לא תקלל חרש - פרשת קדושים תהיולא תקלל חרש - פרשת קדושים תהיו ידוע לכל, בהיחלש האדם, יתגברו קשייו. היינו כשאדם נחלש נפשית ו/או פיזית, יופיעו עוד ועוד קשיים. הדרך להתגבר, להתמודד, הינה עי התחזקות. מזהירה התורה, שלא לקלל. התורה נוקטת...כדלעיל. כאשר ישנו קלקול, יציאה מהסדר. האדם הינו טועה בדרכו, בטעותו ימצאנו רעות רבות. הקללה הינה, רצון המקלל להמשיך אל האדם מריעין בישין, הקללה חלה במקום בו אין סדר. במקום המסודר, אדם ההולך כסדר בדרך הנכונה, עליו לא תחול הקללה. האדם החי, מחויב לסדר, מחויב לרצוא ושוב. או התורה לא תקלל חרש, היינו לא תקלל האדם החי. הקללה על החי ענינה הרחקתו מהסדר והמשכה אליו המריעין בישין. הקללה הינה הרצון להרחיק האדם מרצוא ושוב החי ילך מחיל אל חיל, חיל אותיות חי ל, הליכת החי, החיבור שמים וארץ, רצוא ושוב, מביאה ליראה...