... אורנג. פרס הניתן לנשים בלבד. לגברים יש מספיק פרסים משלהם. בראיון אתה אמרה שבעקבות כתיבת הספר החליטה לוותר על ילדים משלה. כלומר הספר אינו ביוגראפי אישי., אך הביא למסקנות אישיות. הספר איננו פשוט. לא קל. אני מתלבט באיזה מלים ... געגועים. היא כותבת מתוך הניסיון שלה להבין. איך בגיל שלושים ושבע התחילה לחוש שהקשר שלהם נשחק בשוליים. למה חשבה שילד יביא עניין לחייהם. אני חייבת לגלוש לעבר הרחוק, מפני שאחריתם של סיפורים רבים הוכרעה עוד בטרם החלו והיא תחזור לעבר ותהפוך כל אבן בניסיון להגיע לאיזו אמת, כואבת ככל שתהייה. האם ההחלטה להביא ילד לעולם היא גחמה משונה או החלטה הרת גורל. והיא בודקת. חוזרת אל רגע ההחלטה, אל השיחות הקודמות להחלטה ואגב ... אם אווה היא אישה עם שאלות קיומיות פרנקלין יכול לשמש כדוגמה כל אמריקאית למוסד המשפחה, עד שמגיעים לדבר על ילד. כל אחד מהם בתורו נכנס לתפקיד המתנגד לילדים, פעם מפני שהם רעשניים מדי, פעם מפני שהם כפויי טובה מדי. וביום אחר מפני שלמי יש כוח להשקות אותם ... אקלימיים, איזה שהם תנאים, כל מה שחשוב הוא להחליט איזה נעלים לבחור. אמהות תהייה מדינה זרה באמת. אולי לרצות ילד זה לרצות לאהוב מישהו זר ברשות. מישהו אחר ששני הצדדים אוהבים בנפרד. לדמיין את הילדים שלך בעוד שנים רבות, יושבים עם חברים ומדברים על האימא שלהם, כמו שעושים פרנקלין ואווה עם ידידיהם. אפילו אם ... פחדים מוקדמים שליוו אותה. האם כל אישה חרדה כל כך? האם החרדות השפיעו במשהו על העובר, על התינוק, על הילד. איך נדע. אווה חיכתה שהדחף ההורמונאלי שלה יתעורר, כמו שנשים מעידות על עצמן. לעתים היא כן מקווה שהפעם התעברה. ... כבד ונפוח לכל מקום. לא, אווה לא חשה תחושת ייחום אימהית. אבל אולי לפוסטר המשפחה שהיא נשואה לו חסר ילד להשלמת התמונה. פרנקלין לא מבין איך היא יכולה לעזוב אותו לבד ולנסוע. לנסוע כי החברה שהקימה דורשת את ההשקעה ... להבין ולפחד מהעובדה שהיא הולכת ונעשית כמוה. ואם היא דומה לה היא עצמה לא רוצה להיות אמא. המחשבה לעשות ילד הילכה עליה אימים. פחד להתעמת עם חוסר רגשות אימהיים. עם האנוכיות שלה לגבי עצמה. דווקא בגלל זה החליטה להתמודד. ... לסיפורים על פסיכופטים רצחניים אחרים הגונבים את תהילתו. שנתיים הייתה צריכה לחכות עד שתיווצר לפחות הפתיחות והקרבה הזאת. זה הילד שלי היא כותבת לפרנקלין כשהיא מתארת את המצב. החלפתי מקום דפוק אחד במקום דפוק אחר, אומר קווין על השוואת ... בהריון כסמל לפלישה זרה והשתלטות. השטן בתינוקה של רוזמרי, חוצנים בנוסע השמיני, היו קודם ואחר כך הריונות הוליוודיים, נשים שילדו מיני שדים. כאילו ההיריון הוא מצב לא טבעי ומאיים. מרגע שמסתבר שהעובר זכר פרנקלין תופס בעלות על התינוק, שלו, ... בו תספר על הלידה, תספר אותה לפרטיה. קראנו כבר על לידת וכאבים. איפה רגע ההתגלות שבין אני לא סובלת ילדים לבין התינוק המופלא שלי התגלות שלא קרתה לאווה. אינני זוכר תיאור של רגשות שמרגישה יולדת כמעט אחד לאחד. לא ... האם ייתכן שקווין תיעב את החיים כבר אז. קשה לאווה לקבל את העובדה שכאימא היא לא מצליחה להפוך את הילד שלה למאושר. אז כשעוד לא הבינה באופן מוחלט מה התינוק הזה שילדה. להבין שקווין שונא. לא רק אותה, אלא את הכל. אין שום דבר שהוא אוהב. ופרנקלין לא רוצה להבין, גם ... קווין שלא גילה את יכולת הדיבור שלו להוריו משמיע לפתע משפט מלא. כשאווה מושיבה אותו מול הטלוויזיה לצפות בתכנית ילדים הוא אומר אני לא אוהב את זה. מה הוא כן אוהב אי אפשר היה להוציא ממנו, רק רשימה מתארכת ... כמעט הכל. אווה נקרעת. מיום ליום היא מבינה יותר שהיא זו המתעניינת בקווין כמו שהוא בעוד שפרנקלין רואה את הילד שגילם פנטזיה על ילדים. היא רואה בילד יצור מודע המתנהל בחשאי, בעוד פרנקלין רואה רק יצור אפוי למחצה ההולך ומתבשל תקנית. הקרע הופך לעמוק יותר ויותר. ... על שלמות הקשר שלה עם פרנקלין ועל היחסים עם קווין. ומי יודע, אולי טענתו של פרנקלין שאווה קרירה במופגן לילד היא מקור הבעיה. השנים עוברות. הוא בן חמש עשרה. ביום חמישי אחד הוא יורה בבני כיתתו. לא סתם ירה. ... כמה שהיא מחטטת בהסברים היום העבירה לו את התחושה הזו בעבר. הוא לא גדל להיות טוב, הוא הרי רצח ילדים, אך איך הוא היה. מה העבירו לו הוריו במודע או לא. כמה מהפרשנות עליו הפנים? ואולי כן. אולי נולד ... כפנטזיה, הוא משכנע בכל מלה. חשבון הנפש שעושה אווה. הניסיון להאשים את עצמה לאחר מעשה, להשלים עם המפלצת האנושית שילדה הופך להיות מסע כבד. ספר שאין בו כמעט שורת נחמה אחת. ספר שמציע שבמקום לבדוק את מין העובר כדאי ... שרייבר איננה יוצאת מהסיפור לכיוונים חברתיים כמו בסרטו של מור רצח בקולומביין בשאלת הנשק החופשי. אותה מעניין דבר אחד. הילד עצמו. התפתחותו של סדיסט מרושע. ילדים ששונאים את העולם אך אוהבים את הפרסום שמביא להם המעשה המאוד ייחודי שעליו ידווחו ויכתבו בתקשורת כולה. הרצח בקולומביין הפך להיות המפורסם מכל הרציחות ההמוניות של ילדים על ידי ילדים, לרוב בבתי ספר. אך שרייבר מונה בספר כל כך הרבה מקרים ואני סומך עליה שכולם קרו ואינם דמיוניים לצורך ...

זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 6 פרק 4 הטיפולים המוצעים בשוק גרינספן השיטה פותחה עי סטנלי גרינספן ועמיתיו. שיטת גרינספן מנסה להתבונן מעבר לתוויות שניתנו לילד. הטיפול בילד מתחיל בתצפית שמתוכה נבנית תכנית עבודה אישית. ילדים מגיעים עם אבחון מפסיכולוג, נוירולוג או אנשי מקצוע אחרים ומאבחן גרינשפן מומחה ובעל ניסיון רב שנים מתבונן בו בזמן שהוא משחק. המאבחן מתבונן בילד והוא אמור למלא דוח ולמסור לכם אותו בסיום האבחון. ההתבוננות חייבת להיות מדויקת ולקחת בחשבון את כל תחומי ההתפתחות של הילד וכן כל מה שהוזכר בפרק הקודם (על מה להתבונן כדי לראות מה קורה עם הילד שלי). לאחר ביצוע האבחון הזה המאבחן חושב מה הם החוסרים של הילד על פי ששת אבני הדרך אותם מציין גרינספן. אלה הם ששת אבני הדרך על פי גרינספן: א. ויסות עצמי ועניין בעולם - כיצד הילד מגיב לכל הצלילים, המראות, לריח, לטעם ולאור. האם הוא שקוע בעצמו או מתעניין בעולם. ב. אינטימיות - כשהילד מתעניין בעולם הוא מטפח אהבה אליו ולתקשורת בין בני אדם. קשר עין בין הדמות המטפלת לתינוק, חיוכים ורגעים של ... לי איתך, תודה שאתה כאן, אנחנו משתפים פעולה ומבינים זה את זה. רגעים כאלה ואחרים שמתפתחים ומשתכללים לאורך גדילת הילד בונים יסוד חזק של אינטימיות ואהבה המעניקים יכולת למידה בסיסית ומתקדמת. ג. תקשורת דו כיוונית - הילד לומד שהוא יכול באמצעות עשייה בעולם לגרום לאחרים להגיב. הילד צוחק וההורה מגיב אליו בחיבה, הילד מגרגר ומשמיע הברות וההורה מחקה אותו ואילו הילד בתורו שוב מחקה אותו בחזרה. הילד לומד שגסטות (מחוות) הן בעלות כוח במציאות, הוא מצביע על דבר מה שהוא רוצה וההורה מביא לו אותו. הילד לומד שלשפה יש כוח ושמילים משרתות אותו בעולם. הילד לומד מהאינטראקציה הדו כיוונית הזו שאם הוא בוכה ינחמו אותו, אם יכה ילד אחר אז יכו אותו בחזרה. כאן זו לא רק ההשפעה על העולם אלא בניה של מי אני ויש תחילתה ... עשייה ותוצאה. בניה של מי אני לעומת האחר באמצעות התקשורת הדו כיוונית. ד. תקשורת מורכבת - בעקבות השלב הקודם הילד מתקדם לתקשורת מלאה יותר הכוללת אוצר מילים גדול והרבה יותר גסטות המתחברות ביניהם ולא גסטה אחת בלבד להבעת רצון. כאן הילד משתמש כבר במילים ובגסטות לא רק ככלים אפקטיביים לקבל את רצונו בעולם אלא כסוג של תקשורת וכוחן של המילים ... מהסעת מכונית והתנגשות באחרת למשחק מורכב בו המכוניות משוחחות זו עם זו, מעלות קונפליקטים ומנסות לפתור אותם וכו. כאן הילד לומד לקחת את הסיטואציות בחיי היום יום שלו ולעבוד איתן דרך המשחק. כשהילד מעמיד פנים הוא מייצר סיפור דמיוני בראשו, כלומר העניינים הקונקרטיים והמוחשיים בחייו עוברים הפשטה. בכדי להגיע למשחק דמיוני עשיר על המבוגר שמשחק עם הילד להאיר לו מספיק זמן ומקום להמציא ולהביא לידי ביטוי את רעיונותיו. כמובן שבתחילת הדרך יש לעזור לילד עי מתן דוגמה אישית לרעיונות. כך הילד לומד שיש דבר מה שהוא מעבר למילים, שאנשים חושבים ומחשבות אינן ניתנות לצפייה פיזית, זו עבודה שנכנסת לתחום של תיאורית המיינד. ו. חשיבה רגשית - רגשות הילד אינן מכונסות והן נמצאות בו ללא סדר. לרוב הוא אינו יודע להביע את רגשותיו, ואם כן הוא מביא אותן לידי ביטוי באופן כללי כמו כעס, שמחה או עצב. לעיתים קרובות גם רגשות פשוטים אלה אינם מקודדים עדיין עי הילד. כאן הילד מתחיל לבנות את הדרכים שבין רגשותיו ולהבין מה הם הרגשות האלה, לקרוא להם בשם ולשייך אותם לסיטואציות ומחשבות. הדבר נעשה כמובן באופן הבסיסי ביותר שלו ילד מסוגל. לדוגמה אם בשלב הקודם הילד האכיל בובה והשכיב אותה לישון בשלב זה הוא יארגן לה מסיבה, יכין עוגה מבצק, יקשט את החדר וישמיע מוסיקה, יזמין את הבובות האחרות להצטרף. הבובה שמחה שבאים אליה למסיבה, הילדים צוחקים והעוגה טעימה. אם מישהו ייתן מכה לבובה במסיבה היא תיעלב ותבכה וכו. שיטת גרינספן היא עמוקה ורחבה. הבאתי כאן רק קצה קצהו של הדרך הטיפולית. מספר ילדים שהכרתי ועבדו על פי שיטה זו יצאו ממנה נשכרים וניתן היה לראות את הדרך שבה הם עולים ומטפסים במדרגות ... של הספר ניתן למצוא באינטרנט). השיטה ההתנהגותית מפרקת את המשימות הטיפוליות ליחידות קטנות הנשענות זו על זו מבחינת התפתחות הילד. אם בוחרים משימה טיפולית כמו מיומנות יום - יום אז מפרקים אותה לחלקים. למשל, פירוק של לימוד כיצד ללבוש מכנסיים. המטרה היא שהילד ילמד כיצד ללבוש את מכנסיו לבדו. דוגמה להבנית תכנית טיפולית שתעזור לילד להשיג את המטרה: התלבשות מטרה: הילד ייקח מכנסיים וילבש אותם. תהליך: בתוכנית זו יש מספר שלבים 1. הגישי לילד את המכנסיים ואמרי לו ללבוש אותם. 2. הניחי את המכנסיים ליד הילד ובקשי שייקח אותם וילבש אותן. 3. הניחי את המכנסיים במרחק מה מהילד ואמרי לו להביא את המכנסיים וללבוש אותן. 4. הניחי את המכנסיים בארון של הילד ובקשי ממנו שיביא את המכנסיים ... הגישה ההתנהגותית בתכנית החינוכית בספר אוטיזם וליקויי תקשורת מאת עדנה מישורי (הוצאת אלוט). בכדי להכיר את סיפור הצלחתה של ילדה שטופלה בגישה ההתנהגותית כדאי מאד לקרוא את הספר השמיעי קולך מאת קתרין מוריס (הוצאת ספרית פועלים). 3. DIR -שיטה ...

כיצד להחמיא לילדים בלי להרוס להם את הביטחון העצמי אתה הילד הכי חכם בעולם, את מוכשרת מאוד במתימטיקה, מי הילדה הכי יפה בגן? איך אתם מרגישים עם מחמאות כאלה כלפי ילדים? כלפי הילדים שלכם? נעים לכם הצליל? אם כן, קראו היטב הלאה. אלו מחמאות הרסניות לביטחון העצמי של ילדיכם. למה מייחסים הישגים? אפתח בשאלה שמעלה אלפי קון בספרו החינוך שילדינו ראויים לו. למה היתם רוצים שילדיכם ייחסו את ההישגים שלהם - לכישוריהם, או להשקעה שהם משקיעים? אנסח אחרת. אם ילדיכם קיבל ציון גרוע במבחן, האם היתם רוצים שיחשוב שהציון הגרוע נובע מטפשות, או מן ההשקעה המועטה שהשקיע בלימודיו? התשובה זהה, כמעט, בכל פורום שבו נשאלת השאלה. הורים ומחנכים בכל העולם, תמימי דיעות: כולם רוצים שילדים ייחסו את הישגיהם להשקעה שהם משקיעים. כולם רוצים שילד שנכשל במבחן כלשהו יאמר לעצמו, לא למדתי מספיק, ועכשיו אלמד יותר. האם זה מה שילדים אומרים לעצמם בעת כישלון? ובכן, חלק כן, וחלק לא, ורובם לא. רובם אומרים: אני טיפש, או חלש במתימטיקה. אין טעם להתאמץ. איך לגרום לילדים להעריך השקעה? ספרים רבים (למשל אלה של קון) נכתבו בנושא הזה. איך לגרום לילדים להעריך השקעה? לרצות ללמוד? ויש שיטות חינוך שמחזקות את האהבה של ילדים להשקעה ולאתגר, ויש כאלה שמדכאות אותו בשיטתיות וביעילות. יש בתיס שבהם התלמידים אוהבים ללמוד, סקרנים וחרוצים, ויש בתי ספר ... זה יתכן שכבר ידעתם. לטעמי, עד לא מזמן היה חסר רעיון בסיסי מאוד בתפיסות החינוכיות שלנו. ידענו שאסור לומר לילדים אתה טיפש, כי אז הם לא ירצו להתאמץ וללמוד, אבל רובנו הפלגנו בהתלהבות בשבחיהם בכל הזדמנות: אתה חכם. אתה ... מצליח כל הזמן, אבל זה כי אני חכם, אז מה יקרה אם יום אחד אפסיק להיות חכם? או אפגוש ילדים חכמים ממני (בביס למחוננים למשל)? ולמה בכלל לגשת לאתגרים? הם עלולים להראות שאני בעצם לא כל כך חכם. כוחה של נחישות קרול דואק, בספרה כוחה של נחישות, מספרת על ניסוי שערכה. שתי קבוצות ילדים קיבלו פאזל קל למדי לפתרון. הם פתרו היטב את הפאזל, ואז קיבלו מחמאה. לאחר המחמאה, נשאלו אם הם רוצים ... יותר, או קשה יותר. חלקם בחרו בפאזל הקשה, וחלקם בחרו בפאזל הקל. שתי הקבוצות קיבלו מחמאות שונות בתכלית. לכל ילד בקבוצה הראשונה החמיאו: אתה מאוד חכם, כל הכבוד. לילדים בקבוצה השניה החמיאו משהו כזה, השקעת הרבה מאמץ וחשיבה, כל הכבוד. ואז נתנו להם לבחור. אתם ודאי יכולים לנחש אילו ילדים בחרו באיזה פאזל. מחמאה אחת ויחידה השפיעה על הבחירה שלהם באופן מכריע. בקבוצה שקיבלה מחמאה על חוכמה, 70% מהילדים בחרו פאזל קל. בקבוצה השניה, שקיבלה מחמאה על השקעה, 70% מן הילדים בחרו בפאזל הקשה, שהוסבר להם שיהיה מעניין יותר. תפיסות בסיסיות שונות יש פה משהו עמוק, ולא רק סמנטיקה. יש ... של אחרים - למה לא? אין הרבה מה להוכיח, יש מה לפתח. מורישים את התפיסות והתפיסות שלנו עוברות בירושה לילדינו, דרך ההתנהגות שלנו ודרך השפה שלנו. אם אנחנו אומרים לילד, אתה מוכשר, אנחנו מפתחים אצלו את התפיסה המקובעת. התפיסה שאומרת שיש דבר כזה אנשים מוכשרים, ויש אנשים לא מוכשרים, וכדאי להכלל בקבוצת המוכשרים. הוא צריך להוכיח את עצמו. כשלא יצליח, הוא ירגיש שאיננו מוכשר. כאשר אנחנו אומרים לילד, התאמצת והתוצאה יפה, אין פה שום סכנה. הפעם התוצאה יפה, יופי. אם פעם אחרת התוצאה לא תהיה יפה, הוא ... פה עניין של כשרון שקיים או לא קיים. יש משיכה לאתגרים, כי הם מהנים, ואין בהם סיכון. כאשר החמיאו לילדים בניסוי על חוכמתם, הם רצו להמשיך להוכיח את חוכמתם, וזאת יעשו בעזרת הפאזל הקל. כאשר החמיאו להם על מאמציהם ... לצהול לזמן קצר בהצלחה (קצר, כי צריך עוד להוכיח את עצמי), ולפחד מאוד, ולהתיאש, בזמן כישלון. עצה גאונית של ילד דואק מצטטת ציטוט משעשע במיוחד. היא שאלה ילדים בכיתה ב, איזו עצה הייתם נותנים לילד בכיתה שלכם שמתקשה בחשבון? והנה עצה שנתן ילד בעל תפיסה מתפתחת: תגיד, אתה מתייאש מהר? אתה חושב רגע ואז מפסיק? אם זה מה שקורה לך, אולי כדאי ... לא תצליח, אולי כדאי שתקרא שוב את השאלה. ואם גם אז לא תצליח, כדאי לך להצביע ולשאול את המורה. לילד הזה יש מתכון להצלחה. ילדים בעלי תפיסה מקובעת לא יודעים מה ליעץ. הם אמרו לילד שלא מצליח דברים כגון, אני מצטער. אין להם מתכון להצלחה, כי מבחינתם, כישלון מעיד על חוסר כישורים. הסיפור האישי שלי כילדה חכמה כל חיי אמרו לי שאני חכמה מאוד. חכמה מכולם. ונחשו מה חשבתי לעצמי תמיד. שאני די חכמה, זה ... את המשרה, זה לא יאמר דבר עליהם. אם יקבלו אותה, ובכן! יהיה להם הרבה לאן לגדול. התהליך שעברתי עם ילדי עברו כמה חודשים מאז שקראתי את הספר הזה - ספר מומלץ בחום, שסיכם היטב את הנושא הזה של מחמאות, שכבר חשבתי עליו מספר שנים. עברתי תהליך. היום אני לא מחמיאה לילדי על שום כישור שלהם. לעולם. אני מחמיאה הרבה על השקעה שהם משקיעים. אני אוהבת אותם, מחבקת אותם ללא סוף, ... נכון את המבחן. אם היא גאה בעצמה על ההתקדמות שלה בחומר, על הלמידה. את השאלה הקטנונית בדבר הישגיהם של ילדים אחרים במבחן אני שומרת לעצמי. כשבני מנצח אותי במשחק הזיכרון, אני לא משבחת אותו על זיכרונו הטוב. אני רק ... כך שהסתכל, והתרכז היטב. ומכיון שיש לי הרגל מושרש לומר משהו עם כל חיבוק, אני אומרת להם בפשטות, אתה הילד שלי. את הילדה שלי. ולפעמים: אתה בן ה - 4 שלי. את בת ה - 7 שלי. באנגלית זה נשמע קצת יותר ... לנצח אחרים לא מעניין אותי, אישית. להיפך, אני רוצה שכולם יצליחו וישגשגו. מעניין אותי לנצח את עצמי, וללמד את ילדי וכל מי שרוצה ללמוד, לנצח את עצמם. להתקדם צעד צעד, לעבר השאיפות והחלומות שלנו, ולא לעצור. לא לעצור בכישורים ...

כשהילדים עוזבים את הבית - שלב הקן המתרוקן שלב הקן המתרוקן הינו השלב המשפחתי בו הילדים הבוגרים עוזבים את הבית, ופונים לחייהם הנפרדים. בבית נשארים בני הזוג, שסיימו את תפקידם ההורי הפעיל, ומאותגרים בשינויים האישיים, ... אחד מהם. בדרך כלל זוהי התקופה הארוכה ביותר במחזור חיי המשפחה, והמשימה ההתפתחותית של ההורים בה הינה לשחרר את הילדים לדרכם החדשה. עד לפני כשני עשורים, שלב זה תואר בתיאוריות הפסיכולוגיות והמשפחתיות כשלב המאופיין בקושי של ההורים לשחרר את הילדים לדרכם, בעיקר של האמהות. ההסבר הפסיכולוגי והסוציולוגי שניתן לקושי זה, התבסס על העובדה שנשים רבות עסקו בעיקר בגידול וחינוך הילדים, ופחות בעבודה מחוץ לבית. ברור מכאן שאשה שעיקר תפקידה ודימוייה האישי והמשפחתי מתבססים על תפקידה האמהי, עלולה לחוות את שלב היציאה של הילדים מהבית כשלב קשה ומדכא, המותיר בה חלל ריק. לקראת סוף המאה הקודמת, כאשר יותר ויותר עדויות מחקריות הצביעו על ... נשים. אפילו המונח הקן המתרוקן - מונח שטומן בתוכו אווירת דכדוך כלשהי, הומר במונח אופטימי יותר - שלב יציאת הילדים מהבית... השינוי בתפיסת שלב זה קשור בשינויים שהתרחשו בעשורים האחרונים: יותר ויותר נשים עובדות מחוץ לבית, ותפקידן המקצועי חשוב להן ומשמעותי עבורן, לא פחות מאשר תפקידן האמהי. לכן, יציאת הילדים מהבית, תופעה המציינת גם את הצמצום בתפקיד האמהי, אינה מותירה אותן נטולות תפקיד ואינה פוגעת בתחושת הערך העצמי. בשל תמורות חברתיות וכלכליות, יותר ילדים בוגרים נשארים בבית ההורים גם כאשר הם כבר היו אמורים לעזוב אותו לדרכם העצמאית. מכיוון שכך, הורים רבים מוצאים עצמם משתוקקים כבר ליציאת הילד מהבית, וכאשר הדבר סוף - סוף קורה, ההורים בשלים יותר לתהליך זה. תוחלת החיים המתארכת יצרה מצב בו הגיל הממוצע של הורים שילדיהם עזבו את הבית, אינו נחשב כגיל מבוגר באותה מידה שהיה לפני עשורים אחדים. גיל חמישים, שהוא הגיל הממוצע של הורים לידים עצמאים, נחשב מבחינות רבות לגיל בו עדיין אפשר להגשים חלומות... הזוגיות עזיבת הילדים את הבית מותירה לבני הזוג פרק זמן של כשלושים שנה להיות עם עצמם, במעין חזרה לתחילת הנישואין, ללא ילדים בבית. זה פרק זמן ארוך למדי, ובו יש צורך לבחון מחדש את היחסים הזוגיים לכשעצמם, ללא המיסוך של התפקיד ההורי, ללא הילדים כמבודדים בין ההורים במצבי קונפליקט. אם היחסים בין בני הזוג לא היו טובים, או שהנישואין החזיקו מעמד רק בגלל הילדים, זהו הזמן בו מתערערים יסודותיהם. זוגות שלא פיתחו במשך השנים מערכת יחסים שאינה תלויה בהורותם, עלולים למצוא עצמם עם ... פעילה, עלולים בני זוג לחוש ניכור זה לזה? נראה כי התהליך עלול להתחיל את דרכו עם כבר עם לידת הילד הראשון. כבר שם, עלולה הזוגיות לקבל תפקיד מישני בחיי בני הזוג, ואילו התינוק הנולד הופך למרכז המשפחה. צרכיו מקבלים ... מרגע שהזוגיות הפכה לפחות חשובה מההורות - הקשר הזוגי מתחיל להינזק. שיחות בין בני הזוג נסובות ברובן על עינייני הילדים, חופשות הופכות להיות למשפחתיות, הקשר המיני נפגע אף הוא בשל תקופות של לידות, עייפות, חוסר פרטיות ועוד. במידה ובשלב ... שהוזנחה במשך שנות ההורות הפעילה - ויפנו לטיפול זוגי. יתכן כי הרוב ימשיכו בחיים הקיימים - ויתנו מקום מרכזי לילדים הנשואים ולנכדים - ממש כמו פעם... מעבר לכך, שלב הקן המתרוקן מתרחש לרוב כשבני הזוג נמצאים סביב העשור החמישי ... השינויים האישיותיים, הפיזיים והמיניים שהוא מביא עימו. האתגרים מולם עומדת הזוגיות - אינם פשוטים בתקופה זו. יחסי הורים - ילדים יחסים תקינים ונכונים בין הורים וילדים הינם יחסים המותאמים בגמישות לשלבי ההתפתחות המשתנים של הילדים. יכולתם של ילדים לדאוג לעצמם - משתנה עם גדילתם, וההורים אמורים לספק להם תנאים נאותים לעבור בגמישות ובביטחון משלב לשלב. בשלב הראשון של היחסים, הילדים הקטנים תלויים לחלוטין בהורים. התינוק והילד הצעיר לא יוכלו להתקיים ללא אהבה, מזון, חימום, ביטחון וכו. בשלב השני, טרום גיל ההתבגרות, הילדים מכינים עצמם לעצמאות, ועל ההורים לספק להם את התנאים לכך. השלב השלישי הינו שלב הביצוע של היציאה לעצמאות - המתחיל בגיל ההתבגרות ונמשך עד שלב התרוקנות הקן. בשלב זה חיוני שההורים יתמכו ויעודדו את היציאה של הילד/ה הבוגר/ת לדרכו העצמאית. בשלב זה על ההורים להתמודד עם האתגר הקשה של מעבר מתפיסת הבן או הבת כילד לתפיסתם כאנשים בוגרים, חכמים ואחראיים לעצמם. שלב התרוקנות הקן, לכשעצמו, אינו מבטיח יציאה לעצמאות מלאה, ואינו מסמן את הנפרדות הרגשית והחומרית של ילדים מהוריהם. יתכנו, כמובן, מקרים בהם הילדים עזבו את הבית, אך עדיין מסתמכים על הוריהם רגשית או כלכלית. ישנם מקרים בהם הילדים הצליחו לעשות כראוי את הנפרדות מההורים, אלא שההורים מקשים עליהם להיפרד כראוי, ומציפים אותם בטלפונים ו/או ברגשות אשמה. על ילדים כאלו אנו אומרים - הילדים עזבו את הבית, אך הבית לא עזב אותם... כאן יש להבהיר באופן הנחרץ ביותר: ילדים אינם אמורים למלא תפקיד וחלל בחיי הוריהם! ההורים חייבים לקבל את השינוי ביחסים כשינוי טבעי וכהוכחה לכך שהם עשו את תפקידם ההורי בהצלחה, ולכן ילדיהם יכולים לעבור ועצמאות ונפרדות. הבדלים בין גברים ונשים שלב גיל המעבר של נשים וגם של גברים - מקביל בדרך ... האימהי הפעיל, מוצאות שלב זה כשלב בו יש העצמה ופריחה תעסוקתית. לעומת זאת, נשים שכל חייהן סבבו סביב גידול הילדים ועבודות הבית, עלולות לחוש בשלב זה חסרות ערך ומיותרות. נשים אחרות יהיו מוטרדות בשלב התפתחותי זה מהשינויים הגופניים והנפשיים ... זו, ניתן להבין כי התרוקנות הקן נתפסת באופן שונה על ידי האמהות והאבות שחווים אותה. בנוסף, מי שבתקופת עזיבת הילדים את הבית נמצא בשלב משברי בעבודה או בתחום הרגשי, עלול לחוות את התרוקנות הקן אחרת ממי שנמצא בתקופת פריחה תעסוקתית. היבטים חיוביים ושליליים של שלב התרוקנות הקן: ההיבטים השליליים: כאשר יציאת הילדים לעצמאות מתפרשת כאובדן ממשי, ההורים - שניהם או אחד מהם, עלולים להיכנס לתחושת אבל, דיכאון, וקושי רגשי לשחרר את הילדים. עזיבת הילדים את הבית עלולה לעורר תחושות של חרדת נטישה ובדידות. כאשר שלב זה נתפס בהיבט השלילי שלו, הוא עלול ליצור ... וחברתיות, ועוד. ההיבטים החיוביים: שלב זה יוצר בית שקט יותר, המחייב פחות מטלות של כביסה, בישול, קניות וניקיון. הורים שילדיהם יצאו מהבית מגלים שההוצאות הכלכליות הנוגעות לבית הצטמצמו. שילוח הילדים מהבית משנה את התיפקוד ההורי, אך גם את התיפקוד ... בשינוי, קבלוהו בברכה! היו מודעים ומחוברים לרגשות המתחוללים בכם. מותר גם לבכות... היו גאים שתפקידכם נעשה בהצלחה, ובכך אפשרתם לילדיכם להיות עצמאים ונפרדים מכם. חזקו את הילדים באמונה שלכם שהם יסתדרו בכוחות עצמם מחוץ לבית. שחררו... והשתחררו מצאו תפקידים ...

מהו האיזון הרצוי כדי לגרום לילד להצליח בלימודים? כידוע, בחיים הדבר האידיאלי ביותר הוא להגיע לאיזון הראוי בין התכונות השונות שלך כאדם. הצלחה של תלמיד בלימודים וגם חינוך ילדים מוצלח גם הוא נובע מנקודת איזון כפי שיתבאר להלן. אף אחד מאיתנו לא היה מסרב שהילד שלו יהיה הטוב ביותר והמוצלח ביותר בבית הספר בלימודים ובחיים בכלל. אם ברצוננו שהילד שלנו ישתייך לילדים המצליחים יותר עלינו לנסות למצוא את המכנה המשותף שבין כל הילדים שמצליחים בלימודים ולאחר מכן לראות כיצד ניתן להעלות את הילד שלנו על אותו גל של הצלחה. כשמחפשים את המכנה המשותף הזה שבין הילדים המוצלחים יותר שבמערכת החינוך, מגלים דברים מאוד מעניינים. כולנו מסכימים שעל פי ההיגיון ככל שסביבת הלימוד של הילד תהיה טובה יותר ואידיאלית יותר להצלחה כך הוא יצליח יותר. אך מהי אותה סביבה אידיאלית? התפיסה הרווחת היא כי סביבה אידיאלית להצלחה בלימודים יכולה לבוא לידי ביטוי בשילוב של דברים שונים כגון האפשרות ההורים והסביבה של הילד להקצות לו משאבים כדי ללמוד וגם הכישורים האישיים והשכליים של הילד. אם יש להורים של הילד די כסף כדי להשקיע בלימודים ובילד שלהם, הם יכולים לשלם עבורו למורים פרטיים כדי לקבל שיעורי עזר והעשרה, הם יכולים לשלוח את הילד לחוגים וסדנאות שונות, הם יכולים להקצות בבית שלהם לילד חדר משלו שבו תהיה לו את הפרטיות שלו והשקט שלו, הם יכולים לתגמל את הילד בהמון צורות על הצלחות שלו בלימודים, בקיצור הם יכולים להעניק לו את הסביבה האידיאלית להצליח בלימודים. גם מנת המשכל ורמת הIQ של הילד כמובן אמורה ליצור עבור הילד את האפשרות להצליח בלימודים בלי להתאמץ, הכל יכול לבוא לו בקלות ואז כמובן שהוא אמור יהיה להצליח בכל המקצועות ... יש לו ככ הרבה שכל למה שהוא לא יצליח. זו בעיקר הדעה הרווחת שעל פיה מנת המשכל והכישורים של הילד + הסביבה המשקיעה בהצלחה ובהישגיות שלו היא זו שגורמת לילד להצליח משום היותה סביבה אידיאלית להצלחה. אך המציאות היא די שונה, מתברר שישנם יותר מידי ילדים במערכת החינוך שבוחרים שלא ללמוד ושלא להצליח, למרות שהם מגיעים ממשפחות עם המון משאבים פיננסיים להשקיע בלימודים של הילדים ולמרות שיש לאותם ילדים תפיסה מאוד מהירה ולמרות שרמת המשכל שלהם גבוה יותר מן הממוצע. במערכת החינוך יש המון ילדים מוכשרים שלא עושים עם הכישרון של עצמם כלום כדי להצליח, אדרבה הם לוקחים את המשאבים של ההורים ואת השכל שלהם ומתעלים אותם דווקא לדברים שליליים, כגון גרימת נזק לאנשים אחרים ומשיכת תשומת לב שלילית מהסביבה. יותר מידי ילדים לוקחים סמים וכיוב למרות שיש להם המון שכל ולמרות שהמשפחות שלהם די טובות ולמרות שעל פניו יש להם את כל התנאים כדי להצליח. אם כן כי התפיסה הרווחת לגבי מהי הסביבה האידיאלית עבור ילד כדי להצליח בלימודים נמצא אם כן שהיא מוטעית. אז מהי הסביבה האידיאלית להצלחה עבור ילד בלימודים? מהו המכנה המשותף של ילדים שמצליחים בלימודים? ראשית יש להבהיר נקודה מאוד חשובה. כפי שאצלנו המבוגרים ההצלחה שלנו נמדדת ביחס לפוטנציאל שלנו בלבד ולא ביחס לדשא של השכן שלנו, כך גם הצלחה ראויה של הילד שלנו משמעותה שהוא ישיג את המירב והמיטב שהוא יכול להשיג ביחס לעצמו. אם הוא יכול להשיג בכל המבחנים 100 ... הוא יכול להשיג רק 75 אז ציון 75 עבורו הוא טוב מאוד. זא שכאשר אנחנו באים לבחון הצלחה של ילד בלימודים עלינו לבחון את מידת ההצלחה שלו ביחס לפוטנציאל שלו ולא ביחס לאחרים. וכעת נחזור וננסה להבין מה גורם ... הפוטנציאל של עצמו ולהביא אותו לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר. התשובה על כך היא כי המכנה המשותף בין כל הילדים שמצליחים בלימודים הוא האיזון שיש להם בתפיסה שלהם את עצמם מול הלימודים וההישגים שנדרשים מהם. כפי שכבר התבאר מספר ... עצמך כפי שאתה ומצד שני תמיד לצד החשיבה החיובית תמיד להיות עם ביקורת עצמית כדי להתקדם. אותו הדבר בדיוק בחינוך, ילד צריך שהתפיסה שלו את הלימודים שלו תהיה מאוזנת. מצד אחד הילד חייב להאמין ביכולת שלו לבצע את המשימה שלפניו וביכולת שלו להצליח אבל מצד שני הוא חייב שיהיו לו אתגרים ... שהלימודים לא יהיו לו קשים מידי ברמה כזאת שבה הוא יתייאש מהיכולת שלו להצליח. בכל אחד משני המקרים הנל הילד לא ילמד ולא יעשה גם את מה שהוא כן יכול לעשות, כי תמיד בכל מקרה שילד נושר מהלימודים תמיד מתקיים אחד מהשניים, או שהילד חושב שהלימודים קלים לו מידי ולכן הוא משתעמם ולא משקיע בלימודים כי אין בהם אתגר עבורו, אין בהם יכולת ... בשבילו, או שהוא חושב שהלימודים קשים מידי ושבכל מקרה הוא יכשל ולכן הוא מרים ידיים לגמרי. בשני המקרים האלו הילד לא ילמד ולא ישקיע בלימודים, ככה שהוא בכל מקרה לא יגיע לפוטנציאל של עצמו. אם הוא יכול היה להיות הילד החכם ביותר בפוטנציאל שלו הוא לא יגיע לזה כי הכל קל לו מידי וגם אם הוא יכול היה להיות ... הוא יודע מראש שהוא לא יכול להיות בין הטובים ביותר וכידוע האויב של הטוב הוא הטוב ביותר, ככה שאותו ילד לא יעשה גם לא את מה שהוא כן יכול לעשות כי הוא שואף למשהו שמעל לכוחותיו שגורם לו להתייאש גם ממה שהוא כן יכול לעשות. כדי שהילד שלך יצליח בלימודים שלו בפרט ובחיים שלו בכלל, עליו ללמוד להיות טוב ביחס למה שהוא יכול להיות מול הפוטנציאל של עצמו. עליך כהורה להיות המאמן האישי של הילד שלך (למי שזה לא ברור מאליו). עליך להשריש בילד שלך את דפוס החשיבה שבודק כל הזמן האם הדשא שלי ...

זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 10 משחק סימבולי מטרה: הילד ילמד לשחק במשחק דמיוני ולהמציא סצנות. התהליך: בתחילת הדרך של המשחק הסימבולי כדאי להשתמש בצעצועים שהילד אוהב, כך המוטיבציה שלו למשחק סימבולי גבוהה. הרעיון הוא להמחיז סצנות פשוטות ואחכ להפוך אותן ליותר מורכבות, בהתאם ליכולת הילד. נאמר שבחרת לשחק בשתי מכוניות שנוסעות ומתנגשות. שבו על השטיח או ליד שולחן, טוב יותר על השטיח, אם הילד מאפשר זאת ואינו בורח או מציג התנהגות אחרת שאינה הולמת ומפריעה לטיפול. הציגי לילד את הסצנה שאת רוצה שישתתף בה. הסיעי את שתי המכוניות. המכוניות ידברו אחת עם השניה (חסר לי דלק, יש לי פנצר בגלגל, אני רוצה לנסוע מהר, איך קוראים לך, תראי - אני בצבע אדום וכו). אם הילד אינו מביט בך או אינו שם לב התקרבי אליו ואמרי תראה מה אני עושה. אחכ תני לילד לבחור אחת מהמכוניות ונסו לשחק באותו הדרך. במהלך המשחק נסי לשים לב מתי הילד מביט בך ויוצר קשר עין. נסי לחזור על סצנות בהן הילד מביט בך. נסי לשים לב מתי יש שיתוף חווייתי בינך לבין הילד. בשיתוף חווייתי הילד יביט בך ואתם תצחקו מאותם דברים או תחוו רגשות דומים. למשל: כאשר המכונית האדומה מתנגשת בכחולה ואז נוצר קשר ... צריכה עזרה... הצעות למשחק סימבולי - גן חיות, מסיבת יום הולדת, רכבות נוסעות, מכוניות, בובות כשבובה אחת אמא והשנייה ילד. כאשר המשחק הסימבולי מגיע לרמה גבוהה (המנחה יחליט מתי השלב הזה הגיע) כדאי להכניס לתוך המשחק אלמנטים מחייו של הילד. לדוגמה: ילד שאחד הקיבעונות שלו הוא ללכת לקניון ושם לעלות ולרדת במעליות או במדרגות הנעות, אולם אימו אינה מסכימה כמעט ללכת לקניון. כאשר אתם משחקים עם הילד במשחק דמיוני של אמא וילד היו אתם בתפקיד הילד ותנו לו להיות בתפקיד האימא. כשאתם משחקים בתפקיד הילד בקשו מאמא: אמא! בואי נלך לקניון!. הוא יענה לכם בתפקיד האימא - לא! אני לא מרשה. נסו לפתח את הנושא, לבכות ולעשות סצנות כפי שהילד עושה במציאות, או להיכנס למשא ומתן עם הילד לגבי מתי הולכים לקניון וכמה, מה עושים שם וכו. סצנות כאלה מתוך המציאות של הילד יכולות לתת לו פתרונות שונים ממה שחשב עליהן לגבי קונפליקטים שיש לו במציאות ובאופן כללי לרכך אותן ולהרגיע את הילד. דוגמה נוספת לשימוש במשחק הסימבולי כדי לחבר את הילד לקונפליקטים וקשיים שלו היא כאשר הילד מגיע לשלב הגמילה. אפשר להסביר את כל תהליך הגמילה באופן נכון דרך משחק סימבולי עם הילד. משחק סימבולי יכול לשמש ככר נרחב להרחבת הקיבעונות של הילד. לדוגמה, ילד שמקובע על רכבות והסעתן הלוך ושוב אפשר להתחיל את המשחק הסימבולי בזה ולאחר זמן מה כשהילד מסוגל להכיל עוד אלמנט להציג בפניו אפשרות שברווז או כלב יגיעו לרכבת לנסוע בה או לעבור את הגשר מעליה וכו. שאילת שאלות - תכנית ראשונית מטרה: הילד ילמד לשאול שאלות. מילות שאלה: מה, מי, איך, איפה, כמה, מתי, למה וכו. התהליך: 1.משחק השאלה והניחושים. הכיני לפני תחילת הטיפול קופסא סגורה שאי אפשר לראות מה יש בתוכה. הכניסי לקופסא צעצוע קטן שמרעיש כשמנענעים את הקופסא ושהילד מחבב. הכיני מראש כמה צעצועים כאלה והניחי בצד קרוב אליך. 2.במהלך הטיפול בכל עשרים דקות בערך הוציאי את הקופסא ונענעי אותה אל מול פניו של הילד כך שהיא תרעיש. 3.עשי הבעה סקרנית מודגשת ואמרי מה זה? 4.במידה והילד מביט ואינו חוזר על השאלה נענעי את הקופסא שוב שתרעיש ואמרי שוב - וואו, מה זה?! 5.אין לתת לילד להשיג את הקופסא. אם הוא מנסה אמרי לא, רק אני פותחת, ידיים במקום בבקשה (המקום הוא משני צידי הגוף או מונחות יפה על השולחן או בחיק הילד). 6.במידה ובניסיון השני הילד אינו חוזר על השאלה מה זה? אמרי תגיד: מה זה? 7.על הילד לשאול מה זה? כשאת מבקשת ממנו. 8.לאחר שהילד ישאל מה זה? (או חלק מהמילים, כמידת יכולתו) הגיבי בהתרגשות ותני לו חיזוקים. אמרי שאלת, מה זה? כל הכבוד, אתה נהדר!. תוך כדי שאת משבחת אותו תני לילד את הקופסא כדי שיוכל לפתוח אותה. ואז אמרי אה, זה X (מה שיש בקופסא) . 9.אמרי נהדר, כיף לי ... אפשר להתחיל במעשה בחמישה בלונים או הבית של יעל, תירס חם, המטריה הגדולה של אבא, כספיון ועוד. מצאי שירי ילדות פשוטים ומוכרים שיש בהם חריזה מודגשת ומילים פשוטות ומובנות. (שירי ילדות מהעבר הם הטובים ביותר, אל תשתמשי בשירים מודרניים מידי משום שאין בהם את המרכיבים של חריזה, קצב ומשמעות טובים ...

זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 8 פרק 6 הצעות למשחקים ופעילויות 1.המלך אמר. משחק בו הילד אומר ואתם מבצעים המלך אמר להרים ידיים ואז עליכם להרים ידיים. בגרסה לפעוטות לא נצפה מהילד להבין שכאשר אין הוא אומר המלך אמר לא צריך לבצע את הפעולה שאמר. בגרסה לילדים מגיל 5-6 ומעלה אפשר לנסות זאת. 2.צאו לפיקניק. הכינו את כל האוכל לפיקניק ביחד, כריכים, פירות, או כל אוכל אחר שהילד אוהב. לכו לפארק ופרשו שמיכה על הדשא. הכריזו שזהו פיקניק. אפשר לבחור ביחד משחקים שונים ולהביאם. העיקרון הוא לתת לילד לבחור ולהעניק לו שליטה במה שמתרחש. לאחר הפיקניק ספרו מה עשיתם שם, אם יש צורך צלמו בפיקניק תמונות של הפעילויות (הגעה למקום, משחק, סידור השולחן, אכילה וכו) צרו אלבום תמונות של פעילויות האהובות על הילד וכך תוכלו לעבוד איתו על רצפים וללמד אותו לספר את חוויותיו באופן מובן. 3.קנו חבילת גירים. אם לילד קשה להחזיק גיר בקוטר רגיל כדאי לרכוש גירים בקוטר עבה יותר בצבעים שונים. אפשר לצייר על המדרכה, על לוח. מחקו את מה שציירתם עם הידיים, עם סמרטוט, עם ממחטת נייר. 4.הפריחו בועות סבון והראו לילד כיצד לפוצץ אותן. בתחילה מפוצצים עם היד, או במחיאת כף. אחכ עוברים לפוצץ עם הרגליים, הראש, האף, הבטן, הגב. 5.קנו מספק חישוקים בגודל בינוני (קוטר של 40 סמ בערך). הניחו את החישוקים בשורה ועשו מסלול הראו לילד איך לעבור בו כשהוא מכניס כל רגל לחישוק וכך עובר את כל החישוקים, עודדו אותו, התלהבו מהצלחותיו - אפילו המזעריות ביותר. 6.קנו צינורות בקטרים שונים (יש בכל חנות לחמרי בניין) ונשפו דרכם, הפכו אותם לחצוצרות והשמיעו קולות, הראי לילד מה ארוך, מה קצר ומה בינוני דרך הצינורות באורכים השונים. 7.גלגלו את הילד בשמיכה או בתוך מזרון דק ורך כאשר רגליו וראשו מחוץ לשמיכה. (אנחנו קוראים לזה נקניקיה בלחמניה, זה משעשע את הילדים להיות הנקניקיה). 8.השכיבו את הילד על הספה הצמידו כרית גדולה של הספה לילד מתחתיו ומעליו ומיחצו אותו מעט (אנחנו צועקים בננה מעוכה! ומתפוצצים מצחוק מהמעיכה של הבננה מתחת לכרית), אחכ גם הוא ... החול (החיות הולכות לים או מתרחצות). אפשר להכניס במקום חול - שעועית, אורז צבעוני (צובעים עי צבע מאכל, בתנאי שהילד אינו מכניס את האורז לפה), זרעים, קלקר (מהסוג הגדול והעבה ולא מהסוג הקטנטן שהילד עשוי להכניס לפיו), אפונה יבשה, אבנים בגודל בינוני שלא יכולות להזיק פיזית. תנו לילד לעזור לכם בהכנת שולחן החול. תנו לו לשפוך פנימה את החול / חומר אחר שבחרתם לעבוד איתו ותתמללו את כל הסיטואציה (תכניס את החול לתוך הגיגית, הנה השעועית, הגיגית מלאה, תראה). תנו לילד לסחוב פיזית את השולחן, גיגית. תנסו לעשות כמה שפחות עבורו במהלך המשחק. מבחינה סנסורית משחק זה עוזר מאד. אפשר ... הידיים והרגליים ולמשש, אפשר לבנות עם טרקטורים קטנים מבנים מחול. אפשר להוסיף מים לחול אז הוא הופך דביק ועל הילד להתמודד עם התחושה הזו תוך כדי משחק, הוא יכול ליצור נהרות והרים מהחול הרטוב. שימו לב עד כמה הילד מסוגל להכיל את המשחק הזה. כאשר אתם רואים סימנים של חוסר נחת הפסיקו את המשחק והציעו לו לסדר הכל במקום ולשטוף את ידיו. נסו לא להגיע למצב בו הילד מוצף סנסורית ומתחיל להביא התנהגויות שקשה לו ולנו להתמודד עימם. 10.עמדו עם הילד ליד חלון ואמרו: אני רואה משהו ירוק, גבוה עם עלים. הילד צריך לנחש שאתם רואים וחושבים על עץ. המשיכו כך בתחילה כשהמבוגר רואה משהו ואחכ, כשהילד מסוגל, הפכו את המשחק למשחק בתורות. 11.ערכו לילד ספר שדומה מעט לספר קומיקס. כתבו או ערכו סיפור קצר שהילד כבר מכיר. הסיפור יהיה רובו באיורים או תמונות ופה ושם הצמידו בועות מחשבה מעל אחד הדמויות ובתוך בועת המחשבה ... מה שאותו אדם חושב (הוא צריך לחשוב משהו שונה מהסיטואציה המתרחשת בספר אבל קשור לסיטואציה בספר באופן כלשהו). כך הילד לומד שלבני אדם יש מחשבות שונות משלו, שמחשבות הן דבר שיכול להיות שונה ממה שקורה במציאות ושמחשבות אינן מוחשיות כמו חפצים. 12.ציירו ציורים פשוטים, או מספרים, על גבו של הילד ותנו לו לנחש מה ציירתם. אחכ תורו לצייר עליכם. 13.קנו או הכינו בצק צבעוני וצרו ממנו צורות עם תבניות שונות. עשו ממנו צלחות מלאות סוכריות ועוגיות והכינו יום הולדת למישהו מהמשפחה בהפתעה. 14.צרו לילד אלבום ובו תמונות של רוב הצעצועים והמשחקים או אפשרויות הבידור שלו. תנו לילד לבחור בטיפולים או בשעות אחרות מתוך הספר. 15.אפשרות אחרת לבחירת הילד את מהלך הטיפול היא להחליט שיש תורות בין המטפל לילד ופעם המטפל מחליט במה הם ישחקו ופעם הילד מחליט. בתחילת הטיפול ניגשים לחדר הצעצועים או לאלבום תמונות בו מצולמים כל הצעצועים והפעילויות (ראו סעיף קודם) ובוחרים לפי ... כל פעילות שנבחרת תמונתה יוצאת מתוך האלבום ומודבקת עי סקוץ על לוח מתאים ולפי סדר הפעילויות. כל פעילות שסיימנו הילד יכול, אם הוא רוצה, להסיר את התמונה שלה מהלוח. 16.המיסו שוקולד ביחד (הוסיפו מעט חלב לחבילת שוקולד כדי שהעיסה ... ממתק שוקולד בשני צבעים. אפשר לפזר על השוקולד (לפני הכנסתו למקרר) סוכריות צבעוניות או לתקוע לתוכו פרי יבש שמתאים לילדים (תמרים וצימוקים למשל). אפשר גם לצפות פירות בשוקולד. חתיכות של תפוחים, תותים ודובדבנים שלמים, אגסים, אפילו פרחים אכילים וכו. ... את ממתק השוקולד מבלי לפגוע בו. הניחו את כל ממתקי השוקולד על צלחת הגשה יפה וסדרו אותם באסטטיות עם הילד. הגישו לבני הבית את הקינוח בסוף ארוחה ושבחו כולכם את הילד על הממתקים הנהדרים שהכין. אפשרו לילד ללקק שוקולד בזמן העבודה וגם לאכול חלק מהממתקים. 17.שחקו עם בובות אצבע. הן דורשות מיומנות באצבעות (קצת מוטוריקה עדינה) ויש ילדים שיתקשו בכך. עבדו לאט ובסבלנות, למעט זמן בתחילה. לאחר שהמיומנות נרכשת אפשר לספר סיפורים ולהציג הצגות עם בובות האצבע. ... אותם למקומם לפני שאתם הולכים הביתה)... אם אתם נשארים עד לחשכה בנו מדורה ושירו עם הילד שירי אש של ילדות. 28.תנו לילד לנפח בלון (במידה והוא יכול) ואז שחררו אותו בחדר (מבלי לקשור אותו) התגלגלו מצחוק מהרעש שזה מפיק. ...

... היו אנושיות. לכן באילוף וביות חיות מתרחשות טעויות נפוצות, תקשורתיות באופיין. לחיות פסיכולוגיה משלה, תרבות ותקשורת שונה. באופן דומה, הילד הוא אחר, ואינו מבוגר נמוך כזה שיכול להבין הכל, אם רק נסביר לו משהו מספיק פעמים, ולאט. .. ההבנה ... החוויות החושיות, התפיסה, העיבוד הקוגניטיבי וההתנהגות. מכאן מאותה טעות, נובע גם הרצון הנפוץ לתקשורת שוויונית, מכבדת, בגובה העיניים עם ילדים. כאילו עלינו לתרגל עם ילדים את כללי החיים הדמוקרטיים, התבוניים, לפיהם נרצה שיחיו בבגרותם. אלה טעויות שכיחות בשני התחומים. לכבד את האחר - ויהא זה ילד, בן תרבות אחרת, חיה או בן אנוש, משמעו לנסות וללמוד את עולמו ושפתו שלו התניותיו והבנותיו שלו. ידע והיכרות ... מקומה, מפנימה את כללי הלהקה שלה, (הבית והמשפחה), ומצייתת להם, תהיה נוחה יותר באחזקה, וממילא אהובה, נינוחה ושמחה יותר. ילד מחונך וחברתי יקבל תגמולים חברתיים מרובים יותר. האילוף והחינוך נועדו לחברת, להביא לסוציאליזציה, ללמידה של התפקיד המיועד - ילד או בוגר, זכר או נקבה (באופן המסורתי), שליט או נשלט. עבור הכלב, החיה, החיברות יהיה for good, לכל משך חייו, ילד אמור לגדול מן התפקיד הילדי, וללמוד תפקידים נוספים בכל שלב בחייו. תהליך חינוך מודע ומותאם לצרכים ולשלבים ההתפתחותיים המשתנים, יסייע לגדל ילד בוטח יותר, שליו, עצמאי, שיגדל להיות בוגר חופשי בנפשו וברוחו, המבטא את עצמו ויכולותיו. האין זה בדיוק מה שהורים רוצים, עבורם ועבור ילדיהם? בפועל, שכיח מאוד לראות התנהגויות אשר מחנכות, מאלפות ומביאות לתוצאות הפוכות. לדוגמה - מעולם החי - כלבנו מקבל את ... זו. אולם ייתכן גם, שציפורניו הארוכות קורעות את בגדינו, או שמשקלו כבד מדי, או שהוא נוהג כך גם באורחינו ובילדינו, וזה כבר פחות נעים, בטוח או רצוי לנו... כשאנו מתגמלים את הכלב על התנהגות זו, הנתפסת אצלנו כשמחת פגישה, ... ברור, הכלב יציית. כשניתן לו לערער על כך, נפתח פתח להתנהגויות לא רצויות - החל מקפיצות וכוחנות, ועד לתקיפת ילדי המשפחה. בטבע הסמכות הזו נאכפת באופן חד משמעי. ואצלנו? באילוף מכוון ומנחה אין צורך להיות קשוחים או אכזרים, רק ... הערעור על הסדר הטבעי של מנהיגות והובלה על ידי המבוגרים האחראים, וכל מה שאנו קוראים לו בדיקת גבולות אצל ילדים. גם זו התנהגות עם הצדקה התפתחותית. הילד גדל ומתפתח, ובודק כל הזמן את יכולותיו החדשות, מול הנורמות ומסגרות הכללים והחוקים שהוא מכיר. הוא דוחף גבולות המעטפת המשפחתית. יש לאפשר לילד תחושת צמיחה והישג, חוויית התעצמות, בכך שנרחיב באופן הדרגתי את הגבולות. אך עלינו גם לשמור שזה לא יהיה קל ... הקושי, ולהרוויח את הישגיו. בדיוק כמו שאימון דורש השקעת מאמץ, מול משקולות או כוח הכובד. שרירי ההתפתחות והגדילה של הילד תלויים וקשורים בשרירי ההורות שלנו. באופן שרק נראה פרדוכסלי, העצמאות, החופש והיכולות של ילדים יתפתחו דווקא תחת סמכות אוהבת של הורים ומחנכים בטוחים בעצמם. (בתחילת גיל ההתבגרות משתנים כמובן הכללים, כמו גם הילדים)... הורים המנסים להיות סמכותיים, אך בפועל הם ספקנים, או מתנגדים לסמכותנות בחינוך, ישיגו לרוב תוצאה הפוכה. הילדים ערים וקשובים במיוחד לעמדה הפנימית, הרגשית של ההורה. אני שומעת לעיתים תכופות הורים אומרים: הם לא שומעים אותי בכלל. זו טעות. הילדים שומעים היטב - שומעים את הסתירות בין אמירותינו לבין התנהלותנו. בין העמדה המוצהרת שלנו, לזו הלא מודעת אפילו לנו. ... מאיים בעונש על התנהגות מסוימת. לאחר שזה קורה, ההורה שב ומזהיר, שבפעם הבאה לא יוותר, או שהוא פשוט אומר לילד: אין לי כוח אליך יותר... הילד מבין מצוין: זו היא התנהגות מותרת. שאר המילים מיותרות... סמכות ההורה וההקשבה לו ניזוקו. כשהורה שב ושואל ילד צעיר - מה ירצה ללבוש, לאכול, מתי לנסוע הביתה ומה לקנות בסופר, הוא מחשיב זאת כמתן מקום וכבוד לילד, פיתוח יכולות בחירה וחשיבה. הילד, לעומת זאת, עלול לחוש שההורה אינו בטוח, אינו יודע, ואינו הדמות שניתן לסמוך עליה ולחוש מוגנים ובטוחים בקרבתה. תומי, ילדה בת ארבע, היטיבה לבטא זאת - היא אמרה בכעס רב לאמה, ששאלה אותה כמדי יום מה תרצה ללבוש ומה לאכול - את אימא! את לא יודעת להחליט לבד?! . ז ה המקור לתגובות עצבנות וכעס אצל ילדים, דווקא כשאנו מחשיבים את דעתם ומתייעצים איתם... הילדים אומרים לנו בהתנהגותם - היו מובילים! גם אם הם מפגינים התנגדות לכאורה, כרגע. בדיוק כמו שאנו, בכל סיטואציה, נדע ... אימון בשעת צרה. זהו יצר הישרדותי חשוב. הורים רבים בזמננו נתקלים בקושי להיות מנהיגים, מובילים, בעלי הסמכות. התנהגותם עם הילדים היא דמוקרטית, מכבדת, על פי התבוננותם, אך חסרת החלטיות, לא בטוחה, מהססת - מעמדת התבוננות אחרת. תכופות יש פער בין העמדות של שני ההורים, מה שיוצר תמונה מורכבת יותר, אך לא בלתי אפשרית. ילדים מפנימים היטב את העמדה הפנימית של כל הורה בנפרד, ואין צורך, גם לא אפשרות, בתיאום כל העמדות. מה שחשוב אלו הקווים האדומים של התא המשפחתי, וההידברות המכבדת בין ההורים. ילדים, בדיוק כמו בעלי חיים, זקוקים למבוגרים בטוחים, מובילים. כדאי שנטפח את מנהיגותנו - עבורם. מיריה. כי הורות היא הזדמנות ...

תסמונת הניכור ההורי - מבוא תסמונת הניכור ההורי (באנגלית: Parental Alienation Syndrome) היא תופעה בה ילד מתנכר לאחד מהוריו, כאשר אין צידוק לכך, ועל רקע של גירושים בין בני זוג. המונח נטבע ב - 1985 על ידי פרופ ריצרד גארדנר מארצות הברית, ומגדיר תסמונת של ילדים אשר חוו הסתה כנגד הורה מנוכר. קיומה של התסמונת עדיין שנוי במחלוקת בקרב אנשי מקצוע בתחומי הפסיכולוגיה והמשפט, אך משנות ה - 90 היא משפיעה רבות על פסקי הדין בנושאי משמורת ילדים בארץ ובעולם. תוכן עניינים: 1 רקע: הגירושין, המשמורת והילדים 2 מאפייני התופעה 2.1 האם המנכרת 3 צעדי מניעה וטיפול 4 ניכור הורי שלא באשמת ההורה המשמורן 5 הניכור ההורי בהליכים משפטיים 6 ביקורת רקע: הגירושין, המשמורת והילדים: מאבקי גירושים כוללים בדרך כלל מטענים רגשיים עזים, הגורמים לעתים לכך שבני הזוג המתגרשים אינם בוחלים בשום צעד אשר ישרת את מטרתם. אחד מנושאי המאבק הוא שאלת משמורת הילדים (אצל מי יגדל הילד), המהווה נושא טעון בו אחד ההורים צובר כעסים כלפי השני, ומתקשה להפריד בין כעסים אלו לבין טובתו של הילד בשמירה על קשר עם ההורה השני. כעסים אלה באים לידי ביטוי בהאשמות הדדיות על פגיעה בילד ובטענות על חוסר מסוגלות להיות הורה טוב. אצל ילד החווה מאבקי גירושים במשפחתו, מתפתח קונפליקט נאמנויות, בו עליו לבחור בין אחד משני הוריו, והבחירה תהיה מושפעת, בין היתר, ... שלו בהורה השוהה במחיצתו זמן רב יותר. מאחר שיחסים עם הורים הם בעלי חשיבות מרובה להתפתחות אישית וקוגניטיבית - ילד העומד במרכזו של סכסוך כזה עלול להימצא בסיכון פסיכולוגי. בתי משפט נדרשים להחליט החלטות אשר לוקחות בחשבון את טובת הילד כשיקול המועדף על כל השיקולים האחרים, ומזמינים חוות דעת של אנשי מקצוע, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופקידי סעד, ואלו חותרים לזהות מצוקות רגשיות אצל הילדים, אם הן קיימות. מסקנותיהם משמשות כלי חשוב בהחלטות שופט, הנדרש להכריע למי מההורים תינתן המשמורת. ריבוי מקרי גירושים, המחלוקות הרבות סביב נושא המשמורת, והמודעות הגוברת של אבות לחשיבות של חלקם בגידול ילדיהם - חשפה את התופעה של ניכור הורי. מאפייני התופעה: ב - 1985 טבע פרופ ריצרד אלן גארדנר את המונח תסמונת הניכור ההורי. הוא היה הראשון שהתייחס בצורה שיטתית לתופעות שונות שהתגלו אצל ילדים בהקשר לסכסוכים בין הורים, ובעיקר לגבי משמורת. ב - 1995 פרסמו אליעזר ויצטום וזאב ברגמן מאמר הסוקר את התסמונת, ובו הגדירו את התופעה: בתסמונת הזו הילד עסוק באופן כפייתי בגינוי ההורה השנוא והמנוכר ובהאשמות כלפיו... ניסיונות התקרבות של ההורה השנוא נתקלים בתגובות בוטות מאוד: הילד צורח, מקלל, יורק ובועט... אצל ילדים אלה קיים חיצוי (split) ברגשותיהם כלפי ההורים. אחד ההורים הוא טוב באופן מוחלט והשני הוא רע באופן מוחלט. ברגמן וויצטום מציינים כי על הילד מופעלים אמצעים פסיכולוגיים שונים הגורמים לניתוקו מההורה המסורב וגורמים לו לפתח תלות בהורה המנכר. אמצעים אלה מביאים במקרים רבים לתלונות שווא של הילד על פגיעה פיזית או נפשית של ההורה המנוכר. דר דניאל גוטליב הסביר כי אנשי המקצוע המשוחחים עם הילד נתקלים בהאשמות על פגיעה פיזית או נפשית, מצד האב המנוכר, אך עליהם לקחת בחשבון גם את העובדה כי טענותיו של הילד במצב זה עשויות להיות רדודות, מופרכות, לא מותאמות לגילו, דומות למעין דקלום של דברי ההורה השני, או מנוגדות ליחסי ההורה והילד כפי שהתקיימו בעבר. גארדנר מדגיש כי תסמונת הניכור ההורי היא סוג של התעללות רגשית בילדים, בכך שלא רק תלונות הילד נגד ההורה השני יכולות לגרום להרחקת הורה אוהב לכל החיים, אלא שהן יכולות גם לגרום להפרעה נפשית אשר תלווה את הילד לכל ימי חייו. תסמונת הניכור ההורי מופיעה בדרגות שונות של חומרה. בדרגה הקלה יותר, הניכור מתבטא בכעסים חולפים הבאים לידי ביטוי למשל בטון הדיבור של השיחה. בדרגה החמורה יותר מדובר בסרבנות קשר ממשית, בה הילד מסרב לכל קשר עם ההורה המנוכר. דרגה זו קרויה גם חטיפה נפשית, ובמקרים בהן היא מתמשכת - לעתים לא נותר בזיכרון הילדים זכר (מודע) לקשר הטוב שהיה בילדות עם ההורה השנוא. גוטליב מסכם את התופעה כך: תסמונת ניכור הורי היא עיוות של מערכת יחסים נורמלית בין הורים לילדים. עוצמת הרתיעה והכעסים, וביטויי השנאה, עולים עשרות מונים על שאנו רואים במקרי התעללות פיזית ומינית. בתיקי נוער ואימוץ בהם היו פגיעות קשות וברורות בילדים, אין נתקלים באותה רמה של טינה ודחייה של ילדים את הוריהם. האם המנכרת: אף כי התסמונת שניסח גארדנר דנה בשני ההורים, יש המפנים את הטענות אל האם, כמשמשת ... באמהות. צעדי מניעה וטיפול: גארדנר מציע דרכים מעשיות להתגבר על הניכור, שמטרתן למנוע מהאם את היכולת למנוע קשר של הילד עם האב. דרכים אלו כוללות פיקוח ואכיפה של גורמים מקצועיים והתערבות ישירה למניעת הניכור. במקרים קיצוניים, כשיש ניכור בדרגה חמורה, יש הטוענים כי יש להוציא את הילד מרשותה של האם ולהעבירו אל האב, ולאחר מכן, לפי הצורך, להביא לצמצום ועד ביטול הסדרי הראייה. ניכור הורי שלא באשמת ההורה המשמורן: קיימים אנשי מקצוע הטוענים כי ניכור מצד הילד עשוי להתרחש גם ללא הכוונה מודעת מצד ההורה המשמורן. ... בתהליך גיבוש האבחנה ושיטת ההתערבות במקרים של סרבנות קשר, יש להתייחס בראש ובראשונה למצבו הנפשי של הילד, אופיו, יחסי האובייקט שלו, תפקודו בהתאם לקבוצת הגיל, צרכיו ההתפתחותיים והאישיותיים, נטיותיו, סגנונו, וכן בעיות רגשיות והתנהגותיות אחרות... השנאה של הילד כלפי ההורה המסורב נחוות כהתרחשות תוך - נפשית הקשורה לייצוגי אובייקט פנימיים, שבאה כתוצאה מתהליך עיבוד האבל של הילד על התפרקות המשפחה, הנטישה והאובדן. אצל הילד העסוק בשנאה ללא הפסקה ישנה המרה של העצב ושל חוסר האונים בשנאה שהיא מלאת כוח. גם אם קיים ברקע הורה מסית, הילד המחזיק בשנאה ובסרבנות אינו בהכרח מתזמר את תגובותיו בהתאמה להורה זה, אלא בעיקר כהגנה, כדי למנוע מעצמו כאב נפשי ... קיצוניים אף נקט בית המשפט בסנקציות כלפי הורה מתנכר. כך למשל הטיל שופט קנס על אם שמנעה קשר בין ילדה לאביה, דבר אשר גרם לנזק בקשר ביניהם. השופט ציין כי התופעה של מניעת קשר בין הורה לילדיו, אשר כונתה ...

ילדי האינדיגו ורפואה משלימה / פנינה שפירא ילדי האינדיגו מגיבים מהר מאוד לטיפולים הוליסטיים. הם זקוקים להמון אהבה, מגע ותמיכה. לרוב שיטות יש מענה לטיפול בילדים מופלאים אלו. יש להביאם לאיזון פיזי ואנרגטי עי טיפולים הוליסטיים (הומיאופתיה, הילינג, מדיטציה והרפייה, רפלקסולוגיה, פרחי באך ועוד), תוספי מזון, צמחי מרפא ותזונה בריאה ואיכותית. הדבר החשוב הוא שהמטפל יוכשר לטיפול עם ילדים ותהיה כימיה בין הילד לבינו. תזונה בשנת 1993 בוצע מחקר בארהב על 26 ילדים עם היפראקטיביות. מתפריטם הורדו: חלב ומוצרי חלב, חיטה, תירס, שמרים, סויה, פירות הדר, ביצים, שוקולד, בוטנים, חומרי טעם מלאכותיים, צבעי מאכל מלאכותיים וחומרי שימור מלאכותיים. תוך שבועיים דיווחו הורים של 19 מהילדים על שיפור משמעותי בהתנהגותם. סימפטומי ההיפראקטיביות ירדו בצורה דרסטית. במחקר אחר שבוצע ב - 1992, נמסר ש - 116 מתוך 185 ילדים היפראקטיביים הגיבו בצורה חיובית לדיאטה נטולת אלרגנים אשר הכילה: סידן, מגנזיום, אבץ וויטמינים מקבוצה B, כתוספי מזון. בשנת 1973 מדווח רופא ילדים, מומחה לאלרגיות בשם בן פיינגולד, שמזונות אשר מכילים סיליצילאטים (חומרים דמויי אספירין אשר מצויים בשכיחות גבוהה בצבעי מאכל מלאכותיים ... שלהם תורמת לשיפור הריכוז, הזיכרון ותהליכי למידה. נמצא שתוספת של B6, הוויטמין שמשתתף בייצור מתווכים עיצביים במוח, חשובה במיוחד לילדים היפראקטיביים. אבץ - מינרל זה חשוב להתפתחות תקינה ולגדילה. קל - מג - די - קומפלקס המינרלים שמכיל סידן ומגנזיום. לפני כ - 10 שנים נמצא כי מינרלים אלו מפחיתים את חוסר המנוחה ואת ההתנהגות ההיפראקטיבית בקרב ילדים הסובלים מהבעיה. היתרון הבולט של NSP -השלמה של סידן ומגנזיום בצורת משקה, מה שמקל על נטילתם על ילדים שעדיין לא בולעים כדורים. פיקנוגרפין - למרות שאין הרבה מחקרים על הנושא, אתרי האינטרנט מלאים בדיווחים נלהבים על ההשפעה ... בשורש הבעיה, ההשפעה המהירה שלו להרגעת הרוחות ולהקלה על המתח הופכת אותו לחלק בלתי נפרד מהטיפול התומך הן עבור הילד והן עבור ההורים, שנושאים בנטל הקשה של התמודדות עם ילדים מיוחדים ונפלאים. כל המוצרים המוזכרים בכתבה, הם של חברת NSP. ניתן להזמינם דרך פנינה שפירא לדף הבית של פנינה שפירא www.newac.co.il/articles/352-ילדי-האנדיגו-ורפואה-משלימה