זו ילדותי השתויה - ילדים שותים אלכוהול ילדים שותים אלכוהול כבר משנות העשרה המוקדמות. את זה לצערנו כבר כולנו יודעים. הורים ואנשי חינוך וחוק עומדים חסרי אונים מול התופעה ומתלבטים מהי הדרך הנכונה להתמודד איתה. כבר מזמן לא מדובר בתופעה שולית, בני הנוער - גם ילדים טובים מבתים טובים - מתחילים לשתות לעתים קרובות כבר בגילאי 12-11. שתיית אלכוהול היא המרכיב המרכזי ברוב צורות הבילוי ... כהורים נותנים למתבגר והכבוד לפרטיותו, מקצינים לעתים לכדי חוסר מעורבות שגורם לנו לאבד אותם בדרך. הרבה פעמים הורים מגלים שהילד שלהם שותה אלכוהול רק אחרי שמתרחשת תאונה. מחובתנו כהורים ללמד את ילדינו כללי זהירות בשתיית אלכוהול, בדיוק כשם שאנחנו מקנים להם כללי זהירות בכביש או בפגישה עם אנשים זרים. ערב הסילבסטר, אני קוראת לכל ההורים לקיים שיחה עם ילדיהם בנושא האלכוהול ולא לעצום עיניים מתוך אמונה ש הילד שלי לא שותה או לי זה לא יקרה. חשוב להגיד לילד שאנחנו מעדיפים שהוא לא ישתה, אבל אם זה בכל זאת יקרה - עליו לדעת את כל הסיכונים לצד הגבולות ... רבים חוששים לפנות להורים בעת צרה ומשתמשים במונח ההורים שלי יהרגו אותי לכן המסר החשוב ביותר שעלינו ההורים להעביר לילדינו הוא: תקרא לנו כשאתה במצוקה, בכל שעה ובכל מצב! יתכן שאחכ נכעס, אבל קודם כל נעזור לך, כי החיים ...

הורים וילדים - מניפולציות של ילדים לפני שמאשימים אותם... מהי בכלל מניפולציה? הילד עושה מניפולציות. בימים אלה של תחילת שנת הלימודים, אני שומעת סביבי הרבה את המשפט הזה. אם הילד לא רוצה להשאר בגן הלא מוכר, במקום שבו הוא מרגיש לא - בטוח, לא מכיר את הצוות ואת הילדים, ובוכה, או מסרב להפרד - הוא עושה מניפולציות. במילון אוקספורד הפועל to manipulate - לעשות מניפולציה - מוגדר קודם ... בכשרון, לשלוט או להשפיע בחוכמה, ורק כהגדרה שלישית, לשלוט או להשפיע ללא היסוס מוסרי. בתור מבוגרים, בעתיד, היינו רוצים שילדינו ידעו להשפיע על המציאות. שלא ישבו בחיבוק ידיים, חסרי אונים, ויתנו למציאות סביבם להתנהל ללא מעשה. הינו רוצים שהם ... להגשים את שאיפותיהם, לטובתם ולטובת אחרים. כדי להשפיע על המציאות. הינו רוצים גם שיבטחו בתחושותיהם ויפעלו על פיהן. בתור ילדים, זה לא נוח לנו. לא נוח שבן השנתיים, שלוש, ארבע או שש מנסה להשפיע על המציאות סביבו. נוח יותר ... במצב לא מוכר ולחלוטין לא בטוח לתפיסתו, והוא פשוט יסכים להשאר שם, כי אנחנו אמרנו שבהמשך יהיה טוב. איך ילד קטן כל כך יכול להשפיע על המציאות? הוא לא יכול להגיש בכנסת הצעת חוק פרטית האומרת שכל ההורים ובכללם ההורה ... והעיקרית שבהן היא שכנוע ההורה או הגננת לבטל את רוע הגזירה. מה לא לגיטימי בזה? מה לא רצוי בזה? הילד בוכה מסיבה מוצדקת לחלוטין. והוא אכן עושה מניפולציה, במובנה הטהור והענייני ביותר. הוא מנסה לשנות את המציאות בדרך הכמעט ... טוב: קלים יותר, שמחים יותר, בעלי ראיה קצת שונה את המציאות. זה הבסיס לתיאוריה הפסיכולוגית ולשיטה של יעוץ הדדי. ילדים בוכים לפעמים על מנת להשפיע עלינו, כידוע, ולפעמים על מנת להשתחרר מרגשות, וזה קצת פחות ידוע. יש להם שאיפה ...

חינוך ילדים - עונשים - כן? לא? מתי? איך? למה? פעם אחת ולתמיד חשוב לברר את סוגיית העונשים בחינוך ילדים! נתחיל בשאלה - אתם נוהגים ברכב, במהלך הנסיעה (במקרה או שלא במקרה) עברתם ברמזור אדום! בתגובה, עצר אתכם שוטר ... נברר בהמשך... במילון אבן שושן ההגדרה לעונש היא - פגיעה לרעה במישהו בשל מעשה רע שעשה. נשמע נורא כשמדובר בחינוך ילדים, לא? האם המטרה היא לפגוע לרעה או לחנך? לפגוע לרעה - בטח שלא! לחנך - אולי, אולם לא תמיד ... לחזור על עצמה. כשמדובר בעונש, צריך לזכור שעונשים מקלקלים יחסים ואינם מועילים לתיקון המצב אלא ההפך, עונשים מלמדים את הילדים להעניש בחזרה ולהקצין את ההתנהגויות השליליות שגורמות לנו לכעוס כל - כך. פעמים רבות כשבוחרים עונש הוא אינו קשור כלל למעשה שנעשה ולכן גם יוצר חוסר אכפתיות ותחושת זלזול אצל הילד. אם לא תכין שיעורים - לא תראה טלוויזיה, אם לא תוכל - לא תלך לחבר וכדומה... הבדיקה צריכה להיות שלנו, ההורים. האם שלילת טלוויזיה תלמד את הילד להכין שיעורים? האם מניעת ביקור אצל חבר תלמד את הילד לאכול? לא בטוח. ברוב המקרים נוצרים מאבקי כוח סביב העניין וגם אם העונש מצליח זה זמני ולטווח קצר (ולפעמים גם מתוך פחד)... לא תמיד מדובר בעונשים... לפעמים אנו משתמשים גם בפרסים... פרס מלמד את הילדים לעשות בשביל הפרס ולא כי הוא צריך לעשות. אם תוכל אקנה לך גלידה, אם תכין שיעורים אקנה לך את המתנה שכל - כך רצית. מנגנון הפיצוי של ההורים עובד אצל הילד כמניפולציה וסחיטה - מה שלא עוזר לו להתמודד עם המחויבויות והמטלות היומיומיות שהוא צריך לבצע. אז מה עושים? נחזור ... ישלול את רישיון הנהיגה וייתן קנס. למעשה, יכולנו לבחור מראש האם לבצע את העבירה או לא. גם בחינוך, חשוב שהילד ידע מראש מהם התוצאות הנלוות למעשיו. החשיבות בבחירת התנהגות הילד, כשתוצאותיה ידועות מראש, משנות לחלוטין את מעשיו ופעולותיו. איך עושים זאת? בפעם הראשונה שמתקיימת התנהגות בלתי רצויה, מומלץ לא ...

פרחי באך ו - ילדים עם בעיות בריכוז, הקשבה והיפר אקטיביות שני ילדים הגיעו אלי לטיפול. אחד בן 10 והשני בן 7, שניהם לכאורה, עם אותה בעיה שאותה האם מציגה: לא מרוכזים בשיעור, חסרי מנוחה ועודף מתח. בשיחה עימם כל ילד הוא עולם אחר וכל אחד מקבל תמצית עם הרכב שונה. קשיי ריכוז יכולים לנבוע מכמה סיבות ולעיתים הם נובעים ... שבגללם לא בא להם בכלל להתרכז. במקרים אלו בטיפול, נטפל פנימה יותר, מה הביא אותו עד הלום. יש אפשרות שהילד מתוח כי עוברת עליו כעת תקופה מאוד מסוימת שעלייה צריך לדבר, ייתכן, שמשעמם לו והחומר מאוד קל לו, ייתכן ... בכיתה וגם בבית. יכול להיות שהוא הטיפוס המתבודד והמתבדל ולא מעוניין להתחבר למה שקורה בכיתה. ויכול להיות מאוד שמאחורי הילד עומד הורה או שניים שמצפים להישגים ועל זה ארחיב בהמשך. חשוב לבדוק, קודם, אם הילד מקבל ארוחה מזינה ושהוא לא רעב וצמא. נבדוק אם הוא מקבל את שעות השינה שלו ושאינו קם עייף כי ... נרדם מאוחר בלילה. (תתפלאו כמה כאלה יש). לאחרונה, יצאו לשוק שני בקבוקים מוכנים של באך, הנמכרים בבתי המרקחת להרגעת הילד. אם אחת התקשרה אלי להתייעץ לגביהן. הלכתי לבדוק על המדף וקראתי אילו תמציות הם מכילים, ובכן, תמציות של באך ... המתאימה הן פשוט לא יעזרו. באותו בקבוק הרכיבו כל מיני תכונות של הרגעה ויצרו מעין הכללה כזו שאמורה לעזור לילד לא רגוע. כמובן, שלא המלצתי, מפני שהילד שלה יכול להיות לא מרוכז מסיבה מסוימת וצריך לקבל את ההרכב מתמצית המתאימה לו שאינה נמצאת כלל באותו בקבוק מסחרי. עדיף, לדעתי, להגיע לאבחון, במהלך הטיפול הילד יוצא למסע קצר בו הוא מצייר, צובע, עונה על שאלון - השיחה והאבחון מובילים לתמצית שמתאימה לו. כעת, לגבי ההורים, כפי שכתבתי בכתבה מסרים מילדים הגישה שלי היא להקשיב ולכבד את ילדינו, הורים שמצפים לילד מושלם מפעילים עליו לחצים באופן עקיף כך ש - או שהוא מתוח או שהוא עייף כי נמאס לו לרצות. כמו שאנו כבני אדם צריכים לקבל את עצמנו כלא מושלמים, אנא, קבלו את הילד שלכם כלא מושלם. שלחו אותו לבית הספר ולחיים עם המסר שהוא לא צריך להיות מושלם. אם קיימת בעיה מסוימת חריגה ניתן לפנות לריפוי בעיסוק או גורם מטפל אחר אך לא תמיד היא קיימת אצל הילד כמו שהיא קיימת אצל ההורה ההישגי. שחררו אותם מ - מה שצריך, היו על הדופק, כמובן, אבל סמכו עליהם. הטיפול בבאך עוזר לפקס את הילד ולמקד אותו, עוזר לו בביטחון עצמי, משחרר אותו ממחשבות יתר אם יש כאלה, מקרקע אותו אם הוא מרחף, מוריד ממנו מתחים ופחדים ומאזן אותו כך שיש מקום לכל התכונות החיוביות שלו לעלות. לא תמיד, אבל מומלץ, בטיפול עם ילדים לטפל ביחד עם ההורים. מה יש? גם לנו מגיע לא?!

במה קריטי להזהר באימון אישי / חינוך ילדים / טיפול באנשים? אימון אישי. כיצד אימון וקאוצינג אישי יכול לגרום לנזק למטופל? כיצד חינוך ילדים שגוי יכול לגרום לנזק לילדים? כיצד תדע שאתה לא גורם נזק למטופל שלך? כיצד ביקורת יכולה לגרום לתוצאה ההפוכה מזו הרצויה? כיצד לגרום לילד שלך לרצות להקשיב לך? כיצד תגרום לתת מודע של מישהו לרצות להסכים איתך? מה ההבדל שבין ביקורת בונה לבין ביקורת הרסנית? כיצד להעביר ביקורת בונה? אם אתה עוסק בהוראה ובטיפול באנשים, אם אתה מחנך את ילדיך וגם אם אתה מטפל בעצמך, עליך להיות זהיר ועירני שבתהליך הלמידה שאתה מעביר את ילדיך / עצמך שלא תגרום יותר נזק מאשר תועלת. כפי שכבר התבאר כשם שטיפול ואימון טוב יכול לגרום תועלת כך ... לצערנו בדרך כלל קל יותר לגרום לנזק מאשר לתועלת אם לא עושים את האימון בצורה נכונה. נדגים מהנושא של חינוך ילדים. כאשר אתה מחנך את ילדיך עליך להיזהר ממספר דברים, עליך להיזהר שלא לייאש את ילדיך, עליך להיזהר שלא לגרום להערכה עצמית נמוכה של ילדיך כלפי עצמם, עליך להיזהר מכך שלא לגרום להם לתפוש את עצמם כאנשים כושלים, עליך להיזהר מלגרום להם לטעות הרבה יותר מאשר הם שגו קודם. כאן כמובן מתעוררת השאלה כיצד יכול להיות שביקורת שאתה נותן לילדיך / לעצמך (במידה והיא נכונה) תגרום להם להיות גרועים יותר מאשר קודם? התשובה על כך היא הצורה והתוכן של הביקורת שנאמרת. ניקח לדוגמה ילד עשה טעות כל שהיא והתנהג בצורה לא ראויה. ביקורת חיובית המבנה שלה הוא כדלהלן: שלב א - יש תמיד פתיחה ומעטפת חיובית מול הילד ולא כעסנית. תמיד הביקורת תתחיל במשהו חיובי כדי לגרום לבניית אמון מול הילד וכדי לגרום לו להרגיש בנוח לקבל את הביקורת. פתיחה שלילית של כעס בטון הדיבור, בצורת הדיבור או בכל צורה אחרת, גורמת מעצמה גם אם אינך רוצה בכך שהילד יתנגד למה שתאמר לו ולא משנה כמה הדברים יהיו נכונים. התת מודע של הילד מרגיש סוג של מתקפה סוג של פגיעה באגו שלו סוג של משהו משפיל ולכן אינסטינקטיבית הוא יגלה התנגדות לא ... זאת פתיחה חיובית היא מעין סוג של פירגון, מעין מתן שוחד קטן וסמוי, הצורה החיובית שבה הדברים נאמרים גורמת לילד בצורה בלתי מודעת לרצות להכיר טובה על הצורה המכובדת שמדברים איתו וכך אתה יוצר אצלו את הרצון להקשיב לך. ... חיובי ותרצה להפוך אותו לחיובי יותר. ביקורת שלילית לעומתה תיקח משהו שלילי ותרצה לתקן אותו. לדוגמה משפט כמו אתה ילד חכם וטוב, אתה יכול לעשות טוב יותר זה משפט בונה וחיובי. הילד שמקשיב לך מנסה הרי להבין את מה שאתה אומר לו. כדי שהוא יבין את מה שאתה כהורה אומר לו, הוא חוזר לעצמו על הדברים שאמרת לו בתוך המוח והמחשבה שלו. הוא חוזר על המשפט אני ילד חכם וטוב, אני יכול לעשות טוב יותר. זה משפט בונה ומצוין, כי אתה גורם לילד לתפוש את עצמו כילד חיובי, כילד טוב, כמישהו שיכול לעשות יותר טוב. אתה בעצם שותל מסר תת הכרתי בילד שאומר לו שהוא ילד טוב. גם אם עכשיו הוא לא ישמע לך, אתה תרמת לו בכך ששתלת לו מסר שהוא ילד טוב ואז גם במקרים אחרים יהיה לו את הדימוי העצמי החיובי שלו שימנע ממנו לעשות טעויות אחרות. גם במקרה ... תעשה משהו חיובי אתה אומר לו אל תעשה משהו רע, משפט כזה הוא משפט הרסני, כי אתה בעצם גורם לילד שלך להכניס לתת מודע שלו שהוא ילד לא טוב. אם הוא ילד לא טוב אז למה הוא צריך לעשות דברים נכונים, כי אתה אמרת לו? אז מה? הוא הרי ילד לא טוב, אז מה זה משנה אם הוא לא ישמע גם לך?! אם הוא ילד לא טוב כפי שאתה שאמור לאהוב אותו אמרת לו, אז למה שהוא יעשה את הדברים הנכונים וישמע לך, הוא הרי ילד לא טוב - לא? ואם זה בגלל שכדאי וראוי לו להיות ילד יותר טוב, אז למה בעצם לא לומר לו את זה במשפט עצמו, תהיה ילד טוב יותר?! אתה חייב ללמד את הילד שלך להתמקד בפתרונות ולא בבעיות. אם אתה אוהב אותו תעביר עליו רק ביקורת חיובית. עליך ליצור אצלו הנעה חיובית, ... שאתה רוצה שהוא יעשה. משפטים חיוביים, בונים אצלו הערכה עצמית גבוהה וטובה, ביקורת שעוסקת בפתרונות מגבירה את האמונה של הילד ביכולות של עצמו לבצע את הנאמר. לעומת זאת אמירות שאינן חיוביות גורמות להפך, הן בונות אצל השומע דמיון עצמי שלילי, הן הורסות את ההערכה העצמית שלו, מה שיגרום גם להתדרדרות שלו לטעויות ולשגיאות נוספות. ביקורת שלילית מייאשת את הילד וגורמת לו לפקפק ביכולת שלו להיות טוב, כי היא בעצם משדרת לו שהוא חלש, טיפש כיוב. היא לא גורמת ...

הדרכת מורים - מיפוי נטיות אישיות / התנהגויות כלליות של ילדים מחנך כתה עובד עם נפשות ועל כן עליו להתבונן היטב מה חי בנפשות הילדים, מה הם צרכים? מה הם רוצים? לכן בכל שנה (בין אם זו כתה חדש או כתה שאני ממשיכה איתה משנה שעברה) אני מכינה כמה ניתוחים של מפת הצרכים בכתה. בנוסף לניתוח קטן ואישי של הילד שאביא כאן ישנם ניתוחים ומיפויים אחרים, שאפרט במאמרים נוספים: מיפוי חוזקות והתנהגויות יפות של ילדים - כדי להחמיא להם ולהעצימם בכל פעם שאני צופה בהתנהגות כזו) מיפוי חברתי בכתה מצב הילד מבחינת קשרים חברתיים מיפוי פדגוגי - מצב הילד בתחומי הלימוד השונים מיפוי צרכים מיוחדים - מצב הילד מבחינת בעיות ולקויות במאמר קצר זה אתייחס למיפוי צרכים כלליים שהילד מביא וארצה לעבוד עימו עליהם באופן עקיף בכתה או בשיעורים פרטניים באמצעות סיפור מרפא (ביבליותרפיה), ציור ופיסול (תראפיה באמנות), שיחות ודיונים בכתה, דיון על הילד במפגשי מורים, דיון על הילד בשיחה עם היועצת, דיון על הילד בשיחה עם הוריו, שיחה אישית עם הילד. הנה דוגמה למיפוי נטיות אישיות / התנהגויות כלליים של ילדי כתה אלון - נגרר אחר אופק אביב - נגרר אחר אלון אופק - זלזול וחוסר כבוד לאחר, התנשאות, כוחות רצון חלשים, שאלה לגבי מוסריות ניר - קושי בלדעת להפסיד בכבוד, מתבייש להיות חבר של ילדים שנתפסים כחלשים בכתה שירה - מתרחקת מילדים שנתפסים כשונים, נטיה לכעסנות, גאווה נעמה - גאווה, מפונקות ונטיה להתלונן הרבה מיה - הקטנה והשפלה של אחרים, חוסר פירגון שירלי - רכלנות וחטטנות בעסקי אחרים ליאת - חוסר ביטחון, קנאה, פרפקציוניזם דיקלה - ממהרת לצאת מהילדות, מתלבשת ומדברת כמו בגיל ההתבגרות לכל אחת מהתכונות הללו אפשר וטוב לצרף דוגמאות קונקרטיות מהמתרחש בכתה. עלי לזכור כי ההתנהגויות והנטיות הללו הן חלק קטן מהמכלול של נפש הילד. המיפוי נעשה כדי להביא סיפורים שיתמכו בילד באופן אישי או במארג החברתי שנוצר בכתה. המיפוי עוזר לי גם לראות האם יש שיפור בתחומים הללו במהלך השנים בנפשו של הילד והתנהגותו לאחר. המיפוי אינו נעשה כדי לשפוט את הילד אלא כדי למצוא ביום יום דרכים לתמוך ולעזור לילד להתגבר על נטיה טבעית שיש בו. לכל ילד אדבר אחרת ואסביר באופן אחר, ברגע שאני מתבוננת ויודעת מה הקושי שלו. קשיים אלה לא תמיד נכון לפתוח מול ... לתפוס זאת כביקורת. עם זאת הורים רבים שמחים לשמוע ויכולים לעזור לי להבין דרך דוגמאות שהם מביאים להתנהלותו של הילד בבית מול אחיו והוריו. עבודה עם ההורים היא חשובה ביותר, במידה והם מאפשרים זאת. דרכי עבוד עם הילד הם רבות ורשומות בראשית מאמר זה. במידה ומיציתי את כל דרכי העבודה הללו ועוד אני, לאחר תהליך של כמה שיחות במהלך השנה עם ההורים, מציעה להורה לגשת עם ילדו לטיפול משפחתי או אישי כדי לעזור לו להתבגר בשלווה. בקשה לגשת לטיפול היא לאחר לפחות שנה של התבוננות בילד, שיחות עם הוריו, שיחות עם חברי צוות אחרים, התיעצות עם היועצת והפסיכולוגית, שיחות אישות עם הילד, עבודה עקיפה עם הילד דרך אמנות ובבליותרפיה.

איך לעורר מוטיבציה בילדים עם בפרעת קשב - אימון אישי / הפרעת קשב וריכוז / adhd? מוטיבציה היא המנוע שמפעיל אותנו ומאפשר לנו ... תנועה והיא המתארת מניעים motives. מוטיבציה היא הרצון לפעול, הצורך פנימי שמניע אותנו לפעול על מנת להשיג מטרה כלשהי. לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז (ADHD) ישנה לעיתים קרובות בעיה של חוסר במוטיבציה, היא יכולה לבוא לידי ביטוי כנטייה לדחיינות, עצלנות, קושי בהפעלה עצמית, לעיתים אף כאי מסוגלות תפקודית. אך למעשה בדרך כלל, ילדים אלו יודעים היטב מה צריך להיעשות, הקושי באיך - איך לגייס את עצמם במטרה לבצע את המטרה עד סופה. ... שאלה של יכולת או רצון - אינני יכול לעומת אני לא רוצה. ישנם שלושה סוגי מוטיבציה: מוטיבציה חיצונית - הילד פועל בכדי שיאהבו אותו - כדי לרצות את הסביבה או בכדי להימנע מעונש (תגמול חיצוני) או בכדי לכסות על חסכים לדוגמה: הילד לומד כדי לרצות את סביבתו או מחשש מעונש. מוטיבציה פנימית הכרתית - הילד פועל משום שהוא מבין את חשיבות הפעולה, לדוגמה: הילד לומד משום שהוא מכיר בחשיבות הלמידה ולא בגלל שהוא נהנה ממנה. מוטיבציה פנימית רגשית - הילד פועל משום שהוא נהנה / אוהב את מה שהוא עושה - הפעולה נובעת מכך שילד מקבל ממנה ערך פנימי, זה יכול להיות ערך רגשי של הנאה ועניין. דוגמה: הילד לומד מתוך הנאה וגילוי עניין בחומר הנלמד. השפעת המוטיבציה הפנימית היא גדולה יותר וארוכת טווח מהמוטיבציה החיצונית. כדי לעזור לילד לפתח מוטיבציה פנימית יש צורך לבדוק מה מניע את הילד. ריצארד לאבוי, בספרו פריצת דרך במוטיבציה, מונה שמונת הגורמים המניעים אותנו והם: חיברות, אוטונומיה, סטטוס, סקרנות, אגרסיביות, כוח, הכרה, השתייכות. חיברות: הצורך להשתייך לחברה - ילד חברותי מאושר ומסופק כשהוא מרגיש שייך וחלק מהקבוצה, שיש לו חברים רבים והוא נהנה מן הקשרים עמם. ילד כזה, משקיע מאמצים רבים בבניה ושימור מערכות יחסים עם אחרים, הוא יוזם ומתחזק את הקשרים באדיקות. לעיתים קרובות ילדים אלו ורבאליים, בעלי חוש הומור, ביטחון עצמי, פתוחים, נהנים מעבודה קבוצתית ואוהבים להשתייך אליה. אוטונומיה: הצורך בעצמאות - הילד האוטונומי מוקיר הזדמנויות לעבוד על פרויקטים באופן עצמאי ופחות בעבודות קבוצתיות. ילד כזה נהנה מפרויקטים שבהם התוצאות תלויות אך ורק בתפקוד שלו. ילדים אלו קולטים במהירות חומר חדש, סקרנים מאוד, יעילים ויצרנים מאוד, בעלי זיכרון טוב, ידע נרחב ובעל מוטיבציה עצמית. סטטוס: הצורך להיות חשוב - ילדים ומבוגרים רבים מונעים עי סטטוס, בעבורם הדימוי העצמי שלהם קשור לדעותיהם של אחרים. דעתם של אנשים אחרים חשובה להם מאוד, הם להוטים להשביע את רצון האחרים ורגישים ביותר לביקורת. ילד שהסטטוס מניע אותו, מרבה לדרוש אישור ועידוד, נוטה לביקורת עצמית, בדכ ממושמע ונהנה מאור הזרקורים. סקרנות: הצורך לדעת - האדם הסקרן זקוק ללמידה, לידע וצמא למידע חדש, הוא נהנה ללמוד כמעט על כל נושא. ילדים שהם סקרנים מטבעם, מגלים התלהבות בכמה תחומי עניין, אוהבים לקרוא, בעלי מידע כללי רחב, זיכרון חזק, נהנים מעריכת ניסויים ... האדם באגרסיביות אינו בהכרח שלילי או מזיק. ניתן לתעל אגרסיביות לפעילויות חיוביות (מנהיגות, אסרטיבית) או לפעילויות שליליות (בריונות ואיום). ילדים אגרסיביים מוכנים להתעמת עם מה שנתפס בעיניהם כחוסר צדק או כחוסר הוגנות. ילדים אלו יהיו בעלי דעות מוצקות, לוקחים אחריות ונהנים ממנה, נוטים לווכחנות, בעלי יכולת שכנוע רבה ואוהבים לקרוא תיגר על סמכות. כוח: הצורך בשליטה - הילד שיש לו צורך חזק בכוח, רואה חשיבות רבה בשליטה והשפעה. ילדים השואפים לכוח עשויים להיות בעלי דימוי עצמי חזק מאוד או חלש מאוד. הצורך שלהם בכוח עשוי לנבוע מתחושת ביטחון והתנשאות או מתחושת חוסר אוני ונחיתות. ילדים המונעים עי כוח נהנים מאחריות ומסמכות, נהנים להיות בשליטה, מעורבים תכופות במאבקי כוח ובוויכוחים, בעלי איכויות הנהגה, בטוחים בעצמם, אמיצים, עקשנים ובעלי כושר התמדה. הכרה: הצורך באישור - רוב הילדים מונעים עי הצורך בהכרה ואישור על הישגיהם ומאמציהם. ילדים אלו יש להם צורך גדול יותר בהכרה מאחרים. ילד כזה הוא מונחה מטרה, יעיל, תחרותי מאוד, מקדם את עצמו, נהנה מאורות הזרקורים, נהנה לערוך הצגות ורגיש. השתייכות: הצורך להיות בקשר ולהשתייך - לילד המונע עי השתייכות יש צורך חזק להיות בקשר עם אחרים ועם ארגונים ותנועות. ילדים אלו צוברים כוח רב מן ההשתייכות ותחושת שייכות וזהות ממערכות יחסים אלו. ילדים המונעים עי השתייכות מחפשים תכופות אחר אישורים של מבוגרים ואחר הקשר עמם, מפגינים זהות קבוצתית, רגישים לצרכי אחרים ולאי הסכמה, חוששים מדחייה, צייתנים, משתפי פעולה ומרבים להתנדב. החדרת מוטיבציה בילדים בעלי אופי שונה: הילד החברותי צריך לקבל רשות ועידוד להיות באינטגראציה עם אחרים. הוא מפיק תועלת רבה מתחושת השייכות ויכול לתרום רבות למורל, הוא נהנה מפעילות משותפת ועובד היטב בקבוצה. לכן העבירו לו מסר וחזקו בו את הרעיון שהוא חבר חשוב ומוערך. הילד האוטונומי נהנה מעצמאות ומאחריות. הוא אוהב לעבוד על פרויקטים ולערוך מחקרים, הוא אינו תלוי במיוחד בחיזוקים חיצוניים, לכן הטילו עליו פרויקטים ותנו לו אחריות. הילד המונע עי סטטוס מודע מאוד לרגשות ולגישות של אחרים ובא בקלות במבוכה. הדימוי העצמי שלו תלוי במידה רבה בתגובות שהוא מקבל מהאנשים החשובים בחייו, הוא מתקשה להעריך בעצמו את תפקודו או את נקודות החוזק שלו. ילד כזה לעידוד והכרה בנקודות החוזק שלו. הילד הסקרן רוצה לדעת ונהנה ללמוד ולפתור בעיות. עזרו לילד זה לקבוע מטרות אישיות והמשיכו לקבוע מטרות ככל שהוא מתקדם, חשפו אותו לנושאים חדשים ואפשרו לו לחקור ולגלות נושאים נוספים. הילד האגרסיבי רוצה שדעותיו ורגשותיו יישמעו. תנו לו הזדמנות לבטא את דעותיו ובקשו מדי פעם לשמוע הרעיונות שלו, השתמשו בהצעותיו ... צורך אמיתי מאוד. הימנעו ממאבק כוחות עמו ואפשרו לו לקבל החלטות ובחירות בכל עת שהדבר ניתן. המבוגר צריך לעזור לילד להמיר את האגרסיה באסרטיביות המקובלת יותר חברתית. הילד המונע עי כוח זקוק לשליטה אם נשלל ממנו הכוח, הוא יחפש ...

... האנשים חושבים שלהיות כלום זה ביזוי. שאלה: כלום במובן הטוב. אליעד: טוב, שאלה. שאלה: דברנו בעבודה, האם צריך להביא ילדים לעולם. אליעד: אני בעד, מה אתה חושב? שאלה: אני שמעתי טיעונים שזה הטבע, וככה הטבע דוחף אותנו, וכך הטבע שומר על עצמו אליעד: הטיעונים האלה אומרים שבעצם אין לך בחירה, אז למה לשאול אם להביא ילדים, אם יש שאלה פירושו שיש בחירה. תתרכז טוב, אותם אנשים שאומרים שזה הטבע שאלה: אין להם בחירה. אליעד: אבל הם שקרנים כי הם לא ממש יודעים שאין להם בחירה, מישהו באמת אומר שהטבע דוחף אותו להביא ילדים? הוא בוחר מתי, אם מי, למה, כמה? אם זה היה לפי הטבע? אתה כל הזמן היית מביא ילדים. זה לא נכון, זה לא הטבע, אתה עדיין שולט, ויש כאלה שבוחרים לא להביא ילדים, אז זה לא נכון שהטבע דוחף אותך. בפשיטות, למה אנשים מביאים ילדים, למה אנשים אוכלים, למה אנשים עושים פעולות? כי זה גורם להם להרגיש יותר טוב שאלה: זה מה שאמרתי, שזה נותן תחושה של משמעות. אליעד: בפשיטות, אדם מביא ילד, האם זה גורם לו להרגיש יותר טוב? כן, לכן הוא מביא ילדים כדי להרגיש יותר טוב. שאלה: אבל הם אומרים הטבע. אליעד: תשאל אותו האם יש לו בחירה? שאלה: אין לו. ... חיים אפשר להגיד שהטבע דוחף אותם והם מתרבים, אבל אצל בני אדם זה לא ככה, עובדתית. למה אנשים מביאים ילדים, הרבה סיבות. שאלה: יש את הנושא הביולוגי אליעד: כאן מדובר על בחירה. את למשל יכולה להיות רקדנית, האם את ... בוחר, זה לא ביולוגי. שאלה: אבל יש את המנגנון הזה. שאלה: אני רוצה לשאול אותך למה זה חשוב להביא ילד? שאלה: כי זה כבר לא אני רק הילה, ולא רק מושה, אלא כבר יש לי את הבת שלי שירית, ... נכון, אמרת את התשובה האמיתית, זה פשוט אגו יותר גדול, זה הכל. אולי גם לצורכי הישרדות, למה פעם הביאו ילדים? לצורך הישרדותי, כי הילד הוא כוח עבודה. בפשטות אפשר להביא ילדים כמו שעושים כל פעולה אחרת, אתה יכול להביא ילדים כמו שאתה מכין שניצל. זה לא שונה. אם אתה רוצה תביא ואם אתה לא רוצה אל תביא. שאלה: זאת שאלה יותר משמעותית, ילדים זה לכל החיים ושניצל זה נגמר. אליעד: גם ילד זה נגמר, ולכן יש לך בחירה. שאלה: אני מבקשת שתחדד את הנושא על אינטואיציה, להקשיב לה או לא להקשיב ...

הורים וילדים - אבחון בציורי ילדים מקצוע ההורות הינו מקצוע עתיק ומורכב, ההורים פונים לאבחון בציורי ילדים על מנת לעזור, להבין, ולסייע לילד לגדול ולצמוח. הציור הוא שפה שניה לילדים, הם מספרים לנו ללא מילים הרבה מאד על אישיות המצייר: תכונות כשרונות, פחדים וחרדות, דפוסי התנהגות, הסתגלות, קשיים, בשלות ... עולמו הפנימי. בציורי עץ למשל אפשר לקבל מידע רב על המצייר, העץ משקף את האדם כי האדם עץ השדה הילד משליך על העץ את אופיו ותכונותיו. בעצם מהותו של העץ המשתקף החוצה המצייר חושף את רחשי ליבו הסמויים וזה ... לעצור ולברר יעדים בחינוך. אך כשנתקלים במצבים חוזרים ונשנים של מאבקי כוח, תלונות מהמסגרת החינוכית, דילמות חינוכיות. לדוגמה: האם הילד בשל לעלות לכיתה א או שמא עדיף שישאר שנה נוספת בגן? האם הגבולות ברורים ומתאימים לאופי הילד.. מוכרחים לעצור ולבדוק מה בשיטת החינוך שלי מתאים לאישיות, לכישרונות ולנטיות הילד. מה מקדם או מעכב את התפתחותו...

... ובית הספר פועל 5 ימים בשבוע). ארבעה שיעורים הם שיעורי חזרה ותרגול שבהם אינני מלמדת דבר חדש. זאת כדי שהילדים יפנימו את החומר הנלמד. בארבעת שיעורי החזרה אני לא מייבשת את הילדים בדפי עבודה בלבד או פתרון תרגילים במחברת תקופה. מידי פעם אנו פותרים תרגילים, אך שיעור שלם כפול כזה הוא לא נעים לילדים וגם אינו אפקטיבי בעיני. ארבעת השיעורים הללו צרכים להביא יותר מכל השיעורים האחרים חדוות למידה ויצירה. ארבעת השיעורים הנוספים ... - מציירים את ארבעת האחים למשפחת המספרים, כל אח בצבע אחר המאפיין אותו. שיעור עם קוביות - לכל זוג ילדים קוביה והם מטילים אותה מספר פעמים כדי לקבל את המספר איתו יעשו תרגיל כפל או חילוק. שיעור שבו אופים עוגיות - קודם לכן יש לעבוד בקבוצות ולחשב כמה כיתות יש בבית הספר, כמה ילדים בכתה, כמה עוגיות נרצה לתת לכל ילד, כמה עוגיות עלינו להכין וכיצד נחלק אותן. וכו, כיד הדמיון הטובה עליכם. אני ממליצה לחוש את מצב האווירה אצל הילדים במהלך התקופה. ילדים רבים מתקשים בחשבון ושיעור שהוא יותר נושם ומאוורר מעניק להם את היכולת להמשיך אחר כך, בשיעורים הבאים, להתאמץ ולהמשיך ללמוד את החומר. בכל השיעורים אני ממליצה להשתמש בשתי מחברות - מחברת תרגול ובה הילדים מתרגלים באופן חופשי כתיבה וחשבון. בנוסף יש מחברת תקופה שהיא גדולה יותר, יפה ועשויה מחומרים טובים יותר מבחינת עובי הדף והיכולת של הצבעים להקלט בנייר באסטטיות ובקלות. במחברת זו כותבים הילדים את הספר שלהם, משום שבחינוך ולדורף אין ספרים. המחנך והילדים כותבים את הספר בעצמם במהלך השיעורים וכורכים אותו בסוף השנה. שיעור סיפור - האם אי פעם חשבתם מה אומרים ... חיסור ארוך). בסיום הסיפור אני מציירת ארבעה אחים על הלוח. לכל אח חולצה בצבע שונה ועליה הסימן המתמטי שלו. הילדים מעתיקים את הציור למחברתם, זהו עמוד השער של התקופה. שיעור x כאשר אנו מחברים או מכפילים מספר אנו צרכים ... למאות, מהמאות לאלפים. דוגמה לאח מחבר - לכתוב תרגיל חיבור על הלוח, להראות כיצד מחברים למשל 2456 ועוד 3467. הילדים מעתיקים את הדוגמה בגדול למחברת, עם כל הדרך של העבודה. חלוקת דפי עבודה עם תרגילים בחיבור. חמש תרגילים ראשונים הילדים מנסים לעשות כל אחד לבד, בעזרתי כשאני עוברת ביניהם. כאשר מסיימים זאת אני מחלקת את הילדים לקבוצות והם פותרים יחד את חמשת התרגילים הבאים - זאת בתנאי שמי שלא מבין כיצד עושים תרגיל שאר הילדים מסבירים לו בקבוצה עד שהוא מבין ואם יש בעיות אני באה לעזור. שיעור t בדיוק כמו שיעור x, רק ... חשבון (צרכים להיות לפחות 2 כאלה במהלך השבוע) וכן בשיעור הראשי. חילוק ארוך יש למצוא את השיטה הכי בהירה לילדים, עליך כמורה ללמוד היטב את השיטה שבה אתה רוצה ללמד חילוק ארוך ואז לפשט זאת עי כמה פעולות לילדים. דוגמה כללית לפישוט כזה: מחלקים, מורידים, מכפילים ומחסירים. כך בארבעה פעילות מוכרות הילדים יזכרו מה צריך לעשות, יש לכתוב זאת בדוגמה לחילוק במחברת. בהמשך התקופה יש ללמד בכתה ולהביא בכל אחד מארבעת פעולות החשבון שאלות מילוליות. אני עושה זאת דרך חידות. שאלה מילות נקראת אצלי חידה, ילדים מתחברים יותר לחידות, זה נתפס אצליהם ככיף. לדוגמה: ילד אחד עצד והתווכח עם נער הגדול ממנו. אמר הגדול - למה אתה מתווכח איתי, אני הלא גדול ממך כפליים. רמאי שכמותך, קרא הילד הקטן. אני זוכר שפעם אחרת לי שאתה גדול ממני פי 3. נכון, אמר הנער וצחק, זה היה לפני 4 ... זה באמת היה נכון. בני כמה הם היום? (תשובה - 8, 16) שיעור חזרה על לוח הכפל. בכתה ד הילדים כבר אמורים לדעת את לוח הכפל בעלפה, משום שהתחלנו לעבוד עליו בכתה א דרך משחקים רבים ותרגול ועבדנו עליו בכל יום בכתה. כעת נתחיל בדקלום של משפחות לוח הכפל ככתה ביחד, זה מעניק הזדמנות לילדים שפחות יודעים לחזור על הדברים. לאחר החלק הריתמי אני אומרת: משפחת 2 וכל הילדים יחד מתחילים לדקלם את המשפחה: 2, 4, 6, 8, 10 וכו עד ל 2 כפול 12. בכל יום נתרגל כך כמה משפחות. כדי לדעת האם כל ילד באופן אישי יודע את המשפחות אני מסבירה בכיתה כי משבוע הבא אבקש באופן אישי מילדים לומר לבד משפחה כלשהי ולכן עליהם להיות מוכנים. אפשר גם לומר שבשבוע הבא אבקש לומר באופן אישי את משפחת 6 וגם 8. כך ממקדים את החומר שמבקשים מהילדים לחזור עליו. ובכל שבוע אתן משפחות שונות לחזרה. חשוב להודיע להורים על אילו משפחות על הילדים לחזור, כדי שהם יסייעו להם בכך בבית. ישנן משפחות שהילדים מתקשים יותר לזכור וישנן כאלה שפחות. בחלק הריתמי אני ממליצה לקפוץ בחבל ולומר ביחד לפי הקצב של הקפיצה את אחת המשפחות, בכל יום משפחה אחרת. כך הילדים זוכים לעוד חזרה. לאחר החזרה על המשפחות אני מציירת על הלוח את לוח המשפחות (אפשר שאצייר זאת גם לפני ... שווה 2 כפול 2 ? כמה שווה 9 כפול 7? כמה שווה 3 כפול 5? וכו באמצעות התרגילים על הילדים לגלות מהי החוקיות בלוח המשפחות המצוייר על הלוח, הם מגלים בקלות. ואני מסבירה את החוקיות כדי שמי שעדיין לא גילה אותה יוכל לראותה. לאחר ההסבר הילדים יעתיקו את לוח המשפחות למחברת. הטבלה כאן אינה מייצגת את האסטיות הנדרשת בשרטוט וציור שלה על לוח הכתה. להבנה ... לדוגמה: (15:5) - 25 שיעור חזרה על המשפחות (לוח הכפל). להביא לכתה כדור מספוג רך. אני זורקת את הכדור לילד ותוך כדי אומר תרגיל: 6 כפול 7, על הילד לענות ותוך כדי תשובה לזרוק לי את הכדור בחזרה. כך אני מתמסרת במתמטיקה עם רוב ילדי הכתה. אני רושמת על הלוח את התרגיל שניתן לשיעורי בית בסיום השיעור הקודם. מבקשת מכמה ילדים שיבואו ללוח לפתור את התרגיל. כל ילד פותר את התרגיל באופן אחר, משום שהם עדיין לא יודעים את סדר פעולות החשבון. איזה מוזר אני אומרת. איך נדע מה לפתור קודם - את תרגיל החיסור או את תרגיל החילוק ושומעת את ההצעות של הילדים בעניין. מה קודם? ואז אני מסבירה. והנה דוגמה להסבר באופן תמונתי ולא באופן חשיבתי בלבד: תראו ילדים בעולם של המספרים יש סוגריים, יש כפל, חילוק, חיסור וחיבור. וכל אחד מהם היה רוצה להיות ראשון בתור כמו שאתם הולכים לפעמים לשתות מהברזיה כשאתם מאד צמאים והייתם רוצים להיות תמיד ראשונים בתור. בתור לברזיה כל פעם ילד אחר ראשון. כך זה בעולם שלנו. אבל בעולם של המספרים זה אחרת. לפני שהמספרים נולדו הם היו בבטן של ...