🖨זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 11פרק 8
הכללה
עידוד התפתחות חברתית והפנמת חוקים חברתיים
לילדים אוטיסטים, גם אם הם מגיעים להישגים אקדמיים ודידקטיים טובים, קשה מאד להבין חוקים חברתיים כתובים ו"לא כתובים". זה לא מובן מאליו שהם יבינו ויפנימו את הדרך הנכונה לתקשר בחברת אדם נוסף או קבוצה.
השיטה המקובלת ביותר ללמד ילד את החוקים החברתיים היא דרך אדם שמתווך בינו לבין בני גילו. מכיוון שהילד אינו יודע כיצד לתקשר באופן המקובל הסייעת (שהיא האדם המתווך) עוזרת לו לעשות זאת. כשאתם בוחרים סייעת לגן או לבית הספר וודאו שיש לה נסיון, ואם אין לה נסיון הצמידו לה מנחה בעל נסיון בשילוב. להלן מספר הצעות להורים שעשויות לעזור לילד לפתח את "המצפן" החברתי שלו בגילאים שונים.
ביקורי חברים
הקפידי, למרות הטיפולים הרבים שהילד מקבל במהלך השבוע, להשאיר אחר הצהריים אחד פנוי לביקור של חבר/ה מהגן או מביה"ס. כדאי מאד שביקור זה יהיה מלווה ע"י מבוגר שמכיר את ילדך ועובד איתו, אחד מהמטפלים או את עצמך (במידה ואת מרגישה שאת טובה בתיווך בין שני הילדים). כאשר המשחקים שכדאי לשחק בהם הם בדיוק אותם משחקים מפרק 5. אל תתביישי לשחק עם שני הילדים כאשר גם ההורה של הילד המבקר נמצא. את נמצאת שם כדי לתווך בין הילדים ולעזור לילדך ולא כדי לשעשע את המבוגר הנוסף. כדאי לערוך את הביקור הראשון של חבר אצלכם בבית כדי שילדך ירגיש במקום מוגן ומוכר וכך הדבר היחידי שהוא יהיה צריך להתמודד עימו תהיה האינטראקציה עם החבר. נסי להקפיד על משחקים בתורות, חוקים כמו "לא חוטפים צעצוע", אכילה משותפת ליד שולחן, פנייה תקשורתית לחבר ועוד. בזמן משחק זה נכנסים כל המימדים שעבדתם עליהם בטיפולים הפרטניים ולכן מי שנמצא עם הילדים צריך להיות מודע מאד למה שהוא עושה ולכוון את התהליך כך ששני הילדים יוצאים ממנו מועצמים ושמחים.
עבודה על חוקים חברתיים
חוקים חברתיים הם הבסיס לתקשורת נכונה וטובה ועל הילד ללמוד ולהפנים אותם רמת הציפיות שלנו בתחום זה תלויה בגילו של הילד.
להלן חלק מהחוקים החברתיים שעל הילד ללמוד ולהפנים כדי להשתלב בחברת ילדים, ובחברה בכלל:
1.אומרים שלום ו"מה שלומך" פעם אחת, כשנפגשים.
2.לא מרביצים.
3.מנסים שלא לחזור על דברי אחרים.
4.מדברים בתורות (פעם אני ופעם האחר מדבר).
5.אומרים שלום ומסתכלים בעיניים כשנפגשים.
6.שומרים על מרחק פיזי הולם מאנשים אחרים (לא מחבקים, לא נוגעים ולא נכנסים למרחב האינטימי שלהם).
7.לא דוחפים.
8.אומרים שלום ומסתכלים בעיניים כשנפרדים.
9.עומדים בתור.
10.ישיבה בקבוצה באופן נאות (רגליים וידיים במקום).
11.כשמישהו מדבר לא מתפרצים לדבריו.
12.כשרוצים משהו מבקשים "בבקשה".
13.כשמקבלים משהו אומרים "תודה".
14.כשרוצים להצטרף למשחק של ילדים נעמדים לידם ומחכים שהם יסתכלו עליך ואז מבקשים להצטרף או לשחק בצעצוע שלהם. לא נדחפים למשחק.
15.לדעת לקבל "לא" כתשובה מילדים ומבוגרים.
16.כשרואים חבר אומרים לו שלום ומסתכלים עליו.
17.כשמישהו מדבר יש להסתכל לו בעיניים מידי פעם לפחות.
18.כשמישהו מדבר יש להקשיב, הקשבה היא ישיבה בשקט כשאתה מביט מידי פעם באדם.
19.חכה שהאדם לידך יפסיק לדבר ורק אז דבר אתה.
20.בשיחה שאל שאלות את הילד לידך כדי להראות התעניינות, קודם חכה שהוא יפסיק לדבר.
21.כשאתה רואה מישהו בפעם הראשונה באותו יום תגיד "שלום, מה שלומך?" (או "מה הענייניים?").
22.כשאתה יושב עם חבר ליד שולחן שאל אותו שאלות לגבי מה הוא עושה וחכה לתשובה.
23.כשאתה יושב עם מישהו ליד שולחן שאל אותו שאלות - איפה, מה, מתי, למה ואיך. חכה לתשובה, דבר בתורות.
24.כשילד משחק או קורא משהו שאל אותו שאלה לגבי מה הוא עושה. אח"כ שאל אותו שאלות נוספות - איפה, מה, מתי, למה ואיך.
25.כשאתה פוגש מישהו בפארק או מגרש המשחקים אמור לו שלום, שאל אותו מה הוא עשה היום, עם מי, מתי, איפה. כדי לגרום לשיחה להמשיך שאל עוד שאלות. הקשב לתשובה של הילד מולך. אם הילד שואל אותך שאלות ענה לו. נסה להסתכל בעיניו מידי פעם כשאתה מדבר.
26.כשמישהו מספר חוויה שלו הקשב והסתכל עליו. כשהוא מסיים לספר שאל אותו שאלה שקשורה לסיפור שלו.
27.אם אתה רוצה לסיים את השיחה, אחרי שגמרת לשאול שאלות ולהקשיב לתשובות, אמור "היה כיף לדבר איתך, אני צריך עכשיו לעשות דברים אחרים, נתראה אח"כ".
28.כשפוגשים ילד חדש עומדים מולו במרחק סביר ומביטים בו. אח"כ אומרים "קוראים לי X,איך קוראים לך?". מחכים שהילד יענה ואז שואלים עוד שאלה או מציעים לו "רוצה לשחק?"
29.כשאתה רצה לשוחח על נושא שמעניין אותך שאל את הילד / המבוגר אם הוא רוצה לשוחח עליו. לדוגמה: "אני אוהב רכבות, רוצה לשמוע על רכבת שראיתי שבוע שעבר?". אם הילד נראה לא מעוניין או אומר "לא" נסו לדבר איתו על משהו אחר שאולי מעניין אותו. אם הילד מסכים אז ספר את הסיפור שלך על רכבת ולאחר מספר משפטים תפסיק לדבר כדי שהילד השני יוכל לשאול שאלה או לספר גם משהו.
30.כשאתה רוצה לשחק במשהו עם חבר מצא משחק שמעניין אותך, גש לחבר ושאל אותו אם הוא רוצה לשחק איתך במשחק. אם החבר מסכים התחילו לשחק. אם החבר לא מסכים שאל אותו אם הוא רוצה לבחור משחק ביחד.
מיומנות חברתית היא חשובה מאד להשתלבותו של הילד בעולם ולהרגשת הטוב והשייכות של הילד לחברה. הבעיה העיקרית עם החוקים שהזכרתי עד כה היא שילדים אוטיסטים יכולים להתקשות בהבנתם גם כאשר תסבירו אותם באופן מילולי (כמו שלעיתים ילדים אוטיסטים לא יבינו מדוע בדיחה היא מצחיקה, גם אם תסבירו אותה). מכיוון שהערוץ החזותי אצל ילדים אוטיסטים הוא טוב מאד בדרך כלל, כדי להביא אותם למקום של הבנה והפנמה עמוקים יותר, כדאי מאד לרכוש את הספר "The Socual Skills Picture Book - teaching play, emotion, and communication to children with autism, נכתב ע"י Dr Jed Baker. הספר בנוי כך שכל סיטואציה חברתית מצולמת בתמונות ברורות כאשר סיטואציה אחת היא הנכונה חברתית ואילו התמונה לידה היא הסיטואציה הלא רצויה / נכונה. אדם החל להתעניין בספר זה בגיל 3, גם אייל המשיך להשתמש בו עד גיל 12. הספר מומלץ לילדים עד גיל ההתבגרות. כדאי לקרוא אותו ביחד כסוג של סיפור ולא כעוד מטלה טיפולית ולהסביר לילד מה נכון ומה לא, לשאול אותו למה לדעתו ההתנהגות של הילדים נכונה או לא וכך הילד "מתאמן" על סיטואציות חברתיות. השאירו את הספר במקום גלוי לעין עבור הילד ומידי פעם תנו לו לבחור האם הוא רוצה לשמוע את הסיפור הזה או סיפור אחר, הילדים שלי אהבו מאד להביט בתמונות המפורטות ולשמוע את הסיפור החברתי - אולי בגלל שהספר פתח עבורם עולם חדש שלא הבינו והכירו לפני כן, אפשר היה לראות זאת באופן שבו ישבו מרותקים עם עיניהם פעורות מול הספר.
קבוצת מיומנויות חברתיות
פסיכולוגים ואנשי מקצוע אחרים (מטפלים באמנות, מוסיקה ועוד) פותחים קבוצות למיומנויות חברתיות מידי פעם. כדאי להצטרף לקבוצה כזו רק לאחר שהילד בשל אליה (התייעצו עם המטפלים והמנחה) בררו מי מנחה אותה, מה המטרות וכיצד משיגים אותן. בקבוצות הללו עובדים על כל אחד מהסעיפים הנ"ל וכן עניינים חברתיים נוספים. מומלץ להצטרף לקבוצה כאשר אתם ומטפלים של הילד מרגישים שהילד יוכל להכיל את הסיטואציה החברתית באופן טוב יחסית. הקבוצה נפגשת בין פעם לפעמיים בשבוע אחה"צ ועושה פעילויות שונות יחד כשתוך כדי הפעילות עובדים על המיומנויות החברתיות. לקבוצה כזו יש ערך רב עבור הילד, במידה והדברים נעשים בקצב הנכון, בדרך הנכונה לילדים וע"י איש מקצוע מיומן ובעל ניסיון. כאשר הילדים צעירים, מתחת לגיל 5, צריך שעל כל ילד או שניים תהיה חונכת בקבוצה (מלבד איש המקצוע המנחה את הקבוצה). מעל גיל 5 אפשר שיהיה על כל 4-5 ילדים חונך. הדבר תלוי כמובן גם ברמת התפקוד של הילדים והצרכים שלהם.
מדריך מפורט יותר להתנהלות חברתית תקינה ולהבנת העולם הניורו - טיפיקלי מגיל ההתבגרות והלאה אפשר למצוא באתר: http:/ / www.autismandcomputing.org.uk/marc2.en.html. האתר נכתב ע"י אוטיסט בוגר, הוא בשפה האנגלית. ללא ספק כדאי להציע למתבגרים ומבוגרים על הספקטרום להביט בו בכדי להבין כיצד הנוירו טיפיקלים מנהלים את עולמם וכיצד לפענח את קודי ההתנהגות שלהם.
סיום
היום, כשנתיים וחצי לאחר שהתחלנו את מסע האבחונים והטיפולים של אדם הוא הולך ללא סייעת לגן רגיל, מתקשר היטב עם הסובבים אותו ורמת התפתחותו תואמת את רמת גילו. לאדם עדיין קשיים מסוימים בהבנת חוקים חברתיים וכנראה שיהיה זקוק לתמיכה בתחום זה גם במהלך השנים הבאות. אנו ממשיכים עדיין בתכנית ABA ביתית (כיום 10 שעות שבועיות במקום 30 שהיו בעבר), זאת על פי המלצתה של ד"ר דיצה צחור, שביקשה להיות בטוחה שאכן כל מה שאדם עבד עליו במהלך השנים יופנם לחלוטין ויבוא לידי ביטוי באופן ספונטני בחייו. יש להניח שבעוד כשנה אדם לא יזדקק עוד לתכנית ABA. אני אסירת תודה שהתמונה אותה אחזתי בליבי, בה אדם מתפקד סביב רמת ההתפתחות התקינה של בני גילו התגשמה.
אני שמחה שיכולתי לחלוק אתכם את ניסיוני. החלטתי להוציא את הספר לאור באינטרנט כדי שכל מי שזקוק לכך יוכל להיעזר בו. אני מקווה שתוכלו לקרב את ילדכם אליכם ואל העולם דרך ההתבוננות בדרך שאנו עברנו.
אני תפילה שבכל צעד שתעשו תוכלו לחוש תמיד את רגשות התקווה, הרכות והחמלה שהילדים שלי לימדו אותי לחוש בעוצמה.
להביא ילדים לעולם, האם להביא ילדים? בעד ונגד להביא ילדים, למה לא להביא ילדים לעולם? האם לעשות ילדים? לא רוצה ילדים, אל הורות, ילדים כן או לא, האם מוסרי להביא ילדים לעולם? סיבות להביא ילדים לעולם, למה להביא ילד? למה מביאים ילדים?להביא ילדים לעולם, האם להביא ילדים? בעד ונגד להביא ילדים, למה לא להביא ילדים לעולם? האם לעשות ילדים? לא רוצה ילדים, אל הורות, ילדים כן או לא, האם מוסרי להביא ילדים לעולם? סיבות להביא ילדים לעולם, למה להביא ילד? למה מביאים ילדים?להביא ילדים לעולם, האם להביא ילדים? בעד ונגד להביא ילדים, למה לא להביא ילדים לעולם? האם לעשות ילדים? לא רוצה ילדים, אל הורות, ילדים כן או לא, האם מוסרי להביא ילדים לעולם? סיבות להביא ילדים לעולם, למה להביא ילד? למה מביאים ילדים? למה כדאי להביא ילדים לעולם? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה אם כדאי להביא ילדים לעולם, והאם יש סיבה מוסרית או רגשית לעשות זאת. אליעד מציין כי שאלת ההבאה של ילדים לעולם היא שאלה שנוגעת באופן ישיר לתפיסת החיים של כל אדם. פעמים רבות השאלה עולה כאשר אדם עובר קשיים ... כאשר הוא חווה את העולם כמרגע סבל. הוא מציין שמי שחי חיים מלאים בקשיים, עשוי לחשוב שלא כדאי להביא ילדים לעולם, מתוך תפיסה שהחיים הם סבל ואין סיבה להביא ילדים כדי שהם יסבלו. מה קורה כשחווים את החיים כסבל? כאשר אדם רואה את המציאות כסבל, הוא עלול לחשוב שלסבול זהו מצב קבוע, ולכן יחשוש להביא ילדים שיחוו את אותו הסבל. אליעד מציע שזו לא הדרך הנכונה להתבונן בעולם. הוא מדגיש כי החיים אינם רק סבל, ... מתוך תחושת סבל להבין שהוא יכול למצוא הנאה גם בתוך הקשיים, ולהפוך את החיים למשהו מהנה יותר. למה להביא ילדים לעולם? ההסבר שמבקש אליעד להעביר הוא, שבסופו של דבר, אם אדם מרגיש טוב עם עצמו ועם חייו, אם הוא מרוצה מהם, אז אין סיבה שלא לרצות להביא ילדים לעולם. בדיוק כמו כל החלטה אחרת בחיים, זו החלטה של תהליך אישי שבו כל אדם בוחר את הדרך שלו. ... אלו שבוחרים להקים משפחה. כל אחד מההחלטות האלו מהווה משחק או חוויה חדשה שהאדם יכול לחוות בחיים. האם להביא ילדים זה משחק? הוא מציין כי כל אחת מההחלטות הללו היא כמו משחק. יש לו יתרונות, חסרונות, מחירים, אבל הוא ... יכול לבחור לשחק את משחק העושר, זוגיות, או כל תחום אחר, כך ניתן גם לשחק את המשחק של לגדל ילדים. אליעד מדגיש שמי שמרגיש טוב עם עצמו, מי שחי חיים מלאים בעניין והנאה, יכול בהחלט לבחור להביא ילדים, זהו בהחלט החלטה לגיטימית. לסיכום: אליעד מסביר שההחלטה אם להביא ילדים או לא היא החלטה אישית, והיא קשורה לעולם הפנימי של כל אדם. אם אדם מרגיש שזו חוויה שהוא רוצה לחוות, אם הוא מצליח לראות את החיים כמשחק, אם הוא לא רואה אותם כסתם סבל, הוא יכול לבחור להביא ילדים לעולם. זהו חלק מהמשחק של החיים, ואחת מהאפשרויות שנמצאות בפניו. למה להביא ילדים? האם להביא ילדים? איך לראות את החיים כמשחק? סיבות לא להביא ילדים סיבות כן להביא ילדים למה אנשים שואלים אם כדאי להביא ילדים לעולם? יש אנשים שתוהים למה להביא ילדים, בעיקר כשהם מסתכלים על העולם וחווים בו קשיים או סבל. לעתים הם חושבים שזה עולם רע, או שאסור להביא ילדים לסבל. הרעיון הזה משקף מצב שבו האדם עצמו לא נהנה מהחיים או מרגיש שלא טוב לו. הם חושבים לעצמם שאם הם לא מרוצים בחייהם, הרי שכשיביאו ילד, אותו ילד גם יסבול במובן מסוים. מה קורה כשחווים את החיים כסבל? כאשר אדם רואה את המציאות כמלאה בסבל, ברור שהוא ... כשמבינים שהחיים אינם בהכרח סבל מוחלט, והם כוללים גם הנאה, אפשר לשנות את נקודת המבט: לא מפחדים יותר להפיל ילדים לתוך סבל, כי מבינים שבעצם זו התנסות ומשחק שיש בו גם היבטים חיוביים. אז למה בכל זאת לרצות להביא ילדים? בהנחה שאדם כבר מרגיש שטוב לו בחיים, והוא לא סובל רוב הזמן, עדיין עולה השאלה: למה לרצות להביא ילדים? התשובה נעוצה בכך שזו עוד צורה של משחק או חוויה בחיים. כמו שיש אנשים שרוצים לצבור כסף, או אנשים שרוצים לנסוע ולטייל, כך קיימת גם האפשרות לשחק את המשחק של להקים משפחה או לגדל ילדים. מדובר בעוד רצון ואפשרות שקיימת במציאות, עם יתרונות וחסרונות, אבל היא לא פחות הגיונית מכל רצון אחר שיש לאדם. כך שאם מישהו בריא בנפשו, ונהנה מחייו גם בלי ילדים, הוא יכול לבחור להביא ילדים פשוט כי זה עוד משחק שהוא רוצה להתנסות בו. זה לא מחייב, אבל זה לגיטימי באותה המידה כמו כל החלטה אחרת שהאדם מקבל בחייו. בסופו של דבר, האדם מחליט מה הוא רוצה לעשות עם הזמן והמשאבים שלו, ולגדל ילדים יכול להיתפס כעוד מסע התפתחות וחוויה. תחשבו על זה, ושיהיה בהצלחה. למה להביא ילדים האם להביא ילדים איך לראות את החיים כמשחק למה ללדת ילדים? לא להביא ילדים לעולם, סיבות לא להביא ילדים ...
אלימות ילדים, כעס ילדים, חרדות ילדים, פחדים ילדים, קשיים רגשיים אצל ילדים, חינוך ילדים אלימים, התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים, התפרצויות זעם אצל ילדים, סכיזופרניה אצל ילדים, התפרצויות כעס אצל ילדים, לרפא אוטיזם, לרפא סכיזופרניהאלימות ילדים, כעס ילדים, חרדות ילדים, פחדים ילדים, קשיים רגשיים אצל ילדים, חינוך ילדים אלימים, התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים, התפרצויות זעם אצל ילדים, סכיזופרניה אצל ילדים, התפרצויות כעס אצל ילדים, לרפא אוטיזם, לרפא סכיזופרניהאלימות ילדים, כעס ילדים, חרדות ילדים, פחדים ילדים, קשיים רגשיים אצל ילדים, חינוך ילדים אלימים, התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים, התפרצויות זעם אצל ילדים, סכיזופרניה אצל ילדים, התפרצויות כעס אצל ילדים, לרפא אוטיזם, לרפא סכיזופרניה למה כעס של ילד אוטיסט שונה מכעס של ילד רגיל? כאשר ילד רגיל כועס, ניתן לתקשר איתו בשלב כלשהו ולברר למה הוא כעס. אפשר לשאול אותו שאלות כמו למה כעסת? או מה גרם לך להתעצבן?, וכך לנסות לפתור את הבעיה. לעומת זאת, במקרה של ילד אוטיסט, פעמים רבות לא ניתן לתקשר איתו בצורה ברורה או להבין בדיוק מה הוא רוצה. גם לאחר שהילד האוטיסט נרגע, הוא לרוב לא מסוגל להסביר מה גרם לו להתפרץ בזעם, ולכן קשה מאוד לפתור את הבעיה בצורה ישירה. מה הגורם הכללי להתפרצויות כעס אצל ילדים ואצל מבוגרים? כל כעס, אצל כל אדם, נובע מכך שהמציאות מתרחשת נגד רצונו. כאשר האדם רוצה דבר מסוים וזה ... שהוא אינו רוצה, הוא יחווה כעס. זוהי הסיבה הכללית, והיא תמיד נכונה. גם אם לא ברור מה בדיוק גרם לילד האוטיסט להתפרץ, עדיין בוודאות ניתן לומר שהוא כועס כי משהו במציאות מתנגש עם הרצון שלו. מה לעשות כאשר הילד כבר בעיצומו של התקף הזעם? כאשר הילד כבר נמצא במצב של כעס קיצוני, לא ניתן לתת פתרון אוניברסלי אחד. כל מקרה לגופו: אם הילד מסכן את עצמו או אחרים, צריך לפעול באופן נקודתי - להרחיק חפצים מסוכנים, להחזיק אותו או להרגיע בצורה אחרת. אליעד מדגיש שבאופן עקרוני, הגישה הטובה ביותר אינה להמתין למצב שהילד כבר התפרץ בזעם, אלא למנוע את ההתפרצויות מראש. איך למנוע מראש את התפרצויות הזעם של ילד אוטיסט? כדי למנוע התפרצויות זעם מראש יש לפעול בשני כיוונים: ללמד את הילד להכיל את המציאות, גם כשהיא מנוגדת לרצונותיו. ללמד את הילד איך לשנות את המציאות בצורה אפקטיבית כדי שיתאים לו. איך ללמד את הילד להכיל את המציאות גם כשהיא נגד רצונו? ביום יום, צריך לחשוף את הילד באופן מבוקר והדרגתי לסיטואציות שבהן הוא לא מקבל את מבוקשו באופן מיידי. למשל, אם הוא מבקש להחליף ערוץ בטלוויזיה, במקום להחליף מיד, ניתן לומר בעוד דקה או עוד שתי דקות, וכך הילד מתרגל למצב שהרצון שלו לא מתממש מיד. דוגמה נוספת: אם הילד צמא, במקום להביא לו את המים מיד, אפשר לעודד אותו להביא מים בעצמו. כך הילד מתרגל למציאות שדורשת ממנו מאמץ ואינה תמיד תואמת בדיוק את רצונו המיידי. המהות היא לאזן בין חשיפה מבוקרת למציאות מתסכלת לבין סיפוק הרצונות שלו. חשיפה גדולה מדי לקשיים עלולה לגרום להתפרצויות נוספות, וחשיפה קטנה מדי לא תאפשר לילד לפתח את יכולת ההכלה. איך ללמד את הילד לשנות את המציאות כך שתתאים לרצונו? צריך ללמד את הילד להשיג את מטרותיו ולפתח את העצמאות שלו. ככל שהילד ידע טוב יותר איך להשיג את רצונו בצורה עצמאית, כך הוא יחווה פחות תסכול. ילד שיודע איך לסדר לבד את החדר, לבשל לעצמו אוכל פשוט, לשחק באופן עצמאי, או לבטא את עצמו בצורה ברורה - יהיה פחות מתוסכל ולכן גם פחות עצבני. מדוע פיתוח השכל אצל הילד מפחית התפרצויות זעם וכעס? ככל שהילד יהיה חכם יותר, הוא יוכל להבין טוב יותר מה קורה סביבו, לבטא את צרכיו בצורה מדויקת יותר ולשלוט בתגובותיו. כאשר הילד האוטיסט לומד לחשוב, הוא מסוגל להסביר מה מפריע לו ולתקשר בצורה טובה יותר. ילד כזה יהיה הרבה פחות מתוסכל, ... הגיוני, התמודדות עם התפרצויות כעס, התפרצויות עצבים, הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, הורים לילדים עם תסמונת דאון, אלימות אצל ילדים קטנים, שליטה בכעסים לילדים, איך לשלוט בכעסים? איך לפתח את החשיבה של מישהו אחר? איך לפתח את השכל של מישהו ... כעסים, ילד עם התקפי זעם, הדרכת מטפלים, הדרכה להורים, הדרכה למטפלים, למה ילד עצבני? ילד עצבני מה עושים, למה ילדה עצבנית? ילדה עצבנית מה עושים, למה הילדה עצבנית כל הזמן? למה הילד עצבני כל הזמן? ילד עם התפרצויות זעם, איך להתנהג עם ילד רגיש?
אל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהותאל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהותאל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהות למה אנשים מפחדים להביא ילדים לעולם? רבים מתלבטים האם להביא ילדים או להישאר אל - הוריים, מתוך חשש מפני ההשלכות הרגשיות, הכלכליות והחברתיות של ההורות. אנשים שבוחרים להיות אל - הוריים עושים זאת לעיתים מתוך חשש כבד מפני פגיעה רגשית שעלולה להיגרם להם אם יקרה משהו רע לילדם. למשל, אישה אחת פחדה מאוד להביא ילד כי היא חששה שאם תביא ילד, הוא עלול להיפגע או אפילו למות, והיא לא תוכל לשאת את הכאב הנפשי שיתלווה לכך. האישה הזו היא דוגמה ... הכלכליים והרגשיים, ונמנעה מגישת הנזרום ונראה מה יהיה, מחשש להסתמך על אחרים במקרה של קושי. הפחד שלה התמקד בדאגה לילד: הפחד שהוא ימות, ידרס בכביש, יעבור התעללות בגן, ייאנס, יירצח ועוד. החרדה התבססה על ההבנה שקשה מאוד לאדם להגן אפילו על עצמו, ולכן כמעט בלתי אפשרי מבחינתה לדמיין כיצד תגן על ילד חסר ישע. בעקבות כך, היא שקלה ברצינות לבחור באל - הורות - החלטה מודעת שלא להביא ילדים לעולם, כדי להימנע מהחרדות והכאבים הצפויים. איך להתמודד עם הפחד מהורות? אליעד כהן הסביר שהפחד של אותה אישה דומה ... הטוב שאדם מצפה לקבל מהפעולה. אם אפשר לחוש טוב ללא תלות בתוצאה, הפחד מתפוגג. איך להרגיש טוב בלי להביא ילד? על מנת להתמודד עם הפחד מהורות, אליעד הציע שהאישה תדמיין את עצמה כאמא שחווה רגעים טובים עם הילד שלה, ותשאל את עצמה מדוע היא נהנית מאותם רגעים. התשובות עשויות להיות: הילד נותן לה תחושת משמעות בחיים. הוא גורם לה להרגיש שייכת. הוא יוצר אצלה תחושת משפחתיות. הוא מספק לה תחושת ... הוא מאפשר לה להרגיש כאמא טובה. לאחר זיהוי הצרכים הללו, עליה למצוא דרך להרגיש את התחושות האלו גם ללא ילד. למשל, אם היא מפחדת להזדקן לבד, עליה לפתור את הפחד ישירות ולא באמצעות הבאת ילד. לאחר שתרגיש שהיא יכולה להשיג את התחושות הללו בעצמה, ללא תלות בילד, רק אז תוכל לבחור באמת האם היא רוצה ילד או לא, ממקום של חופש אמיתי ולא מתוך פחד. מדוע לא מספיק לשקול סיכוי מול סיכון? יש גישה שאומרת ... לשקול יתרונות מול חסרונות. אך אליעד מסביר שזה פתרון לא מספיק, כי באמת יש סיכון משמעותי שמשהו רע יקרה לילד. במקום זאת, הפתרון הוא לטפל ישירות בגורם לפחד - התלות הרגשית בדבר. אם האדם יכול להרגיש טוב גם ללא ... ולא מפחד. היכולת להרגיש טוב בלי תלות במשהו מאפשרת בחירה חופשית אמיתית. אם האדם כבר מרגיש מסופק ומאושר בלי ילדים, הוא יכול לבחור להביא ילדים ממקום נקי מפחד. אם יגיע למצב שבו הוא משיג את כל הטוב שהוא מדמיין שהילדים יעניקו לו ללא ילדים, הוא עשוי לבחור שלא להביא ילד כלל, אך זו תהיה בחירה אמיתית ולא כפויה. מה באמת מניע אנשים אל - הוריים? רוב האנשים האל - ... להיוולד מלכתחילה. הם אינם מסוגלים לדמיין את עצמם מסתדרים עם האתגרים והכאב שהחיים מציבים, ובמיוחד לא עם הקושי שבהבאת ילדים לעולם. איך להגיע לבחירה חופשית אמיתית לגבי ילדים? האדם האידיאלי, לפי אליעד, הוא מי שיכול להביא ילדים וגם לא להביא ילדים, ומרגיש טוב בשני המצבים. רק אז, אחרי שהוא מסוגל להרגיש מסופק גם בלי ילד, הוא באמת בוחר אם להביא ילדים או לא, ממקום של חופש אמיתי. המטרה היא להבין מה טוב שילדים יכולים להעניק, ולהשיג את הטוב הזה באופן עצמאי. רק אז הבחירה להורות הופכת להיות נקייה מלחץ ופחדים, ובאמת חופשית. ... אמיתית? כיצד לשפר ביטחון עצמי? איך לקבל החלטות בצורה רציונלית? איך להתמודד עם חרדת נטישה? התמודדות עם הפחד מהבאת ילדים לעולם הייתה אישה שיכלה להביא ילדים, וכיוון שהיא יכלה להביא ילדים, היא רצתה להביא ילדים. מנגד, הייתה גם אישה אחרת שרצתה להביא ילדים, אך לא יכלה להביא ילדים. עם זאת, מרבית הנשים בעולם חושבות שאם הן מסוגלות להביא ילדים, עליהן להביא ילדים - בדומה לאופן שבו אנשים גבוהים מצופים להיות שחקני כדורסל, או אנשים בעלי מראה חיצוני נאה ...
ילדים, למה ילדים זה שמחה? למה ילדים זה אהבה ללא תנאים? למה ילדים זה אושר אמיתי? שיקולים להביא ילדים, אהבת הורים לילדים, לאהוב את עצמי ללא תנאים, לאהוב את המציאות ללא תנאים, אין לי ילדים, אני רוצה ילדים, אני לא רוצה ילדיםילדים, למה ילדים זה שמחה? למה ילדים זה אהבה ללא תנאים? למה ילדים זה אושר אמיתי? שיקולים להביא ילדים, אהבת הורים לילדים, לאהוב את עצמי ללא תנאים, לאהוב את המציאות ללא תנאים, אין לי ילדים, אני רוצה ילדים, אני לא רוצה ילדיםילדים, למה ילדים זה שמחה? למה ילדים זה אהבה ללא תנאים? למה ילדים זה אושר אמיתי? שיקולים להביא ילדים, אהבת הורים לילדים, לאהוב את עצמי ללא תנאים, לאהוב את המציאות ללא תנאים, אין לי ילדים, אני רוצה ילדים, אני לא רוצה ילדים למה ילדים זה שמחה? האם ילדים באמת גורמים לאושר אמיתי ולשמחה בחיים? לפי אליעד כהן, למרות שלא כולם חושבים שילדים הם שמחה, ואף שיש כאלו המשכנעים את עצמם בכך משום שכבר יש להם ילדים, ישנם היבטים מהותיים שהופכים את הילדים למקור אמיתי לשמחה. אחת הסיבות המרכזיות לכך שילדים הם שמחה היא שהילדים מאפשרים להורים לחוות סוג ייחודי ונדיר של אושר, אושר שקשה למצוא בדברים אחרים בחיים. אליעד כהן מסביר שלעומת קניית בית, רכב או אפילו מערכת יחסים זוגית, אשר לרוב מבוססות על תנאים מסוימים והדדיות, האהבה לילדים היא כמעט תמיד אהבה ללא תנאים. כאשר אדם קונה בית, הוא אוהב אותו כל עוד הבית עומד בתנאים מסוימים ... בזוגיות, האהבה נשענת על מערכת יחסים הדדית של לתת ולקבל, ואם משהו משתבש בתנאים האלה, היחסים מסתיימים. לעומת זאת, ילדים הם שלך לתמיד, ולכן האהבה אליהם היא אהבה נקייה וללא תנאים. אליעד כהן מוסיף ומדגיש, כי ההורים מביאים ילד לעולם לא במטרה לקבל משהו ממנו בטווח הקצר, אלא בעיקר מתוך הרצון להעניק לו אהבה, חום ודאגה. ההורה נהנה מהיכולת לתת ולתת בלי תנאים ובלי לחשב אם מקבלים בחזרה מספיק, וזו הסיבה המרכזית לכך שהאושר מילדים הוא גדול ומיוחד. כאשר אדם אוהב ללא תנאים, הוא משתחרר מתחושת הלחץ והסטרס של האהבה שמבוססת על תנאים. באהבה מותנית תמיד יש פחד וסטרס: אוהבים אותי או לא, מקבל מספיק או לא, מנצלים אותי או לא. אבל באהבת ילד, האהבה היא בחינם לחלוטין, נטולת חששות או פחדים, ולכן היא טהורה, כיפית ומאושרת. מה הכיף בלשנוא ומה הכיף בלאהוב? ... אליעד מציין שגם לאהוב בחינם, כלומר, ללא תנאים, זו חוויה מדהימה ונדירה שאנשים רבים לא מכירים ולא חווים. האהבה לילדים היא דוגמה מעולה לאהבה ללא תנאים וללא גבולות, וזה מה שהופך אותה לכל כך מיוחדת. ההורים נותנים הרבה יותר ... נתינה טהורה, ללא חישובים וללא חשבונות, וכשנותנים ככה - זה פשוט כיף. האם יש משהו יותר טוב מאהבת הורים לילדים? אליעד כהן מסביר שקיימת רמה גבוהה יותר, אפילו מעבר לאהבת ההורים לילדים. הרמה הזו מתבטאת ביכולת של האדם לאהוב ללא תנאים לא רק את ילדיו, אלא גם את עצמו ואת המציאות כולה. כאשר האדם מגיע למצב שבו הוא מסוגל לאהוב את עצמו ואת כל ... למעשה מגיע לשיא הגבוה ביותר האפשרי של חוויית האהבה. אחרי שהאדם מגיע למצב הזה, הוא יכול לבחור אם להביא ילדים או לא, כי האושר והאהבה שלו אינם תלויים בילדים אלא הם נמצאים בתוכו באופן תמידי ושלם. למה אנשים אוהבים את הילדים שלהם ללא תנאים? אליעד כהן מסביר שהאהבה ללא תנאים לילדים נובעת גם מסיבות פסיכולוגיות ורגשיות עמוקות יותר. בין השאר, ההורים רואים בילדיהם המשכיות של עצמם, ולכן הם אוהבים אותם בצורה בלתי מותנית. בנוסף לכך, התחושה שהילד הוא שלך והיא חלק בלתי נפרד ממך, מאפשרת לך להעניק ללא חשבון וללא תנאים. איך אפשר להגיע לאהבה ללא תנאים בלי ילדים? המסר המרכזי שאליעד כהן מעביר הוא שלמרות שהאהבה לילדים היא מודל טוב לאהבה ללא תנאים, החוכמה האמיתית היא ללמוד להגיע לאהבה ללא תנאים גם בלי ילדים, כלומר, לאהוב את כל האנשים, את עצמך ואת המציאות כולה בלי שום תנאי. כשמגיעים לרמה זו, כל בחירה בחיים - להביא ילדים או לא, לאהוב או לשנוא, היא כבר ממקום של חופש מלא ובחירה מודעת. למה ילדים זה שמחה? האם אהבת הורים היא ללא תנאים? איך לאהוב את עצמי ללא תנאים? האם חייבים להביא ילדים כדי להיות מאושרים? איך להגיע לאהבה ללא תנאים? האם אפשר להיות שמח בלי ילדים? הורים וילדים, אושר בלי ילדים, אהבה בלי ילדים, האם כדאי להביא ילדים? האם צריך להביא ילדים? לחיות בלי ילדים, להרגיש טוב בלי ילדים, להיות מאושר בלי ילדים, ...
חרדות של ילדים, למה הילד מפחד? ממה הילד מפחד, למה הילד בחרדה? למה ילדים מפחדים? ממה ילדים מפחדים, מפלצת מתחת למיטה, פחדים של ילדים, מנגנון הפחד אצל ילדים, ילדים לא מפחדים, ילדים עם חרדותחרדות של ילדים, למה הילד מפחד? ממה הילד מפחד, למה הילד בחרדה? למה ילדים מפחדים? ממה ילדים מפחדים, מפלצת מתחת למיטה, פחדים של ילדים, מנגנון הפחד אצל ילדים, ילדים לא מפחדים, ילדים עם חרדותחרדות של ילדים, למה הילד מפחד? ממה הילד מפחד, למה הילד בחרדה? למה ילדים מפחדים? ממה ילדים מפחדים, מפלצת מתחת למיטה, פחדים של ילדים, מנגנון הפחד אצל ילדים, ילדים לא מפחדים, ילדים עם חרדות למה לילדים יש יותר חרדות מאשר למבוגרים? אליעד כהן מסביר שילדים נוטים לחוות חרדות ופחדים בעוצמה גדולה יותר ממבוגרים, כמו פחדים ממפלצת מתחת למיטה, מחלות, או פחדים מדברים שנראים בלתי פרופורציונליים למבוגרים. הסיבה לכך איננה שילדים הם מטבעם פחדנים יותר, אלא שהם נמצאים בשלב שבו המודעות שלהם מתפתחת. הילד הוא כמו דף חלק, ולכן אין לו עדיין פרספקטיבה שמאזנת מחשבות מפחידות. כשהילד שומע שמשהו עלול להיות מסוכן, הוא לוקח את זה ברצינות רבה כי אין לו עדיין מחשבות אחרות, כמו מה הסיכוי שזה יקרה או גם אם יקרה משהו, אפשר להתמודד עם זה. לכן, פחדים אצל ילדים יכולים להיות מאוד חזקים כי אין להם עדיין יכולת להרגיע את עצמם בעזרת מחשבות מאזנות. איך נוצר פחד ממפלצת מתחת למיטה אצל ילדים? אליעד כהן מתייחס לשאלה אם מישהו באמת מלמד ילדים לפחד ממפלצות. לעיתים ילדים לומדים לפחד מסיפורים שמספרים להם המבוגרים על מפלצות. אך הוא מוסיף שגם ללא סיפורים מפורשים, ילדים יכולים לפתח פחד ממפלצת רק מתוך הדמיון שלהם. ילדים משלימים מידע חסר בעזרת דמיונם, שיכול להיות פעיל מאוד, וכך נוצרים פחדים דמיוניים, כגון פחד ממפלצות מתחת למיטה. הילד לא יודע להבחין עדיין בין דמיון למציאות באופן ברור, וכאשר חסר לו מידע, הוא משלים אותו בהשערות שעלולות להיות מפחידות. מה גורם לילד שלא פחד בעבר להתחיל לפחד? ילד שנולד לא מפחד באופן מודע, ולעיתים נדמה כאילו הוא מתנהג בצורה חסרת פחד לגמרי, למשל כאשר הוא רץ לכביש ללא מודעות לסכנה. עם זאת, ברגע שילד לומד שיש סכנה, כמו מכונית שעלולה לדרוס אותו, הוא מתחיל לפתח פחד. השינוי הזה קורה כי הילד לומד להכיר את הסכנה, אך לא מקבל יחד עם זה את הצד המרגיע של מה הסיכוי האמיתי שזה יקרה או איך ניתן להתמודד עם הסכנה. אליעד כהן מדגיש את חשיבות ההסבר המאוזן: אם מלמדים את הילד לפחד ממשהו, חשוב להסביר לו גם איך ניתן להעריך את הסכנה בצורה נכונה וכיצד להתמודד עמה, אחרת הפחד הופך למוגזם ובלתי מאוזן. האם יש ילדים שאינם מפחדים כלל? לפי אליעד כהן, אין ילדים שבאמת אינם מפחדים כלל. כל ילד נולד עם מנגנון פחד בסיסי, אך השאלה היא עד כמה מופעל המנגנון הזה ולגבי אילו דברים. ילד יכול להיראות חסר פחד לחלוטין כי הוא עדיין לא למד שהמצב מסוכן. מנגד, אותו ילד יכול להפוך לפחדן מאוד ברגע שמלמדים אותו על סכנה כלשהי ללא הסבר מאזן. כך, ילדים נעים בין מצבי פחד מוגזמים למצב של חוסר פחד, בהתאם למידע שהם מקבלים מהסביבה. למה מבוגרים לא מפחדים מאותם דברים שילדים מפחדים מהם? אליעד כהן מסביר שמבוגרים לא מפחדים מאותם דברים שילדים חוששים מהם, פשוט כי הם כבר הספיקו לצבור ידע וניסיון, ולהבין את ההבדלים בין דמיון למציאות. מבוגרים מסוגלים להעריך ... פחות מוגזם. למשל, מבוגר יודע שהסיכוי שתהיה מפלצת מתחת למיטה הוא אפסי ולכן אינו חושש מכך. האם נכון לעודד ילד לא לפחד בכלל? אליעד כהן אינו ממליץ לעודד ילדים לא לפחד כלל, אלא להדגיש לילדים את החשיבות של החשיבה המאזנת. כאשר מסבירים לילד על סכנה מסוימת, יש ללמד אותו גם להעריך נכונה את רמת הסיכון ואיך ניתן להתמודד עם החרדה. חשוב שילדים יבינו שתחושת פחד היא טבעית, אך לצד זאת, יש דרכים להרגיע אותה על ידי חשיבה נכונה ומציאותית. כיצד ליישם את ההבנה הזאת בהתמודדות עם חרדות ילדים? כדי להתמודד עם חרדות של ילדים, אליעד כהן מציע מספר דרכים: להסביר לילד את המציאות בצורה ברורה ופשוטה, כך ...
להביא ילדים לעולם, אלהורות, אי הורות, לוותר על ילדים, להתחתן ולהביא ילדים, לחיות בלי ילדים, לא רוצה להביא ילדים לעולם, חיים בלי ילדים, לא רוצים ילדים, זוגיות, קבלת החלטותלהביא ילדים לעולם, אלהורות, אי הורות, לוותר על ילדים, להתחתן ולהביא ילדים, לחיות בלי ילדים, לא רוצה להביא ילדים לעולם, חיים בלי ילדים, לא רוצים ילדים, זוגיות, קבלת החלטותלהביא ילדים לעולם, אלהורות, אי הורות, לוותר על ילדים, להתחתן ולהביא ילדים, לחיות בלי ילדים, לא רוצה להביא ילדים לעולם, חיים בלי ילדים, לא רוצים ילדים, זוגיות, קבלת החלטות למה קשה להחליט אם להביא ילדים לעולם? אליעד כהן מסביר שהסיבה לקושי בהחלטה אם להביא ילדים לעולם או לא, נובעת מכך שאנשים מנסים למצוא תשובה מוחלטת לשאלה שאין לה באמת תשובה חד - משמעית. אנשים מחפשים הוכחה ברורה לכך שעדיף להביא ילדים או לא להביא ילדים, אך האמת היא שאין נוסחה או תשובה אבסולוטית לכך, בדומה לנושאים רבים אחרים בחיים. ההחלטה מבוססת תמיד על תפיסות, אמונות, וערכים אישיים שמשתנים מאדם לאדם ומתקופה לתקופה. האם באמת משנה אם נביא ילדים לעולם או לא? אליעד טוען שבסופו של דבר, מה שקובע את האושר שלנו הוא לא האם יש לנו ילדים או לא, אלא ההתאמה בין מה שיש לנו לבין הרצונות שלנו. הוא מסביר שבעולם קיימות שתי אפשרויות: חיים עם ילדים וחיים בלי ילדים, ובכל אחת מהאפשרויות יש יתרונות וחסרונות ברורים. אין אפשרות לחיות בצורה אופטימלית לחלוטין, מאחר שבכל דרך חיים שנבחר בה תמיד יישארו יתרונות שלא השגנו וחסרונות שיהיה עלינו להתמודד איתם. איך אפשר להחליט בלי לחץ אם להביא ילדים לעולם? אליעד ממליץ להוריד את הלחץ ולהבין שההחלטה לא קריטית כפי שנדמה לנו. הוא מציע להפנות את הפוקוס פנימה, במקום להתעסק בשאלה החיצונית האם להביא ילדים או לא, ולהתמקד בשאלה איך להיות מרוצים בכל מצב. לדבריו, אם אדם יוכל לפתח יכולת פנימית של קבלת המציאות כפי שהיא, השאלה אם יהיו לו ילדים או לא תהיה הרבה פחות משמעותית. למה אנשים מתלבטים אם להתחתן או להישאר רווקים? ההתלבטות נובעת לדעתו מכך שאנשים ... ללא סוף בין שתי אופציות שבכל מקרה מכילות שילוב של טוב ורע. האם אפשר להגיע להחלטה מושלמת בנוגע לזוגיות וילדים? אליעד טוען חד - משמעית שאי אפשר להגיע להחלטה מושלמת או מוחלטת. אדם שלוקח את החיים יותר מדי ברצינות ... יותר פשוטות וקלות, ממש כמו להחליט מה לאכול לארוחת הצהריים, ללא דרמה ולחץ. מה באמת אנשים מחפשים כשהם רוצים ילדים? אנשים רבים מאמינים שילדים יביאו להם אושר, שמחה, שקט נפשי ותחושה של מימוש עצמי. אליעד מסביר שהסיבה העמוקה לכך היא שהילדים נתפסים כיצורים שחיים באופן ספונטני, טבעי, וללא לחץ וחרדות לגבי העתיד. אנשים משתוקקים לשלווה הזו שהילדים משקפים. אך האמת היא שניתן להשיג שלווה פנימית כזו גם בלי קשר להורות או זוגיות, בעזרת עבודה פנימית ואיזון בין הרצון לבין המציאות. האם אפשר להיות מאושרים בלי תלות בהחלטה אם להביא ילדים? התשובה של אליעד היא כן. לדבריו, החוכמה האמיתית היא לפתח יכולת ליהנות מכל האפשרויות, גם עם ילדים וגם בלי ילדים. במקום להחליט תחת לחץ, אפשר לפתח יכולת פנימית שתאפשר לאדם לחוות אושר ושלמות פנימית ללא קשר לנסיבות החיצוניות. כך אפשר ליהנות מהיתרונות של חיים עם ילדים ומהיתרונות של חיים ללא ילדים בו זמנית, ללא תלות מוחלטת בהחלטה עצמה. מה הדרך הטובה ביותר לבחור זוגיות ולחיות טוב? אליעד מציע להתמקד רק בשאלה פשוטה אחת: עם מי הכי כיף לי להיות?. במקום לשאול אם רוצים ילדים או לא, יש לבדוק אם טוב ונעים להיות עם בן או בת הזוג בחיי היומיום. אם הזוגיות נעימה וכיפית, השאלות על ילדים, חתונה, ושאר ההחלטות הגדולות ייפתרו מעצמן במהלך הדרך. לדעתו, הדרך הכי נכונה ומדויקת היא להיות אותנטיים ולא לפתח תיאוריות ... שההחלטה הזאת תקבע אם האדם יהיה מאושר או לא. בפועל, החיים מלאים בצמתים והחלטות, וגם לאחר ההחלטה אם להביא ילדים או לא, האדם ימשיך להתמודד עם החלטות חדשות כל הזמן. לכן, הפתרון הוא לא לנסות למצוא את ההחלטה המושלמת, אלא לפתח יכולת פנימית להתמודד עם כל מצב באופן מיטבי ולהיות מרוצים ללא תלות בתוצאות. להביא ילדים או לא? חיים בלי ילדים האם להתחתן ולהביא ילדים? איך לקבל החלטה בלי לחץ? אלהורות ואושר אישי האם ילדים הופכים אנשים למאושרים יותר?
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדןחרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדןחרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות כמעט מכל דבר, לעיתים גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא מפחד ממנו, וכשאין לו צל הוא מפחד שהצל ברח. זו דוגמה לפחדים שלא בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד. הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות של דברים רעים, בדיוק כפי שאדם מבוגר חווה חרדה כאשר הוא חושש ... האם חשיבה הגיונית יכולה לעזור בהפחתת חרדות? אליעד מציין שלימוד חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים שנראים מאיימים אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים חסרי סכנה, יכולים להיות מסוכנים מאוד. איך עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב מסוכן שדורש תגובה מיידית. הדבר יכול להחמיר את החרדה ולגרום לו לחשוב שכל תחושה של חוסר נוחות או דאגה עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, אלא בהבנה שעל ההורה להפעיל איזון בתגובה לפחדים של הילד. אם הילד מוצף ברגשות או מתלונן בצורה מוגזמת, על ההורה לנסות להרגיע אותו מבלי להיכנס להיסטריה או למהר לפתרון. לדוגמה, אם ... להיות חרדתי איך לטפל בילד חרדתי איך לאהוב ילדים למה ההורים אוהבים ילדים התמודדות עם ילד רגיש, הענקת יתר, ילדה רגישה מאוד, חרדה אצל ילדים בגיל הרך, פחד של ילדים, פחדי ילדים, איך מוציאים פחדים לילדים? ילד עם פחדים, ... למה הילד רגיש? למה הילד תלותי? למה הילד פחדן? למה הילד עצבני? למה הילד חרדתי? למה הילד מפחד? למה הילדה רגישה? למה הילדה תלותית? למה הילדה פחדנית? למה הילדה עצבנית? למה הילדה חרדתית? למה הילדה מפחדת? איך לגרום לילד לא לפחד? איך לגרום לילדה לא לפחד? טיפול בפחדים אצל ילדים, טיפול בחרדה אצל ילדים, ילדה רגישה, הדרכת הורים לילדים עם חרדות
חינוך ילדים עקשנים, השמנה אצל ילדים, איך לשכנע אנשים, NLP, איך לחנך ילדים, בעיות בחינוך ילדים מתבגרים, חינוך ילדים, איך לשכנע ילדים, ילדים בעייתיים, בעיות התנהגות אצל ילדיםחינוך ילדים עקשנים, השמנה אצל ילדים, איך לשכנע אנשים, NLP, איך לחנך ילדים, בעיות בחינוך ילדים מתבגרים, חינוך ילדים, איך לשכנע ילדים, ילדים בעייתיים, בעיות התנהגות אצל ילדיםחינוך ילדים עקשנים, השמנה אצל ילדים, איך לשכנע אנשים, NLP, איך לחנך ילדים, בעיות בחינוך ילדים מתבגרים, חינוך ילדים, איך לשכנע ילדים, ילדים בעייתיים, בעיות התנהגות אצל ילדים איך אפשר לעזור לילד שלא רוצה עזרה? אליעד מסביר תחילה שיש להבחין בין העובדות עצמן לבין הפירושים שנותנים להן. אם ילדה לא רוצה שההורה יעזור לה, זוהי העובדה. הפרשנות שההורה נותן, לדוגמה שהילדה עקשנית או עצבנית, היא כבר פירוש, ולא עובדה אובייקטיבית. הוא מציע תמיד להיצמד לעובדות בלבד. למשל, אם הילדה מקללת את אמא שלה, העובדה היא שהיא מקללת, ולא שהיא עצבנית. היא עצבנית הוא פירוש שההורה נותן להתנהגות. אליעד ... יש קודם להבין מה באמת מפריע להורה עצמו. הרבה פעמים ההורה אומר רע לי כי אני לא מצליח לעזור לילדה שלי. אליעד מחדד זאת ואומר שרע להורה בגלל שהוא רוצה לעזור לילדה, ולא מצליח. הוא מסביר שלא עצם חוסר היכולת לעזור הוא שגורם לרע, אלא הרצון לעזור שאינו מתממש. למה הילדה מתנהגת בצורה בעייתית לפי ההורה? ההורה מייחס לילדה בעיות כמו שאין לה חברים או שהיא עצבנית ואלימה. אליעד מסביר כי אלו פירושים, ולא עובדות. למשל, ההורה טוען שאין לילדה חברים כי היא לא יוצאת מהבית. אך אליעד מבהיר שהעובדה היחידה היא שההורה לא רואה אותה יוצאת מהבית, והפירוש שהילדה בודדה או שאין לה חברים הוא רק מחשבה או פרשנות של ההורה. כמו כן, אליעד מציע שההורה יעשה חסד עם עצמו ויגיד בצורה מדויקת: ההתנהגות של הילדה מתפרשת לי כבעייתית, במקום לומר שהיא בעייתית בצורה מוחלטת. מה לעשות כשהילדה לא מבקשת עזרה? אם הילדה לא מבקשת עזרה, אליעד אומר שהדרך היחידה היא פשוט לא לעזור. ואם הילדה מבקשת ואז מתנגדת שוב, יש להבהיר לה בצורה ברורה: את רוצה או לא רוצה שאעזור לך?. כך יוצרים גבולות ... לו. אסטרטגיה יחסית - להחליט שמקבלים את העובדה שרוצים לעזור, ואז לבדוק כיצד אפשר לעזור בפועל במציאות. למשל, לעזור לילדה לפתח מודעות עצמית, ובכך אולי להשפיע על ההתנהגות שלה. איך לעזור לילדה לפתח מודעות עצמית דרך דוגמה אישית? אליעד מדגיש שהדרך היעילה ביותר להשפיע על הילדים היא באמצעות דוגמה אישית. הוא מסביר שאם ההורה רוצה שהילדה תפתח מודעות עצמית, עליו להראות לה התנהגות מודעת בעצמו. לדוגמה, במקום לומר משפט מוחלט כמו האדם הזה טיפש, להגיד ... עצמית כגון: אני חושב שההתנהגות שלו טיפשית, או זה נראה לי טיפשי, אבל אולי הוא חושב אחרת. באופן זה הילדה תוכל ללמוד מההורה להטיל ספק במחשבות של עצמה, ולא להאמין להן באופן מוחלט. איך לעזור לילדה להתמודד עם בדידות ושעמום? אליעד מציע אסטרטגיה נוספת: כשהילדה מתלוננת על בדידות או שעמום, ההורה יכול להשתמש בדיוק באותן מילים כדי ליצור הזדהות. למשל, כשהילדה אומרת משעמם לי, גם ההורה יגיד לה: גם לי משעמם לפעמים, והנה ככה אני מתמודד. כך הילדה תלמד מתוך הזדהות עם ההורה דרכי התמודדות חדשות עם שעמום ובדידות. איך לעזור לילדה עם בעיית השמנה ואכילה רגשית? אליעד ממליץ להשתמש באסטרטגיית ההזדהות גם כאן. לדוגמה, כשההורה רואה אוכל טעים, יביע בצורה ... אך לאחר מכן להוסיף באותה נשימה: אבל אני לא אוכל את הכל כי חשוב לי להרגיש טוב ובריא. בכך הילדה תקלוט את המסר מתוך הזדהות והשלכה על עצמה, ותלמד איך לנהל בצורה מודעת את דחף האכילה שלה. בנוסף, הוא מציע שההורה יאכל לפעמים עם הילדה, כדי לתת לה תחושת פרופורציה וליצור אצלה מודעות לכמות האוכל שהיא אוכלת לעומת אחרים. כך הילדה מקבלת רמז ברור להתנהגות מאוזנת יותר סביב אוכל. מה ההבדל בין שכנוע שכלי לשכנוע דרך אמונה ודמיון? אליעד מסביר שהורים רבים מנסים לשכנע את ילדיהם דרך שכל והיגיון (אם תאכלי הרבה, תשמיני). לדבריו, שכנוע כזה לא תמיד יעיל. במקום זאת, הוא מציע שימוש באמונה ודמיון - שיטה עקיפה, שבה ההורה לא אומר לילדה ישירות מה לעשות, אלא מראה לה את ההתנהגות הרצויה דרך דוגמה אישית, ואז הילדה תאמץ את ההתנהגות מתוך הזדהות ואמונה. זהו שכנוע בעזרת דימוי ולא דרך שכל ישיר. לדוגמה, אם ההורה רוצה שהילדה תטיל ספק במחשבות של עצמה, הוא יטיל ספק במחשבות שלו עצמו בקול רם לידה. כך הילדה תתחיל להשתמש בספק הזה בעצמה. לסיכום, איך אפשר לשנות התנהגות של ילד דרך דוגמה אישית? אליעד מדגיש כי הדרך ... מודעת וגלויה לעיני הילד, הילד יתחיל לחקות ולהזדהות עם ההורה בצורה טבעית ומבלי שיצטרך להתמודד עם התנגדויות ישירות. איך לחנך ילדים עקשנים? בעיות אכילה אצל ילדים איך לעזור לילד שלא רוצה עזרה? איך לגרום לילדים לשנות התנהגות? הילד שלי מתנגד ...
התאבדות ילדים, למה ילדים מתאבדים? איך למנוע התאבדות ילדים? מניעת התאבדות בגלל חרם, ילד התאבד בגלל חרם, מה אומרים לילד שרוצה למות? מחשבות אובדניות אצל ילדים, סיבות להתאבדות ילדים, הורים לילדים אובדניים, סימנים להתאבדות ילדיםהתאבדות ילדים, למה ילדים מתאבדים? איך למנוע התאבדות ילדים? מניעת התאבדות בגלל חרם, ילד התאבד בגלל חרם, מה אומרים לילד שרוצה למות? מחשבות אובדניות אצל ילדים, סיבות להתאבדות ילדים, הורים לילדים אובדניים, סימנים להתאבדות ילדיםהתאבדות ילדים, למה ילדים מתאבדים? איך למנוע התאבדות ילדים? מניעת התאבדות בגלל חרם, ילד התאבד בגלל חרם, מה אומרים לילד שרוצה למות? מחשבות אובדניות אצל ילדים, סיבות להתאבדות ילדים, הורים לילדים אובדניים, סימנים להתאבדות ילדים למה ילדים מתאבדים ואיך הורים קשורים לכך? אחת התופעות המדאיגות ביותר בקרב ילדים ובני נוער היא תופעת ההתאבדות. אליעד כהן מסביר בהרצאתו בפירוט את הסיבות להתאבדות ילדים, כיצד למנוע זאת, ומה תפקיד ההורים במניעת או בהעצמת התופעה. האם הרצון למות אצל ילדים הוא מולד? אליעד כהן מדגיש באופן ברור שהרצון להתאבד או הרצון למות אינו רצון מולד. הוא מסביר שילדים נולדים ללא פחד ממוות, וללא הבנה ברורה של המוות או של החיים עצמם. ילד שנולד אינו פוחד למות, אבל מצד שני גם אינו רוצה למות. למעשה, הרצון למות הוא משהו שנלמד במשך החיים. ... מכאב היא תכונה מולדת. אולם, הרצון למות או הנטייה להתאבד אינן מולדות. מה הקשר בין חרם בבית הספר להתאבדות ילדים? אחת הסיבות המרכזיות להתאבדות ילדים, כפי שמציין אליעד כהן, היא חרם חברתי בבית הספר, בריונות, שיימינג או השפלות מצד בני גילם. הוא מסביר שכאשר ילד עובר השפלה, נידוי או צחוק, הוא עלול להגיע למצב שהוא אינו רוצה לחיות יותר. השאלה החשובה שאליעד מעלה היא: מדוע הילד חושב שזו סיבה מספיק חמורה כדי להתאבד? הוא מסביר שילד חושב שחרם הוא סוף העולם בגלל הדרך שבה חונך בבית. ההורים לימדו את הילד לחשוב שהוא חייב להיות אהוב, שהוא חייב להרגיש טוב, שהוא חייב לקבל הערכה ואהבה מהסביבה. הילד למד מהוריו שהחיים חייבים להיות בדיוק לפי רצונו, ולכן, כשמשהו אינו מתנהל לפי התסריט האידיאלי הזה, הוא חושב שאין טעם להמשיך לחיות. מדוע ההורים אחראים במידה רבה להתאבדות ילדיהם? אליעד כהן מחדד נקודה שנויה במחלוקת אך חשובה מאוד: ההורים הם אחראים חלקית, ולעיתים משמעותית, להתאבדות ילדיהם. הוא מדגיש כי כוונתו אינה להאשים את ההורים באופן מלא, אבל בהחלט להדגיש את האחריות שלהם ביצירת תפיסת עולם מסוימת אצל הילד. לדוגמה, ילד שחונך בבית שאסור לו להרגיש רע, או שהרגשה רעה היא סוף העולם, יפתח פחד וחרדה ממצבים חברתיים שליליים. ההורים, דרך חינוך שאומר לילד שהוא חייב תמיד להיות אהוב או להצליח, למעשה מעצימים את הסיכון להתאבדות במקרה שהילד יתמודד עם מציאות קשה, כמו חרם או דחייה חברתית. הוא מציג דוגמה מפורטת: כשההורים מחבקים, מלטפים ומפנקים את הילד באופן קיצוני (פוצי מוצי), הם אמנם מעניקים לו הרגשה טובה, אך בו זמנית גם גורמים לו להיות תלוי בהרגשה ... כשהוא נתקל במציאות קשה, כמו חרם חברתי או השפלה, הוא חש שאיבד הכל, עד כדי כך שירצה להתאבד. האם הילדים שמבצעים חרם אשמים במוות? אליעד כהן מבהיר שגם הילדים שעושים את החרם לא מנסים להרוג את הילד בפועל, אך בפועל כולם הורגים אותו - גם ההורים דרך החינוך, וגם הילדים שעושים חרם או משפילים אותו. אף ... רוצה למות? סיבות להתאבדות ילדים איך הורים משפיעים על אובדנות ילדים? התאבדות בעקבות בריונות ברשת, ילד שהתאבד בגלל שיימינג, ילדה שאומרת בא לי למות, מה אומרים לילדה שרוצה למות? ילד שמדבר על מוות, הילד שהתאבד בגלל חרם, הדרכת הורים, למה ילד מתאבד? למה ילדה מתאבדת? ילד שהתאבד בגלל בריונות ברשת, ילד שהתאבד בגלל מומו, למה ילדה רוצה למות? למה הילדה רוצה למות? למה הוא התאבד? מי אשם שילד התאבד? ילדה מתאבדת, איך למנוע התאבדות של ילדים? איך לגרום לו לא להתאבד? איך לגרום לילד לא להתאבד? איך למנוע התאבדות ... למות, ילד שהתאבד בגלל אהבה נכזבת, ילד שהתאבד בגלל פרידה, גם ההורים אשמים שהילד התאבד, ילד מתאבד, איך לגרום לילדה לא להתאבד? איך להתמודד עם התאבדות של ילדים? איך להתמודד עם התאבדות אצל ילדים? איומי התאבדות אצל ילדים, אמירות ... חרם, איך ההורים גורמים לילד להתאבד? למה ילד רוצה למות? למה הילד רוצה למות? ילד שאומר בא לי למות, ילדה שמדברת על מוות, ילד שאומר אני רוצה למות, למה אני רוצה למות? התאבדות ילדים קטנים, ילדים התאבדו בגלל בריונות ברשת
פרפקציוניזם ילדים, התנהגות כפייתית אצל ילדים, ocd אצל ילדים, הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים, הפרעת התנהגות של ילדים, אובססיה טורדנית כפייתית אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדיםפרפקציוניזם ילדים, התנהגות כפייתית אצל ילדים, ocd אצל ילדים, הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים, הפרעת התנהגות של ילדים, אובססיה טורדנית כפייתית אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים וכאן יתבאר, כיצד ואיך צריך להתמודד עם הפרעה טורדנית כפייתית (ocd) באופן כללי ואצל ילדים בפרט (ocd של ילדים). ומדובר כאן על מקרים שהילד סובל מהפרעה טורדנית כפייתית. כגון לדוגמה שהילד חוזר על משפטים שהוא אומר. או לדוגמה שהילד חוזר על פעולות שהוא עושה וכיוב. מקרים שבהם הילד עושה פעולות שנראות לא הגיוניות, מתוך סוג של אובססיה וכיוב. והשאלה היא, מה עושים במקרים כאלו? והתשובה לכך היא, ... בעיית ההתנהגות שלו, לשם כך צריך להבין, מה השכל ומה הסיבה ההגיונית, שהיא זו שגורמת להתנהגות שלו. והסיבה לכך שהילד סובל מהפרעת התנהגות כפייתית, והסיבה לכך שהילד חוזר על עצמו ועל דברים שהוא עושה ועל משפטים שהוא אומר, היא לפעמים משום, שהילד מחפש את השלמות, ולא מצליח להרגיש שלמות, בפעולות שאינן מושלמות. כי הילד, כאשר הוא נולד, הוא כמעט ולא סובל משום הפרעה נפשית / בעיית התנהגות. והילד מבחינתו, (כמעט) הכל מושלם. ואחכ הילד לומד מה טוב ומה רע. וההורים של הילדים, בתהליך חינוך הילד, מחנכים את הילד שידע להבדיל בין טוב לבין רע, ושתמיד יתרחק מהרע ושתמיד יתקרב אל הטוב. ולפעמים מה שקורה זה, שהילד מוציא את הדברים מפרופורציה, והוא מתחיל לסבול מפרפקציוניזם ילדים. שזה אומר, שהילד לפעמים מנסה להיות פרפקציוניסט, ולא מוכן לקבל את חוסר השלמות שיש במציאות שלנו. כי שום דבר במציאות שלנו, אינו ... לאדם להתנהגות כפייתית וכיוב. שהאדם מתחיל להתנהג באובססיה לגבי איזה דבר, כאילו מתוך רצון שהדבר יהיה מושלם. כגון לדוגמה, ילד שחוזר על המשפטים שלו, פעם אחרי פעם. שזה נובע מכך שהילד רוצה להיות בטוח ב 100% שיש הבנה מלאה, בינו לבין האדם שאיתו הוא מדבר. והבנה מלאה של 100%, אף פעם אין. ואף פעם הילד לא יכול להיות בטוח ב 100%, שבאמת הבינו אותו ב 100%. ואז זה גורם לילד, להתחיל לחזור על עצמו כמה פעמים, כדי להיות בטוח שהבינו אותו. או לדוגמה, ילד שחוזר על הפעולות שלו, והולך לסגור את הדלת של החדר, פעם אחרי פעם. ולפעמים הוא אפילו פותח אותה, וסוגר אותה מחדש, פעם אחרי פעם. וגם זה לדוגמה נובע, מכך שהילד חושב בתוכו, שאולי הוא לא סגר את הדלת מספיק טוב. או אדם שסובל מאובססיה של שטיפת ידיים אובססיבית, שבה ... נובע מתוך המקום שהוא רוצה להיות מושלם, ושהוא רוצה להיות בטוח, שהידיים שלו נקיות בשלמות ובמאה אחוז. או לדוגמה, ילד שתוך כדי הליכה, הוא פתאום עוצר וחושב. או אפילו תוך כדי הליכה, הוא מתחיל לחזור אחורה, ואחכ ממשיך שוב פעם ללכת קדימה וכיוב. שגם זה נובע מתוך המקום שהילד לא בטוח בעצמו שהוא מספיק טוב. והוא מנסה להיות מושלם. והילד לא מפנים את הרעיון, שמצד אחד, תמיד צריך לשאוף אל השלמות, ומצד שני צריך לדעת, שהיא לעולם לא תגיע. והדרך לטפל בהפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים, היא על ידי זה שגורמים לילד להבין את ההיגיון ואת השכל ואת החוכמה, שיש בהתנהגות שלו. כי פסיכיאטר / פסיכולוג שמאבחן את הילד, כמי שסובל מהפרעת התנהגות כפייתית של ילדים, הוא בעצם גורם לכך שהילד יחשוב שהפעולה שלו היא רק לא הגיונית. והוא גורם לילד לחשוב שהוא משוגע וכיוב. וזאת לא האמת. כי האמת היא, שהילד אכן עושה פעולה שהיא לא רק הגיונית. אבל בהחלט, כל אובססיה שהיא וכל הפרעה טורדנית שהיא, היא בהחלט גם ...
מאת:
ענת טסלר מסיקה. בעלת תואר M.A ובעלת נסיון רב בהוראה מתקנת. מתמקדת בטיפוח הילד, בהעצמה והענקת תחושת מסוגלות, כך שכישורי למידה אסטרטגיה והוראה מתקנת הופכת להיות חלק מעולמו הלימודי של הילד ביום יום. ארגז הכלים שלי כולל כלים מקצועיים רבים אשר רכשתי לאורך השנים- משחקים, ציור, מצגות, ביבליותרפיה, עבודה אמנותית, הוראה מתקנת ועוד.
בעלת היכרות מעמיקה עם ילדי ובני נוער מרתקי המתמודדים עם ADHD וגם ASD, ולקויות למידה שונות, ועם דרכי ההתמודדות האפקטיביות בהן.
מחנכת בחינוך ולדורף (אנתרופוסופיה) מזה 7 שנים, מורה לציור ופיסול בחימר, תואר שני בספרות, מנחת קבוצות בגישת מעגלי הקשבה, מדריכה בגישת תקשורת לא אלימה (nvc), מקדמת ילדים עם עיכוב התפתחותי בשיטת Vba, ומורה להוראה מתקנת.
כניסה לאתר:
merkazlimudi.co.il
לחץ כאן לעוד
מאמרים של ענת טסלר מסיקה.
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
נושאים נוספים לעיונך...
050-3331-331