תקשורת - המפתח לתקשורת, פתיחות ואמון בעידן הטכנולוגיה המתקדמת, אנו מוצאים את עצמנו יותר ויותר מתקשרים מאחורי המסכים. מסכי הטלפון, מסכי המחשב, מסכי הטלויזיה... מתקשרים עם העולם. במקום להיפגש ולשוחח פנים מול פנים, אנו שולחים מייל מיסרון ( (SMSאו משוחחים בצאט. כולנו רוצים פתיחות ואמון ומאוד רוצים שהאחר ישתף אותנו ברחשי ליבו. אך קל לנו יותר להתנהל מאחורי מסך מגונן. בשיחה אחד על ... מעלים את זה לאוויר. בשיחה פרונטאלית, הכל מידי, וייתכנו התקלות. אך כמו תמיד, ההפוך על הפוך הוא שמאפשר תקשורת, פתיחות ואמון כמאמנת אישית חווייתי את ה טראומה כשהמתאמן אמור לבטוח בי ולחשוף בפני את מערומיו. על מנת להקל על המצב, למדתי לשתף ו להתפשט בפניו ובכך לפתוח לו את הדלת. סיפרתי על החולשות, הפגיעות, ההתמודדות. אך לשם כך נדרש ממני לאהוב את מי שאני ולהעריך גם ... ההבנות הללו נוצרה בי השלמה. כשתחושת ההשלמה ותחושת השלם נטמעה בחיי, יכולת השיתוף שלי הלכה וגדלה ועימה כמובן גם הפתיחות, האמון והתקשורת הפרונטאלית. אני שומעת ממתאמני לאחר שחברו לתחושת השלמה, שבכל פעם שהם משתפים את הסביבה שלהם במערומיהם מתוך עוצמה, הם חווים שהסביבה נפתחת אליהם חזרה ומחבקת אותם באהבה רבה. דווקא מהמקום הכי לא צפוי. מי היה מדמיין שאת האהבות הכי גדולות בחיינו ... בזכות מי שאנחנו ולא בזכות המסיכות היפות שהצגנו על מנת להסתיר את האמת שבתוכינו... לסיכום: המפתח לתקשורת שבנויה על פתיחות ואמון, הוא להכיל את עצמנו כפי שאנחנו מתוך הבנה שלכל תכונה יש צד מקדם וצד מעכב. לאפשר לעצמנו להיות ...

... את מחויבותו של הקליינט להבין את חייו ואת קיומו (Strickland, 2001). ההנחה היא, שסך התנסותו האנושית של האינדיבידואל כאדם, פתוחה למודעות הערה וישנה השאיפה להרחיב את המודעות העצמית על ידי הבהרתה (Sommers - Flanagan, & Sommers - Flanagan, 2004). ... לא הוערך במידה מספקת (Lieberman, & Havens, 2002). המטרה אינה להסביר, אלא לחקור ולתאר את מצבו של הקליינט וזאת, בפתיחות ומוכנות להתבונן בגלוי בדרכי הביטוי הרבגוניות של הנפש (Van Deurzen - Smith, 2004). המטרה היא להבהיר את אותו הדבר ... על הקליינט, הוא יאפשר לו להרגיש מובן ושמקבלים אותו. באופן זה, תיאורו האוטנטי והמפורט את התנסות חייו יוביל אותו לפתוח את עצמו ולהיות נוכח בהווה כפי שהוא באמת (Jacobsen, 2008). המטפל בשדה ההתייחסות של הקליינט בכדי לאפשר זאת, המטפל ... מבחינת ההיבטים השליליים וגם מבחינת החיוביים (Lieberman, & Havens, 2002). יחד עם זאת, חשוב שלא לבלבל גישה זו של פתיחות ומתירנות לאחת של אהדה מוחלטת או אחת שעושה את העבודה בשביל הקליינט. התרפיה אינה תחליף לידידות אנושית (Cooper, 2003). ... במתח הנוצר בין תפיסת המציאות של האחר ותפיסת המציאות שלו עצמו (Deurzen - Smith, 2004). בכניסה למרחב המשותף, כשהוא פתוח לחוויית האחר כחדש בכל רגע ורגע, הוא מסתכן באיבוד העצמי שלו. למעשה, גם הוא וגם הקליינט נמצאים במאבק האם ... דינאמיקות היכולות לשפוך אור על מצבו של הקליינט ולרמז על משאביו הפנימיים ועל אופן התמודדותו (מיי, 1983). כשהוא נעשה פתוח ובעל יכולת הסתגלות להחלפה דינאמית ובלתי פוסקת של נקודות מבט חדשות ולהכרה בטעויותיו שלו, כשהוא נהיה בעל מוכנות ומסוגלות ... בו אלו משקפות את דרכו בעולם, אולם כעת במקום שאלו יפורשו כהשלכות רגשיות ששורשן בעברו, הן מובנות במונחים של פתיחות או סגירות כלפי האחר בהווה (Cooper, 2003). הכוונה בכך, היא שבהווה הקליינט פתוח להיבטים מסוימים של קיומו של המטפל ולאחרים לא. הדבר שנבחן הינו האם תבנית זו של פתיחות או סגירות מתרחבת אל מעבר ליחסים הטיפוליים, כלומר האופן בו הקליינט נכנס לסיטואציות שונות ולמערכות יחסים (Cooper, 2003). מבחינות ...

המשפחה - קשר של שתיקה האינטימיות האמיתית והמלאה בחיי המשפחה מושגת עי פתיחות שבה יכולים שני בני הזוג להיות הם עצמם. פתיחות שבאה לידי ביטוי ביכולת להתחלק בחוויות, ברגשות, בציפיות, במחשבות, בפחדים ובחרדות. צורך זה הוא שהביא את אחד מבני הזוג ...

... - מין ומיניות בחלום המיניות והגירוי המיני מסמלים את ההשראה, כאשר אנו חולמים חלומות מיניים אנו נמצאים בתקופה של פתיחות רעיונית ויצירתית. החלום מאפשר לנו להביט פנימה והחוצה בעת ובעונה אחת - חלומות מיניים הינם דמות מראה של הנשמה ... שביר יותר. סמלים שכיחים בנושא מין ומיניות בחלום: עירום בחלום - מסמל בדרך כלל את מערומיה של הנשמה - פתיחות והסרת מחסומים. כאשר החולם מתעורר בבהלה מחלום שבו הופיע עירום, הדבר יכול להצביע על קשיים להיפתח ולהתפתח בתחום עליו ...

... הניסיון להביא למיקוד ולגלות את נטיותיו המרומזות של השקפת עולמו של הקליינט, כשזו משפיעה ומתחזקת את המשקעים והניתוקים (היעדר הפתיחות), זו ברת תוקף. בבחירה להכרה בדבר אשר נמצא וחשיפתו, המטפל יכול לראות ולחלץ היבטים רלוונטיים לגבי השקפת עולמו של ... או דיכאון שהיו יכולות לעלות במקרה ההפוך. הדבר דורש את שינוי תפיסת החוויה כבעייתית, לא רצויה או אסורה, לכיוון הפתיחות לממשיות. עמדה זו של קבלה הופכת את ההתנסות להולמת ולמועילה לתהליך הטיפולי (Spinelli, 2007). המפגש האקזיסטנציאליסטי, מאפשר לקליינט לגלות ... מול הדמויות עימן הוא נפגש בעולם. מטרתו הינה ליצור מרחב ניסיוני בו הקליינט יכול להתחיל להתנסות בקיום שהוא יותר פתוח (Boss, 1963 מתוך Cooper, 2003). יתרה מזאת, בניסיון לאמץ פתיחות כלפי אותו הדבר שבמקרה ההפוך הייתה הימנעות או התרחקות ממנו, המטפל יכול להמחיש את התיאוריה ובאופן זה להפוך לדוגמה ... בחשבון. הכל נמצא תחת התחשבות בוחנת, כשהדבר כולל גם את הסיבוכים הנוצרים (Orfanos, 2002). הבנה זו דורשת מהמטפל להיות פתוח יותר לכל תגובותיו הרגשיות והאישיות. הגבול שבין אישיותו המקצועית ובין כלל אישיותו הסובייקטיבית נהיה מעורפל והקליינט, מוזמן לפגוש אותו ... בכדי להבטיח שיוכל לחזור אליה. התהליכים העברתיים מתוארים כהתנסויות בלתי נמנעות המבטאות את השייכות והבין יחסיות ושהן משקפות את הפתיחות והסגירות של המטפל והקליינט בכאן ועכשיו של המפגש הטיפולי. מודגש, שלא ניתן להימנע מההדדיות שבמפגש, שההימנעות מהרגשות שעולים בטיפול ... התנאים הנחווים בערכת היחסים בתרפיה. הכרה בהם מאפשרת לקבלם כהתנסות הולמת ומועילה והדבר משקף מודל לדרכי קיום של היענות ופתיחות לעולם. השקפת עולם זו, מציגה ביקורת כלפי התייחסותה של הגישה הפסיכואנליטית לתהליכים העברתיים. היא מציגה טענות כגון שההתייחסות למטפל ... על המטפל להשתתף באופן מלא, חי ואקטיבי בעולמו של הקליינט. הדרישה מהמטפל היא להיות כן ואוטנטי. הוא נדרש להיות פתוח לתגובותיו הרגשיות והאישיות ולשקף פתיחות זו למערכת היחסים. זהו מפגש בא נעשה הניסיון לראות את האחר כשותף בין ייחוסי ולא מנקודת המבט בא האחר ...

... הדגש מופנה כלפי ההתנסויות הנחוות ולא כלפי פרשנויות העבר. המטפל והקליינט מובנים כמעורבים באופן מוחשי, כשני אנשים הנאבקים להישאר בפתיחות אחד כלפי השני, כשני אנשים הנאבקים בכדי לארגן משמעות למתרחש. כפי שנראה, מבחינות רבות רב הדמיון מהשונה בהבנתם והמשגתם ... ואמיתית. הגישה, מבטלת לחלוטין את ההתייחסות להתנסויות אלו כאל תהליכים העברתיים ומציגה אותם במונחים המשקפים את המאבק המתמיד שבין הפתיחות לסגירות של האדם. היבט אישי נקודת מבטי האישית מושפעת באופן עמוק מהעמדה של הפסיכותרפיה הפנומנולוגית אקזיסטנציאליסטית ומשורשיה הפילוסופים. לכן, ... את הדברים כפי שהם. כל התעלמות, היא כהתעלמות מעצמי, מעצם השתייכותי לעולם. זו היא אי הברירה הנותרת של להיות בפתיחות אל מול המציאות האמיתית עם כל המתרחש בה, כשאני חשוף, ערום וכנה למגוון ביטויי. האלטרנטיבה, לוודאי תשקף את הסתתרותי ... אימה עמוקה. אני מסתכל בכנות אמיתית על מערכות יחסיי, מהן גם אם ארצה לא אוכל לצאת ובוחן את מידת הפתיחות אותה אני מביא ושלוודאי, מעצבת את קיומי בעולם. אני מרגיש התכווצות, הדבר אותו אני מוצא, פעמים רבות אינו מחמיא. ... זאת, יצמצם את ההתנסות הנחוות ותמיד יסתיים בהפחתה ואף יצטייר כמעשה עוול, בהשוואה לעושרה ומורכבותה של המציאות. ביטויה של הפתיחות להתנסויות, כפי שאפשרויותיו של האדם, היא לוודאי אינסופית. לכן, היא מאלצת גבולות של סגירות כך שתוכל להכיר את עצמה. ... הקיום המשתוקק להתגלות ולהיחשף על ידי הגדרתו. הבנה זו מעציבה אותי, היא מצביעה על כך שלעולם לא אוכל להגיע לפתיחות מוחלטת. הרי הפתיחות שבפעולה ההדדית, לעולם תחווה עד לגבול מסוים וגבול זה, לעולם יבטא את הסגירות שביחסים. ללא גבולות הסגירות, הרי שהחוויה ... החיים במלואם, עלי להכיר במגבלותיי אשר נוכחים בוודאות בכל התנסויותיי באשר הן. אני מכיר בסגירות הנוכחת בהגדרתה של כל פתיחות. עם זאת, מחווייתי האישית, קיימות אותם הפעמים שכשאיני שם לב, חוויה של פתיחות אמיתית ונצחית מתגנבת אליי. אז, לרגע, אל מול אדם מסוים נעלם קיומי ושוב איני כאן. אין לי דרך אחרת ... רוצה להאמין שאנו מנצלים אפשרויות אלו כל עת שהדבר מזדמן, אולם איני יכול לעשות זאת. אמנם ההזדמנות להרחבת גבולות הפתיחות תמיד נמצאת, אולם נראה שלעיתים תחושות ככעס, אשמה, תסכול וחרטה, הנובעות מהסגירות אותה אנו מביאים לאותו הרגע, לסיטואציה עם האחר, משתלמות יותר מאי הודאות שבפתיחות. כנראה שלתחושות הפחד והבעתה המתעוררות עם ההתרחקות מאותו הדבר המוכר, יכולה להיות אחיזה אימתנית. זו החרדה העצומה המתעוררת כשאנו ... התנסויותיו כפי שהן נוכחות. למעשה, זהו המקום היחיד בו המטפל והקליינט אינם שווים. באחריותו של המטפל להביא מודעות רחבה ופתוחה לחווייתו שלו את עצמו וזאת לעומת הקליינט, שאחריותו אינה מחויבת בהכרח. הימצאותו של המטפל עם כל אשר ישנו, שומרת ... הדבר רק אנושי. אולם לא השאיפה להצלחה מוחלטת צריכה להיות נוכחת, זו אינה אפשרית. זו ההתכוונות למודעות הערה ולהכרה בפתיחות ובמגבלותיה היא שנכספת. ההכרה זו, היא שמאפשרת לנו להמשיך ולהתרחב עוד ועוד, כשאנו צוללים אל המעמקים האינסופיים של מערכות יחסינו. הכרה זו מבטאת את החיוביות, לא של הפתיחות או הסגירות, אלא של החיים במציאות השלמה המזהה את כל שישנו. זהו הניצחון שבהתגברות העצמית, ההתגברות על הידוע והחלקי ... הם, היא אהבת הגורל. מנקודת מבט זו, הסגירות אינה מייצגת את החוויה כמתסכלת, למרות שלעיתים זו יכולה להיחוות ככזאת והפתיחות, אינה מייצגת את החוויה כנעימה, אלא פשוט מגדירה את גבולות ההתנסות לאותו הרגע. זהו הביטוי לעקרון השייכות, אנו לעולם לא פתוחים לחלוטין ולעולם לא סגורים לחלוטין. בהרגשת הסגירות, הרי שאנו פתוחים עד לאותו המקום שנחשף ובהרגשת הפתיחות, הרי שאנו סגורים מאותו המקום ואל האפשרויות שמעבר לו. קביעתנו את הפתיחות או הסגירות כשליליות או חיוביות, מבטאת את היחסיות הערכית לפיה אנו תופסים את העולם ובאותה המידה היינו יכול להחליט ...

... מתנסים. הפנומנולוגיה, הינה הניסיון לאפשר להתנסויות אלו להתגלות אלינו ולדבר אלינו, כך שנוכל לתארם (Boeree, 2006). מבחינת הפנומנולוגיה, ההכרה נפתחת כלפי התופעה, שהיא העולם והיא מראה עצמה, בפתיחותה של ההכרה. כך, שהמציאות האמיתית אינה זו המסתתרת מאחורי התופעה, במבנים פנימיים, בתת מודע או באופן שאינו נתפס בחושים, ... ושאותם אנו כופים על התופעה, מבלי לקחת שום דבר כמובן מאליו (Jacobsen, 2008). בכדי להצליח בכך, על הפנומנולוג להיות פתוח להתנסויות ולא להימנע מהדבר הנמצא רק מכיוון שהוא אינו מתאים לאמונה והתיאוריה הפילוסופית, מדעית, פסיכולוגית או דתית שלו (Boeree, ... לאדם האחר להרגיש מובן ושמקבלים אותו ואת עולמו ומכך, שהוא מקבל חיים. תיאורו המפורט את התנסות חייו, יוביל אותו לפתוח את עצמו ולהיות נוכח בהווה כפי שהוא באמת, באופן אוטנטי (Jacobsen, 2008). האוטנטיות האקזיסטנציאליסטית של היידיגר וסארטר בבסיס הפילוסופיה ... היות - שם מאפשר לעולם להתגלות. הוא מתייחס לכך כמקום בו הקיום חושף את עצמו והוא מתאר זאת כתחושת פתיחות (Boeree, 2006). כשהאדם מגדיר אפשרות אחת או יותר, הוא נאטם לאין סוף האפשרויות האחרות הגלומות בדבר וכשהוא אינו תופס את העולם שמסביבו כעולם של אפשרויות, הוא עצמו מפסיק להיות אפשרות חיה שמתהווה ומשתנה. לפיו, תחושת פתיחות זו של הגילוי האינסופי של האפשרויות הגלומות הקיימות בעולם, היא האוטנטיות (להב ופוך, 1992) והדבר שהוא החיוני בשביל האדם, ... לפיו, האוטנטיות דורשת העזה רבה והיא נדירה למציאה אצל האדם (Van Deurzen - Smith, 2004). הוא גם מכיר בתחושת הפתיחות עלייה מדבר היידיגר, אולם הוא מתייחס אליה כאל הכלום. מבחינתו, התמצית של האנושיות, הדבר אותו אנו חולקים ושהופך אותנו ...

... לקרוא לשנות החמישים השנים התמימות. הן היו רחוקות להיות כאלה. שנות החמישים היו שנות דיכוי. נשים למשל לא יכלו לפתוח לעצמן חשבון בנק אלא אם באו מלוות בגבר, בעל אב או בן משפחה אחראי. בחלק מהמדינות עוד לא הייתה ... לשכנע אותנו בטענה ישנה שסקס הוא חטא. אוהבי סקס לא יירשו גן עדן. אמריקה מתנדנדת בין טהרנות ומוסרניות ובין פתיחות לסקס על כל צורותיו. הסקס נמצא בכל מקום ומגונה בו בזמן חלקים נרחבים של אמריקה. זו אחת הסיבות שקלינטון ... אותן איך להיות סקסית. המדענים המציאו דבר שישפיע על אושרו של העולם יו הפנר קיבל תכנית טלוויזיה בה דיבר בפתיחות. ומיד אחרי זה פתח את רשת מועדוני פלייבוי בהם נערות לבשו בגדי ים ומחופשות לשפנפנות. מושג שהלך והתרחב. שנות ... להבין שהחברה דפוקה ביחס שלה לסקס. ביחס לנשים, ביחס להומואים. נשים עדיין מתו בגלל הפלות והומואים נעצרו. בסן פרנסיסקו נפתח המועדון הראשון שרקדה בו אישה חשופת חזה לראשונה באמריקה. כשהשלטונות ניסו לסגור את המועדון, הליגה לחופש מיני באה להפגין ...

... ב - תקשורת מקרבת ובהקשבה אמפתית, לא בשיפוטיות. להביע את ה כ ל, החל מהרגשות, המטרות, החלומות, ועד שיתוף פתוח בשיחות על פחדים, חרטות, כעסים ואכזבות. תקשורת כזו צריכה לכלול לא רק ביטוי מילולי אלא גם מחוות, חיבוק, התלטפות, ... למישהו את עצמו, הוא שם מבטחו באדם שלא יפגע בו. אמנם זה סיכון, אך זו גם הדרך היחידה באמת לפתוח את העצמי לאפשרות של אהבה ואינטימיות אמיתית, בהם היכולת לרפא את כל הניסיונות הכושלים של אהבה בעבר. היכרות אינטימית ... ג ינסים של אחרים, אם אתה צריך... פגיעות - באינטימיות נותנים לשותף מושב בשורה הראשונה לצפות בסיפור של חיינו. פתיחות הדדית, בשיתוף בסודות האינטימיים השמורים ביותר, והתחייבות הדדית, לשמור על הסודות כפי שבני הזוג עצמם שומרים את סודותיהם האישיים. ...

... מזה. גם אם התועלת שלו מזה היא להימנע להיפגע עקב ביקורת שאני עלול להעביר עליו. מסקנה: בן אדם יהיה פתוח וכנה איתי לגמרי במידה והוא באמת מבקר אותי לחיוב / לשלילה, ואין לו שום אינטרס ממני, הוא ידבר איתי בפתיחות ויביע את עצמו לרוכבו ולעומקו. אז יש פה מסקנה הרבה יותר עמוקה והיא שאם אני אהפוך לבן אדם אמיתי ... אניח שיש לו בעיה עם עצמו ושזה לא אומר עלי שום דבר ולכן אני אוכל להסביר את עצמי בפניו בפתיחות מוחלטת. וברגע שאני אסביר את עצמי בפני אנשים בפתיחות מוחלטת אז הם יבינו אותי ובכך הם יבינו את עצמם יותר טוב ומכיוון שהם יבינו את עצמם יותר טוב ... את האדם אמיתי מכיוון שבגללו הם אוהבים את עצמם יותר. זה גם מסביר את התופעה שאומרים שהכי חשוב זה פתיחות ותקשורת מכיוון שאם שני אנשים הם פתוחים לגמרי אחד עם השני אז הם אוטומטית אוהבים אחד את השני יותר ולכן הם אוהבים אחד את השני יותר ... השני יותר אז אין שום סיכוי בעולם שהם ישנאו אחד את השני. זה פשוט בלתי אפשרי. אם אני אהיה פתוח לגמרי עם אנשים לגבי הכל כולל הכל כולל הפחדים כולל החששות שלי כולל כל דבר אז אני בעצם בולם בפניהם את האפשרות לבקר אותי לשלילה מכיוון שהרגש שהפתיחות מעוררת בהם הוא רגש של אהבה עצמית ולכן הם נאלצים לבוא לקראתי. וגם אם האדם מסרב להיות פתוח איתי בחזרה אז עדיין כל עוד אני אמיתי אז אני גם לא מצפה מהאדם השני להיפתח אלי לגמרי כי ... בפניי. זא שהכי חשוב זה שאני אהיה ואשאר אמיתי לחלוטין והכל יהיה בסדר כך או כך. מסקנה: כשה אני פתוח עם עצמי לגמרי, אז אני בולם בפניי את האפשרות לבקר אותי לשלילה, כי הרגש שאני מעורר בעצמי הוא רגש ... טינה לעצמי וחשדנות וכל המשתמע מכך. ואם אני סגור בפני בן אדם אז אני בולם בפניו את האפשרות להיות פתוח איתי ואני בעצם מאלץ אותו להיות סגור בפניי גם. מסקנה: כל דבר אפשרי שבו אני מאשים בו בן אדם ...