... מספרים לנו על קשיי הריון: ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי [10], מתואר גם שלא תמיד ילדים זוכים ביחס זהה מההורים: ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב [11], גם קנאה בין אחים מפורטת בסיפור יחסי יעקב ועשיו. במלים אחרות תפקוד מקובל ושגרתי של משפחה, הורים וילדים. כלומר, ההבחנה היא בין פתאום קם אדם בבוקר / ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת, / ולכל הנפגש בדרכו ... בין חלקי הפסוק. [3] יונתן על אתר. [4] רשי על אתר. [5] לפי שאמר למעלה בישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית. אבל כאן יצחק עיקר בן היה לאברהם שהוא הוליד את יצחק מאשתו הגמורה כדכת כי ביצחק יקרא ...

... לא נשאר סגור בגבולות הראש. דבר ידוע הוא שאותו המתכון יכול לצאת טעים וגם ממש לא. כשאמא מכינה אוכל לילדיה, האוכל הזה טעון בחשיבה שלה שעובר ישירות מראשה אל הצלחת. אך יש לי חשש שמחשבות כשלעצמן הן לא כל כך טעימות. עבור הורה זה יכול להיות פטנט נפלא וקל שעובד מהר כדי לשמור על קשר מחשבתי עם הילד דרך האוכל. כשהייתי ילדה, היה ילד בשכונה שתמיד רצה לאכול אצלנו, משום שלטענתו האוכל של אימו היה לא טעים. לא יכולתי לתפוס את הרעיון, זה ... שלי כשהכנתי את האוכל. לעומת זאת בימים בהם אני מרוכזת ומכוונת, רואים את האנרגיה הקלורית הזאת מלבלבת וממלאה את הילדים מול העיניים. אחרי ארוחה טובה שנעשתה בהתכוונות אל הילדים רואים פירות מיידיים. שמחה זורמת באוויר, שלא לדבר על המחמאות המענגות: אמא יצא לך כל כך טעים ומממ... ויאמי ... הוא עושה ועל מה הוא מכוון. לאמא (או אבא) כדאי לדעת זאת, כי בדרך קלה, נעימה וריחנית, אפשר לתת לילד צידה אמיתית לדרכו, כדי שהוא לא יאלץ לשוטט ברחבי מדפי המקרר ולחפש את המשהו הזה שלא נמצא שם. למדור ...

... את הרגשות שלו, בנושא כלשהו שחשוב וקשה לו, ובסופו של דבר להשתחרר מהם. למשל, כעסים על בן זוג או ילדים. הנועץ מנסה להרגיש כמה שיותר, להכנס כמה שיותר לעומק הרגשות. היועץ מנסה לעזור לנועץ להתחבר לרגש שלו. אחרי שחווים ... חלק חשוב, שאפשר לקרוא לו אופטימיות. הנחת היסוד ביעוץ הדדי היא שכל אדם יכול לחזור להיות מה שהוא היה בילדות - גמיש, כלומר מסוגל להגיב לכל מצב בצורה המתאימה. ההנחה היא שכולם יכולים לחיות בצורה שמחה ויעילה. מאז שלמדתי ... ולא מכוונת, יסיט את השיחה לעצמו, וכך הנושא שלנו ישאר פתוח ולא נגיע לשום התקדמות לגביו. דוגמה משלי אחרי שילדתי את בני הצעיר, לא האמנתי כמה כעסים עלו בי על ביתי הבכורה. הבת שאהבתי כל כך, אהבה מטורפת, פשוט התקלקלה. לפני שילדתי אותו, אני זוכרת שתיארתי את עצמי כבת שש עשרה מאוהבת - בה. לא היה לי שום רגש כלפיה שלא היה כולו אהבה, הערצה, התפעלות, רצון לקרבה אינסופית. אחרי הלידה השניה הרגשתי שהיא השתנתה לגמרי, והפכה לילדה מרגיזה ביותר, ואני - לאמא כעסנית ביותר. ידעתי רציונלית שזה 100% שלי, והיא לא השתנתה כלל, אבל הידע הרציונלי ... הדדי, כמה פעמים בשבוע, לפעמים כל יום. כל מה שעלה לי, פעם אחרי פעם, היה התקופה שאחרי שאמא שלי ילדה את אחותי הצעירה. כל יום בכיתי שוב על כמה שהיתי עצובה אז. והתחברתי בחזרה לכמה שאני יודעת שאמא שלי ... ותחושה טובה כלפי ביתי. עד היום לא ברור לי ב - 100% איך זה קשור כל כך, איך הפגיעה מהילדות מיתרגמת ככה לכעסים על הילד שעומד באותו מצב שאני עמדתי בו. אבל זה לא משנה. זה עבד וזה היה מצוין. לאט לאט שיקמנו את ...

... בבוז. גם לא בכעס או עוינות שאנשים לא ירצו ברעתו אחד של אחר. בדיוק כפי שאם הרוצה בטובתו של ילדה היחיד מגנה עליו במחיר חייה באותו אופן כלפי כל היצורים החיים יפתח מחשבות של אהבה ללא גבולות. יפתח אהבה ...

... הזהות העצמית מבוססת המגדר של אישה ההופכת לאם. ברוב התרבויות המוכרות מוערכות נשים בראש ובראשונה על פי יכולתן להביא ילדים לעולם, כאשר קיים קשר הדוק בין נשיות ואמהות. בקמרון נתפסת לידה כמילוי חובה מוסרית, ומהווה טקס מעבר אולטימטיבי מילדות לנשיות. בארצות - הברית רווחת התפיסה שאישה אמיתית היא מי שילדה תינוק ובעלת התואר אמא. ביפן, בסוף המאה ה - 19, הוצגה האמהות כמשימה קדושה, וגם בישראל של ימינו מתייסרות נשים רבות בטיפולי פריון בכדי להיות אימהות. שיטוט מהיר בפורומים ובאתרים שכותרתן הורות, משפחה וגידול ילדים, מעלה שיותר ויותר נשים חוות את המעבר לאמהות כמשבר. סוג של אובדן זהות עצמית עצמאית ואובדן החירות האישית. למעשה, ... בדמותו העתידית של התינוק. חלק מתהליך יצירת התינוק הדמיוני הוא בעצם הדרך בה מעצבת האם את הקשרים שלה עם ילדה ובמילים אחרות, תחילתם של דפוסי התקשורת עימו. לתקשורת זו שלושה דפוסים אופייניים: א. תקשורת מורחקת - המאפיינת נשים ששומרות ... ראשון בין האם ותינוקה. 3.בניית עתיד דמיוני לתינוק האמיתי - כל המחשבות של האם אודות עתיד התינוק: איזה מין ילד / נער / בחור יהיה? במה יעסוק? וכיוב. והנה במזל טוב נולד התינוק, הלידה עברה בשלום וכולם חזרו הביתה. ... גם על התינוק. קיימות עדויות משמעותיות המצביעות על נזק להתפתחות השכלית והמוטורית ולאיכות הקשר אם - תינוק, אצל תינוקות וילדים לאמהות שסבלו מדיכאון אחרי לידה. ומה קורה לבן - הזוג? לבן זוגה של היולדת מקום מרכזי בשינוי החשוב שחל ... למנוע את שחיקתה ואולי אף למנוע מצב דיכאוני. למעשה ככל שעובר יותר זמן מאז הופך האב מעורב באמת בחיי ילדו, כך גובר הקושי ביצירת השינוי. לכן, ההמלצה הגורפת היא לאמץ את המודל הרווח יותר ויותר בקרב זוגות צעירים, בו ...

... מחפשת? מה מניע אותך? מה הראשון שמניע אותך? שאלה: להיות מאושרת. אליעד: למעשה את מחפשת להרגיש טוב. כאשר היית ילדה קטנה, והביאו לך משחקים וצעצועים זה גרם לך להרגיש טוב. אז למעשה את רק מחליפה משחקים. את היום, ולפני עשר ...

זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 3 פרק 3 בנית תכנית טיפולית כיצד תוכלו לדעת אם ילדכם נמצא על הקשת האוטיסטית? באופן כללי מאד ניתן לאמר שכאשר יש לילד עיכוב בהתפתחות השפה כמו דיספרקציה או אפרקציה הוא יפצה על כך תקשורתית דרך גסטות ותנועות גוף, מבטים והבעות פנים. לעומת זאת, ילד על הקשת האוטיסטית הוא בעל פגיעה נרחבת יותר והליקויים שלו הם רחבים ועמוקים יותר. אם הוא אינו מדבר הוא כמעט ולא יפצה על כך בדרכים תקשורתיות אחרות כמו מחוות, מבטים והבעות. הילד לא מפתח דרכי תקשורת ואינו מתעניין, או שיש לו התעניינות מועטה מאד, בקשר ובתקשורת עם האחר. אם ההתנהגויות והסימפטומים האלה נשמעים לכם מאד מוכרים סביר להניח שילדכם עשוי לסבול מאיזה שהוא סוג של עיכוב התפתחותי עד הרמה של אוטיזם. כדאי לגשת כמה שיותר מהר לאיש מקצוע, מניסיוני נוירולוג המתמחה בבעיות שפה, תקשורת וויסות חושי יערוך לילדכם את האבחון הנכון ביותר. על פי כל המחקרים שנערכו בעולם עד היום נקבע כי התערבות בגיל כמה שיותר צעיר עוזרת לילד להגיע לתפקוד ברמה גבוהה יותר מרמתו ההתחלתית. כדאי לעשות אבחון מקיף אצל בעל מקצוע עם ניסיון של שנים רבות ולא לחסוך בעניין זה. המלצתי היא לא להסתפק באבחונים של המכון להתפתחות הילד בלבד ואם ניתן לגשת לאבחון פרטי אצל איש מקצוע המומלץ עי הורים שילדם כבר אובחן אצלו. אפשר גם להתייעץ עם אלוט או לקבל מידע מבית לורן. אבחון רציני ואמין כולל תצפית על הילד כשהוא משחק לבדו, משחק של המאבחן עם הילד וצילומו בוידיאו כדי שיוכל לצפות בו אחכ אם יש לו ספק לגבי דבר מה, כדאי גם לצלם את הילד בסיטואציות חברתיות או בגן (אם הוא הולך לגן). שאלון התפתחות מובנה שממלא המאבחן יחד עם ההורים, שאלון לגננת, ראיון עם ההורים המספרים כיצד הם רואים את הילד והתפתחותו (חשוב בראיון שלא להגזים בבעיות הילד ובאותה מידה לא להפחית מעוצמת החומרה שלהם ולכן חשוב שיגיעו שני ההורים ויתנו שתי נקודות מבט המשלימות זו את זו ומציירות תמונת ילד שלמה יותר). בנוסף מבחן פסיכולוגי לילד, הערכה תפקודית ומילוי שאלון סנסו - מוטורי עי ההורים. לעיתים קרובות תימצאו בסיטואציה שנוירולוג מאבחן את הילד דרך כלי אבחון שונים מפסיכולוג או ממרפא בעיסוק וקשה למצוא מאבחן אחד שיאבחן בדרכי הערכה שונות הקשורות לליקויים השונים של הילד. ישנם אבחונים שונים דרכם מקובל להחליט האם ילדך נמצא על הספקטרום האוטיסטי אול לא, אולם אבחון מעמיק ונכון כולל בתוכו התייחסות ל - DSM, שהוא התנך של ... המפרט בתוכו את כל מחלות הנפש והלקויות הידועים לנו כיום, ביניהם אוטיזם. לעיתים קרובות בכדי להקיף את כל יכולות הילד וצרכיו האישיים יש לגשת למספר בעלי מקצוע. לעיתים קרובות מי שיאבחן את ילדכם לא יאמר לכם לגשת לאבחון נוסף הקשור לתחום התפתחותי אחר שאותו הוא לא איבחן. עליכם כהורים לקחת את היוזמה לשאול, לחקור ולדרוש אבחונים נוספים הקשורים לתחומי הליקוי השונים הקשורים באוטיזם. לאחר כל תוצאת אבחון תוכלו לדעת האם ילדכם זקוק לעזרה בתחום זה. לדוגמה, נוירולוג לא יאבחן את ילדכם בדכ דרך שאלון סנסו - מוטורי מפורט (יתכן שהוא ישאל שאלות כלליות על התפקוד הסנסורי שלו) ולכן יש לגשת למרפאת בעיסוק מקצועית המתמחה בבעיות סנסוריות ולאבחן את הילד אצלה ולבנות לו תכנית סנסורית המתאימה לו, זאת בנוסף לתכניות נוספות שימליץ עליהן הנוירולוג, הפסיכולוג, קלינאית התקשורת, טיפולי ABA ... מהכלים שהזכרתי כדי לאבחן. חשוב מאד שההורים יחושו שנעשתה מבחינתם ומבחינת המאבחן עבודה רצינית ושהאבחון מלא ומשקף את מצב הילד. כאשר הילד מאובחן כנמצא על הקשת (טווח) אוטיסטית כדאי לבנות תכנית טיפולית ביתית כמה שיותר מהר ובמידת הצורך והמלצת המומחים לשלוח את הילד לגן תקשורתי או טיפולי. במידה והילד הולך לגן רגיל כדאי להתייעץ ולשקול צירוף סייעת שתהיה צמודה לילד ותקבל הדרכה ממנחה התכנית כיצד לקדם את הילד מבחינת ההתנהגות ומבחינה חברתית דרך הגן. הסייעת עוזרת לילד במקומות שהליקוי שלו אינו מאפשר לו תקשורת חלקה ונכונה עם הסביבה. היא משמשת כגשר בין הילד לעולם וברגעים שהילד אינו זקוק לה היא מצטרפת לצוות הגן בכל מה שקשור בחיי היום יום בגן ותפקודו. מניסיוני, אני ממליצה על הגישה האקלקטית. כלומר, לא להאמין בשיטה אחת ולטפל בילד רק דרכה אלא לשלב מספר שיטות (ולא להגזים גם בזה, בסהכ מדובר בילד צעיר שיכולת ההכלה שלו מוגבלת). מומחים בכל אחת מהן עשויים לומר לכם שהן סותרות אחת את השנייה. במידה והילד נמצא במצב שלדעתכם, ולדעת רוב המומחים שהתייעצתם עמם, אינו מאפשר לו להשתלב בטיפולים במספר שיטות כדאי להתחיל בשיטה אחת ... חצי שנה כדי להבחין בתוצאות. במידה ולאחר חצי שנה (או שלושה חודשים לכל הפחות) אינכם רואים שיפור בליקויים של הילד כדאי מאד להפחית בשעות הטיפוליות של סוג הטיפול הראשי שבחרתם ולהכניס במקום שעות אלה טיפולים מסוגים שונים שעשויים לתמוך בילד טוב יותר ולהקל עליו ועליכם. לדוגמה, ילדה שטופלה במשך שנתיים בשיטת גרינספן ומצבה לא הוטב באופן משמעותי (אכן התרחבו מעט מאד מעגלי התקשורת שלה אך לא ... היה טוב אם לאחר חצי שנה של טיפול שאינו אפקטיבי מספיק לשנות ולהכניס טיפולים אחרים ולראות מה הכי עוזר לילדה (לאיזה טיפול היא מגיבה הכי טוב) ואז לתגבר את מספר השעות שעובדים עימו בטיפולים החדשים תוך כדי הפחתת שעות ...

... היו אנושיות. לכן באילוף וביות חיות מתרחשות טעויות נפוצות, תקשורתיות באופיין. לחיות פסיכולוגיה משלה, תרבות ותקשורת שונה. באופן דומה, הילד הוא אחר, ואינו מבוגר נמוך כזה שיכול להבין הכל, אם רק נסביר לו משהו מספיק פעמים, ולאט. .. ההבנה ... החוויות החושיות, התפיסה, העיבוד הקוגניטיבי וההתנהגות. מכאן מאותה טעות, נובע גם הרצון הנפוץ לתקשורת שוויונית, מכבדת, בגובה העיניים עם ילדים. כאילו עלינו לתרגל עם ילדים את כללי החיים הדמוקרטיים, התבוניים, לפיהם נרצה שיחיו בבגרותם. אלה טעויות שכיחות בשני התחומים. לכבד את האחר - ויהא זה ילד, בן תרבות אחרת, חיה או בן אנוש, משמעו לנסות וללמוד את עולמו ושפתו שלו התניותיו והבנותיו שלו. ידע והיכרות ... מקומה, מפנימה את כללי הלהקה שלה, (הבית והמשפחה), ומצייתת להם, תהיה נוחה יותר באחזקה, וממילא אהובה, נינוחה ושמחה יותר. ילד מחונך וחברתי יקבל תגמולים חברתיים מרובים יותר. האילוף והחינוך נועדו לחברת, להביא לסוציאליזציה, ללמידה של התפקיד המיועד - ילד או בוגר, זכר או נקבה (באופן המסורתי), שליט או נשלט. עבור הכלב, החיה, החיברות יהיה for good, לכל משך חייו, ילד אמור לגדול מן התפקיד הילדי, וללמוד תפקידים נוספים בכל שלב בחייו. תהליך חינוך מודע ומותאם לצרכים ולשלבים ההתפתחותיים המשתנים, יסייע לגדל ילד בוטח יותר, שליו, עצמאי, שיגדל להיות בוגר חופשי בנפשו וברוחו, המבטא את עצמו ויכולותיו. האין זה בדיוק מה שהורים רוצים, עבורם ועבור ילדיהם? בפועל, שכיח מאוד לראות התנהגויות אשר מחנכות, מאלפות ומביאות לתוצאות הפוכות. לדוגמה - מעולם החי - כלבנו מקבל את ... זו. אולם ייתכן גם, שציפורניו הארוכות קורעות את בגדינו, או שמשקלו כבד מדי, או שהוא נוהג כך גם באורחינו ובילדינו, וזה כבר פחות נעים, בטוח או רצוי לנו... כשאנו מתגמלים את הכלב על התנהגות זו, הנתפסת אצלנו כשמחת פגישה, ... ברור, הכלב יציית. כשניתן לו לערער על כך, נפתח פתח להתנהגויות לא רצויות - החל מקפיצות וכוחנות, ועד לתקיפת ילדי המשפחה. בטבע הסמכות הזו נאכפת באופן חד משמעי. ואצלנו? באילוף מכוון ומנחה אין צורך להיות קשוחים או אכזרים, רק ... הערעור על הסדר הטבעי של מנהיגות והובלה על ידי המבוגרים האחראים, וכל מה שאנו קוראים לו בדיקת גבולות אצל ילדים. גם זו התנהגות עם הצדקה התפתחותית. הילד גדל ומתפתח, ובודק כל הזמן את יכולותיו החדשות, מול הנורמות ומסגרות הכללים והחוקים שהוא מכיר. הוא דוחף גבולות המעטפת המשפחתית. יש לאפשר לילד תחושת צמיחה והישג, חוויית התעצמות, בכך שנרחיב באופן הדרגתי את הגבולות. אך עלינו גם לשמור שזה לא יהיה קל ... הקושי, ולהרוויח את הישגיו. בדיוק כמו שאימון דורש השקעת מאמץ, מול משקולות או כוח הכובד. שרירי ההתפתחות והגדילה של הילד תלויים וקשורים בשרירי ההורות שלנו. באופן שרק נראה פרדוכסלי, העצמאות, החופש והיכולות של ילדים יתפתחו דווקא תחת סמכות אוהבת של הורים ומחנכים בטוחים בעצמם. (בתחילת גיל ההתבגרות משתנים כמובן הכללים, כמו גם הילדים)... הורים המנסים להיות סמכותיים, אך בפועל הם ספקנים, או מתנגדים לסמכותנות בחינוך, ישיגו לרוב תוצאה הפוכה. הילדים ערים וקשובים במיוחד לעמדה הפנימית, הרגשית של ההורה. אני שומעת לעיתים תכופות הורים אומרים: הם לא שומעים אותי בכלל. זו טעות. הילדים שומעים היטב - שומעים את הסתירות בין אמירותינו לבין התנהלותנו. בין העמדה המוצהרת שלנו, לזו הלא מודעת אפילו לנו. ... מאיים בעונש על התנהגות מסוימת. לאחר שזה קורה, ההורה שב ומזהיר, שבפעם הבאה לא יוותר, או שהוא פשוט אומר לילד: אין לי כוח אליך יותר... הילד מבין מצוין: זו היא התנהגות מותרת. שאר המילים מיותרות... סמכות ההורה וההקשבה לו ניזוקו. כשהורה שב ושואל ילד צעיר - מה ירצה ללבוש, לאכול, מתי לנסוע הביתה ומה לקנות בסופר, הוא מחשיב זאת כמתן מקום וכבוד לילד, פיתוח יכולות בחירה וחשיבה. הילד, לעומת זאת, עלול לחוש שההורה אינו בטוח, אינו יודע, ואינו הדמות שניתן לסמוך עליה ולחוש מוגנים ובטוחים בקרבתה. תומי, ילדה בת ארבע, היטיבה לבטא זאת - היא אמרה בכעס רב לאמה, ששאלה אותה כמדי יום מה תרצה ללבוש ומה לאכול - את אימא! את לא יודעת להחליט לבד?! . ז ה המקור לתגובות עצבנות וכעס אצל ילדים, דווקא כשאנו מחשיבים את דעתם ומתייעצים איתם... הילדים אומרים לנו בהתנהגותם - היו מובילים! גם אם הם מפגינים התנגדות לכאורה, כרגע. בדיוק כמו שאנו, בכל סיטואציה, נדע ... אימון בשעת צרה. זהו יצר הישרדותי חשוב. הורים רבים בזמננו נתקלים בקושי להיות מנהיגים, מובילים, בעלי הסמכות. התנהגותם עם הילדים היא דמוקרטית, מכבדת, על פי התבוננותם, אך חסרת החלטיות, לא בטוחה, מהססת - מעמדת התבוננות אחרת. תכופות יש פער בין העמדות של שני ההורים, מה שיוצר תמונה מורכבת יותר, אך לא בלתי אפשרית. ילדים מפנימים היטב את העמדה הפנימית של כל הורה בנפרד, ואין צורך, גם לא אפשרות, בתיאום כל העמדות. מה שחשוב אלו הקווים האדומים של התא המשפחתי, וההידברות המכבדת בין ההורים. ילדים, בדיוק כמו בעלי חיים, זקוקים למבוגרים בטוחים, מובילים. כדאי שנטפח את מנהיגותנו - עבורם. מיריה. כי הורות היא הזדמנות ...

... יפה, אז מה אם זה לא יפה? למה בעיניך אם דבר הוא לא יפה, זאת בעיה? אם למשל היית ילדה בת שנתיים, לא היית אומרת זה יפה וזה לא יפה, נכון? יש בך שני כוחות, כוח אחד אומר שהוא ...

... בה, באותה בת איש כנעני ושמו שוע. הייתי תמים, חשבתי שאלהים סלח לי על התנהגותי. נשאתי אותה לאישה, והיא ילדה לי בשמחה שלושה בנים. באמת חשבתי שנפתחה בפני דרך חדשה. ואז באו האסונות, זה אחרי זה. אני אשם, עדיין ...