... מקצוע, שני תארים.. ואז מה? נפרדים מההורים? הורים מתפנים להמשך חייהם כעצמאים? בלי ההכרח להיות סבתא וסבא ב 20 השנים הקרובות.. בלי הצורך לגור בצמוד להורים כדי לעזור עם
הילדים.. כיצד זה ישנה את המבנה החברתי? את רעיון העצמאות בכלל? כמה מהדחף להביא
ילדים קשור בהרגל? אולי לראות את כולם מסביב בתוך זוגיות עם
ילדים, יוצר בתוך אנשים את הצורך להיות כאלה גם? כמה אנשים מפחדים מהיותם לבד או לא בזוג או ללא
ילדים רק משום שרוב האנשים כן בקונסטלציה משפחתית? אם הנוף החברתי מסביב מכיל יותר אנשים יחידים, אם זה יכול להשתנות רק אחרי גיל 50.. כמה יבחרו לשנות זאת ולהיכנס לשלב של הורות? אנו לא מספיק מכירים את האפשרות לבחור להביא
ילדים. לרוב האנשים (אלו שמביאים ואלו שלא).. ככה זה פשוט ככה יוצא.. וחזרה לעולמנו הדמיוני, כמה מהזוגות בו ימשיכו להיות ביחד גם אחרי
שהילדים גדלו? כשאין
ילדים נכדים ברקע.. יש יותר חופש לבחור. ציפיות הורים
מילדיהם למה הורים אלו יצפו מאיתנו? מה יבחרו לראות כשיסתכלו עלינו? איזה פוטנציאל יקבל העדפה? איזה מקום יתפוס רעיון הבאת
הילדים? מה יהיו המדדים שלהם להצלחה איתנו? האם יבלו איתנו שיחות נפש על המרפסת או במסעדה טובה? מה עושים כמשפחה, כשאין
ילדים ברקע, לטפל בהם, לדאוג להם, לשמור עליהם? 50 שנה זה הרבה זמן - ללא חופש גדול, קיטנות, הכנה משמעותית במעגל החיים, לפני שנוכל בעצמנו להביא
ילדים. הרבה זמן לחשוב על חיינו שלנו ועל הגשמה. מה יתקבל מכך ... עברו כברת דרך, שהם בוגרים, אנשים שהגשימו את עצמם, שהתנסו במספר מערכות יחסים אולי.. שלמדו בבית ספר או שניים, שעשו התפתחות.. (כי מה יש לעשות פה אם מפנים את נושא גידול
הילדים?) אם הם יוצאים לפנסיה כשאנו בדיוק גדלים, ויש להם את כל הזמן פנוי.. אולי הם לא שולחים את
ילדיהם לגן אלא נמצאים איתם רוב שעות היום? אולי הופך למיותר הצורך בגן
ילדים? בבית ספר שמתפקד כמו ביביסיטר? אולי אופי בתי הספר ישתנה? אולי הורים ישמחו לשמש כמורים במערכת החינוך הזו וללוות מקרוב את
ילדיהם הצעירים? אם הם באמת יהיו פנויים עבורנו, ולא חייבים לעבוד קשה כשאנו
ילדים קטנים.. כיצד ישפיע הדבר על תשומת הלב שנקבל מהם ועל איכות הקשר? הגשמה עצמית איזה סוג של בטחן עצמי יקבלו
ילדים אלו שגדלו להורים בוגרים? כמה חברות יוקמו על ידם? כמה ... ומאפשרים התפתחות אישית כחלק מהתרבות הארגונית? עתיד בטוח כמה הורים כאלה, שהם בני 50, שהתבססו בחיים ירגישו שעתידם לא בטוח? הורים אלו לא הוציאו הוצאות על קניית דירה
לילד, על חתונה של
הילדים על ברמצווה וכד עד גיל 50. כמה כאלה יבחרו לעשות
ילדים כדי לא להיות לבד? (הרי את רוב חייהם העבירו לבד בזוג ללא
ילדים, הלבד אינו איום כי אם דרך חיים) האם עדיין יעשו
ילדים כדי שיהיה מי שידאג להם בזקנתם? למעשה תפקידם של הקשישים ... זה ישנה את תפקידם החברתי ואת מעמדם של הקשישים? את תחושת החיים שלהם בגיל 85? אם עדיין זקוקים להם כאן.. ומתייעצים איתם, אם באים לבקר כי רוצים ולא כי לא נעים.. אולי
הילדים לא יצאו מהבית בגיל 20 וגם לא בגיל 30.. ואולי בזכות הבדל זה, הורים יזכו לנחת ולאושר בלתי נתפס כתוצאה ממערכת כזו של קשר איכותי עם
ילדיהם. בחירת בן זוג מי ייבחר להיות בן הזוג הנכון בגיל 50.. להביא איתו
ילדים לעולם? ובקשרים מוקדמים יותר, לפי אלו קריטריונים יתחברו ... אנשים? כיום, כשאדם מעוניין להתחתן הוא שואל את עצמו איתה איתו אני הולך לחיות כל החיים? כיצד נתון זה ישנה את הקריטריונים לבחירת בן - זוג, אם אפשר לחיות יחד 20 שנה ללא
ילדים, 20 שנה עם, ועוד 20 - עם אדם אחר, אולי מגיל 80.. איכות ... פחות מזוהם.. כתוצאה מפחות צורך לייצר, אולי נגדל יותר בעלי חיים. טכסים חתונות יקבלו דרגה של טכס יומולדת, ניתן יהיה להחליף בני זוג בקלות כיוון שיותר שנים חיים ללא
ילדים כבוגרים, מאשר כהורים.. מצד שני, חגיגה משפחתית להולדת בן בת, תקבל אופי של חתונה.. כל
ילד יתקבל בברכה ובשמחה נדירה על ידי הקהילה האנושית... ...