לא תקלל חרש - פרשת קדושים תהיולא תקלל חרש - פרשת קדושים תהיו ידוע לכל, בהיחלש האדם, יתגברו קשייו. היינו כשאדם נחלש נפשית ו/או פיזית, יופיעו עוד ועוד קשיים. הדרך להתגבר, להתמודד, הינה עי התחזקות. מזהירה התורה, שלא לקלל. התורה נוקטת...זהו בחינת לשלום, כפי האות ל בעלת רגל כלפי מעלה ורגל כלפי מטה. האדם תפקידו לקשר שמים וארץ, רוחניות וגשמיות וכו. הליכת האדם כסדר הינה החיבור כדלעיל. כאשר ישנו קלקול, יציאה מהסדר. האדם הינו טועה בדרכו, בטעותו ימצאנו רעות רבות. הקללה הינה, רצון המקלל להמשיך אל האדם מריעין בישין, הקללה חלה במקום בו אין סדר. במקום המסודר, אדם ההולך כסדר בדרך הנכונה, עליו לא תחול הקללה. האדם החי, מחויב לסדר, מחויב לרצוא ושוב. או התורה לא תקלל חרש, היינו לא תקלל האדם החי. הקללה על החי ענינה הרחקתו מהסדר והמשכה אליו המריעין...