח רצון להיעלם - מהם? ומה הפתרון?. פחד מוות פחד ממוות - ממה נובע פחד מהמוות? איך להתמודד עם פחד מוות?. פחד מוות שלמות ...

... אם מצליחים יותר או פחות. אם חכמים יותר או פחות. זה אומר שאני צריכה להתאבד . אני צריכה לחיות! כי כולם לא שווים. זה אומר ...

... להיות מאושר, והמחיאות כפיים זה כמו למכור לאדם סמים. כי יש לו הפרעה נפשית, כי הוא לא אוהב את עצמו בכל מקרה, יש שמתאבדים , כי מי שגרם לזה שהתאבד , זה אלו שעודדו אותו ופרגנו לו ומי שאחראי לפשעים שלו, אלו שהעריצו אותו הם גרמו לאבדון שלו, ולא אלו ...

... לייצר אנשים עשירים שהם אומללים, כי הם מרגישים ריקים מתוכן ואלה היו ממשיכים להתאבד על ימין ועל שמאל. מסתבר שקיצוניות אינה טובה לנו כבני אדם. מסתבר שאם יש לך רק חומר ללא טיפה של רוח, אתה דחוס מדי בשביל להכיל את החיים, אתה ...

... זאת, השאלה השנייה מסרסת אותך ואם אתה רוצה בכלל לקבור את ראשך בחול, אז פשוט תתחיל לפקפק בהיותך הצלחה או כישלון. ברגע שעשית את זה - במילים אחרות ביצעת התאבדות! אז בבקשה ממך, תעבור הלאה, תמשיך, אל תעצור אף פעם, אתה תהיה הקטר שממשיך לנסוע, אתה תהיה הקרנף שממוקד במטרתו. אבן הדרך הקרובה, הלקוח הבא, העסקה הבאה - לכל הדברים האלה אין ...

... ושל יחסי כוח וסמכות, חוסר גבולות, העברה והעברה נגדית עוצמתיות מהרגיל. גברים מתאפיינים בכך שהם סובלים מבלבול בזהות המינית, בתוקפנות יתר ואישיות אנטי - סוציאלית. נשים מתאפיינות גם בכך שהן נוטות יותר לפגיעה עצמית ומחשבות אובדניות, בעיות בתפקוד מיני והפרעת אישיות גבולית. הציר המשמעותי ביותר של הקשר הטיפולי צריך להיות הציר של בניית האמון. התמקדות בהבניה מחודשת של מערכות יחסים, שתתקיים קודם ...

... כדי להציג את המנוח או את האבל באור נאה יותר. דוגמה לכך ברמה הקיבוצית ניכרת ביחסה של היהדות להתאבדות. ההלכה שוללת התאבדות, והמתאבד נידון להיקבר מחוץ לגדר ואין יושבים עליו שבעה, אך בדרך כלל אין מקיימים דינים אלו, משום שמלמדים זכות על המתאבד ומניחים כי לקה בנפשו, שמותו היה תאונה, או שהספיק לחזור בתשובה בזמן שחלף מביצוע פעולת ההתאבדות ועד למוות. על חשיבותו של הנרטיב החלופי עומד מרדכי רוטנברג בספרו שכול והאגדה החיה: Cquote2.svg הצורך בטיפוח אגדה אישית ...

... החלוד, צריך לעבוד קשה. ובכדי לקבל את המטמון מחדש, האדם מתאבד ברמה השכלית, וזה אומר לא ללכת להתאבד במובן הרגיל, אם נלך לבית קברות ונגיד שיש טריק לגרום לאדם לחיות, בעצם גרמנו לו להתאבד, כי החיינו אותו, אם הוא מת והחיינו אותו הוא התאבד מהמוות. והאדם צריך להתאבד מהשכל שלו, לחסל את הנפרדות, לקחת אקדח ולחסל את החוויה של זה טוב וזה רע, אלא להבין שאין הבדל בין טוב לרע בו בזמן שהוא יודע שהוא בנפרדות. וזה דבר קטלני, כי השכל ...