... בה, באותה בת איש כנעני ושמו שוע. הייתי תמים, חשבתי שאלהים סלח לי על התנהגותי. נשאתי אותה לאישה, והיא ילדה לי בשמחה שלושה בנים. באמת חשבתי שנפתחה בפני דרך חדשה. ואז באו האסונות, זה אחרי זה. אני אשם, עדיין ...

... שמחייב שינוי בחיים. היותה אשת ריב ומדון! קיימת אצלה נטייה חזקה לריב ולהגיד את המילה האחרונה. לעיתים מתנהגת כמו ילדה קטנה המחפשת תשומת לב מאימא. יש לה תחושה שכאילו אחרים מציקים לה אבל האמת שההפך הוא הנכון. ריב ומדון מרחיקים ... באור אצילי ואמונה ביכולת שלה להביא אושר ושמחה לחייה. ניחנה בכושר אבחנה גבוה ומודעות עצמית גבוהה תוך כדי ריפוי הילד הפנימי שבה. יש בה אמונה שכל דבר ביקום, הינו מבחן להעלאת דרגת מודעות. והתזמון לעשות שינוי בחיים - האם ...

... כבר מגיל צעיר. האמת היא שלא הייתי אחת כזו שכולם סיפרו לה את כל צרותיהם. הסיבה לכך הייתה שהייתי ילדה מאוד סגורה וביישנית. היו לי מעט חברות והן כן שיתפו אותי, אך לא היו הרבה. אט אט, עם השנים, ...

... הם יכולים כמובן לשמוע את קול אמם, ולזהות אותו לאחר שהם נולדים. הם קולטים את רגשותיה כך שלמשל אם הילד הוא רצוי, או שהוא בא בטעות, והאם כועסת או מתוסכלת כי בוא התינוק לא בדיוק מתאים לה באותה תקופה. ... לאיך היא מתנהגת בהריון, ובעיקר אילו רגשות עולים בה כלפי התינוק. אינני אומרת חס וחלילה שאמא לא תאהב את ילדה גם אם בא ללא תכנון, כל תינוק עם המזל שלו כמו שאומרים. אבל מחשבות ורגשות מסתתרות בתת המודע. החלק ...

איך לעורר מוטיבציה בילדים עם בפרעת קשב - אימון אישי / הפרעת קשב וריכוז / adhd? מוטיבציה היא המנוע שמפעיל אותנו ומאפשר לנו ... תנועה והיא המתארת מניעים motives. מוטיבציה היא הרצון לפעול, הצורך פנימי שמניע אותנו לפעול על מנת להשיג מטרה כלשהי. לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז (ADHD) ישנה לעיתים קרובות בעיה של חוסר במוטיבציה, היא יכולה לבוא לידי ביטוי כנטייה לדחיינות, עצלנות, קושי בהפעלה עצמית, לעיתים אף כאי מסוגלות תפקודית. אך למעשה בדרך כלל, ילדים אלו יודעים היטב מה צריך להיעשות, הקושי באיך - איך לגייס את עצמם במטרה לבצע את המטרה עד סופה. ... שאלה של יכולת או רצון - אינני יכול לעומת אני לא רוצה. ישנם שלושה סוגי מוטיבציה: מוטיבציה חיצונית - הילד פועל בכדי שיאהבו אותו - כדי לרצות את הסביבה או בכדי להימנע מעונש (תגמול חיצוני) או בכדי לכסות על חסכים לדוגמה: הילד לומד כדי לרצות את סביבתו או מחשש מעונש. מוטיבציה פנימית הכרתית - הילד פועל משום שהוא מבין את חשיבות הפעולה, לדוגמה: הילד לומד משום שהוא מכיר בחשיבות הלמידה ולא בגלל שהוא נהנה ממנה. מוטיבציה פנימית רגשית - הילד פועל משום שהוא נהנה / אוהב את מה שהוא עושה - הפעולה נובעת מכך שילד מקבל ממנה ערך פנימי, זה יכול להיות ערך רגשי של הנאה ועניין. דוגמה: הילד לומד מתוך הנאה וגילוי עניין בחומר הנלמד. השפעת המוטיבציה הפנימית היא גדולה יותר וארוכת טווח מהמוטיבציה החיצונית. כדי לעזור לילד לפתח מוטיבציה פנימית יש צורך לבדוק מה מניע את הילד. ריצארד לאבוי, בספרו פריצת דרך במוטיבציה, מונה שמונת הגורמים המניעים אותנו והם: חיברות, אוטונומיה, סטטוס, סקרנות, אגרסיביות, כוח, הכרה, השתייכות. חיברות: הצורך להשתייך לחברה - ילד חברותי מאושר ומסופק כשהוא מרגיש שייך וחלק מהקבוצה, שיש לו חברים רבים והוא נהנה מן הקשרים עמם. ילד כזה, משקיע מאמצים רבים בבניה ושימור מערכות יחסים עם אחרים, הוא יוזם ומתחזק את הקשרים באדיקות. לעיתים קרובות ילדים אלו ורבאליים, בעלי חוש הומור, ביטחון עצמי, פתוחים, נהנים מעבודה קבוצתית ואוהבים להשתייך אליה. אוטונומיה: הצורך בעצמאות - הילד האוטונומי מוקיר הזדמנויות לעבוד על פרויקטים באופן עצמאי ופחות בעבודות קבוצתיות. ילד כזה נהנה מפרויקטים שבהם התוצאות תלויות אך ורק בתפקוד שלו. ילדים אלו קולטים במהירות חומר חדש, סקרנים מאוד, יעילים ויצרנים מאוד, בעלי זיכרון טוב, ידע נרחב ובעל מוטיבציה עצמית. סטטוס: הצורך להיות חשוב - ילדים ומבוגרים רבים מונעים עי סטטוס, בעבורם הדימוי העצמי שלהם קשור לדעותיהם של אחרים. דעתם של אנשים אחרים חשובה להם מאוד, הם להוטים להשביע את רצון האחרים ורגישים ביותר לביקורת. ילד שהסטטוס מניע אותו, מרבה לדרוש אישור ועידוד, נוטה לביקורת עצמית, בדכ ממושמע ונהנה מאור הזרקורים. סקרנות: הצורך לדעת - האדם הסקרן זקוק ללמידה, לידע וצמא למידע חדש, הוא נהנה ללמוד כמעט על כל נושא. ילדים שהם סקרנים מטבעם, מגלים התלהבות בכמה תחומי עניין, אוהבים לקרוא, בעלי מידע כללי רחב, זיכרון חזק, נהנים מעריכת ניסויים ... האדם באגרסיביות אינו בהכרח שלילי או מזיק. ניתן לתעל אגרסיביות לפעילויות חיוביות (מנהיגות, אסרטיבית) או לפעילויות שליליות (בריונות ואיום). ילדים אגרסיביים מוכנים להתעמת עם מה שנתפס בעיניהם כחוסר צדק או כחוסר הוגנות. ילדים אלו יהיו בעלי דעות מוצקות, לוקחים אחריות ונהנים ממנה, נוטים לווכחנות, בעלי יכולת שכנוע רבה ואוהבים לקרוא תיגר על סמכות. כוח: הצורך בשליטה - הילד שיש לו צורך חזק בכוח, רואה חשיבות רבה בשליטה והשפעה. ילדים השואפים לכוח עשויים להיות בעלי דימוי עצמי חזק מאוד או חלש מאוד. הצורך שלהם בכוח עשוי לנבוע מתחושת ביטחון והתנשאות או מתחושת חוסר אוני ונחיתות. ילדים המונעים עי כוח נהנים מאחריות ומסמכות, נהנים להיות בשליטה, מעורבים תכופות במאבקי כוח ובוויכוחים, בעלי איכויות הנהגה, בטוחים בעצמם, אמיצים, עקשנים ובעלי כושר התמדה. הכרה: הצורך באישור - רוב הילדים מונעים עי הצורך בהכרה ואישור על הישגיהם ומאמציהם. ילדים אלו יש להם צורך גדול יותר בהכרה מאחרים. ילד כזה הוא מונחה מטרה, יעיל, תחרותי מאוד, מקדם את עצמו, נהנה מאורות הזרקורים, נהנה לערוך הצגות ורגיש. השתייכות: הצורך להיות בקשר ולהשתייך - לילד המונע עי השתייכות יש צורך חזק להיות בקשר עם אחרים ועם ארגונים ותנועות. ילדים אלו צוברים כוח רב מן ההשתייכות ותחושת שייכות וזהות ממערכות יחסים אלו. ילדים המונעים עי השתייכות מחפשים תכופות אחר אישורים של מבוגרים ואחר הקשר עמם, מפגינים זהות קבוצתית, רגישים לצרכי אחרים ולאי הסכמה, חוששים מדחייה, צייתנים, משתפי פעולה ומרבים להתנדב. החדרת מוטיבציה בילדים בעלי אופי שונה: הילד החברותי צריך לקבל רשות ועידוד להיות באינטגראציה עם אחרים. הוא מפיק תועלת רבה מתחושת השייכות ויכול לתרום רבות למורל, הוא נהנה מפעילות משותפת ועובד היטב בקבוצה. לכן העבירו לו מסר וחזקו בו את הרעיון שהוא חבר חשוב ומוערך. הילד האוטונומי נהנה מעצמאות ומאחריות. הוא אוהב לעבוד על פרויקטים ולערוך מחקרים, הוא אינו תלוי במיוחד בחיזוקים חיצוניים, לכן הטילו עליו פרויקטים ותנו לו אחריות. הילד המונע עי סטטוס מודע מאוד לרגשות ולגישות של אחרים ובא בקלות במבוכה. הדימוי העצמי שלו תלוי במידה רבה בתגובות שהוא מקבל מהאנשים החשובים בחייו, הוא מתקשה להעריך בעצמו את תפקודו או את נקודות החוזק שלו. ילד כזה לעידוד והכרה בנקודות החוזק שלו. הילד הסקרן רוצה לדעת ונהנה ללמוד ולפתור בעיות. עזרו לילד זה לקבוע מטרות אישיות והמשיכו לקבוע מטרות ככל שהוא מתקדם, חשפו אותו לנושאים חדשים ואפשרו לו לחקור ולגלות נושאים נוספים. הילד האגרסיבי רוצה שדעותיו ורגשותיו יישמעו. תנו לו הזדמנות לבטא את דעותיו ובקשו מדי פעם לשמוע הרעיונות שלו, השתמשו בהצעותיו ... צורך אמיתי מאוד. הימנעו ממאבק כוחות עמו ואפשרו לו לקבל החלטות ובחירות בכל עת שהדבר ניתן. המבוגר צריך לעזור לילד להמיר את האגרסיה באסרטיביות המקובלת יותר חברתית. הילד המונע עי כוח זקוק לשליטה אם נשלל ממנו הכוח, הוא יחפש ...

חינוך ילדים - עונשים - כן? לא? מתי? איך? למה? פעם אחת ולתמיד חשוב לברר את סוגיית העונשים בחינוך ילדים! נתחיל בשאלה - אתם נוהגים ברכב, במהלך הנסיעה (במקרה או שלא במקרה) עברתם ברמזור אדום! בתגובה, עצר אתכם שוטר ... נברר בהמשך... במילון אבן שושן ההגדרה לעונש היא - פגיעה לרעה במישהו בשל מעשה רע שעשה. נשמע נורא כשמדובר בחינוך ילדים, לא? האם המטרה היא לפגוע לרעה או לחנך? לפגוע לרעה - בטח שלא! לחנך - אולי, אולם לא תמיד ... לחזור על עצמה. כשמדובר בעונש, צריך לזכור שעונשים מקלקלים יחסים ואינם מועילים לתיקון המצב אלא ההפך, עונשים מלמדים את הילדים להעניש בחזרה ולהקצין את ההתנהגויות השליליות שגורמות לנו לכעוס כל - כך. פעמים רבות כשבוחרים עונש הוא אינו קשור כלל למעשה שנעשה ולכן גם יוצר חוסר אכפתיות ותחושת זלזול אצל הילד. אם לא תכין שיעורים - לא תראה טלוויזיה, אם לא תוכל - לא תלך לחבר וכדומה... הבדיקה צריכה להיות שלנו, ההורים. האם שלילת טלוויזיה תלמד את הילד להכין שיעורים? האם מניעת ביקור אצל חבר תלמד את הילד לאכול? לא בטוח. ברוב המקרים נוצרים מאבקי כוח סביב העניין וגם אם העונש מצליח זה זמני ולטווח קצר (ולפעמים גם מתוך פחד)... לא תמיד מדובר בעונשים... לפעמים אנו משתמשים גם בפרסים... פרס מלמד את הילדים לעשות בשביל הפרס ולא כי הוא צריך לעשות. אם תוכל אקנה לך גלידה, אם תכין שיעורים אקנה לך את המתנה שכל - כך רצית. מנגנון הפיצוי של ההורים עובד אצל הילד כמניפולציה וסחיטה - מה שלא עוזר לו להתמודד עם המחויבויות והמטלות היומיומיות שהוא צריך לבצע. אז מה עושים? נחזור ... ישלול את רישיון הנהיגה וייתן קנס. למעשה, יכולנו לבחור מראש האם לבצע את העבירה או לא. גם בחינוך, חשוב שהילד ידע מראש מהם התוצאות הנלוות למעשיו. החשיבות בבחירת התנהגות הילד, כשתוצאותיה ידועות מראש, משנות לחלוטין את מעשיו ופעולותיו. איך עושים זאת? בפעם הראשונה שמתקיימת התנהגות בלתי רצויה, מומלץ לא ...

הורות - פרדיגמה ישנה תחילה נבדוק מהו המצב הקיים כיום, בתוך קשרים בין הורים וילדים. לא זר לנו כי הורים רבים מרגישים שילדיהם משתמשים בהם ככספומט - מעוניינים לקבל מהם כסף (אוכל, רכב וכד) ולא מעבר לזה. לא באמת נשארים כדי לחלוק לשתף להתייעץ לדבר להרגיש יחד אחד את עולמו של השני. מוכרת עוד יותר התחושה של ילדים כי הוריהם לא מסוגלים להבינם, לקבל אותם כפי שהם באמת, מרגישים שהוריהם שיפוטיים, מעבירים עליהם ביקורת ועסוקים ב לומר להם מה עליהם לעשות, לכן ילדים עם הזמן הולכים ונמנעים ממגע כנה - אינטימי עם הוריהם. גיל ההתבגרות מתחיל את תהליך ההגדרה העצמית של הילד אך במקרים רבים נותר ריחוק רגשי ואף מתעצם, גם בשנות הבגרות. שני הצדדים חווים עם השנים התנגשות בין עמדות, ערכים, רצונות ומפתחים כפתרון מערכות יחסים מדודות, מוגבלות, בהן קיים ריחוק בעיקר רגשי. קשה להודות, אך לרוב, ילדים (גם בגילאי 30 40 50) יבחרו לבלות זמן חופשי עם אחרים, שאולי בגיל הוריהם, אולי בעלי מאפיינים דומים, אך ... אמור להיות? מה יש בקשר עם ההורים דווקא שמכתיב את המרחק? ציפיות ואכזבות הורים רבים חשים אכזבה מהקשר עם ילדיהם, אם אכזבה מתדירות המפגשים, אם מהאופן בו הילד מתנהל בחייו, אם מהשגי הילד, עמדותיו, מהאופן בו הוא דואג להם תומך בהם מטפל בהם וכד. ילדים רבים חשים כי בקשר שלהם עם הוריהם הם מקבלים מסר זה של אכזבה. הם מרגישים כי ההורים מאוכזבים מהם ... מתי היא נוצרת ובעקבות מה? אכזבה קיימת בדכ במקום בו היו לפניה ציפיות. כשהורים מחזיקים ברעיונות שונים לגבי מה ילדם אמור להיות / לעשות, ברגע שהמציאות לא תואמת ציפייה זו, תתרחש האכזבה. כל עוד ממשיכים אנשים להחזיק בציפיה המקורית, ... שמונע מאב להיות בטכס החתונה של בנו באהבה ובקבלה? אולי חשיבות עצמית, מה שמכונה אגו.. בכל מקרה, עיוורונו למציאות הילד, למהותו, מאפשרת לו לקיים ניתוק. ניתוק רגשי יכול לייצר כאב נפשי מתמשך אצל שני הצדדים, אך הניתוק מגיע קודם ... אולי כלל לא מודע, שדורש הבנה. העיוורון למציאות בדכ הוא סוג של פתרון שמאפשר לזה שמסמא את עיניו, כמו לילד שמסתיר עיניו בכפו, להאמין, שלא רואים אותו. להאמין שמשהו שקשה לקבל, אכן אינו קיים במקרה זה. הדינאמיקה שנוצרת במקרים ... נפנה להבין כעת: פרדיגמה ישנה ליחסים ככל שנלך אחורה בזמן, נדיר יהיה למצוא הורים שלא השתמשו בסמכותנות ובכוח מול ילדיהם. הורים היו שם כדי לתת הוראות.. והילדים היו שם כדי למלא אחריהן. אלו שלא דרשו משמעת וציות נחשבו חלשים. הציות נחשב להוכחה מספר אחת לערכו של ... הורה עפ הפרדיגמה הישנה - תפקידו להורות. ללמד, לתת הוראות, (כך גם נתפס תפקידו של מורה - להורות לאחר (לילד) את הידע, או מה עליו לעשות). ההורה הוא זה היודע, זה המחזיק במה שנכון ולכן גם זה המחליט והקובע. לפי פרדיגמה זו, הילד הוא לוח חלק הניתן לעיצוב. הילד ידע רק מה שהורהו יבחר ללמדו. בזכות ידיעת הנכון ההורה מצפה להיות מכובד על ידי ילדו / תלמידו. ההורה מקבל ראשון לצלחת, ישן במיטה הטובה יותר וזוכה לעצמאות הגדולה יותר בתוך התא המשפחתי שהוא מקביל ... כך היה עד כה במקומות רבים בעולם. עפ הפרדיגמה הישנה ברוב המקרים, הסביבה החיצונית (בתרבות המכונה מפותחת, המערבית), מכתיבה לילד כיצד עליו לגדול, באיזה קצב ובעזרת אלו כלים, באופן המצמצם את המרחב המאפשר ספונטאניות. לחילופין, בתרבויות מתפתחות (הלא מפותחות) הילדים נזנחים ככל שמולידיהם עסוקים בדאגות קיומיות ממשיות. לרוב אין בוגר פנוי בסביבה לתת מענה לסקרנות המפתחת של הילד והוא נתון במרחב ש על כן לא יכול לאפשר התפתחות נפשית ולספק תמיכה. עריכת השוואות - יותר ופחות הפרדיגמה ... משאלות וצרכים ראשוניים, מכונה חסך נרקיסיסטי. משמעותו חסך בחום, ביחס מותאם לצרכים הנפשיים, מצד בוגר תומך ומבין, יחס המאפשר לילד להנביט בתוכו את הרעיון כי הוא יחיד ומיוחד, נפלא, אהוב כפי שהוא, ומתקבל בשמחה בעולם. תחושות נרקיסיסטיות אלו, חיוניות ... החסך להציק או להציג עצמו מבפנים בדרכים שונות. וכך, קורה שאמהות מקבלות תחושה שהן חשובות ושהן מספר 1 ברגע שילדן נולד ונוכח איתן ורק איתן כל הזמן. אמהות חשות חשובות ומשמעותיות ברגע שזוג עיניים אלו של תינוקן מגיב רק אליהן ונרגע רק בזרועותיהן. פעמים אמהות חוששות לאבד את התחושה המעצימה הזו, ומעכבות באופן לא מודע את התפתחות ילדן לכלל עצמאות. כמה דוגמאות יש לציפיות של הורים שילדם יכבד אותם יפאר את שמם ירחיב את הצלחתם ישמש חלון ראווה עבורם? לשם מה נוצרות ציפיות אלו? לטובת הילד? או לטובת ההורה שצמא לכבוד, לחשיבות, להצלחה מתוך הצלחתם של ילדיו? הורה שמחזיק בציפיה שילדו יאמין באותם ערכים כמו שלו, הורה שרוצה שילדו יתחתן בדרך המקובלת עליו, הורה שרוצה שילדו ירכוש מקצוע שהוא מחשיב כרצוי.. רוצה לאחוז בילד כבמושיע לחיזוק זהותו הפנימית. רוצה לאשר באמצעות ילדו את תקפותו שלו. האם ילדים אמורים להיות חלק מזהותם של ההורים? האם אושרם של הורים נמצא במידה כלשהי תחת אחריות ילדיהם? האם מתוקף כך על ילד ללמוד את רצון הוריו ולחיות את בחירותיהם? ומה האלטרנטיבה לזה? עד כמה אנו ערים לאחריות שאנו נוטלים על כתפנו ...

נאיביות המבוגרים - חוכמת הילדים - מהי השלמות? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על נאיביות המבוגרים - חוכמת הילדים - מהי השלמות?. נאיביות המבוגרים - חוכמת הילדים - מהי השלמות? הפעם אדבר על הנאיביות של הילדים, והחכמה של המבוגר. מי שיתבונן יראה שהילדים הרבה יותר שמחים, לוקחים בקלות, ואם הילד לא שמח זה כי הוא למד מהר מהמבוגר. והאדם המבוגר קיבל שכל והוא כבא לא נהנה. ילד הוא הרבה יותר אופטימי, ילד לא מוגבל בחשיבה שלו, הוא לא יודע שהוא מוגבל ואז הוא חולם שהוא סופרמן וכדומה. וככל שהאדם מתבגר, הוא מבין שהוא מוגבל, וחווה את חייו במוגבלות, וממילא פחות מאושר. ואחד הדברים שיש רק לילדים, זה סרטי הילדים, אגדות, סרטים מצוירים והילדים נאיביים מאמינים לדברים האלו, לאגדות ולדימויים השונים. ולילד יש גם את הכוח של מבוגר וגם הכוח של הילד, של התמימות. למבוגר יש ילד מודחק, כוח של ילד שמודחק כרגע אצל המבוגר. ואדם אמור לחוות את החיים בחיבור שתי הכוחות, הכוח של הילד והכח של המבוגר. הילד חושב שהוא יכול לעשות הכל, פשוט כי אין לו מספיק שכל, עד שהוא מגלה את המוגבלות שלו, ואז הוא ... הם לא צפיחית בדבש, והמבוגר כבר יש לו שכל גדול ותר, והוא מודע למוגבלות שלו, ואז אין אושר, גם הילד לא מאושר אושר פנימי אמיתי, כיוון ששכלו קטן עדיין. וצריך לחבר את שני אלו, את השכל של המבוגר עם שכל הילד לחבר את ההפכים, ואיך עושים את זה? התשובה שיש מקום אחד שהכל מתחבר, וזה השורש של המציאות, ובשורש של ... אחד, בפרספקטיבה של האחדות הכל אפשרי, אפשר לעבור באש, לעוף, כל העולמות היפים מהאגדות אפשרי בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלת. לילד עם כל הסרטים היפים והאגדות, עדיין זה לא מתקרב לשורש האחדות. גם הקוסם מוגבל וחוטף מכות פה ושם, ובפרספקטיבה ...

מאיזה גיל כדאי ללמד ילדים חשיבה חיובית? שאלה: מאיזה גיל כדאי להתחיל להקנות לילדים דפוסי חשיבה נכונים והרגלי חשיבה חיוביים? האם כדאי לתת לילדים לגדול כמו ילדים רגילים ורק כשהם יתבגרו אז לחשוף אותם לכל עניין החשיבה החיובית או אולי כדאי להקדים כמה שיותר? תשובה: כדאי ללמד ילדים הרגלי חשיבה חיוביים ונכונים כמה שיותר מוקדם מ 3 סיבות פשוטות. סיבה ראשונה היא כי דפוסי חשיבה חיוביים כשמיישמים ... אך ורק להועיל ולהפוך את החיים של כל אדם לטובים יותר. אז בעצם למה לא להפוך את החיים של הילדים לטובים יותר כבר כשהם צעירים. הם יכולים להמשיך לשחק ולהשתולל כמו ילדים אבל את הכל לעשות ברוח חיובית, בלי תוקפנות, בלי להיפגע מאחרים או לפגוע באחרים, מתוך שמחה, מתוך חיוביות ועוד. אם אפשר להפוך את החיים של הילד לטובים יותר מוקדם יותר אז בהחלט כדאי לעשות זאת. נקודה שניה היא כי דווקא בגלל שהילד הוא עדיין ילד, דווקא בגלל זה כדאי להתחיל להקנות לו דפוסי חשיבה נכונים. לכל אדם קל יותר לרכוש דפוסי חשיבה נכונים בעיקר כשהוא עדיין ילד צעיר, אחרי שהוא מתחיל להתבגר זה נהיה קשה יותר. אומנם בכל גיל זה אפשרי לשפר את דפוסי ההתנהגות של ... שמתחילים לעשות זאת בגיל מוקדם יותר כך זה קל יותר לאדם. כך שמומלץ ביותר מגיל כמה שיותר צעיר להקנות לילד הרגלי חשיבה נכונים שילוו אותו לכל החיים. הנקודה השלישית היא כי אדרבה בגלל שהוא ילד, בדיוק בגלל זה צריך להקנות לו דפוסי חשיבה נכונים, בגלל שילד מתמודד הרבה יותר עם שאלות של מודעות אישית, מי אני, למה אני כאן, כיצד להתמודד עם ביקורת, כיצד להתמודד ... הצורה שבה החברה תופסת אותו, כיצד להתמודד בלימודים, עם תחרותיות, כיצד לקבל את עצמו, כיצד לאהוב את עצמו ועוד. ילד צעיר נתקל בהמון שאלות של זהות עצמית, בגלל שזה בדיוק הגיל שבו הוא מגבש את הזהות שלו כאדם. לכן אדרבה גם ילד צריך לא פחות ממבוגר דפוסי חשיבה חיוביים, כדי להצליח בלימודים, עם סביבתו, הוריו ועם עצמו ועוד. לסיכום כדאי מאוד להתחיל לחנך את הילדים בחשיבה חיובית כמה שיותר מוקדם. זה בדיוק הגיל שבו הילד צריך את זה כמה שיותר בגלל שבדיוק עכשיו הוא מגבש את הזהות שלו כאדם. זה בדיוק השלב שבו הכי קל לאדם לרכוש דפוסי חשיבה נכונים וזה בדיוק הדבר שיעשה את החיים של הילד לטובים יותר כילד. בהצלחה.

אימון להורים - הורה כמאמן לילדו / הפרעת קשב וריכוז הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה נוירולוגית ביסודה, עם זאת, תפקידם של ההורים בסיוע לילד בעל הפרעת הקשב הינו גורם מפתח ובעל חשיבות רבה. ההורה מכיר את ילדו בצורה הטובה ביותר, ההורה הוא בעל העניין הגדול ביותר לעזור לילדו ובדרך כלל ההורה נמצא זמן רב ילדו ולכן ההורה יכול להיות המאמן הטוב ביותר עבור ילדו. ההורה והילד יכולים לבלות זמן איכות מהנה ובכך הם יכולים לחזק את הקשר ביניהם, הילד בעל הפרעת קשב יכול לרכוש מיומנויות החסרות לו או לחזק מיומנויות חלשות יותר. האחריות שההורה נותן לילד מחזקת את תחושת המסוגלות של הילד וההצלחה מעניקה לו ביטחון ביכולות שלו ומחזקת את הדימוי העצמי שלו. פידבק חיובי מאפשר לילד לראות את עצמו בדרך מעצימה ומפרגנת. דוגמאות לפעילויות משותפות המסייעות לילד בעל הפרעת קשב וריכוז לרכוש ולחזק מיומנויות שיכולות לסייע לו בתפקודו היומיומי ויכולות להיות מהנות לילד ולהורה. בישול או/ו אפיה - בישול ואפיה מצרכים ניהול עצמי - קריאת הוראות וביצוען, תכנון ובדיקה המרכיבים, מדידת כמויות ... לב, ריכוז ועוד. טיול משפחתי - בחירת איזור הטיול ובחינת האטרקציות הקיימות בו, תכנון מסלול עי קריאת מפה, בעזרתם הילד רוכש מיומנויות של התמצאות במרחב ותכנון זמן. בדיקת אפשרויות של מסלולים שונים מאפשרת לילד להבין לו שניתן לפתור את רוב הבעיות בכמה דרכים. בטיול אפשר לתת לילד את האחריות למעקב אחרי המסלול בעזרת מפה ונקודות ציון בדרך. פיסול בחימר ופלסטלינה - הפיסול מצריך ריכוז, יצירתיות, תכנון, ... מיומנויות כגון: תכנון, שיתוף פעולה, יצירתיות, ארגון, ניהול עצמי, פיתוח הדמיון ועוד. טיפול בבעל חי - הטיפול בבעח מעניק לילד אפשרות לפתח את האחריות שלו ובכך עוזרת להעלאת ערכו העצמי. הילד יכול להיות אחראי על האכלה, טיול, ניקוי הכלוב. בנוסף המגע עם בעח יכול להרגיע את הילד. מערכת היחסים עם בעל החיים מאפשרת לילד לחוש אוהב ונאהב, להפיג את בדידות ועוד. משחקי קופסה - משחקי קופסה מעודדים את פיתוח הזיכרון, ריכוז, מיקוד, חשיבה, אסטרטגיות וניהול עצמי. הילד במשחק מתמודד עם המתנה לתורו, הפסד והצלחה והתמודדות עם הסביבה. משחקי אסוציאציות - מפתחים את הדמיון והיצירתיות של הילד ומאפשרים לו ללמוד טכניקה של שימוש בדמיון כדי לפתור בעיות. משחקי כדור ופעילות גופנית - לפעילות גופנית יש השפעה ... הנוירוטרנסימטרים (דופמין, סרוטנין ונוראפינפריין) במוח, התורמות לשיפור היציבות הרגשית, יכולת המיקוד, הערות והשקט הנפשי. בנוסף משחקי כדור יכולים לעזור לילד לרכוש מיומנויות באסטרטגיות ותכנון, שיתופי פעולה, ריכוז, ניהול עצמי וכמובן שיפור במוטוריקה. עזרה בעבודות הבית - עזרה במטלות הבית יוצרים אצל הילד אחריות וחיזוק תחושת השייכות למשפחה ובכך יוצרים חיזוק דימוי העצמי של הילד. בנוסף עזרה במטלות הבית מהווה חינוך לערכי שיתוף ועזרה ומחזקת את הקשר בין ההורה לילד. הפעילות המשותפות מהוות זמן איכות בין ההורה לילדו לכן רצוי שההורה יפנה זמן לפעילות. ההורה ילווה את הילד בפעילות כאשר הוא מעביר את האחריות לילד ומעודד אותו לאורך כל הפעילות. הכוונה יעילה מאוד היא שאילת שאלות במיקום ניתנת הוראות. רצוי לשאול שאלות פתוחות ומעצימות שמאפשרות לילד לפתח מיומנויות נספות. שאלות לדוגמה: באיזה חומרים אפשר להשתמש?, איך אפשר לעשות זאת? האם יש עוד דרכים לעשות זאת?, מה השלב הבא?, כמה זמן זה ייקח?, מה יקרה אם... ? הקפידו שהפעילויות יערכו באווירה טובה והקדישו לילדכם תשומת לב חיובית תוך התמקדות בהתנהגותו הרצויה. חפשו הזדמנויות לשבח אותו במשפטים כמו איזה כיף לשחק איתך, איזה מהלך ... לי וכד. פעילויות אלו יכולים ליצור תחושה של הנאה, יצירתיות, למידה תוך כדי משחק ויצירת קרבה אמתית בין ההורה לילד. ההורה יכול לשמש כמאמן לילדו ובכך לעזור לו להתמודד עם תסמיני הפרעת הקשב והריכוז, לפתח מיומנויות חדשות, לחזק את הדימוי העצמי שלו וליצור לו חוויה חיובית מקדמת. אפשר ללמוד הרבה על עצמך מילדים - כמו כמה סבלנות באמת יש לך. פרנקלין פ. גונס