זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 4 יעדי התכנית הטיפולית התכנית היא אישית ונבנית לילד ספציפי. על ההורה לשאול את המנחה בכל שלב ושלב מדוע תכנית זו מתאימה כרגע לדעתו לילד. יש לשנות את התכניות לעיתים כל שבוע, אך לעיתים ישנן תכניות שהולכות עם הילד זמן ממושך ומשתנות מעט מאד מבחינת התוצאות שהן מבקשות להשיג, הן כן משתנות מבחינת הדרך שבה אנו מנסים להגיע לתוצאות, משום שלא יתכן שהילד יעשה בדיוק את אותה הדרך במשך חודשים רבים (וגם לא שבועות). לכן על המטפלים והמנחה להיות יצירתיים ומעניינים ולהבין שככל שהילד עולה ברמת התפתחותו כך גם נדרשת מהם יצירתיות וגמישות בדרך בה הם מטפלים בו, במשחקים, סיפורים ושירים שהם מביאים. יש להתחשב ביכולתו של הילד לשבת באופן רציף ליד שולחן. ילדים רבים על הקשת אינם מסוגלים לשבת ולהקשיב בתחילת דרכם הטיפולית. לא יהיה זה הגיוני או מוסרי להושיב ילד כזה על כסא ליד שולחן זמן רב ולנסות להחזיק אותו שם בשעה שברור שהוא אינו מסוגל לכך. ישנן דרכים שונות להביא את הילד לשולחן. צריך להכיר את הילד היטב לשם כך ולפני שקופצים לתוך התכנית הטיפולית להקדיש זמן לא מבוטל לחשיבה כיצד לעשות זאת. לדוגמה, כמה וכמה ילדים שהכרתי לא התחילו בישיבה ליד שולחן אלא במשחק פיזי עמוק, כמו קפיצה על פוף, התגלגלות בשמיכה, עבודת גיזום ושתילה ... התרחצות בבריכה קטנה או גיגית ומריחה של בוץ, צבעי ידיים או קצף גילוח על הגוף. לאחר שהצורך הסנסורי של הילד בא על סיפוקו יש לו יותר יכולת לשבת ליד שולחן או בשקט על הרצפה ולשחק. ילדים שמתחילים תכנית טיפולית במצב אוטיסטי עמוק יותר על ההורים להחליט עד כמה נכון, מועיל ובאיזו עוצמה להכניס את הילד שלא ברצונו לתוך הטיפול. ילדים רבים שנכנסים לתוך טיפול ABA מראים התנגדות עזה, משתוללים, בוכים ומכים את סביבתם ועצמם. הם אינם מסוגלים לקבל הוראות ... המדריך שלהם ויש להם הרבה מה ללמוד ממנו וליהנות מלימוד זה. כאמור, חשוב מאד שהמנחה יסביר להורים שתגובתו של הילד עשויה להיות בעלת עוצמה לא מבוטלת בתקופה הראשונה של הטיפול (כדאי להגדיר כמה זמן זו תקופה ראשונית, בעיני מדובר ... מספר שבועות). על המנחה וההורים להחליט ביחד עד כמה רחוק הם מוכנים ללכת ועדיין להרגיש שכל העניין מתרחש לטובת הילד. יש הורים שיסכימו להחזקת ילדם בכוח על הכסא מול השולחן. לדוגמה, ילד שבמפגשים הראשונים בכה, צעק ובעט, המנחה (שהיו לה הרבה שנות ניסיון (ABA הצליחה אחרי 3 מפגשים לתת לו מספיק ... (ישיבה רגוע על הכסא לכמה שניות, שיתוף פעולה וכו) כך שהוא הבין את הדרך הנכונה להתנהגות בזמן טיפול. לאחר שהילד הבין זאת הוא המשיך להגיע לטיפולים ברצון רב והתקדם יפה. הכוונה בטיפול אינה בשום אופן לשבור את רוחו של הילד ולשנות את מי שהוא במהותו, אלא לתת לו להבין שיש כאן עוד אדם ושהמילה האחרונה, כמבוגר, היא שלו. כך מבין הילד שהוא מתלמד ואילו המבוגר הוא המורה. בתוך הגבולות הללו ניתן חופש די רחב לילד והוא לומד למצות אותו עד תום, ליהנות וללמוד לשחק ולתקשר בטיפול. תפקיד המטפל הוא להציג ולהציב לילד גבולות של ריסון עצמי ודחית סיפוקים ובה בעת להעניק לילד חופש בכל מקום שהדבר אפשרי מתוך אהבה וכבוד לילד. מתן כוח גדול מידי לילד לשלוט בסיטואציה ולדרוש כל מה שעולה בדעתו מהמבוגר גורם לילד לפחד, משום שכל הכוח אצלו והוא נבהל מכך שהוא המוביל ושאין לו גבולות. לכן על המבוגר המטפל לעצב את עצמו כמוביל דרך עבור הילד, כזה שאינו נותן פקודות אלא שהילד מעריך ומוכן ללכת אחריו ולרצות אותו משום שהוא יודע שהמפתח לבלבול וחוסר האונים שהוא חש מצוי אצל המבוגר והוא מוכן לתת לו לעזור ולהוביל. למשל, כאשר ילד נמצא בטיפול והמטפל נותן לו אפשרות לבחור בין שני משחקים שאפשר לשחק כרגע והילד מתעקש לעשות דבר מה שונה לחלוטין שפורץ את המסגרת שהמטפל מנסה להבנות, על המטפל להגיב בריסון עצמי ולא להגיב בכעס על הילד (הילד לומד מכך גם לרסן את עצמו! מניסיוני ילדים לומדים רק מדוגמה אישית של מבוגר ולא משיחות מוטיבציה). אם הילד מביא התנהגויות לא מקובלות אפשר לומר זה לא נעים לי שאתה צועק כל כך או אתה באמת כועס, אני ... לחזור ולומר עכשיו אתה יכול לבחור בין הפאזל לקוביות, מה אתה בוחר? אפשר לחזור על כך בוואריאציות שונות עד שהילד מבין ומתרצה. אפשר להוסיף בהפסקה נוכל לשחק במה שאתה תבחר או אחרי שנסיים את הפזל נשחק במה שאתה רוצה. כדי לחזק את הילד במהלך המשחק אפשר לאמר מאד נעים לי לשחק איתך כשאתה יושב יפה, כל הכבוד! באופן זה נותנים לילד חיזוק מילולי חיובי (כל הכבוד) ובה בעת מכניסים את האלמנט התקשורתי, האישי והרגשי (נעים לי איתך). אם נשמע לכם ... הילד למסגרת שנראית לכם נוקשה כדאי לכם לקרוא ספרים ומאמרים שכתבו מבוגרים הנמצאים על הקשת האוטיסטית על מה שהרגישו בילדותם. הם מדווחים, בין היתר, על מקום שבו הם שיוועו לעזרה ולהושטת היד של המבוגר שיכנס לעולמם ויעזור להם לפסוע ...

... קשב וריכוז? הרבה תוכניות טלוויזיה, מאמרים בעיתונים, שיחות ודיבורים נשפכו על בעיות קשב וריכוז, הורים רבים מספרים שהם חוששים שהילדים שלהם סובלים מזה והם מפחדים לקחת אותם לאבחון קשב וריכוז בשביל לגלות את האמת, פסיכולוגים ופסיכיאטרים נאבקים בשאלה האם ... מדובר בתופעה לא חדשה, כבר במאה ה - 17 היא תוארה בספרות ובתחילת המאה ה - 20 כבר אובחנו ילדים שסובלים ממנה. במאה ה - 20 היא הוגדרה בצורה שאנחנו מכירים אותה על ידי DSM, המדריך של תסמינים פסיכיאטרים ... פסיכולוגי, אלא גם בעניין ביולוגי, נוירולוגי. על פי ההנחות הרווחות, בעיות קשב וריכוז נמצאות, או לפחות מאובחנות יותר אצל ילדים, דרך אגב אצל בנים הרבה יותר מאשר בנות (יחס של 1 ל - 10) ובניגוד למה שאולי נדמה, בגלל ... למידה, אזי שבנים שעברו בדיקת קשב וריכוז ואובחנו כמי שסובל מהתופעה, הוא דווקא בעלי מנת משכל יותר גבוהה מאשר ילדים שאין להם את זה. בעיות קשב וריכוז הן למעשה מצב בו ישנן הסחות דעת ובעיות בריכוז ובזיכרון שמפריעות לנו להתנהל בצורה רגילה. כל אחד מאיתנו זקוק ליכולת ריכוז ברמה מסוימת בשביל לפעול ולעשות דברים מסוימים. הבעיה אצל ילדים ובני אדם בכלל שסובלים מבעיות קשב וריכוז היא, שהם משנים את רמות הקשב והריכוז בתדירות מאוד גבוהה בין השאר הדבר נובע בגלל מאמץ מיוחד שהוא משקיע בדברים שונים, שינויים שהוא חווה לאורך היום ועוד. ילדים שעברו בדיקות קשב וריכוז התגלו, לא כמי שיש להם בעיית קשב אלא יש להם בעיה של אי רציפות, כלומר ... ברוב הזמן הם יתקשו בכך. הרבה פעמים זה משתלב עם מצב של היפראקטיביות, כלומר תנועתיות ודברנות יתר. במצב כזה הילד יסבול מחוסר יכולת להתאפק, לציית להוראות, חוסר שקט וסף תסכול נמוך, דברים שיוצרים לא פעם מתחים עם ילדים אחרים ועם הסביבה. אם אתם רוצים לקבל עוד מידע אודות בעיות קשב וריכוז, אנחנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם ...

... יסתכלו עלינו במבט קטן (ועיניים פקוחות) ומייד היינו יודעים מה לעשות, כמה, מתי, איך ולמה - ומצייתים. היום, מספיק שהילדים הקטנים (או הגדולים) יסתכלו עלינו במבט (... גדול) ואז... אנחנו יודעים בדיוק מה הם רוצים, כמה, מתי ולמה - ... אחד במשפחה היה יודע בדיוק מה מקומו, תפקידיו, חובותיו ומה הדרישות והציפיות ממנו? והיום... מבלי שנרגיש, הסמכות הזו עברה לילדים. איך? מסתבר שחלו הרבה מאוד שינויים בעשורים האחרונים (אפשר לומר בדור הקודם)... לכל מבנה המשפחה וההורות. בעבר, כמעט ולא ניתן היה למצוא ספר הדרכה להורים. גידול ילדים נעשה עפ אינסטינקטים ולפי העתק של הדור שלפניו. הורים (ובעיקר אמהות) היו מגדלות את ילדיהן עפ הבנתן, עפ איך שגידלו אותן ובכלל, לא נהוג היה לשאול שאלות. האב, היה המפרנס והאם הייתה אחראית על הטיפול בילדים וחינוכם (אמרתי, כמעט... זה בוודאי לא היה אצל כולם)... היום, הספרייה והאינטרנט מלאים בשפע של מידע ואינפורמציה בנושאי חינוך וגידול ילדים. מספרי הדרכה של מה לעשות? איך? מה מותר? מה אסור? ועד לתיאוריות שלמות שמסבירות ותומכות בגישות שונות אשר (לא פעם) סותרות האחת את השנייה. כך למשל, גישה אחת ממליצה להרים את הילדים על הידיים כמה שיותר על מנת להקנות ביטחון, חום, קרבה ואינטימיות וגישה אחרת טוענת שזה יוצר תלות, חוסר ביטחון ... בלבול, חוסר אונים, חוסר ביטחון ותחושה תמידית של חוסר סמכות וחוסר יכולת לקבוע האם פעלתי נכון או אולי נעשה לילד נזק... גם הילדים עברו שינויים מרחיקי לכת... מגיל קטן (מאוד) ילדים נמצאים במסגרת, חשופים לסביבה פעילה של ילדים ומבוגרים, חשופים להרבה מאוד אינפורמציה ומידע, שומעים, רואים, לומדים ומבינים הכל ובנוסף, אסור לשכוח... יש להם גם דף זכויות הילד (כן, כן, יש דבר כזה). מה עושים כשילד בן רבע לשלוש אומר מה תעשו לי? כשהוא מסרב להתייחס לבקשתנו (והיד על המותן)... ? כבר מגיל צעיר ילדים יודעים ומודעים לכך שאסור להכות אותם וכידוע מה שהיה בעבר לגיטימי וחינוכי (מכות חינוכיות) היום נחשב לא חוקי ואסור. חשוב לזכור שזכויות זה דבר נהדר וחשוב, אבל מה עם חובות וגבולות? איפה עובר הגבול בין הרצון לגדל ילדים עצמאיים, בוגרים ומסתגלים לבין שמירת הגבולות והסמכות שלנו ההורים? אכן, דילמה לא פשוטה... אם מדברים על שינויים... פעמים רבות אנו בוחרים שלא לגדל את ילדינו כפי שגידלו אותנו (מוכר?), אולם בפועל אנו מוצאים את עצמנו מתנהגים בדיוק אותו הדבר או בקיצוניות השנייה, מה שמוביל גם כן, לסיבוכים וקשיים בחינוך הילדים. לפני שמדברים על סמכות הורית, אולי כדאי להבין מהו התפקיד ההורי. ככל שהתפקיד יהיה ברור ומוגדר כך נוכל לחנך, ... ביגוד, חוגים, חברים, ו... להכין אותם לחיים! כן, מגיל 0 (אפס) התפקיד העיקרי והחשוב ביותר שלנו הוא ללמד את הילדים לחיות, להסתדר, לשרוד, לבחור ולהבדיל בין טוב לרע. החיים בחוץ מהרגע שהילד יוצא לעולם רצופים בגבולות, חוקים, נהלים ודרישות, שתפקידנו ללמד ולהקנות ו... לא, לא מלמדים את זה בבית - הספר! בשנים הראשונות (עד גיל 6 לערך), עבור הילדים, הבית הוא העולם כלומר, כל מה שקורה בבית משליך ישירות על מה שקורה בעולם (בעולם שלהם, כמובן). אם הבית תחרותי - העולם תחרותי, אם הבית לחוץ - העולם לחוץ וכולי. הילדים עושים השלכה חיצונית לכל מה שקורה בבית ומכאן ההשפעה הישירה על הדימוי והביטחון העצמי שלהם. כדי להבין את ההשפעה של הבית על החיים בחוץ חשוב לדעת שכל ילד תופס ומפרש אחרת את המצב. בבית תחרותי, למשל, יתכן שיהיה ילד תחרותי מאוד שלא מוכן להפסיד, נלחם ונאבק בכל כוחו כדי לנצח וכל כישלון הופך לטרגדיה בלתי ניתנת לשליטה. לאומתו ... נכנע, חסר ביטחון, מסרב לשתף פעולה ומוותר בקלות מבלי יכולת להתמודד. לא פשוט! הורים רבים מבקשים רק דבר אחד... שהילדים יהיו מאושרים. אומנם, הבקשה לא גדולה אבל האם היא ישימה? האם יש לנו באמת יכולת לגרום למישהו אחר אושר? ואולי מה שגורם אושר לאחד, מעציב ומרגיז את האחר? למעשה, היכולת שלנו להיות מאושרים מהדברים הקטנים, יכולה ללמד את הילדים להיות מאושרים גם כן. התסכול (שלנו) נובע, לא פעם, מהתחושה שעושים הכל כדי לגרום להם אושר ועדיין יש כל - כך הרבה כעס, אכזבה, התמרמרות ומאבקים מצידם. לסיכום, היכולת להתאים את ההורות לילדים ולא את הילדים להורות היכולת להתאים את ההורות לעתיד ולא להשוותה לעבר היכולת להבין היכן ומהם הגבולות שלי (עוד לפני שמציבים גבולות לילד) היכולת לעמוד מאחורי ההחלטות שלנו וליישם אותם והיכולת להבדיל בין הורות לחברות (לילדים יש הרבה חברים... הם צריכים הורה שיגן, יתמוך, יגביל ויאסור), היא בסופו של דבר זו שתיתן לילדים את החוסן הנפשי, היציבות והביטחון שלו הם זקוקים כל - כך ובמילים אחרות... היכולת הזו היא - סמכות הורית. ...

... כיצד לפעול בכל מצב שבו אין לנו ידע על רכיב בודד כל שהוא במוצר השלם. הדוגמה הפשוטה ביותר היא ילד שלומד את לוח הכפל. רוב ככל הילדים לפחות בשלב הראשון לומדים את לוח הכפל בעל פה בלי להבין מדוע התוצאה היא כזו או אחרת. ילדים כאלו יודעים לבצע פעולות של כפל רק עד 100, כי לא קיים בידם ידע נוסף של מה התוצאות של כפולות שהתוצאה שלהן היא מעל מאה. אך בהמשך הדרך, הילדים לומדים ומבינים את חוקי המתמטיקה שעל בסיסם בנוי לוח הכפל ואז הם יכולים להכפיל כל מספר בכל מספר עד אין סוף בלי להסתבך בכלל. נמצא אם כן שאותם ילדים כאשר לוח הכפל היה קיים אצלם רק ברמת מידע ללא הבנה של מה שעומד מאחוריו, אותם ילדים לא היו יכולים לענות על שום שאלה שהם לא למדו את התשובה שלה בצורה מפורשת, כי המידע הזה הרי לא קיים אצלם. אבל ברגע שילד לומד את חוקי המתמטיקה ואתה הבסיס העמוק שלה יותר ויותר, כך הוא יכול טוב יותר להתמודד עם דברים רבים ... הרכיבים מעצמם, דהיינו שהבנה עמוקה עדיפה על ידע (כי היא חסכה זמן רב של רכישת כל המידע). לכן כשמלמדים ילד מתמטיקה מבקשים ממנו להבין את הדרך ולא רק את התוצאה, כי על ידי שיבין את הדרך הוא יוכל לפתור ... על נושא אמור לגרום להבנה טובה יותר של כל שאר האירועים באותו נושא, להבין למה הם כך או אחרת. הילד שמתרגל עוד תרגיל במתמטיקה, זה כדי לגרום לו להבין את המנגנון של המתמטיקה טוב יותר ולא בשביל שהוא ידע ... התרגיל וכך הוא יוכל להתמודד עם תרגילים רבים יותר שהוא עוד יתקל בהם בהמשך חייו. דוגמה נוספת מהחיים. כידוע בחינוך ילדים כאשר ילד שוגה וטועה, כידוע תמיד צריך להציג בפניו אלטרנטיבה חיובית של מה כן לעשות ולא רק לומר לו מה אסור לו לעשות. אבל ישנם יותר מידי מקרים שבהם אותו הורה לדוגמה שיודע את הכלל הזה בחינוך ילדים, עדיין הוא אישית יכול במקרים אחרים להיות בהמון עימותים עם אנשים אחרים על כל מיני שטויות כאלו ואחרות. בפועל ... השלילית תמקד אותו בבעיה ולא בפתרון. נמצא אם כן שלמרות שאותו הידע קיים אצל אותו הורה ומחנך כיצד לנהוג בחינוך ילדים עדיין הוא לא מיישם זאת גם במישורים אחרים בחייו. למה? כי הידע קיים אצלו רק ברמת ידע, ללא הבנה ... מה עומד מאחורי הידע, למה הידע הוא כזה או אחר. מי שמבין את התפיסה שעומדת מאחורי העניין של להציג לילד תמיד אלטרנטיבה חיובית, מי שמבין שזה לדוגמה נובע מכך שכדי להשפיע על מישהו חובה לעשות את זה בצורה חיובית, ...

מהו חינוך טוב? איך לחנך ילד בצורה מבוגרת? חלק 2 המשך מ: מהו חינוך טוב ? איך לחנך ילד בצורה מבוגרת ? חלק 1. תשובה: בחיים לא חייבים להבין את הסיבה, אבל חייבת להיות סיבה מאוד טובה ללמה ... בעולם לא עושה דברים סתם כך רק כי אמרו לו, חוץ מהפתי שהוא מאמין לכל דבר. גם אתה וגם ילדך לא אמורים לעשות שום פעולה שאינכם מבינים למה לעשות אותה. כי רק משוגע עושה דברים סתם כך. אלא מה? ... ממך, ואתה מבין שכדאי לך לסמוך עליו. אחרת לא היית מקשיב לו. וזו הנקודה החשובה. מצד אחד צריך להסביר לילד את הסיבות ללמה לעשות כך או אחרת כפי כמה שהוא מסוגל להבין. וככל שמסבירים לו יותר את הסיבות, כך ... מחונך יותר באמת וכך הוא באמת עושה את מה שאומרים לו מתוך ההבנה שלו. יחד עם זאת במקרים שבהם הילד לא מבין את הסיבה או שאתה אינך יודע כיצד להסביר לו אותה, גם אז אסור לך לרדות בילד (אאכ זה ממש קריטי כנל כדי להציל אותו כנל), אלא עליך להסביר לילד בצורה הגיונית מדוע הוא צריך להקשיב לך, למרות שהוא לא מבין אותך. בדיוק לפי אותו ההיגיון שגם אתה מקשיב לפעמים לאחרים שאינך מבין את דעתם עד הסוף. הילד חייב ורצוי מאוד שהוא יבין מה הוא עושה. הוא לא חייב להבין את הכל כרגע, אבל הוא חייב להבין ... ולא שאתה סתם אומר לו לעשות משהו כי אתה כבר רגיל לחשוב שכך צריך להתנהג. אחד הדברים הטובים אצל ילדים, הוא שהשכל שלהם עדיין לא השתבש. זא עדיין אין להם את ההרגלים המשובשים שיש לאדם המבוגר. וזה בא לידי ... דברים שנראים למבוגר כהגיוניים לחלוטין, אך באמת ההיגיון היחיד שבהם הוא הטעות שהמבוגר כבר הורגל לחשוב כך. וכאשר אומרים לילד לעשות את זה, אז הילד בגלל שהמוח שלו עוד לא השתבש, אז הוא לא מבין את ההיגיון שבחוסר ההיגיון של מה שאומרים לו לעשות. ואז נוצר הקונפליקט. ולכן לפעמים כאשר יש קונפליקט שאתה מסביר לילד שלך לעשות משהו והוא לא מבין את ההיגיון שבדבריך, הרי שהרבה פעמים זה לא בגלל שהילד שלך יותר חכם ממך, אלא פשוט בגלל שבאמת הילד שלך עדיין לא התרגל לכל אותם דפוסי חשיבה מוטעים של המבוגרים. ולא נביא כאן דוגמאות ספציפיות (ויש אין ספור ... נובעים מכל אותם דפוסי חשיבה משובשים של המבוגרים), אך כל אחד צריך לבדוק עם עצמו, האם הדבר שהוא בטוח שהילד שלו מוכרח לעשות כרגע, כי כך הוא בטוח שנכון לעשות, האם אכן באמת הילד מוכרח לעשות X דווקא כרגע? או שאולי זו בסך הכל איזו אמונה חברתית טפלה שבה המבוגר מאמין?! ודרך אגב ... לבעיית חינוך נוספת. כי עד עכשיו דיברנו על אלו שגדלו בסביבה טובה ובכל זאת התדרדרו, אך מה עושים עם הילדים שגדלו במשפחות הרוסות, מה עושים עם ילד שגדל בשכונת מצוקה ופשע, כיצד ניתן לעזור להם לחיות בצורה נכונה וטובה? כיצד ניתן לצאת ממעגל האלימות וכולי? והתשובה ... 1 הוא חינוך שאומר מה לעשות ומה לא לעשות כמערכת כללים שככה עושים. ואכן חינוך כזה לא יכול לעזור לילד לצאת משום מעגל של התנהגות שלילית. כי מול מערכת הכללים שמציגים לילד, יש גם מערכת כללים אחרת ומערכת הרגלים אחרת סביבתית, שגם אותה הילד מכיר. אז למה בעצם שהחינוך שתיתן לו יעזור לו?! אך יש גם סוג 2 של חינוך. שהוא חינוך שמחנך ... הוא התבגר מסבירים לו את ההיגיון של למה טוב להיות אדם טוב. וזו בדיוק הצורה שבה צריך לחנך את הילד כאשר הוא קטן ולא לחכות לכך שהוא יעשה טעויות, יתבגר, ורק אז יסבירו לו את ההיגיון במה שאמרו לו. ... כל הכבוד להשפעות הסביבה, באמת לאמיתה האדם לא מתמודד מול שום סביבה אלא אך ורק מול עצמו. ההתמודדות של הילד היא לא מול הסביבה שלו, אלא מול הרצונות שלו ביחס לסביבה שלו. זה לא משנה מה הסביבה עושה, זה משנה כיצד הילד מגיב למחשבות של עצמו שאומרות לו להיות כמו הסביבה. ההתמודדות היא תמיד של האדם מול עצמו ולא מול הסביבה. ולכן, כאשר נותנים לילד חינוך פנימי שבא מבפנים, דהיינו חינוך שורשי ויסודי כמו שנותנים לאדם מבוגר, חינוך שמסביר לו את ההיגיון שבמעשים בדיוק כמו שמסבירים לאדם מבוגר, על ידי זה החינוך נהיה לחלק מהמהות של הילד ואז על ידי זה הוא יכול להתגבר גם על כל השפעות הסביבה ולצאת מכל מעגל שלילי ולעבור לצורת חיים חיובית. לסיכום: תתייחס לילד שלך כמו שמתייחסים לאדם מבוגר, ואז הוא יתייחס גם אליך ואל הדברים שלך כמו אדם מבוגר. במקום להסביר לו ... מה לעשות, תסביר לו כמה שיותר למה לעשות ואת ההיגיון שבדברים שלך. כך תהפוך בעצם את החינוך שאתה נותן לילדך לחלק ממנו. ובנוסף, זה לא יזיק שתבדוק את עצמך, האם באמת כל הדברים שאתה מלמד את ילדך לעשות, האם הם באמת נכונים, או אולי אתה אומר לו לעשות אותם, כי גם אותך חינכו כך בטעות. בהצלחה. לקריאה נוספת: מאיזה גיל כדאי ללמד ילדים חשיבה חיובית? ציטוטים: רבי נחמן מברסלב חנך לנער על פי דרכו [אם תחנך את הילד לפי הבנתו], גם כי יזקין [גם כאשר הוא יתבגר, הוא] לא יסור ממנה [ממה שלימדת אותו] רבנו [רבי נחמן מברסלב] זיכרונו לברכה היה מסתכל אפלו על תינוק [בצורה בוגרת] ורצה להכניס בו [חינוך ומוסר]... למען יתחיל להתחנך... וגם [הילד] יזכרם [יזכור את מה שלימדו אותו כאשר הוא היה קטן] בגדלותו [כאשר הוא יתבגר]. וכמו שכתוב חנוך לנער על פי דרכו וכו. לא מספיק להביא ילדים שהם מתנהגים כמו חיות בדמות אדם, אלא צריך שתהיה בהם דעת שהם גם יתנהגו כמו בני אדם ולא רק ... ממלא מבני אדם, הינו מבני דעה כי מי שאין בו דעת, אינו אדם כלל כנל... העקר להעמיד תולדות [לגדל ילדים] ממין בני אדם דוקא, ולא מין בהמות וחיות בדמות אדם. [דהיינו לא מספיק להביא ילדים שהם מתנהגים כמו חיות בדמות אדם, אלא צריך שתהיה בהם דעת שהם גם יתנהגו כמו בני אדם ולא רק יראו כמו בני אדם]. אם לא תהיה חבר של הילדים שלך, אלא רק ההורה שלהם, אז הם יתייחסו אליך כמו אל הורה ולא כמו אל חבר. כידוע שלל רבנו מאד בחנוך הבנים, הן את ענין השעשוע עמהם [להיות חבר של הילדים שלך]... והן את ההכאות [להרביץ] לילדים. אולם אמר רבנו, פעם [במקרים קיצוניים ביותר] נותנים סטירה. אל תשתעשע עם הילדים שלך. אחרת, יהיו מצבים שבהם הם יחליטו להשתעשע איתך גם נגד רצונך. מסגל יותר לבנים [מועיל לחינוך ילדים], להיות רחוק מהם, לבלי להיות דבוק בהם לשעשע בהם [להשתעשע איתם] בכל פעם, רק לבלי להסתכל עליהם כלל [תאפשר להם להסתדר בכוחות עצמם, כמו אנשים בוגרים] ההבדל השכלי היחיד בין ילד לאדם מבוגר, הוא רק בעד כמה הוא השתמש בפוטנציאל השכלי שלו כאדם. אך לשניהם יש בדיוק את אותו השכל ...

סליחה ילד בן 3 ילד בן 3 זקוק להורים נאורים, חמים, פתוחים, מחבקים, בוטחים, תומכים, אמיצים, בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה, אבל בפועל אנחנו מקבלים הורים דפוקים, מקובעים, אטומים, מנותקים רגשית, בעלי דעות קדומות, פחדנים, חסרי ביטחון ואלימים. היום אני יודע שילד בן 3 לא יודע לקום ולעזוב את הבית כשמתעללים בו. ילד בן 3 לא יודע להציב גבולות. ילד בן 3 הוא תלותי, פוחד מנטישה וזקוק נואשות לאהבה, להגנה ולתשומת לב של אמא ואבא. ילד בן 3 הוא נרקומן. נרקומן של אהבה ותשומת לב. כמו כל נרקומן, הוא יעשה הכל כדי לקבל את המנה שלו. הכל! יש ילדים שמסכימים לשתוק כי רק ככה הם יקבלו את המנה. יש ילדים שמסכימים לציית, כי אם הן יעמדו על שלהם הלכה המנה יש ילדים שמסכימים להיות תמיד האשמים. הכל בעבור המנה ילדים בני 3 מסכימים להרגיש שהם רעים, לא שווים, לחטוף צעקות, העלבות. הם מסכימים לקבל מכות ויש כאלו שמסכימים לענג ... המשפחה מסכימים לשתוק ולא לספר לאף אחד, חלילה לא להכעיס אף אחד בבית, חלילה לא לאבד את המנה. עכשיו הילד מכור. עכשיו אנחנו מכורים. מכרנו את נשמתנו בעבור המנה. וילדים הם חכמים, מבינים ולומדים מהר מאוד. עכשיו הילד יודע, שכדי לקבל את המנה עליו לשתוק ולרצות תמיד את אמא ואבא. שכדי לקבל תשומת לב אז עליו להיות ילד רע, אלים, חולה, בעייתי. הילדים יודעים שאם הם ירצו את אבא או את אמא מינית אז יש מנה. ככה מתפתח לו המנגנון המשוכלל בעולם להשגת אהבה. כל ילד למד את הדרך שלו להשיג אהבה, כל אחד מאיתנו הפך להיות מיומן. עולם של נרקומנים מיומנים היטב. עם השנים למדנו להפעיל את המנגנון על כל הסובבים אותנו. על החברים, המשפחה, הילדים שלנו, על הבוס בעבודה, על העובדים שלנו, בני הזוג ובנות הזוג שלנו. כן, וגם על אלוהים. היום אנחנו בני ... אותי, את רצונותיי האמיתיים, את כמיהתי, את מה שגורם לי שמחה ועונג. הדרך במסע הזה עוברת דרך סליחה ומחילה לילד בן ה - 3 שהיינו. לילד שהסכים לכל החרא הזה ולא ידע להציב גבולות או לקום וללכת. אז, בילדות, הוא עשה את הטוב ביותר שהוא יכול היה. הוא פעל בחוכמה רבה והגן על עצמו מכאב, מפחד עצום. עלינו לומר לו: סליחה ילד שכעסנו עליך כל השנים האלו. ששנאנו אותך, שתיעבנו. לא עוד. אנו יודעים היום שתמיד עשית את הטוב ביותר שידעת ... נתון. תמיד ללא יוצא מן הכלל. אלא שהיום אנחנו יודעים שמה שהיה נכון פעם, כבר לא עובד יותר היום. והילד הזה יתחיל לאט לאט להירגע, להיגמל מההתמכרות למנה. זהו תהליך ובתהליך הזה יש קריזים. יד ביד נהיה איתו. נוכחים, ... אנחנו יכולים להופיע במלאות, בנוכחות, בשמחה ובכיף. שובה של הנשמה. זוהי מהות הנשמה לחיות בשמחה, סיפוק והגשמה. אז סליחה ילד בן 3, אנחנו מוחלים לך, מקבלים אותך ואוהבים אותך תמיד. וכשהסליחה הזו מתרחשת אז אנחנו מסוגלים לסלוח גם לאחרים באמת. עד הסוף. כי גם הם היו ילדים בני 3 שהיו זקוקים להורים נאורים, חמים, פתוחים, מחבקים, בוטחים, תומכים, אמיצים, בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה אבל בפועל קיבלו ...

הורות מודעת / איילת לבנון לכל אחד מאיתנו, ההורים, הכי חשוב בעולם שילדינו יגדלו להיות מבוגרים בריאים, אהובים, בעלי ביטחון עצמי ויכולת להגשים את שאיפותיהם. אנו פועלים בדרך הטובה ביותר שידענו עד כה ומרגישים שאנו עושים כל מה שביכולתנו כדי לגדל את הילדים בדרך הנכונה על פי דרכנו. למרות זאת, לעתים אנו מרגישים שמשהו בכל זאת לא עובד... יש ילדים שעושים כרצונם ולא נשמעים לבקשות הוריהם ולחוקי הבית, ילדים שמתקשים להשתלב בגן או בבית הספר, ילדים שסובלים מבעיות חברתיות, ילדים שלא רוצים ללמוד, ילדים שנתקלים בקושי רב בתקופות שינוי כמו גירושים, מעברים ועוד. היות ולא למדנו להיות הורים, אנו פועלים באופן טבעי בדרך שנראית לנו נכונה, מתוך ההרגלים שלנו. דרך זו עלולה לפעמים להכשיל אותנו ואף להחריף את המצב. כאימא לילד בן 5, שובב, מלא חיים, מאוד עצמאי בדעותיו ובדרכו, אני מתמודדת לא פעם עם שאלות לגבי חינוכו ולגבי מערכת ... חינוכית, התחלתי לשאול את עצמי שאלות מאוד חשובות שהביאו אותי לכתוב מאמר זה. אנו, שחונכנו עי הורינו וחווינו את ילדותינו שלנו, גדלים אל ההורות מתוך מקום של תהייה. קשיים ביחסים עם ילדינו הם הזדמנות לבדק בית אשר יאפשר לנו לעשות שינוי וליצור את מערכת היחסים שאנו רוצים שתהיה לנו עם ילדינו. התוצאות שהשגנו עד היום הן המדד לאפקטיביות של הדרך שלנו וכדי לבחון זאת עלינו לעצור לרגע ולבדוק עם עצמנו האם היחסים שיצרנו עם ילדינו הם היחסים הרצויים מבחינתנו? האם הדרך שבה הילדים שלנו מתמודדים עם קשיים ותסכולים היא חיובית ונכונה עבורם? באם לא, הדבר הראשון שעלינו לעשות הוא לשאול את עצמנו כמה שאלות: איזה מן הורה אני רוצה להיות? איזה יחסים אני רוצה ליצור עם ילדיי? מה חסר היום ביחסים שלי איתם שהייתי רוצה שיהיה? מה לא עובד ביחסים? מה אני רוצה להביא אל מערכת היחסים עם ילדיי? השאלות הללו אינן מתמקדות בעבר ובסיבות שהובילו למצב הנתון אלא מתמקדות בכאן ועכשיו ובעתיד שאנו רוצים ליצור. השאלה המרכזית היא מה החלק שלי בפאזל המשפחתי שנוצר? איך אני, האדם שאני היום, הופך את מערכת היחסים שלי עם ילדי למשהו שאהיה יותר שלם איתו? מה אני צריך להביא היום שלא הבאתי עד כה על מנת לעשות את ההבדל? ... התגובות שלה, חל שיפור ניכר ביחס של בנה אליה. לאחר שביררנו לאן אנו רוצים לקחת את מערכת היחסים עם ילדינו עלינו לבדוק עם עצמנו, מה מונע מאיתנו ליצור מערכת יחסים זו? מה עומד בינינו ובין היחסים שאנו רוצים? כדי לענות על שאלה זו אתייחס למספר גורמים: כפתורי ההפעלה שלנו, ההקשבה לילדינו ולעצמנו והאמונות שאימצנו לעצמנו במהלך החיים. זהירות! מטען חורג מה מפעיל אותנו כהורים להגיב בדרך שבה אנו בוחרים להגיב? ... זהו הרגל שאימצנו ואנו מופעלים כאוטומט לגירויים שמסביבנו? האם ניסיון העבר מפעיל אותנו וגורם לנו להגיב לאירועים שעוברים על ילדינו בחריפות? עד כמה אנו חווים את החיים של ילדינו כהשתקפות של החיים שאנו עברנו ועד כמה אנו מצליחים להפריד את החוויות שלהם מהילדות שלנו? האם אנו מונעים על ידי פחדים שרק מחריפים את המצב ויוצרים נבואה שמגשימה את עצמה? גילת (שם בדוי), ... מאוד המצב של בתה. הקשבה - מילה קטנה גדולה להקשיב זו מילת הקסם. מילה קטנה גדולה. להקשיב לעצמנו, להקשיב לילדינו. עד כמה אנו באמת מקשיבים לעצמנו, לצרכים שלנו כהורים ולמקום שלנו במשפחה? כמה אנו נאמנים לעצמנו, לתחושות הבטן שלנו? עד כמה אנו מגיבים ממקום אותנטי ומחובר? עלינו ללמוד להקשיב לילדים שלנו. למה שהם אומרים, למה שהם לא אומרים, למוסיקה של הדברים שלהם. מה הילד שלנו רוצה להגיד לנו על ידי ההתנהגות שלו? מה ההתנהגות שלו מבטאת? האם ילד שמתקשה להיפרד בבוקר בגן - מתקשה כי קשה לו הפרידה מהוריו? האם הפרידה הקשה מבטאת קושי שיש לילד בגן? האם יש נסיבות אחרות שעשויות לגרום לקושי? ומה עלינו כהורים לעשות כאשר ילדנו מסרב ללכת לגן בבוקר: האם להקשיב לו או להאמין שיעבור לו? מה הילד מרוויח מהתנהגותו? מה התגובה שלנו למצב? האם התנהגותנו מזינה אותו? רק לאחר בחינת התמונה כולה נוכל להחליט כיצד לפעול. ... מההצגה היומית ליד הגן שהוא יסתגל ושאם נעביר אותו גן הוא ילמד שבאמצעות לחץ משיגים דברים. אנחנו החלטנו להקשיב לילד שלנו ולתחושת הבטן שלנו. הבנו שהילד שלנו יודע מה טוב בשבילו. החלטנו להעביר אותו גן והיום, אחרי המעבר, הילד הולך בשמחה לגן כל בוקר. כל התופעות שהיו - נעלמו. הקשבנו ועשינו את הדבר החכם ביותר שיכולנו לעשות עבורו: ... ההורות עם אמונות שאימצנו ובלי שנשים לב אותן אמונות מנהלות לנו את החיים. אנו מפרשים את המציאות דרכן ומגיבים לילדינו דרכן. ישנן אמונות המקדמות אותנו וישנן המכשילות אותנו להגיע לאן שאנו רוצים. לכן, כשאנו נתקלים בקושי, עלינו לשאול את ... מאמצים, הייתה הופכת את חיינו לטובים וקלים יותר? אדם שהגיע להורות עם אמונה שהחיים קשים, החיים הם לא פיקניק, וילדים לא קובעים, סביר להניח שבמקרה שתיארתי היה משאיר את הילד בגן. האם אני כהורה רוצה להמשיך את שרשרת הדורות הזו או שאני בוחר לשנות? איזו אמונה, אם אאמץ אותה, תשרת אותי ואת ילדיי בצורה הטובה ביותר? חפש את המטמון עד כמה, בהתמודדות היומיומית עם האתגר בגידול ילדינו, אנו שבויים בתוויות שהדבקנו להם? האם אנו נותנים די מקום לחלקים החזקים שלהם ומצליחים לראות את התמונה הגדולה? יש ... יכולים לעשות כדי לעזור להם להעצים את החלקים הללו במקביל להתמודדות עם השדים? עד כמה אנו, כהורים מעצימים את ילדינו ועד כמה אנו מקטינים אותם? עד כמה אנו מעצימים את עצמנו ומאפשרים לעצמנו לגדול? המון שאלות שדרכן אפשר לעשות ...

... - בגלל הדינאמיקה הסוערת והבלתי צפויה של ההתמכרות, המשפחה לא יכולה להתחייב לתכניות כגון אירועים משפחתיים וחברתיים או התחייבויות לילדים, כי אף פעם לא ידוע מה צפוי. (לתת דוגמאות) פחד - מצבי הרוח המשתנים והבלתי צפויים והתפרצויות אלימות של ... הזמן תהליך של התגברות הסובלנות להתנהגותו של המכור ולהשפעות הסם ושבירה של המע הערכית - שקרים רבים, התעללות, הזנחת הילדים, אלימות, חשיפת הילדים לעולם הסמים והעבריינות ועוד. בכל פעם חוצים עוד קו אדום שבעבר חשבו שלעולם לא יגיעו אליו - ממש בדומה ... אין ביטוי של רגשות, אין משחק והנאה. כל זה מוביל לבידוד רגשי והערכה עצמית נמוכה של בני המשפ ובעיקר הילדים. הגנה על המכור - המשפחה מפתחת נורמות התובעות נאמנות של כל חבריה והתגייסותם להגנה על המכור מפני תוצאות מעשיו, גם במחיר פגיעה וחסימת התפתחותם האישית. חולי - בת הזוג והילדים אשר מרגישים שהם מאבדים שליטה ויציבות בחייהם, ומאבדים את הלגיטימציה להביא לידי ביטוי את רגשותיהם וקשיהם, מפתחים לעיתים קרובות ... ההתמכרות. 85% משותפי התלות הן נשים - בנות זוג ואימהות. אימהות רבות מתפקדות כשותפות תלות גם לבן זוג וגם לילד. לכ50% מנשות המכורים יש מכור במשפחת המוצא, כלומר היא מכירה עוד מהבית את דפוס ההתמודדות הזה ומשחזרת אותו. נוצר ... - אחריות, בו זמנית, שמתעצמים עם הזמן. שותפת התלות מארגנת את חייה סביב הצרכים והאינטרסים של בן הזוג / הילד המכור. ככל שחייה הופכים יותר ויותר מושפעים עי המכור והסם שלו, היא הולכת ומאבדת את הזהות העצמית שלה ואת ... לעתים קרובות בתחושת כישלון שגורמת להם לרגשות קשים של צער אשמה ובושה. כתוצאה מכך מתעורר הצורך בפיצוי יתר של הילד וקושי לשים לו גבולות. דפוסי ההורות מאופיינים בהזנחה והתעללות מצד אחד ובפיצוי יתר וחוסר גבולות מאידך. סבאים וקרובי משפחה אחרים, נכנסים לעתים קרובות לנעלי ההורים שמתקשים לגדל את ילדיהם בעצמם. התמיכה הזו, שמוענקת עי המשפחה המורחבת, היא בעלת תפקיד משמעותי ביותר בשמירה על בריאותם וביטחונם של הילדים בזמנים קשים. לעתים קרובות הסבים או הדודים הם העוגן היחידי בחייהם של אותם ילדים אשר נותן להם יציבות וביטחון. אבל לצערנו, במקרים רבים המשפחה המורחבת אינה מסוגלת להתמיד בגידול הילדים לאורך זמן ואז הילדים נחשפים שוב לחוויית הנטישה וחוסר היציבות שמאפיינים את חייהם ממילא. בנוסף, נוצרים מתח ותחרות בין ההורים שכשלו בתפקידם ובין ההורים שלהם שממלאים את מקומם. ומה קורה לילדים במשפחה המכורה? פגמים מולדים - ההשפעה הכואבת והמשמעותית ביותר של התמכרות במשפחה מתרחשת בקרב הילדים. כ - 150 תינוקות מכורים לסמים נולדים בישראל מדי שנה, לאימהות שהשתמשו בזמן ההיריון בהרואין וקוקאין. תינוקות אלו סובלים ... היקף ראש קטן ושינויים במבנה הפנים. בארץ יש תת אבחון של התסמונת בגלל חוסר מודעות של רופאים. נפוץ אצל ילדים מאומצים. תינוקות שנחשפו ברחם אימם לסמים ולאלכוהול, הם תינוקות בסיכון גבוה ללידה מוקדמת, מומים מולדים, פיגור בגדילה, ובעיקר - ... כמו: הפרעת קשב וריכוז, היפראקטיביות, הפרעות במוטוריקה וקואורדינציה, אינטליגנציה נמוכה והפרעות בזיכרון. ADHD - הפרעת קשב וריכוז - אצל ילדים להורים מכורים לסמים ולאלכוהול יש אחוז גבוה יחסית של ADHD. ידוע שהפרעה זו נגרמת גם כתוצאה מגורמים גנטיים / תורשתיים וגם מגורמים סביבתיים (כמו מצוקה נפשית מתמשכת). חלק ניכר מההורים המכורים מדווחים על קשיים שהיו להם בילדותם בלימודים ובהסתגלות בביהס, אשר גם אם לא אובחנו אז, מעידים על מה שאנחנו מכירים כיום כקשיי קשב וריכוז. יש ... לאלכוהול ולסמים. הטענה היא שהסיכוי שלהם לפתח התמכרות גבוה פי 3-5 מזה של אוכלוסייה אחרת. על אחת כמה וכמה כשהילד חי בסביבה מזניחה שאינה מאבחנת את בעיותיו ואינה מספקת לו טיפול מתאים. התמכרות - ילדים להורים מכורים נמצאים בסיכון גבוה פי 5 מהאוכלוסייה הרגילה לפיתוח התמכרות בעצמם. גם בגלל גורמים גנטיים ותורשתיים, וגם בהתחשב ... נגישות ולגיטימציה לחומרים ממכרים וכן סיכון גבוה יותר להזנחה ולפגיעה מינית ופיזית. עפי מחקרים בעולם - 30% מהמכורים הם ילדי מכורים. הזנחה והשפעותיה - משפחות נורמטיביות מתארגנות בדכ עפי הצרכים של הילדים, וגם עוברות את שלבי ההתפתחות שלהן בהתאם לשלבי ההתפתחות של הילדים. לעומת זאת המשפחה המכורה מתארגנת בעיקר עפי המכור וצרכיו. הילדים במשפחה כזו נשכחים! צרכיהם מוזנחים, הם אינם מקבלים התייחסות חינוכית עקבית וגבולות ברורים. יש מעברים חדים בין אדישות וחוסר ... מינית ונפשית מהוריהם או מאחרים שנמצאים בקרבת המשפחה או בתוכה ומנצלים לרעה את חוסר היכולת של ההורים להגן על ילדיהם ואת הצימאון של הילדים לדאגה ותשומת לב. הילדים במשפחות מכורות נחשפים לפחדים רבים כגון: פחד מאלימות, פחד ממוות של ההורים ופחד מנטישה. בנוסף, הם מתמודדים עם תסכול ... המצב ומבושה ובדידות רגשית כתוצאה מהקוד המשפחתי של הכחשה והסתרה. בתוך הבלבול, חוסר האונים וחוסר השליטה שקיימים במשפחה המכורה, הילד לומד לחיות עפי שלושת הלאווים: לא לבטוח - בהוריו ובמבוגרים בכלל. ההורה המכור הפך לגורם שמערער את עולמו ומטלטל את חיי המשפחה בהתאם לצרכיו האישיים ולתלות שלו בסם. וההורה שותף התלות (אם קיים) אינו מצליח להגן על הילדים מפני הנזק והפגיעה. לא להרגיש - לרגשותיו אין כל תוקף ומשמעות. הוריו עסוקים בעצמם ואינם פנויים לראות, להבין ולהתייחס ... להוציא החוצה ואם יעשה זאת הוא עלול להיחשב כבוגד בעיני הוריו ולעתים קרובות גם בעיני המשפחה המורחבת. תפקידים במשפחה הילד ההורי / הגיבור - למרות שהם רק ילדים, איבוד השליטה של ההורים מגייס אצלם צורך פנימי להציל את המשפחה ואז לעתים קרובות הם נכנסים לתפקיד זה. הילד ההורי מתנהג מעבר למצופה ואינו מוסיף טרדות להוריו. הוא לוקח על עצמו תחומי אחריות בבית כמו: טיפול באחים קטנים, ... רפואי, מפשר בין ההורים כשהם רבים ואפילו מגן בגופו על אמא או אח קטן מפני התפרצות אלימה של האב. הילדים האלו הם בעלי פוטנציאל הישרדות גבוה בדכ, אבל לעתים הם נשברים אחרי תקופה מסוימת ועוברים לתפקיד האחר שאופייני לילדי מכורים - השעיר לעזאזל - מטרתו של תפקיד זה היא לנקז את הבעיות המשפחתיות לכיוון אחר. זה מתבטא בהתנהגות ... חדשה. כך יוצאת המשפחה ממצב של ייאוש, תקיעות וחוסר אונים למצב של התגייסות והתמודדות חדשה. בשני המקרים אנחנו רואים שהילדים (באופן בלתי מודע כמובן) מוכנים למעשה להקריב את ילדותם, צרכיהם והתפתחותם התקינה לצורך הצלת המשפחה. דינאמיקה משפחתית כזו, שסוחפת את הילדים להקריב את עצמם כדי למצוא פתרונות לאי היציבות המשפחתית, גורמת נזקים חמורים להתפתחותם הנפשית של הילדים ולצמיחתם האישית. אצל ילדי מכורים נמצאה שכיחות גבוהה יחסית של סימפטומים דיכאוניים וחרדה גבוהה, הישגים לימודיים נמוכים, צמצום חברתי ומופנמות. גמילה - משבר ... רוצה להפוך למשמעותי עבור עצמו ומשפחתו וגם לפצות על העדר התפקוד שלו. הוא דורש לקבל תפקידים במשפחה (לחנך את הילדים, לשלוט על התקציב, להיות שותף להחלטות, ילד - עצמאי בניהול חייו, ועוד). זה מחייב את בני המשפחה האחרים לוותר על התפקידים שלהם ולשנות התנהגויות. איבוד פח ...

זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 11 פרק 8 הכללה עידוד התפתחות חברתית והפנמת חוקים חברתיים לילדים אוטיסטים, גם אם הם מגיעים להישגים אקדמיים ודידקטיים טובים, קשה מאד להבין חוקים חברתיים כתובים ולא כתובים. זה לא מובן מאליו שהם יבינו ויפנימו את הדרך הנכונה לתקשר בחברת אדם נוסף או קבוצה. השיטה המקובלת ביותר ללמד ילד את החוקים החברתיים היא דרך אדם שמתווך בינו לבין בני גילו. מכיוון שהילד אינו יודע כיצד לתקשר באופן המקובל הסייעת (שהיא האדם המתווך) עוזרת לו לעשות זאת. כשאתם בוחרים סייעת לגן או ... שיש לה נסיון, ואם אין לה נסיון הצמידו לה מנחה בעל נסיון בשילוב. להלן מספר הצעות להורים שעשויות לעזור לילד לפתח את המצפן החברתי שלו בגילאים שונים. ביקורי חברים הקפידי, למרות הטיפולים הרבים שהילד מקבל במהלך השבוע, להשאיר אחר הצהריים אחד פנוי לביקור של חבר/ה מהגן או מביהס. כדאי מאד שביקור זה יהיה מלווה עי מבוגר שמכיר את ילדך ועובד איתו, אחד מהמטפלים או את עצמך (במידה ואת מרגישה שאת טובה בתיווך בין שני הילדים). כאשר המשחקים שכדאי לשחק בהם הם בדיוק אותם משחקים מפרק 5. אל תתביישי לשחק עם שני הילדים כאשר גם ההורה של הילד המבקר נמצא. את נמצאת שם כדי לתווך בין הילדים ולעזור לילדך ולא כדי לשעשע את המבוגר הנוסף. כדאי לערוך את הביקור הראשון של חבר אצלכם בבית כדי שילדך ירגיש במקום מוגן ומוכר וכך הדבר היחידי שהוא יהיה צריך להתמודד עימו תהיה האינטראקציה עם החבר. נסי להקפיד על ... שולחן, פנייה תקשורתית לחבר ועוד. בזמן משחק זה נכנסים כל המימדים שעבדתם עליהם בטיפולים הפרטניים ולכן מי שנמצא עם הילדים צריך להיות מודע מאד למה שהוא עושה ולכוון את התהליך כך ששני הילדים יוצאים ממנו מועצמים ושמחים. עבודה על חוקים חברתיים חוקים חברתיים הם הבסיס לתקשורת נכונה וטובה ועל הילד ללמוד ולהפנים אותם רמת הציפיות שלנו בתחום זה תלויה בגילו של הילד. להלן חלק מהחוקים החברתיים שעל הילד ללמוד ולהפנים כדי להשתלב בחברת ילדים, ובחברה בכלל: 1.אומרים שלום ומה שלומך פעם אחת, כשנפגשים. 2.לא מרביצים. 3.מנסים שלא לחזור על דברי אחרים. 4.מדברים בתורות ... וידיים במקום). 11.כשמישהו מדבר לא מתפרצים לדבריו. 12.כשרוצים משהו מבקשים בבקשה. 13.כשמקבלים משהו אומרים תודה. 14.כשרוצים להצטרף למשחק של ילדים נעמדים לידם ומחכים שהם יסתכלו עליך ואז מבקשים להצטרף או לשחק בצעצוע שלהם. לא נדחפים למשחק. 15.לדעת לקבל לא כתשובה מילדים ומבוגרים. 16.כשרואים חבר אומרים לו שלום ומסתכלים עליו. 17.כשמישהו מדבר יש להסתכל לו בעיניים מידי פעם לפחות. 18.כשמישהו מדבר ... בשקט כשאתה מביט מידי פעם באדם. 19.חכה שהאדם לידך יפסיק לדבר ורק אז דבר אתה. 20.בשיחה שאל שאלות את הילד לידך כדי להראות התעניינות, קודם חכה שהוא יפסיק לדבר. 21.כשאתה רואה מישהו בפעם הראשונה באותו יום תגיד שלום, מה ... 23.כשאתה יושב עם מישהו ליד שולחן שאל אותו שאלות - איפה, מה, מתי, למה ואיך. חכה לתשובה, דבר בתורות. 24.כשילד משחק או קורא משהו שאל אותו שאלה לגבי מה הוא עושה. אחכ שאל אותו שאלות נוספות - איפה, מה, ... אותו מה הוא עשה היום, עם מי, מתי, איפה. כדי לגרום לשיחה להמשיך שאל עוד שאלות. הקשב לתשובה של הילד מולך. אם הילד שואל אותך שאלות ענה לו. נסה להסתכל בעיניו מידי פעם כשאתה מדבר. 26.כשמישהו מספר חוויה שלו הקשב והסתכל עליו. ... שגמרת לשאול שאלות ולהקשיב לתשובות, אמור היה כיף לדבר איתך, אני צריך עכשיו לעשות דברים אחרים, נתראה אחכ. 28.כשפוגשים ילד חדש עומדים מולו במרחק סביר ומביטים בו. אחכ אומרים קוראים לי X,איך קוראים לך?. מחכים שהילד יענה ואז שואלים עוד שאלה או מציעים לו רוצה לשחק? 29.כשאתה רצה לשוחח על נושא שמעניין אותך שאל את הילד / המבוגר אם הוא רוצה לשוחח עליו. לדוגמה: אני אוהב רכבות, רוצה לשמוע על רכבת שראיתי שבוע שעבר?. אם הילד נראה לא מעוניין או אומר לא נסו לדבר איתו על משהו אחר שאולי מעניין אותו. אם הילד מסכים אז ספר את הסיפור שלך על רכבת ולאחר מספר משפטים תפסיק לדבר כדי שהילד השני יוכל לשאול שאלה או לספר גם משהו. 30.כשאתה רוצה לשחק במשהו עם חבר מצא משחק שמעניין אותך, גש ... אם החבר לא מסכים שאל אותו אם הוא רוצה לבחור משחק ביחד. מיומנות חברתית היא חשובה מאד להשתלבותו של הילד בעולם ולהרגשת הטוב והשייכות של הילד לחברה. הבעיה העיקרית עם החוקים שהזכרתי עד כה היא שילדים אוטיסטים יכולים להתקשות בהבנתם גם כאשר תסבירו אותם באופן מילולי (כמו שלעיתים ילדים אוטיסטים לא יבינו מדוע בדיחה היא מצחיקה, גם אם תסבירו אותה). מכיוון שהערוץ החזותי אצל ילדים אוטיסטים הוא טוב מאד בדרך כלל, כדי להביא אותם למקום של הבנה והפנמה עמוקים יותר, כדאי מאד לרכוש את ... / נכונה. אדם החל להתעניין בספר זה בגיל 3, גם אייל המשיך להשתמש בו עד גיל 12. הספר מומלץ לילדים עד גיל ההתבגרות. כדאי לקרוא אותו ביחד כסוג של סיפור ולא כעוד מטלה טיפולית ולהסביר לילד מה נכון ומה לא, לשאול אותו למה לדעתו ההתנהגות של הילדים נכונה או לא וכך הילד מתאמן על סיטואציות חברתיות. השאירו את הספר במקום גלוי לעין עבור הילד ומידי פעם תנו לו לבחור האם הוא רוצה לשמוע את הסיפור הזה או סיפור אחר, הילדים שלי אהבו מאד ...

הורות - פרדיגמה ישנה תחילה נבדוק מהו המצב הקיים כיום, בתוך קשרים בין הורים וילדים. לא זר לנו כי הורים רבים מרגישים שילדיהם משתמשים בהם ככספומט - מעוניינים לקבל מהם כסף (אוכל, רכב וכד) ולא מעבר לזה. לא באמת נשארים כדי לחלוק לשתף להתייעץ לדבר להרגיש יחד אחד את עולמו של השני. מוכרת עוד יותר התחושה של ילדים כי הוריהם לא מסוגלים להבינם, לקבל אותם כפי שהם באמת, מרגישים שהוריהם שיפוטיים, מעבירים עליהם ביקורת ועסוקים ב לומר להם מה עליהם לעשות, לכן ילדים עם הזמן הולכים ונמנעים ממגע כנה - אינטימי עם הוריהם. גיל ההתבגרות מתחיל את תהליך ההגדרה העצמית של הילד אך במקרים רבים נותר ריחוק רגשי ואף מתעצם, גם בשנות הבגרות. שני הצדדים חווים עם השנים התנגשות בין עמדות, ערכים, רצונות ומפתחים כפתרון מערכות יחסים מדודות, מוגבלות, בהן קיים ריחוק בעיקר רגשי. קשה להודות, אך לרוב, ילדים (גם בגילאי 30 40 50) יבחרו לבלות זמן חופשי עם אחרים, שאולי בגיל הוריהם, אולי בעלי מאפיינים דומים, אך ... אמור להיות? מה יש בקשר עם ההורים דווקא שמכתיב את המרחק? ציפיות ואכזבות הורים רבים חשים אכזבה מהקשר עם ילדיהם, אם אכזבה מתדירות המפגשים, אם מהאופן בו הילד מתנהל בחייו, אם מהשגי הילד, עמדותיו, מהאופן בו הוא דואג להם תומך בהם מטפל בהם וכד. ילדים רבים חשים כי בקשר שלהם עם הוריהם הם מקבלים מסר זה של אכזבה. הם מרגישים כי ההורים מאוכזבים מהם ... מתי היא נוצרת ובעקבות מה? אכזבה קיימת בדכ במקום בו היו לפניה ציפיות. כשהורים מחזיקים ברעיונות שונים לגבי מה ילדם אמור להיות / לעשות, ברגע שהמציאות לא תואמת ציפייה זו, תתרחש האכזבה. כל עוד ממשיכים אנשים להחזיק בציפיה המקורית, ... שמונע מאב להיות בטכס החתונה של בנו באהבה ובקבלה? אולי חשיבות עצמית, מה שמכונה אגו.. בכל מקרה, עיוורונו למציאות הילד, למהותו, מאפשרת לו לקיים ניתוק. ניתוק רגשי יכול לייצר כאב נפשי מתמשך אצל שני הצדדים, אך הניתוק מגיע קודם ... אולי כלל לא מודע, שדורש הבנה. העיוורון למציאות בדכ הוא סוג של פתרון שמאפשר לזה שמסמא את עיניו, כמו לילד שמסתיר עיניו בכפו, להאמין, שלא רואים אותו. להאמין שמשהו שקשה לקבל, אכן אינו קיים במקרה זה. הדינאמיקה שנוצרת במקרים ... נפנה להבין כעת: פרדיגמה ישנה ליחסים ככל שנלך אחורה בזמן, נדיר יהיה למצוא הורים שלא השתמשו בסמכותנות ובכוח מול ילדיהם. הורים היו שם כדי לתת הוראות.. והילדים היו שם כדי למלא אחריהן. אלו שלא דרשו משמעת וציות נחשבו חלשים. הציות נחשב להוכחה מספר אחת לערכו של ... הורה עפ הפרדיגמה הישנה - תפקידו להורות. ללמד, לתת הוראות, (כך גם נתפס תפקידו של מורה - להורות לאחר (לילד) את הידע, או מה עליו לעשות). ההורה הוא זה היודע, זה המחזיק במה שנכון ולכן גם זה המחליט והקובע. לפי פרדיגמה זו, הילד הוא לוח חלק הניתן לעיצוב. הילד ידע רק מה שהורהו יבחר ללמדו. בזכות ידיעת הנכון ההורה מצפה להיות מכובד על ידי ילדו / תלמידו. ההורה מקבל ראשון לצלחת, ישן במיטה הטובה יותר וזוכה לעצמאות הגדולה יותר בתוך התא המשפחתי שהוא מקביל ... כך היה עד כה במקומות רבים בעולם. עפ הפרדיגמה הישנה ברוב המקרים, הסביבה החיצונית (בתרבות המכונה מפותחת, המערבית), מכתיבה לילד כיצד עליו לגדול, באיזה קצב ובעזרת אלו כלים, באופן המצמצם את המרחב המאפשר ספונטאניות. לחילופין, בתרבויות מתפתחות (הלא מפותחות) הילדים נזנחים ככל שמולידיהם עסוקים בדאגות קיומיות ממשיות. לרוב אין בוגר פנוי בסביבה לתת מענה לסקרנות המפתחת של הילד והוא נתון במרחב ש על כן לא יכול לאפשר התפתחות נפשית ולספק תמיכה. עריכת השוואות - יותר ופחות הפרדיגמה ... משאלות וצרכים ראשוניים, מכונה חסך נרקיסיסטי. משמעותו חסך בחום, ביחס מותאם לצרכים הנפשיים, מצד בוגר תומך ומבין, יחס המאפשר לילד להנביט בתוכו את הרעיון כי הוא יחיד ומיוחד, נפלא, אהוב כפי שהוא, ומתקבל בשמחה בעולם. תחושות נרקיסיסטיות אלו, חיוניות ... החסך להציק או להציג עצמו מבפנים בדרכים שונות. וכך, קורה שאמהות מקבלות תחושה שהן חשובות ושהן מספר 1 ברגע שילדן נולד ונוכח איתן ורק איתן כל הזמן. אמהות חשות חשובות ומשמעותיות ברגע שזוג עיניים אלו של תינוקן מגיב רק אליהן ונרגע רק בזרועותיהן. פעמים אמהות חוששות לאבד את התחושה המעצימה הזו, ומעכבות באופן לא מודע את התפתחות ילדן לכלל עצמאות. כמה דוגמאות יש לציפיות של הורים שילדם יכבד אותם יפאר את שמם ירחיב את הצלחתם ישמש חלון ראווה עבורם? לשם מה נוצרות ציפיות אלו? לטובת הילד? או לטובת ההורה שצמא לכבוד, לחשיבות, להצלחה מתוך הצלחתם של ילדיו? הורה שמחזיק בציפיה שילדו יאמין באותם ערכים כמו שלו, הורה שרוצה שילדו יתחתן בדרך המקובלת עליו, הורה שרוצה שילדו ירכוש מקצוע שהוא מחשיב כרצוי.. רוצה לאחוז בילד כבמושיע לחיזוק זהותו הפנימית. רוצה לאשר באמצעות ילדו את תקפותו שלו. האם ילדים אמורים להיות חלק מזהותם של ההורים? האם אושרם של הורים נמצא במידה כלשהי תחת אחריות ילדיהם? האם מתוקף כך על ילד ללמוד את רצון הוריו ולחיות את בחירותיהם? ומה האלטרנטיבה לזה? עד כמה אנו ערים לאחריות שאנו נוטלים על כתפנו ...