ככל שתהיה פחות מוכרח לעשות משהו, כך תצליח יותר לעשות אותו!... שתהיה פחות מוכרח לעשות משהו, כך תצליח יותר לעשות אותו! כפי שכבר התבאר התכונה החשובה ביותר כדי לפתור כל בעיה, היא תכונת הרוגע, דהיינו שהאדם יפעל בצורה רגוע ומתוך ישוב הדעת ולא מתוך לחץ. בדיוק כמו העברת ביקורת שצריכה להיות מתוך רוגע ואהבה (ביקורת בונה) ולא מתוך כעס ולחץ (ביקורת הרסנית). ובעניין הזה יש ... עצמו להבין את אותו הדבר ברגע הזה, בדכ הוא יכשל. ולמה? כי כאשר האדם מכריח את עצמו להבין עכשיו, המחשבות של האדם עסוקות במאבק של ההכרח להבין כרגע, וממילא המחשבות אינן רגועות ופנויות כדי באמת להבין את מה שרוצים. ולכן הדבר הטוב ביותר לעשות כאשר קוראים משהו ולא מבינים, הוא דווקא לא לנסות להבין אותו דווקא ברגע הזה, אלא פשוט להתקדם קדימה, ואחרי כמה זמן לנסות בצורה רגועה לקרוא את אותו הדבר פעם נוספת. להכריח את עצמך לזכור - כאשר האדם צריך לזכור משהו ואינו מצליח לעשות זאת. ככל שהוא יהיה יותר לחוץ לזכור אותו, כך הוא לא יצליח לזכור אותו. כי כדי לזכור משהו צריך להיות רגוע וצריך שהמחשבה כולה תתעמק באותו הדבר ותטמיע את אותו הדבר בתוך המחשבות. ... לפני המבחן, זה גורם לו לכך שהוא יהיה באווירה של לחץ... ואז בדכ לא מבינים ולא זוכרים בגלל התחושה של הלחץ. ולכן כידוע לפני בחינות רצוי מאוד דווקא לא ללמוד לבחינה אלא להירגע. כי כאשר האדם לחוץ ומנסה ללמוד משהו, הוא רק מבלבל את עצמו. כי כדי להבין ולזכור דברים צריך להיות רגוע. וככל שהחומר הלימודי קשה יותר, כך צריך להיות יותר רגוע. ולכן כאשר האדם נמצא באווירה של לחץ ויש לו חרדת בחינות, הדבר הזה יוצר ... דהיינו שהאדם מרוב לחץ ופחד מהבחינה לא זוכר שום דבר בבחינה. ולכן גם אם הגיע מועד הבחינה ועדיין לא למדת ורק עכשיו אתה מתחיל ללמוד, לא משנה מה יקרה עליך לעשות זאת מתוך רוגע. כדי להרגיע את עצמך עליך להחליט בראש שלך שלא אכפת לך מה תהיה תוצאת הבחינה, אתה נשאר רגוע. אתה לומד כדי ללמוד ולא מתוך לחץ או חרדה מהבחינה. ככל שתהיה יותר בלחץ מהבחינה, כך הסיכוי שתצליח להתרכז להבין ולזכור את מה שאתה לומד קטן יותר. עליך להחליט בתוכך שהבחינה אינה מעניינת אותך ולא אכפת לך מה יהיה עם הבחינה, אתה חייב להרגיע את עצמך. ככל שתרגיע את עצמך יותר, כך תהיה מסוגל יותר לנסות להבין ולזכור את מה שאתה לומד בצורה רגועה. גם בחינוך ילדים, כאשר מורה מנסה לדוגמה ללמד ילד משהו והילד אינו מבין. ככל שהמורה יצעק יותר על הילד ויגרום לו להילחץ יותר, כך הוא מקטין את הסיכוי של הילד להבין. כי כדי להבין, צריך להיות רגוע. ככל שהמורה הורה צועק יותר על הילד ומנסה להכריח אותו להבין לזכור משהו, ... כמו להילחץ מלחץ. דהיינו להוסיף חטא על פשע. לא מספיק שאתה לחוץ, אתה עכשיו גם לחוץ מכך שאתה לחוץ. פשוט תנסה לא להילחץ משום דבר, גם לא מכך שאתה לחוץ. ככל שתצליח יותר להירגע למרות שאתה לחוץ, כך הסיכוי שתצליח להשתחרר גם מהלחץ הראשון גדול יותר. ... דווקא כפי שאתה רוצה, כך הוא בורח ממך יותר. ככל שאתה משחרר יותר לחץ ונרגע יותר, כך הדברים מסתדרים יותר מעצמם. אולי לא בדיוק יקרה מה שרצית, אבל המציאות הכללית תהיה רגועה וטובה יותר וזה הרי מה שחשוב (מציאות רגועה = השגת רצון פנימי. מציאות לחוצה נוצרת בגלל תחושת ההכרח להשיג רצון חיצוני. ראה כאן). אלא מה, שלפעמים האדם מלחיץ את עצמו להירגע. דהיינו שבגלל שהוא מבין שהוא צריך להירגע, אז מרוב לחץ הוא לחוץ להירגע. (הדבר דומה לאדם שבורח מהכבוד מתוך מטרה שהכבוד ירדוף אחריו), אבל זה כמובן לא עובד. כדי שהדברים יסתדרו עליך להיות רגוע לגמרי. אסור לאדם להלחיץ את עצמו גם לא כדי להיות רגוע. פשוט צריך לא להילחץ בכלל ולא משנה מה קורה. רק על ידי זה שלא נלחצים ... אותו בשביל ההנאה רצון חופשי שלך, כך תגדיל את הסיכוי שלך להצליח לעשות אותו באמת. ככל שהאדם מכריח את עצמו יותר לעשות משהו מסוים מתוך כעס על עצמו ומתוך לחץ ולא מתוך רוגע, כך הוא תמיד משיג את התוצאה ההפוכה. עד כדי כך שאם האדם יקום כל בוקר ויגיד לעצמו שאסור לו לעשות שטות כלשהי, לבסוף רק מתוך עצבים הוא דווקא יעשה את השטות הזאת. פשוט צריך להרפות, בלי לחץ, גם לא מכך שאתה לחוץ. פשוט להירגע באמת ואז הדברים מסתדרים מעצמם. אתה מוכרח לא להיות מוכרח, תתעקש על כך ... לגמרי. ואי אפשר לבאר הדבר הזה והוא ברור למשכיל, ונצרך מאד למלמדים וכן לכמה ענינים. כי זה הוא כלל גדול שלא לדחק עצמו ביותר על שום דבר, רק בהדרגה ובמתון (במתינות וברוגע). ומעשה שהיה כך היה שתינוק אחד הוליכו אביו לרבנו זיכרונו לברכה ולמד ...